נקודת מבט של הורים 277030
אודה ואתוודה שאין לי תשובה לשאלה אם כדאי או צריך לבצע מילה בתינוק; אין לי מושג עד כמה המילה מכאיבה לתינוק; ואין לי יכולת להעריך אילו טראומות נושאים מבוגרים בעקבות מילה, אם בכלל. אבל יש כאן כמה עניינים שכדאי לתת עליהם את הדעת דווקא מנקודת המבט של ההורים.

מטבע הדברים, הורים אינם יכולים להיות "אובייקטיביים" לגבי החלטות שכבר החליטו לגבי הילדים. מובן לי מאליו שחלק מהטיעונים היותר סוערים בעד ונגד מילה הם רציונליזציה של הורים שמלו או לא מלו את ילדיהם, והמחשבה שהם גרמו לילדים כאב ופגעו בהם פיסית או נפשית (אם מלו) או גרמו לילדים קשיים חברתיים במדינה שמרבית אוכלוסייתה נימולה (אם לא מלו) היא מחשבה איומה להורים. לכן, מובן שהורים שמלו ייטו להפחית בערך הכאב, והורים שלא מלו ייטו להפחית בערך הקשיים חברתיים, שתי חוויות קשות שאותן, בסופו של דבר, עוברים הילדים ולא הם.

לסיפור הזה נוספים כמה עניינים שמסבכים, לדעתי, את התמונה:

1. הרגישות של מגע בעל אופי מיני בילדים. בספרה "The Cultural Defense" (2004), עוסקת Allison Dundes Renteln במנהגים תרבותיים של מיעוטים בארה"ב ובאופן בו הם נתפסים על ידי הרוב. אחד הפרקים מוקדש לטיפול בילדים, ומכיל, בין היתר, סיפור על טקס מקובל בתרבות האלבנית, בו נושק האב לאבר מינה של בתו הפעוטה. הטקס הזה הוא ברכת הצלחה ופוריות בהקשר התרבותי שבו הוא מתבצע, אבל בתרבות האמריקאית הוא מעורר זעזוע וגרר פעם או פעמיים כתבי אישום נגד ההורה המנשק. החברה המערבית רגישה מאוד לניצול מיני של ילדים (ובצדק); אבל מה שהיא מפרשת כ"ניצול מיני" לפעמים חוצה גבולות ותרבויות שבהם מעשים דומים אינם מתפרשים כך. ברור לי ששיח על אינטראקציה עם פין של תינוק הוא שיח לא נוח לאנשים מערביים. האתר שבלינק לידיעה, "אף מילה", משתמש בטאבו הזה בהדגישו את מנהג "מציצת הדם" שבמילה ההלכתית. נכון שמובאים שם כל מיני נימוקים בריאותיים, אבל מובן שלצרכי האתר חשוב לכותבים לעורר בקרב הקוראים את הדימוי של גבר מזוקן יונק דם מאבר מינו של תינוק. הם אפילו מכנים אותו "מנהג ברברי". לצד השני, לעומת זאת, חשוב יותר שהשיח לא יהיה השיח הלא נוח של "התעסקות בפין של הילד" אלא שיח של השתלבות חברתית ושל בריאות.

2. המחשבה על הילד כיצור מיני. חלק מהטענות נגד ברית מילה עוסקות בהפחתת העונג המיני. הטענות הללו דורשות מההורים להתעמת עם המחשבה (שאולי אינה נוחה לרבים מהם) שהתינוק התמים שלהם יגדל ויהיה לאדם בוגר בעל צרכים והתנהגויות מיניות. מעבר לעובדה שלא ברור לי איך אפשר, מדעית, להוכיח או להפריך הבדלים בעונג המיני בין נימולים ללא-נימולים בהיקף גדול (גם לגבי נימולים בגיל מבוגר ישנו משתנה מתערב: העובדה שהם עברו ניתוח בגיל מבוגר ולא בינקותם), המחשבה הזו היא לא נוחה להורים המלים. יש לי הרגשה שטיעונים מהסוג הזה, המועלים באתר נגד המילה, ייפלו על אזניים ערלות (סליחה על החידוד).

3. שאלת הקונפורמיות החברתית. הורים מערביים מחונכים לקרוא ספרי גידול ילדים, להתווכח בעד ונגד תורות שונות של גידול ילדים (ור' ההיסטריה ההורית סביב "עקרון הרצף"), ובקיצור, לשים דגש רב על "מה עושים לילד" ו"מה ההשפעה של זה על הילד". בתוך שיח "טובת הילד" מתחבאת שאלה נוספת, אמיתית לא פחות אך לגיטימית הרבה פחות בחברה המערבית: שאלת טובת ההורה. אם נעזוב לרגע את השאלה עד כמה השהות במקלחת עם נימולים תמרר את חייו של הילד הלא נימול, בואו נחשוב על הלחצים על ההורים, במיוחד על הורים ממשפחות מסורתיות. הרי לסיפור המילה נלווית הרבה פעמים מסיבה, ובמיוחד בחברה מוכוונת-ילדים כמו ישראל, שבה דנים ודשים בכל פרט הקשור לגידול ילדים, ההורים צריכים להתמודד עם תשובות לשאלות האלה על כל צעד ושעל. הנימוק הזה נשאר חבוי, כי להורים לא נעימה המחשבה שהם מבצעים, בסך הכל, פעולה פיסית בגופו של בנם כדי להקל על עצמם את עול הנון-קונפורמיזם והחריגות. אבל הוא שם.

4. השואה כמיתוס מלכד. אם נרצה או לא נרצה, לכולנו יושב בראש הסיפור הקולקטיבי הנורא של אנשים ש"נתפסו בקלקלתם" על סמך צורתם הפיסית - אחד הביטויים הוא הספר המצויין והמדהים "אירופה אירופה", העוסק בהישרדותו המופלאה של שלמה, הגיבור, בבית ספר ארי. חלק נכבד ("חלק הארי"?) של הספר עוסק בנסיונותיו של שלמה להסתיר את העובדה שהוא נימול; עבורו, במקום ובזמן ההם, זה היה צורך קיומי. יכול מאוד להיות שעבור שני הצדדים לויכוח, הצורך הזה מעצב תפיסות: עבור ההורים המלים, יצירת זהות לאומית והתנתקות מהחששות "להיתפס" לא נימול (ואי הנוחות למחשבה שה"לחץ החברתי" בישראל על הלא נימולים מנהל איזשהו דו-שיח בעייתי עם סיפור השואה, למרות סדרי הגודל וההקשרים השונים), ועבור ההורים הלא מלים, התנתקות מהמשמעות הלאומית-דתית של המנהג.

גם המלל בו משתמשים הצדדים שונה: שימו לב לאוריינטציה הדתית שבמושגים "נימול וערל" ולאוריינטציה התרפויטית-בריאותית שבמושג "שלם".
נקודת מבט של קוראים 280321
תענוג לקרוא אותך בעברית. ממש הרבה יותר כיף.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים