בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/01/05 8:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל ההתנהלות של רה"מ ומפלגתו במערכות הבחירות האחרונות הייתה עמומה בהחלט. תסביר לי את משמעות הביטויים "החלטות כואבות", "דיעותיי ידועות" ואם נחזור לרה"מ הקודם מטעם מפלגה זו (דבר שמעורר בי סלידה ותיעוב) "שלום בטוח" וכו'. נכון, יש השערות אופרציונליות על סמך שבבי מידע - "כפר דרום = תל אביב" אבל הדבר העיקרי שהקריאות לבוחר מצטיינות בו הוא לא נגיעה בנושאים אלא השמצה פראית של היריב הפוליטי. כשמערכת הבחירות עוסקת בהשחרה ולא בגופו של עניין, ברור שהזוכה קיבל לידיו צ'ק פתוח לעשות איתו בערך מה שהוא רוצה. הדבר היחיד שמגביל אותו היא מידת שליטתו במפלגתו - מה האנשים שאיתו מבינים בדיוק מהצהרותיו העמומות. אתה מתייחס כנראה בבחירתך לישות היסטורית שמחוייבת לאורך שנים לעניין מסוים. מזמן מחוייבותה לענין, הקוים המגדירים אותו נעו בצורה היסטרית והוא נראה עכשיו שונה לגמרי. אז היא עדכנה בכוונה שלא לעדכן, כך שיהיו אנשים שייראו מהרהורי ליבם משהו חדש שאין. ר"המ משיקולים פרגמטיים כנראה, החליט שעדיף לשמור משהו (י"וש) מאשר לאבד הכל (כנראה נראה לו שזה בלתי נמנע) או שפשוט מדובר בעוד הטעיה. אני כשמאלן (ונציגיי בכנסת) מעדיף ציפור אחת ביד משתי ציפורים על העץ (הן על העץ הזה כל כך הרבה זמן... וזה נושא אחר). אז בשם הפרקטיות החליט רה"מ ליצוק תוכן אמיתי בעמימות. היות ולא דרשת ממנו שיכריז ברורות במערכת הבחירות למה הוא מתכוון, הוא יכול לומר שהשתנה המצב והעדכונים ומתיחות הפנים הקוסמטיות שנעשו בהצהרות בעשור+ האחרון הם לא רק קוסמטיקה, הם הדבר האמיתי. יוצא שאין לך בסיס לערער על לגיטימצית השלטון כי קנית חתול בשק והסתבר שהוא נמר. (כל זה מבלי לערער על העניין שהתהליך הוא פשוט גועל נפש). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח שבבחירות האחרונות לא הצבעת לאדם, אלא למפלגה. ומצע הליכוד בבחירות האחרונות (ועדיין - http://www.likud.org.il/da/shalom.asp) בפירוש נוגד את תכנית ההתנקנקות. ---- הבהרה: הכותב לא הצביע "מחל" בבחירות האחרונות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, הכתיבה בחרת בלוף גדול היא לשם הנוחות בלבד. אולי עדיף לכתוב באופן לא פרסונלי. אין לי מחלוקת עם מה שאמרת. כתבתי שיש אי בהירות גדולה בהצגת הדברים שמעקרת בעצם את יכולתנו לטעון טענות. הטענה היחידה שאנו יכולים לטעון היא נגד העמימות. לא חשבתי על עניין שיטת הבחירות אבל גם כאן נוצרה עמימות גדולה. מאז שעברנו לבחירה אישית וחזרנו חזרה כל הסממנים התערבבו. הבחירה האישית הייתה ריקה מתוכן, השאירה את ראש הממשלה במובהק לחסדי הכנסת המפלגתית ולא נתנה לו כלים להתמודד עם אי הסכמתה. החזרה לבחירה מפלגתית לא הצליחה עדיין להבריא את הריסוק שנוצר במערכת המפלגתית. הדגשת שיטת הבחירות לדעתי מסייעת להדגיש את הערפל בו אנו נמצאים. איננו יודעים על מה אנו מצביעים ועבור מי. כאשר אנו מרשים שיטה כל כך עמומה אין לנו זכות להתלונן על תוצאות קונקרטיות. עלינו לדרוש בהירות ולא עמימות ואז נוכל להצביע ולהתלונן. מצעי המפלגות גם אם הם בהירים כבר אינם מייצגים כלום. אני בספק אם יש רבים שקוראים אותם לפני הבחירות, אני בטוח שהרבה יותר אנשים הסתמכו על ההיסטוריה של מח''ל (בזמנים שהעמדות היו ידועות והוצגו בבהירות, כפי שהן נכתבו) ועל ''עמדותיו הידועות'' של רה''מ שהן מזמן עמומות ולא ברורות אם להסתמך על שלל הביטויים הנחשפים בפנינו באופן יומיומי בתקשורת. עובדה נוספת לעמימות הגדולה הזו היא התרעמותם של לא מעט אנשים על דבריו של דובי וייסגלס - שגורסים שההתנתקות מעזה היא ההתנתקות האחרונה. אפשר לטעון כמובן שאין אפשרות להציג עמדות בהירות כי אנו מצויים במו''מ עם גורם חיצוני ואין צורך לחשוף בפניו את הקלפים מראש. אם כך נובע שבחרת במו''מ שאתה יודע איפה הוא מתחיל, אתה יודע לאן אתה רוצה להגיע, אתה לא יודע איפה הוא ייגמר. והתנתקות היא אופציה אפשרית בתהליכי המו''מ האלה גם אם לא דמיינת אותה מראש. למו''מ הסכמת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |