בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 17/01/05 0:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בסיפור על הרובוטים, אני רק רציתי להציע את האפשרות שהביטוי "הכל צפוי והרשות נתונה" יכול להיות נכון, אם רק מבינים שהוא מתיחחס לשתי ישויות - התכנת והרובוט, או אלוהים ואדם. כלומר, הכל צפוי עלידי האחד, והרשות נתונה במישור של השני. בגלל הציטוט שהבאת מניטשה, חשבתי שאתה מניח שאתה לא "עילת עצמך" ויש, מחוץ לך, תכנת ראשי. מבחינתו - הכל צפוי, מבחינתך -הראשות נתונה. נדמה שאתה קצת קשור באיזה חוט לפנס של "תורת הקוונטים" ומאלץ את עצמך לחפש כל מטבע מתחת לפנס הזה דווקא. ומה שאתה לא מבין, לאורו, אתה מסיק שאיננו קיים. אומרים שאנשים לא משכילים מאמינים שרק מה שהם יכולים לראות יכול להיות קיים. אני חושב שבציטוט ההוא ניטשה התכוון לומר שאנשים "משכילים למחצה", מאמינים שרק מה שהם יכולים *להבין* (מבחינה פיסיקלית), יכול להיות קיים. (זו לא התקפה - רק הגיגים. גם אני בקטגוריה הזו). לכן אני מנסה להראות יותר משכיל ולהציע שגם אם אתה לא מבין איך "רצון חופשי" עובד, הוא בכל זאת יכול להיות קיים. אפשר להסתכל על זה גם מהזוית של הפילוסופיה של השפה, ובמיוחד של "השפה המדוברת" איפה שויטגנשטיין כיכב. שם, להבנתי (המאוד מוגבלת), יגידו לך ש"רצון חופשי" קיים בגלל שאתה, סתם רובוט, מסוגל לדבר עליו. וגם יש לו משמעות כי אני, רובוט אחר, מבין על מה אתה מדבר, למרות שאינני מבין איזה אטומים התרוצצו במוחך. על דרך השלילה, ויטגנשטיין אמר את זה במשפט המפוסם (ציטוט מהזיכרון): "על מה שאתה לא יכול לדבר, יותר טוב שתשתוק" וגם ביהדות אומרים "לך תהילה, דומיה". מאחר שאנחנו מתעקשים לפטפט - בטח יש לזה משמעות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |