בתשובה לגלעד דנבום, 28/05/01 21:54
מקבל את ההזמנה 27409
אני מדביק את המלבן הזה כאן, גם מתוך תקווה שאתה, גלעד, אולי תסכים לחזור לדיון הזה בינינו שנטשת אותו באופן חד-צדדי. ביהמ"ש התיר היום לשדר סרט וידאו שבו נראים נערים תוקפים קשות אזרח. הסרט הוצג הערב בחדשות ערוץ 2 (אינני יודע אם הוצג בערוץ הראשון או לא). מה דעתך? מה דעתכם? אגב, אינני בקיא בהגדרות, אבל הסרט הזה צולם ע"י מבצעי הפשע - זה הופך אותו לכמעט-סנאף או סנאף, הלא כן?
(דיווח ב"הארץ":)
"חסר לכם אידיוט?" 27436
מצטער, לא ידעתי שנטשתי באופן חד-צדדי את הדיון...

ובכן, הנה שבתי, אך אינני מכיר את הנושא כלל וכלל ולא ראיתי את הסרט עליו אתה מדבר (והפעם לא מתוך כוונה תחילה).
מה היה האירוע (רקע כללי)?
האם מדובר בקטינים?
האם הסרט מגלה עובדות חדשות שלא היו ידועות?
האם זאת עוד דוגמא כמו הרבות שפירסמת קודם לכן, או שיש כאן משהו שיכול להרחיב את הדיון העקרוני, ולא רק הפרטני של מקרים כאלו?

באם תשיב, אולי אשיב גם אני.
"חסר לכם אידיוט?" 27438
האם קראת את הדיווח ב"הארץ" אליו הפניתי? האם אתה מכיר את הארוע המדובר? לפחות חלק מהתוקפים הם קטינים (הפרסום הותנה בטשטוש זהותם). הארוע: השתכרו, יצאו החוצה, מישהו (זר להם) העיר להם על קולניותם, הפילוהו, בעטו בו, האיש סובל מנזק מוחי חמור, היה מחוסר הכרה במשך חודשים ועודנו מאושפז. המקרה, כאמור, קרה מזמן, ואף דווח בזמנו. מה ערכו של הסרט? האם אלה חדשות? האם זה חלק מהסיפור החדשותי? אני בהחלט מעדיף תשובות עקרוניות לשאלות ששאלתי בהודעות ה"עקרוניות" שלי בפתיל הזה (נדמה לי שאחת מהן תופיע *מתחת* להודעתי זו), אולם אם יש לך מה לומר בקשר לדוגמא פרטית זו (אני אעדיף, ככלל, הדגמה של העקרונות שלך ביחס לדוגמאות קונקרטיות - היפותטיות או לא) - אתה מוזמן. ולא רק אתה.
"חסר לכם אידיוט?" 27446
קראתי עכשיו (מצטער, חשבתי שהוא נעלם לתהום הנשייה בזמן שראיתי את הודעתך לראשונה).
המקרה לא מוכר לי מהעבר, וכמדומני שרק עכשיו התוודעתי אליו.

ע"פ התרשמות ראשונית מהפרטים שסיפקת וממה שהיה ב"הארץ" אין בקלטת הזאת משום סיפוק מידע חדש על המקרה, ונדמה כי מטרתה העיקרית היא "לזעזע" (או בניסוח המכובס של הכתבה: "בשל חשיבותו הציבורית").

הקורבן מאושפז עדיין בבית-החולים וסובל מפגיעה מוחית קשה, מי שצריך לראות את המעשה שגרם לו להגיע לשם במצב שכזה כדי שיוכל להעריך את חומרת הפשע שבוצע בו הוא נכה רגשית.

בנוסף, שידור שכזה הוא חלק ממנגנון שמזין את עצמו, ככל שמשודרים יותר סרטים שכאלו יורד רף הרגישות הציבורית לתוכנם, ועולה רמת האימה והעוצמה הרגשית שסרטים עתידיים שכאלה צריכים לעורר בכדי שלמי שעתיד לשדר אותם יהיה אינטרס לעשות כן (והאינטרס הוא בסופו של דבר, אם לא בלבד, כלכלי - סרטים שכאלה הם מסחטות רייטינג ממדרגה ראשונה, גם ובעיקר בגלל שהם "אותנטיים").

אם כך, כפי שניתן לראות, אני מציב כמה שיקולים מרכזיים בבואי לבחון מקרה שכזה.
הראשון - האם יש בכך תועלת כלשהי?
האם הסרט מגלה לנו משהו חדש?
האם הוא חושף משהו שלא ניתן להבין מהתיאור המילולי של המקרה?
האם יש בו עניין ציבורי (ולא עניין לציבור) מובהק?

השני - האם ההקרנה שווה את מחירה?
כלומר, בהתבוננות על השינוי בשני המדדים הנגדיים שהצגתי כאן, ירידת רף הרגישות הכללית אל מול עליית רף ה"אמפטיה" הפרטנית (שהרי זאת מטרתם המוצהרת של הסרטים מהסוג שאינו מספק מידע חדש, ליצור אמפטיה אצל הצופה כלפי הקורבן, ולעיתים קרובות גם חוסר-אמפטיה כלפי המבצע).
כדאי לשים לב לכך כי ככל שהרף הראשון יהיה נמוך יותר, כך יהיה קשה יותר להגיע לנקודת ההשפעה, אם תרצה, של הרף השני.

השלישי - מי מרוויח משידור תמונות קשות וכואבות שכאלה, ומאילו סיבות?
האם שיקולים מסחריים עולים על שיקולים מוסריים או אנושיים?
האם צריך להניח לגוף מסחרי לסחור כך ברגשותיהם של בני-אדם, וכל זה לטובתו הפיננסית המובהקת שלו?

אלו רק כמה שיקולים שעלו בדעתי, ואני בטוח שיש עוד.

ובכן, מה דעתך על השאלות ועל הקריטריונים הנ"ל?
להסניף סנאף 29367
לא קשור ישירות לסרט הספציפי הזה, אבל נתקלתי לא מזמן במאמר הטוען שהסיפור של סרטי סנאף הנו אגדה אורבנית, לפחות מלכתחילה.

המאמר:

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים