בתשובה לעמית מנדלסון, 04/07/01 18:18
עכשיו לקצת נקיטת עמדה 27415
הישוב הוקם בשנות ה- 50 על ידי נעים מחול, אב משפחה נוצרי מפקיעין. באותו זמן היתה בפקיעין מתיחות ניכרת בין הדרוזים לנוצרים שגרו בו, ורבים מהנוצרים רצו למצוא דרך לסיים את שכנותם עם הדרוזים.

נעים מחול עשה דבר פשוט: הוא בנה בית במרחק מה מפקיעין, וכשהממשלה הרסה אותו, הוא בנה בית נוסף. גם זה נהרס, ורק בפעם הרביעית שחזר על התהליך הצליח לגרור הכרה ממשלתית בזכותו להקים כפר לו ולמשפחתו (משפחת מחול הגדולה) באותן אדמות. המילה "אינתיסאר" משמעתה "ניצחון" בערבית - הנצחון על הממשלה היהודית.

ככל הידוע לי, הכפר אינו כפוף למועצת פקיעין. מצד שני, יש אפשרות שהוא זכאי לאוטונומיה פנימית בתוך המועצה. יהיה מעניין לשאול את המרכז לשלטון מקומי בנושא.
עכשיו לקצת עובדות חסרות 27592
מסיפורך משתמע כאילו מחול הוא עבריין, שבנה בית על דעת עצמו באדמות לא לו, ללא בקשת אישורים. הרסו את הבית? בנה חדש, הרסו שוב? בנה שוב, וכן הלאה, עד שזכה בהכרה – ולמעשה, הוא השתלט בכח על אדמות ע"י "קביעת עובדות בשטח".

אם זה באמת המצב, הרי שהיה על הממשלה להמשיך ולהרוס את הבית. אם הוא כן הגיש בקשות אישורים לבניתו, מדוע הרסו את הבית? האם העובדה שהאדמות לא היו בבעלותו משחקת כאן תפקיד?

אחרי הכל, אם אטען שיש לי בעיות שכנות, ואגש ואבנה בית על דעת עצמי על אדמות מדינה לא רחוקות מהמקום, מה הסיכוי שאזכה ל"אינתיסאר"? מה הצידוק לכך שאקבל בעלות על האדמות ואורשה לגור בבית שבניתי ללא אישור ותכנון?

האפשרות היחידה שאני רואה בה המצב מתקבל איך-שהוא על הדעת (ולא כך הצגת את הדברים!) היא ש(א) האדמות היו בבעלות מר מחול, אולם לא היה לו אישור לבנות שם (אדמות חקלאיות, למשל), (ב) הוא כן הגיש בקשות לבניה, אולם אלו נדחו שוב ושוב ללא כל הגיון. גם במקרה זה מחול עבר על החוק, כמובן, אולם כאן יתכן ויש שמץ של הגיון במעשה. בכל מקרה אחר (למשל, אדמות לא בבעלותו), יכול היה מר מחול להתכבד ולרכוש אדמה כדי לבנות בה את ביתו באופן חוקי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים