בתשובה לטלה בר, 17/01/05 12:30
נקמתה של גאיה 275492
לגבי האוסטרית אני לא יודע. לגבי השעפתה של אמו, הרי שהייתה רבה. למשל - כשהיה קצין צעיר ועני הוא נהג לקפל את חשבון ארוחותיו על מנת שלא ידעו שהוא עני. תמיד הקפיד להוציא את המקסימום שהיה יכול להרשות לעצמו על ביגוד, תוך כדי שהוא חוסך בדברים אחרים כמו אוכל. זה למשל מראה שלאמו דווקא כן הייתה השפעה רבה עליו כי זה החינוך שהוא קיבל בבית. אני לא מאמין בד''כ לתיאוריות כוללניות מדי, המנסות לתאר דברים מסובכים כמו יחסי אנוש בעזרת כמה תבניות. בד''כ אפשר למצוא הרבה סתירות בתיאוריות מהסוג הזה.
נקמתה של גאיה 275504
יש רושם שמה שאתה מתאר הוא מהתקופה שלפני שנעשה ל"נפוליון", כשהיה עדיין קצין עני. אתה בטוח שגם לאחר שנעשה למושל צרפת וחי בארמון המלך הוא התנהג ככה? זה לא ממש מראה על השפעת אמו אלא יותר על רגישות חברתית חזקה מאוד. (הסיבה שגרמה לו לשאת את ז'וזפין ואת הנסיכה לנשים...)
נדמה לי שגם אתה מציג כאן תיאוריה כללית ולא נכנס לפרטי הדיון עצמו, לבדוק אם הטענות הפרטניות נכונות או לא.
נקמתה של גאיה 275505
כמובן שהצגתי כאן את התקופה בה היה קצין עני. כשהיה קיסר צרפת היו לו שעשועים אחרים כמו הנטיה לצעוק על אישים רמי מעלה, לשבור כלי אוכל יקרים ולהשפיל בני משפחות המלוכה ע''י הדרישה לנשק את הטבעת אשר על אצבעו כששיחק קלפים. ושוב, זה לא מראה על שפלות הרוח או קטנוניות, אלא על כושר משחק מעולה וראיתו את עצמו בתור האדם העליון ואת כל השאר כנחותים לו מבחינה השכלית (השקפה נכונה ברב המקרים). אני מנסה להפריך את הטענה, שכביבול הייתה או לא הייתה לאמו השפעה מכרעת על אישיותו. לדעתי השעפתה על אישיותו של נפוליון היתה רגילה, ולא חרגה מהשפעה הרגילה שיש לכל אם על בניה.
נקמתה של גאיה 275734
אני בכלל לא דיברתי על השפעת האם, אלא על התמרדות הצאצא נגד כוחה של האם עליו/ה - ועל תגיד לי שאם שמיניקה, מאכילה, מנקה ומדריכה אין לה כוח לגבי צאצאיה (כוח פיזי, לאו דווקא תמיד השפעה רוחנית) .
נקמתה של גאיה 275745
כן, זה בדיוק מה שהתכוונת להגיד. אני מוצא שהרב המוחלט של האנשים אינם מתמרדים כנגד אמם כי השפעתה עליהם איננה מכרעת עד כדי כך. ניסיתי לשלול את הטענה הזאת בעזרת הדוגמא של נפוליון
נקמתה של גאיה 275923
ההתמרדות מתחילה ברגע שאמא שלך אומרת ''תבוא בשעה אחת עשרה'' ואתה בא בשתים עשרה. או כשהיא שואלת אם אכלת כבר ואתה משקר לה שכן.
נקמתה של גאיה 275939
את בהחלט מותחת את גבולות המרד. אם כך נראה לי שאין בן אדם אחד שלא מורד, פרט למקרים פתולוגיים של תלות יתר באם. אני לא חושב שההגדרה שלך נכונה כל כך. ומה אם באתי בשתיים עשרה כי שכחתי לבוא ב11 ? אני לא חושב שדברים קטנים כל כך יכולים להחשב למרד
נקמתה של גאיה 275952
אתה צודק מאוד במסקנתך, וכך אני באמת חושבת. בני האדם הם מרדנים מטיבם - זו דעתי. הם מנסים בכל מיני דרכים למרוד בגבולות שמושמים להם, אלא אם הם משוכנעים שהגבולות האלה הם לטובתם. וגם אז הם מתנהגים בניגוד למה שעשוי להיחשב לטובתם ומורדים אף על פי כן. אתה מבין, אם באת ב12 כי שכחת לבוא ב11 זה אומר שלא רצית לבוא ב11 אלא רצית למרוד בגבול שהושם לפניך. זו פסיכולוגיה בסיסית שלא צריך ללמוד אותה באוניברסיטה. הדברים הקטנים הם שמגדירים את אופיינו - לא האידיאולוגיות הגדולות, העשויות לשמש כיסוי בלבד למה שאנחנו באמת.
נקמתה של גאיה 275953
תחת ההגדרה הרחבה הזאת, תספרי אותי בין המורדים. את יודעת כמה פעמים אחרתי לבוא לארוחות צהרים?
נקמתה של גאיה 276111
אם כך זה כנראה עניין של אופי - יש המאחרים ויש המקדימים וזו תכונה שכמעט שאי אפשר לשנות אותה.
נקמתה של גאיה 276803
ומה עם הדודה?
נקמתה של גאיה 276888
כל אחד יכול לבוא כתחליף אם, מלבד ההנקה עצמה.
נקמתה של גאיה 277042
_לא_ כל אחד יכול לבוא כתחליף אם, מלבד ההנקה עצמה. לאם יש אנטרס גנטי.
נקמתה של גאיה 277369
מה יש לאם?
נקמתה של גאיה 278033
האינטרסט הגנטי לא יכול לבוא במקום האכלה, טיפול וטיפוח. תראה את האימהות הגנטיות שמזניחות את ילדיהן! אימהות (אפילו מצד האב) היא עניין של גישה, לא גנטיקה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים