בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 29/01/05 15:51
הגדרות על קצה המזלג. 278348
אחד אחד:
אם פטריק רוצה להרוג אנשים כי מתחשק לו והוא יכול - הוא לא יעשה את זה כי הבנה שזו תהיה פגיעה לא מוצדקת באחר, ומתוך הבנה שאם כל אחד שיכול לנצל את כוחו כדי לפגוע באחר יעשה זאת, גם הוא יפגע.
זה לא דימיוני - נסה לחשוב על מצב בו שנאת אדם עד כדי כך שאמרת לעצמך שאתה רוצה להרוג אותו. מדוע לא עשית את זה? בגלל החוק, או בגלל שבתוכך ידעת שזה פשוט יהיה לא בסדר?

אם פטריק רוצה להרוג אנשים כי הוא פסיכופט - הוא יעשה זאת גם בחברה בעלת חוקים, פשוט מכוון שהוא פסיכי ו\או לא נמצא במצב נפשי בו כושר השיפוט שלו, לגבי החוק *ו*לגבי המוסר, יכול לנווט אותו אל בחירות נכונות.

ושיילוק, שסתם אוהב לרמות אנשים במכולת, יסתפק בלעבוד על הילדים שלו בצחוק, בבית, ולומר להם "עבדתי עליכם", מתוך הבנה שהוא לא היה רוצה שירמו אותו כשהיה קונה בחנות אחרת.

ליברליזם ואנרכיזם הם מבחינתי אחים שדי שונאים אחד את השני: שניהם מתנגדים במידה זו או אחרת לממשל, פיקוח וכו', אבל שניהם רואים באדם משהו אחר לחלוטין. אנסה להסביר זאת כך - הליברליזם הוא מה שיקרה אם הממשלה תתחיל אט-אט להתערב פחות במשק, לדאוג פחות לזכויות האדם ולצרכיו ותפריט למשל את מערכת החינוך.
האנרכיזם הוא מה שיקרה אם הממשלה תיצור מערכת חינוך שעובדת - נוטעת באדם ומחדדת בו מוסר אוניברסלי, תיצור משק שעומד בפני עצמו ותבטל מעמדות חברתיים שגורמים לניצול, ולאחר שיושלמו תהליכים אלה ותעמוד לה חברה שהולכת בעצמה, יוכל הממשל להעביר לניוטרל ולראות איך כל העניין נוסע מעצמו, מעצם אותם פרטים המרכיבים את החברה במדינה.

תכלית ההבדל איפוא היא שהליברליזם מהווה את ביטול הפיקוח הממשלתי ע"י מתן ה"יד החופשית" לשוק בלי קשר למצב, ואילו האנרכיה רוצה לבטל את הממשל כיוון שכבר אין בו צורך.

מסתבר באמת שלא שמתי לב לאירוניה בדבריך שבהודעה הקודמת, ולכן הדברים באמת נראו לי מוזרים. ובכל זאת, מדינה אחת בת זמננו שיש בה קומוניזם דמוקרטי? כמה מדינות קומוניסטיות יש עכשיו? להגדרתי בקושי אחת.
כמה מן המדינות הליברליות (ואני לא מדבר על "מצליחות כלכלית", אלא על כאלה שהממשל לא מכוון בהן את המשק ע"פ חוקיו) הן דמוקרטיות? אני אפילו לא לגמרי בטוח שמדובר ברוב (אפריקה, דרום אמריקה, מזרח אסיה). במילים אחרות, הקשר שאתה מנסה ליצור בין שתי ההגדרות לא קיים.
מעבר לזה, כמו שכבר ציינתי בהודעה הקודמת, הקומוניסטים למדו המון לקחים מניסיונות העבר של המהפכות הקומוניסטיות (בעיקר בברה"מ), וכיום רוב רובן של המפלגות הקומוניסטיות מצהירות במפורש שהן רואות בדמוקרטיה מרכיב חשוב במשטר, וגם אני.
הגדרות על קצה המזלג. 278352
הגדרתך את האנרכיזים תואמת להפליא את הקומוניזים. עריצות של המדינה כדי לבנות אדם חדש. ואז, או אז, בני האדם יחיו בלי שלטון.

אין בין זה ובין האנרכיזים ולא כלום, וגם אין בין זה ובין המציאות ולא כלום.
הגדרות על קצה המזלג. 278395
"אם פטריק רוצה להרוג אנשים כי הוא פסיכופט, הוא יעשה זאת גם בחברה בעלת חוקים".

אה, אבל בחברה כזו המשטרה תזרוק את פטריק לכלא או תוציא אותו להורג. מה יעשו האנרכיסטים שלך? יתאגדו בקלשונות ולפידים ויצאו לחפש את פטריק?

גם האמירה שלך של "הוא לא יעשה את זה כי הבנה שזו תהיה פגיעה לא מוצדקת באחר" (או לחילופין, ששיילוק ישתעשע בבית) נשמעת תמימה. *אני* לא הורג אנשים כי *אני* חושב שזה לא בסדר, אבל אני כלל לא בטוח שכולם חושבים כמוני, ואני מאוד מפחד מאלו שלא חושבים כמוני. איך בדיוק אני אגרום לכולם לחשוב כמוני (ב"אנרכיה" שלך)? אני חושב שצריך כאן סוג מסויים של כפייה (ואפילו שטיפת מוח) כדי להבטיח שכולם יחשבו באותה הצורה.
ההסר האופרטיבי שאתה מספק לאורח קיומה של האוטופיה האנרכיסטית שלך לא משכנע. כל זאטוט יודע שהעולם האידאלי הוא כזה שבו "כל אחד עושה מה שבא לו וכולם מרוצים". יופי. אני חושב שברגע שבו "תעביר לניוטרל" לגמרי, המכונית תדרדר לתהום. אלא שאני גם לא חושב שהממשלה אי פעם תטרח "לעבור לניוטרל" אם היא כבר הגיעה למצב שבו היא מפעילה שטיפת מוח כנגד האזרחים כפי שנדרש כדי להגיע למצב שבו ניתן "לעבור לניוטרל".

אם האנרכיה שלך הייתה ברת השגה, לא רק אני הייתי חותם עליה, אלא גם כל אחד אחר בדיון כאן, כנראה. אלא שאני בספק רב אם היא ברת השגה, אם היא תוכל להמשיך ולהתקיים למרות השפעת הכוחות החיצוניים (או שאתה טוען שלא יהיו כאלה?) והאם לא יווצרו בה כוחות פנימיים שיהרסו אותה.

אז אני מסכים איתך שהאנרכיה שאתה מציג אינה מבוססת על הרעיון של "אדם לאדם זאב", וגם לא על אנרכיה כזו דיברתי, אלא על מה שיקרה (לדעתי) בכל ניסיון להשליט אנרכיה: נגיע למצב של "אדם לאדם זאב", ופטריק יסתובב חופשי.

אני לא מנסה ליצור קשר בין דמוקרטיה וליברליזם - אני מנסה להבין את הטענות המשונות על הקשר בין קומוניזם ודמוקרטיה. עד עכשיו אני רחוק מלהשתכנע שנסיון כלשהו להשליט את הקומוניזם במדינה כלשהי לא יוביל למשטר עריצות. לעומת זאת, יש מדינות שבהן אפשר להשליט משטר שקרוב יותר לליברליזם מאשר לקומוניזם מבלי שהמדינה תדרדר לעריצות. אה, אופס, ארה"ב היא עריצות, נכון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים