בתשובה לHadar Aviram, 19/01/05 2:10
דין משמעתי 276052
שבתי!

ובכן, קראתי את פסק הדין. באמת קרו שם דברים בעייתיים, אבל לא יותר בעייתיים ממה שקורה בתיקים "רגילים". מדור דין משמעתי מטפל באופן תדיר בטפסים פגומים, הליכים לא מנומקים, ענישה שלא בסמכות וכדומה.

היו נסיונות אחרים לתקוף בבג"ץ הליכי דין משמעתי פגומים. במרבית המקרים, בג"ץ דוחה עתירות מסוג זה מטעמי "המשמעת הצבאית" או "אופי ההליך". הנסיון האחרון היה דווקא מטעמה של מתלוננת בעבירת הטרדה מינית, על הדין המשמעתי המזכה לנאשם בתיק. אני לא זוכרת מה היה שם, אבל בעתירה הם ניסו לתקוף בכלל את כל מוסד הדין המשמעתי ובמיוחד את השימוש בו לצרכים מהסוג הזה.

מישהו אמר למטה, ובצדק, שבדין המשמעתי משתמשים היום לשתי מטרות: הליכים משמעתיים-פיקודיים ביחידה (דו"ח מ"צ, בעיות בשטח) ותיקים רציניים שמסיבות כאלה ואחרות (מפקדים בכירים, ראיות שאינן מספיקות למשפט רגיל וכו') הפרקליט/ה מחליט/ה לא להגיש בגינם כתב אישום (כאן כמובן נשאלת השאלה, אם יש פגם בראיות למה להעמיד לדין בכלל, אבל זה סיפור ארוך וניכנס גם אליו בתגובה נפרדת אם תרצו). עושה רושם שהתיק הזה הוא תיק מהסוג השני, כלומר, תיק שהיה לו פוטנציאל לעורר רעש. יש כמה דברים שמוזרים לי בסיפור הזה.

1. מה פתאום קצינה בודקת ולא מצ"ח? אני לא בטוחה שהצבא חייב לפתוח חקירת מצ"ח במצב כזה, ואין לידי הפקודות הרלוונטיות, אבל נראה לי מתבקש שבתיק כזה, כשברור שהעותר יהיה מיוצג היטב ויוכל לעורר כל בעיה שהיא, הצבא ירצה לדאוג שהחקירה לפחות תתנהל כמו שצריך.

2. מה הסיפור עם הטופס וטיב הראיות? בג"ץ עושה משהו שהצבא, וגופים בכלל, לא אוהבים שהוא עושה - "שם עצמו בנעליו של קצין השיפוט". בדרך כלל כשתוקפים דין משמעתי בצבא, אם אין על פניו חריגות ופגמים, אין בעיה. אני בטוחה שהמדינה יכלה להביא הסברים לכל החריגות והפגמים האלה, אבל ככל הנראה לא זה מה שקרה. לא ברור לי מפסק הדין באיזה מובן הקצין "עירב הליכי חקירה ושיפוט", כשאני יודעת שתיקים שבהם קצינים מטלפנים במקום לגבות עדויות (וגם זה לא חוקי!) לא מגיעים לביקורת. כל הליך הדין המשמעתי מתאפיין בהעדר גבולות ברורים בין חקירה לשיפוט.

3. אז מה בעצם יהיה כאן? יהיה דין משמעתי נוסף. כלומר, התיק הזה לא יגיע לדיון בבית הדין, שזה מה שהעותר רצה. דהיינו, יש כאן מאבק חוץ-משפטי שסיומו בכך שהתיק נשאר מחוץ למסגרת המשפטית הפורמלית. המערכת לא מפסידה הרבה מהעובדה שהדין המשמעתי נגלה במערומיו, שהרי הפגמים והסתירות בתהליך הזה הם סוד גלוי. מאידך, נחסך ממנה הצורך לנהל משפט סופר-מוקפד וסופר-הוגן ולתת במה לסרבני הימין כשם שניתנה במה לסרבני השמאל.
דין משמעתי 276079
"בתמיכת הממשלה אושרה בקריאה טרומית ההצעה להטיל שלוש שנות מאסר על חיילים וקצינים הקוראים לסרבנות
שלוש שנות מאסר יוטלו על קצין או חייל בצה"ל, שיקרא לאחרים שלא לציית לפקודות הקשורות לפינוי מתנחלים מבתיהם במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות - כך קובעת הצעת חוק שאושרה אתמול (רביעי) בקריאה טרומית. ההצעה זכתה לתמיכת הממשלה."

דין משמעתי 276272
This creates an equal penalty for "seruv" (provision no. 122 of the Military Justice Act) and "kri'a leseruv".

Folks, don't forget this is *maximum punishment*. Cases may still go to disciplinary hearings and end up in a month in prison.

Plus, as opposed to sarvanut itself, calling for it may not be worth the price of imprisonment, so it'll probably be less frequent. But the fact that they're trying to pass a law shows a certain amount of panic, and an estimation that there is more to come.
? 276276
דין משמעתי 317381
(אני מנצל את התגובה הזו כעוגן. אני מקווה שהקשר סביר)

בתשובה לעתירתו של אבי ביבר ענתה נציגות פרקליטות המדינה כי אין לחיילים העומדים לדין משמעתי זכות להיוועץ בעורך דין או להיות מיוצגים בידי עורך דין. הפרקליטות נימקה את עמדתה בכך שהדין המשמעתי הוא "הליך פיקודי", שנועד לאפשר למפקדים לאכוף את כללי המשמעת בצבא, והיוועצות בעורך דין עלולה לפגוע במידה רבה ביעילותו.

ראשית, עד כמה שאני יודע, זה לא נכון ולחייל יש זכות להיוועץ בסנגור צבאי או בעורך-דין אזרחי לפני משפטו בדין משמעתי. שנית, אם אין לחייל זכות להיוועץ בפרקליט כלשהו הרי שנוצר כאן מצב מוטה בבירור נגד החייל העומד לדין (במידה הוא חוגר) - הכשרתו הצבאית, בניגוד להכשרתם של קצינים, לא כוללת את חוק השיפוט הצבאי ועל כן הוא נכנס להליך שאין הוא אפילו בקי בחוקיו ונהליו.
דין משמעתי 317388
כשאומרים "דין משמעתי", הכוונה היא דווקא בפני קצין שיפוט או גם בפני בית-דין?
דין משמעתי 317404
אני חושב שהכוונה היא לקצין שיפוט ביחידה (כן, יכול להיות גם תא"ל במידת הצורך), שאינו שופט בפרקליטות הצבאית‏1. בפני בית דין לחייל יש סניגור (צבאי או אזרחי, ויש גם קטגור).
דין משמעתי 318027
Din Mishmaati is in front of an officer. Any soldier can call the military defense and ask for assistance. Often, in big cases, the military defense is thoroughly involved in advising soldiers prior to disciplinary proceedings, as well as, sometimes, in the negotiation with the prosecution that leads to them (as opposed to a court trial which has far more serious implications).

There is no vested "right" to an attorney in a "din mishmaati" process, and the involvement of defense attorneys in it is unstructured and often informal.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים