בתשובה לדובי קננגיסר, 25/02/00 9:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק רציתי לציין שהטיעון הקלאסי של אמנים הולך בדיוק ההפך - אנחנו רוצים ליצור אמנות טהורה, שמימית, ולכן אנחנו לא יכולים לדאוג לרווחתנו ולטעם הקהל כל הזמן: החברה מחויבת לכלכל אותנו, ואנחנו בתמורה מחויבים לתת לה מכשרוננו. הראשון שהשיג פריצת דרך בנושא, אגב, היה בטהובן - הוא השיג חוזה עם אנשי וינה, שבו הם מתחייבים לשלם לו משכורת קבועה, והוא מתחייב להמשיך וליצור. עד לבטהובן, מוזיקאים היו לרוב משרתי-חצר וכתבו בסיטונאות (כמו באך, לדוגמה) - כך וכך יצירות מסוג כזה וכזה כל שבוע. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |