בתשובה ליהונתן ניצן ושמשון ביכלר, 08/01/05 19:37
שאלה למחברים 273979
ראשית כל, הפירוק הכפלי של הרווח נראה לי מוזר. "אחוז הרווח" (K) לא נראה לי כמו משתנה העומד בזכות עצמו אבל אני מבין שתיאורטית אפשר לפרק ככה.

תגובתכם מכילה שתי טענות: האחת שהביקוש לנפט ומוצרי נפט נשאר קשיח. בנושא זה אין לי אלא לסמוך עליכם. אני תוהה האם הביקוש לנפט לא גדל בין 1970 ל- 2001 עם הגידול בכלכלה העולמית, במקרה כזה הייתי אומר שהביקוש לנפט דווקא קטן ריאלית וחברות הנפט ירו לעצמן ברגל. הטענה השניה היא שחברות הנפט שומרות על אחוזי הרווח שלהן באמצעות קרטל יציב שמחזיק מעמד עשרות שנים. בהנחה שקרטל כזה אכן קיים, לא היה עדיף לו לשלוט בעצמו על מקורות הפקת הנפט ולגרוף רווחים גדולים בהרבה?
שאלה למחברים 273987
1. We do not speak about “demand” but about consumption (demand is an unobservable neoclassical category; it has to do with the “desires” of buyers on which we know nothing). The consumption of crude oil is not very responsive to its relative price.

2. The oil companies are interested in profit, not consumption, and profit is affected mostly by price. So, no, the oil companies do not get shot when the price of crude rises. On the contrary (Figure 9 p. 40 in the Epilogue).

3. Would it be better for the oil companies to control crude oil directly? Not really. The politics of the oil business is complex, and goes way beyond the issue of “cartels”. We describe the history and nature of this political economy in great detail in Ch. 6 of our Hebrew book (http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000005/) and Ch. 5 of our English book (http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000008/).

שאלה למחברים 273991
להבנתי אם צריכת הנפט בעולם בין 1970 ל- 2001 גדלה פחות מהגידול בכלכלה העולמית באותן שנים אזי מדובר בירידה בצריכה הריאלית. בהנחה שמדיניות מחירים מתונה יותר היתה גורמת לגידול בצריכה, חברות הנפט היו עשויות דווקא להרוויח יותר במקרה זה.

לגבי ה"קרטל", אם התשובות לשאלותי נמצאות בתחום הפוליטי הרי אנו סוגרים את האפשרות לדיון אמיתי וכל שנותר לי הוא להחליט האם אני "מאמין" לפוליטיקה שאתם מתארים.
שאלה למחברים 273998
I think that we are not on the same wavelength. Our book develops an approach that rejects the traditional separation between “politics” and “economics.” There is no sense debating these issues unless you are familiar with our broader argument.
שאלה למחברים 274503
אם אני זוכר נכון אז עם הנתונים האמפיריים דווקא הסכמת, לא? אם מקבלים את ההנחה היסודית של המחברים לגבי רווח יחסי, אזי באופן עקבי מסתבר שמחירים נמוכים מובילים לרווח יחסי נמוך של תאגידי הנפט.
בכל אופן, לדעתי הדיון האמיתי רק מתחיל ברגע שנכנסים לפוליטיקה. קל לטעון שהעובדה ששר החוץ ושר ההגנה של ארה"ב הם נציגים של תאגיד נשק זה כבר "פוליטיקה" ולא קשור לכלכלה, אבל מה לעשות ובחוץ יש איזו סוגיה קטנה ושולית ולמעשה בלתי חשובה בעליל, וקוראים לה המציאות. יש אנשים שמעניין אותם לנתח את המציאות לא פחות מאשר תאוריות דמיוניות. ברור שאלגנטי יותר לטעון שהתאוריה קובעת שאם תאגידי הנפט מוכרים במחיר מופרז אזי בטווח הארוך מתחרים חדשים ייכנסו לשוק וייגרמו לרווח לרדת לאפס. אבל האלגנטיות הזו היא חסרת כל תועלת - היא איננה מתארת שום מציאות שמוכרת לנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים