נכון 278387
אבל הצבא אצלינו זה לא רק אתוס של נאמנות לשלטון.
אנחנו דבוקים יותר מדי זמן לטבור של הצבא, בגלל הילדות הקשה שעברנו, שזרעה בנו כל מיני התניות מיתיות לגבי הצבא.
עדיין אנחנו לא מסוגלים להקריץ ראש ממשלה אחד שלא היה בסיירת/רמטכ"ל/אלוף לפחות, אלא סתם נגיד רב סמל. שלא לדבר על מי שבכלל לא יצא לו להיות בצבא. וכנ"ל מנכ"ל ושאר תפקידים בכירים.
כדוגמה עכשווית אפשר לקחת את המשיחיות החדשה של עמי איילון.
אבל אולי בעהח"ית נגיע יום אחד לחברה אזרחית יותר. התהליך של התמקצעות הצבא יוביל באיזה צורה לדבר דומה ל"צבא המדינה" שהכותב תיאר פה. אבל פוליטיקאים ואחרים ימשיכו לדבר ברטוריקות ופראזות של "צבא העם" כי הם אינם יכולים בלי זה. כל מיני שאין זה עסקם ימשיכו לשאול "אם שירתת בצבא" ולפי זה יחליטו אם לתת לך תעודת זהות של ישראלי.
אבל אולי בכל זאת, משהו עוד ישתנה פה.
נכון 278422
א. אנחנו מאוד רחוקים מהחברה האזרחית הזו שאתה מדבר עליה. אנחנו עדיין ביחסי עוינות (בין אם בפועל או בכוח) עם כל שכנותינו. הצדקת קיומנו אינה מובנת מאליה, לא מחוץ ולא מפנים. עצם זהותנו אינו מובן מאליו (כל הסיפור עם מדינה יהודית או דמוקרטית).

ב. אני תוהה אם חברה אזרחית לחלוטין זה אפשרי, ואם זה טוב. יכול להיות שהמלחמה היא דבר אינטגרלי בנפשו של האדם, וכואבת ככל שתהיה, לא נוכל להיפטר ממנה. מדינות מצליחות לגרש את המיליטריזם מצלמן רק כאשר הן משעבדות אחרים (אירופה וארה"ב). והאוכלוסיות שלהן נהיות מאוד מנוונות בהרבה מובנים.

ג. האדרה של הלוחם ושל המלחמה קיימת בתרבותנו משחר היווצרה. תיאורים של מלחמה כדבר שבו אדם פוגש את עצמו באמת בפעם הראשונה וכד' הם דבר ידוע ונפוץ בכל מקום. אולי האדם חי *באמת* רק כשהמוות קרוב. אני לא חושב שאפשר לדחות בקלות טענות כאלה.
נכון 278435
א. עד מתי ישמשו "יחסי העוינות" תירוץ לדחיקת הטיפול בבעיות האזרחיות של מדינתינו?

ב.יכול להיות שגם אונס הוא חלק אינטגרלי בנפשם של הרבה אדמים, וכואב ככל שיהיה וכו'. ולחלק השני אני לא רוצה להתייחס כדי לשמור על לשון נאותה.

ג. תרבותנו משחר היווצרה כוללת כל מיני דברים. השאלה רק מה בוחרים להאדיר. גם הליכה לבדיקה רפואית היא דבר שבו אדם פוגש את עצמו באמת בפעם הראשונה, ועוד כמה דברים המקרבים או המזכירים את המוות חוץ ממלחמה, והמסקנה שאני הגעתי אליה היא שעדיפה האדרת החיים. יש כאלה שחושבים אחרת.
נכון 278598
בנימין נתניהו - סרן או רב סרן ?
שמעון פרס - השתמט משרות צבאי
יצחק שמיר - ? לח"י ומוסד נחשבים?
מנחם בגין - קצין זוטר ( סגן?) בצבא הפולני הגולה של אנדרס
גולדה מאיר
משה שרת - התנדב! ושרת כסגן בצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה , היה מתורגמן
דוד בן גוריון - קורפורל בגדודים העבריים (זה לא כמו רב"ט בצה"ל , זה יותר כמו מש"ק)

לעומת
יצחק רבין
אהוד ברק
אריאל שרון

אני מניח ש"הסטוריון" זו יציאה אירונית עם קריצה או משהו

הבעיה עם התזה שלך היא שאין לה אחיזה במציאות
יש אולי הרבה* אנשי צבא בכירים
שפנו לפוליטיקה אבל לא נראה שיש להם איזו יתרון על כל קבוצה אחרת

*אם אתה מגדיר הרבה כיותר מ 5
נכון 278601
קצת מוגזם להגיד "השתמט משירות צבאי", לא?

תן לי לנחש איפה אתה נמצא על המפה הפוליטית...
נכון 278638
הוא לא השתמט, לא גייסו אותו בגלל אמא שלו...
נכון 278694
בנימין נתניהו היה בסיירת מטכ"ל, וכדי להיבחר היה אהוד ברק צריך להוכיח שהוא הרג יותר ערבים ממנו ב"סבנה".
שמעון פרס, כאמור, קיבל פטור בגלל אמא שלו. וברצינות, הוא והיתר שציינת, הם קצת מלפני דור המדינה ובאו בכח אינרציה שהיתה קיימת לפני הקמתה, לפני שדור המדינה בגר. ההכרזה שלי היתה קצת קיצונית ובכוונה, אבל העובדה שהאחרונים ברשימה, שהעבר הצבאי כן העלה אותם, הם גם האחרונים כרונולוגית, כלומר ב13 השנים האחרונות (ואני כן כולל בהם את בנימין נתניהו למרות שלא הגיע לדרגת גנרל) אומרת שכך לפחות המגמות בדורות הנוכחיים.
נכון 278831
נראה אם הבנתי
אתה חושב שבשנים האחרונות , בניגוד לימי קדם, ציבור הבוחרים הישראלי מעדיף באופן ברור אנשי צבא במיל
וכהוכחה אתה כורך ביחד את רבין ושרון שהיו פוליטיקאים במשך עשרות שנים, את נתניהו ששירת שרות צבאי די רגיל ביחס לקב''א שלו ואת ברק שהלך בזימון ישיר מהרמטכ''לות לראשות הממשלה וגם היה היחיד מהם שהשתמש בעבר הצבאי שלו באופן מסיבי במערכת הבחירות
זה עדיין רק אחד מארבעה

ובאותה הזדמנות אתה זורק לקלחת גם את איילון , בן אדם שמצפון לירקון ומדרום לכיכר המדינה בכלל אינו מוכר וגם כשמכירים אותו בדר''כ מבלבלים אותו עם וילנאי
נכון 278848
בימי קדם, היו פחות אנשי צבא במיל שהגיעו להנהגת המדינה, אם מפני שעוד היו צעירים מדי, אם מפני שאת המדינה עדיין הנהיגו אנשים מדור קודם, שבזמנם עוד לא היה צבא.
התהליך של האלהת אנשי צבא התחיל מתישהוא בשנות ה60, והתבטא בפוטש נגד רוה"מ אשכול שערב מלחמת ששת הימים הוכרח למנות את משה דיין לשר הבטחון.
מבחינת הציבור, אמונת היתר לאנשי צבא בוודאי לא התחילה בשנים האחרונות, אבל מאז שגילם של הפוליטיקאים הולך וחופף את דור המדינה, נוצרה גם איזו תפיסה או אמונה כזאת שהתוצאה שלה היא משיחים לרגע כמו ברק, ליפקין שחק, מרדכי, ואולי גם וילנאי, הסוברים שדי בעצם דרגתם הצבאית כדי להפוך מתאימים לפוליטיקה, והצליחו לשכנע בכך איזה ציבור או שכבר מצאו אותו משוכנע בזה.

ובהחלט, חוטא בכך גם השמאל, אם אלה האנשים שמבחינתך הם "מדרום לירקון ומצפון לכיכר המדינה" (ומה עם רמת אביב ג'? ושיינקין? אותם שכחת?)
נכון 279052
מתוך ארבעת הגנרלים שמנית רק אחד! זכה לאמון הציבור
ומה פרוש "חוטא בכך <גם> השמאל" ? מתוך הארבעה רק אחד (שוב) יכול להחשב כלא מה"שמאל", וגם זה רק בתנאי שעוצמים עין בלתי מכוונת וסותמים את האף
נכון 279055
עצם העובדה שהשם שלהם עולה, ולא השם של ארבעה הסטוריוני מצעד מחץ, זה אומר דרשני.
ותקן: לפעמים נראה לי שחוטא בכך בעיקר השמאל.
נכון 286891
והבה נעצום את העיניים, ונדמיין בראשות הממשלה בעשורים הקרובים אחד שלא קוראים לו נתניהו, ברק, או מופז, או חלוץ או איילון למיצער.
402660
(היופי באייל הוא שלא צריך לדמיין במשך זמן ארוך במיוחד)
נכון 402665
טוב, עלולים לקרוא לו פרץ או אולמרט.
א. 278659
אולי כל עוד יימשכו יחסי העוינות.
אם עוצמים עיניים חזק חזק, המציאות לא נעלמת, אתה יודע.
א. 278695
אני יותר ממסכים עם שורתך השניה.
אם עוצמים את העיניים, המציאות החברתית אזרחית על כלל בעיותיה, לא נעלמת.
גם עם עצימת העיניים חשובה, במסגרת המצב הבטחוני.
נכון 278806
1. בוא לא נשתמש ביחסי העוינות כתירוץ לשום דבר. בוא נתייחס אליהם בתור מה שהם, כלומר לא נראה בהם את היסוד המגדיר של זהותנו, אבל גם לא נתכחש לעובדה שהם קיימים.

2. אני לא חושב שאונס הוא חלק אינטגרלי בנפשם, לא של הרבה אדמים ולא של האדם באופן כללי. אני לא מבין למה מתייחס החלק השני בתגובתך. אם ההיתקלות בדעות שונות משלך גורמת לך לאבד את עשתונותיך אז אני מציע שנפסיק. אם לא, אני מאמין ששנינו נרוויח מדיון.

3. אני לא רואה איך האדרת החיים והאדרת הגבורה והמלחמה סותרים זה את זה. אם כבר אז הם נראים לי קשורים מהותית, שני צדדים של אותה הקובייה.

המלחמה היא כואבת, אין ספק, מהדברים הנוראים והכואבים יותר. אבל אם מלחמות הן אמנם משהו שאיתנו לנצח (אולי כן ואולי לא) אז כדאי למצוא את הדרך הנכונה להתייחס אליהן.
נכון 278851
1. בעיני רבים, הם כן יסוד מגדיר של זהותנו.

2. טענת שם שמדינות נעשו שלוות רק אחרי שהן כבשו מדינות אחרות. זה נראה לי שטות. זה הכל.

3. כשהאחד בא על חשבון השני זה סותר. מלחמה היא דבר לא נעים, וצריך לעשות אותה, אבל לא לשכוח גם את הדברים שלמענם אתה נלחם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים