בתשובה לתובל, 21/01/05 12:27
אי אפשר להתחמק מהתודעה 276387
אמממ... יש בכלל דבר כזה תשובות אמיתיות? כל מה שמקדם את רווחת האדם והאנושות (מה זה לעזאזל?) הוא טוב. יש כל מיני ספרים שמתארים כל מיני אוטופיות וזמנים שונים טוענים שהם מקדמים רעיונות אוטופיים למיניהם. עכשיו אנחנו במה שנראה כמו שיווי משקל קפיטליסטי. מי רוצה לנחש מה הלאה?
אי אפשר להתחמק מהתודעה 276392
אז אני מבין שבעיניך לא ניתן לקבוע אם המצב באירן או בעירק של סדאם חוסיין פחות טוב מהמצב במערב אירופה או בארה''ב כיום.
אי אפשר להתחמק מהתודעה 276448
זה לא כל כך מדויק. לשאלה הספציפית הזו אני נוטה לענות בחיוב. קשה לי לדעת אם המצב היום או לפני מאה שנה (או 10,000) היה יותר טוב. קשה לי לדעת אם המצב באמריקה עבור תושביה לפני קורטז היה יותר טוב. בניגוד להרבה אנשים קשה לי גם להחליט אם הפלת סדאם היתה טובה או רעה. העילה הרשמית למתקפה - נשק לא קונבנציונלי אטומי היא כנראה תפורה בידיעה אבל המעשים שהוא עשה בהחלט דרשו התערבות הומנית שאין לה מסגרת טובה היום (האו"ם היה אמור להיות כזו). בכל מקרה, השאלה שלך מאוד יחסית. כלומר, היא יחסית בתוך המסגרת הנתונה. אני שאלתי לגבי המסגרת בכלל. גם אני סבור שפוליתאיזם היה עדיף על מונותאיזם. לגבי המצב הנוכחי אני סברו שחינוך להבנת החברה יקדם את האנשים ואני לא חושב שתכנים כאלה (שהם חובה בעיניי) מוצגים בדרך כלל.
אי אפשר להתחמק מהתודעה 276498
טוב, כדי לא להתבלבל ולסטות לנושאים לא קשורים כמו המלחמה בעירק אנסה להבהיר את עמדתי שהוצגה בתגובה ל תגובה 276326 של ניצה.

1. בנוגע לאמירה ש"הרגרסיות הזמניות מתורתו של משה (הקומוניזם והנאציזם), הטעימו לנו מעט מהמצב בו תורות, המבוססות על כך שבני אדם פועלים מתוך תחושת המוסר האבולוציונית הפנימית שלהם בלבד, משתלטות על המציאות".
ציינתי שבין הרגרסיות מתורתו של משה אפשר לציין גם את רוב המדינות המערביות היום במערב אירופה שמפרידות דת ומדינה זאת לעומת מדינות ערב שלא עושות זאת היום לעומת אותן מדינות בדיוק שלא עשו זאת בתקופת ימה"ב למשל. במבחן התוצאה מצב רווחת הפרט אצל המדינות שהפרידו דת ומדינה היה טוב יותר לדעתי. מה הקריטריונים לרווחת הפרט? להשקפתי, מדדים כמו תוחלת חיים, תמותת תינוקות, התקדמות המדע יכולים לשקף את רווחת הפרט. אתה יכול לא להסכים עם המדדים האלה. עם זאת, אני לא מכיר אנשים ש*באמת* חושבים שתמותת תינוקות נמוכה היא לא משהו טוב.

2. השוואה בין מונותאיזם לפוליתאיזם. לא עשיתי אף פעם מחקר מקיף, אבל לפי ההתרשמות שלי מספר מלחמות הדת בהסטוריה של עמים מונותאיסטים גדול בהרבה ממספר מלחמות הדת של מדינות לא מונותאיסטיות . כמה מלחמות אתה מכיר בשם בודהה או בשם האל שיווה או אגבובו האל של שבט הזולו ( את השם האחרון המצאתי עכשיו).
הסיבה לכך היא לא מקרית , עם מונותאיסטי שמאמין שהוא מחזיק באמת הבלעדית והעולם לא ייגאל אלא אם כן יהפוך כולו למוסלמי/ נוצרי/ היהודים כולם יחזרו בתשובה יהיה בהכרח פחות סובלני מגישה אלילית שמכירה בהרבה אלים .

3. בקשר לאמירה ש"משה רבנו לא חלם מעולם, ולא התיימר מעולם, להסביר את הדרך בה נוצר כיס הקנגרו". לפי ההקשר שההערה הנ"ל נאמרה אני הבנתי אותה כאמירה שמקבילה לאמירתו של ליבוביץ שהתורה לא מספרת לנו כלום על המתרחש בעולם מבחינה מדעית {1} (ניצה בודאי תתקן אותי אם אני טועה). אני חושב שגם אמירה זו לא נכונה, התורה מספרת לנו הרבה מאוד על התהוות דברים, היא מספרת לנו על אופן בריאת העולם, על גיל העולם (את זאת גם עשו חז"ל), וכצ"ב. לדעתי,הגישה שטוענת שהתורה לא מסבירה כלום על התהוות דברים היא גישה מאוחרת שתכליתה ליישב סתירות בין כתבי הקודש למדע.

-----------------
1. ליבוביץ אפילו הרחיק לכת יותר מניצה. ניצה לפחות טוענת שהתורה היא תורה מוסרית, ליבוביץ טען שכל תכליתה של התורה היא עבודת אלוהים- קרי קבלת עול תורה ומצוות.
אי אפשר להתחמק מהתודעה 276513
אין לי התנגדות ממשית לטיעונים שלך (גם לא הייתה לי, אם השתמע). אני רוצה רק להדגיש שכל העניין נידון מנקודת מבט אבולוציונית כפי שהיא נתפסת על ידינו. השיפור המהותי שאולי אפשר להצביע עליו בחברתנו לעומת חברות עתיקות ממש שאין לנו הרבה נתונים לגבי תמותת התינוקות ותוחלת החיים בהן הוא זה שיש לנו הרגשת שליטה רבה יותר. איננו נתונים בלעדית כך נראה לנו לחסדיהם של גורמי טבע שרירותיים ובלתי מובנים כמו הטסונמי. אפשר עם זאת לעשות מחקר השוואתי עם תרבויות כמו האינדיאנים של צפון אמריקה שנדחקו לשמורות, ולראות ממעט הנתונים שנשמרו לנו שתפיסת העולם שלהם הסתמכה יותר על מנגנונים חברתיים ולא על פתרונות טכנולוגיים (כמו תרופות, עבודה מכנית ועושר חומרי). הדבר מתבטא למשל בתפיסת 7 הדורות, חייב דור לחשוב על השלכות מעשיו ל-‏7 הדורות הבאים ולשקול אם השינויים שהוא חושב עליהם כי הם מועילים לו בטווח המיידי הם ראויים או לא. דת ואמונה הן לדעתי מרכיבים חשובים בחיי הפרט (אני אגנוסטי נוטה לאתאיזם) כי הם מחברים אותו לקהילה. עם זאת על הפרט להבין שחשיבותן היא בעצם העניין הזה. אין זה חשוב בעיניי להיות יהודי כי האל הטוב ומיטיב קבע שכך צריך. אם תציע לי דת שתנתב את הרגשות של הפרט באופן חיובי כלפי החברה, תיתן לו הרגשה שתרומתו מועילה וחשובה, ותאפשר שמירה על סדר חברתי יציב וטוב (כזה שמאפשר לאדם לבטא את עצמו) אני אהיה מאוד מרוצה. מסיבה זו נראה לי שחינוך להבנת החברה (כלכלה, סוציולוגיה) ולבחינת השאלות הגדולות (פילוסופיה) צריך להיות בסיסי כי הוא יאפשר לאנשים לעצב את המוסדות החברתיים להבנתם ולנוחותם. כמובן שזוהי רק אופציה אחת אפשרית ואולי גם לא מהמעשיות ביותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים