בתשובה להמסביר לצרכן, 31/01/05 17:19
אנסה להבהיר מה 279050
המשמעות
ובערת אגב לפני זה אני מניח שמגיע לי ההערות על אנשי השוק החוק החופשי בגלל השימוש במילה קישקוש.
על כהנמן
בקצרה ב"תורת המחירים" שהיא הבסיס להרבה מהתיאוריות המימוניות של היום קיים נושא מיקסום התועלת,
מתייחסים לתועלת הזאת כאל משהו יציב וגדל באופיו כלומר אם מסתכלים על מוצרים, הרי שכככל שיש יותר מוצרים אז התועלת גדלה והתועלת של המוצר נשמרת (בכוונה אני לא מתייחס כרגע למקרים שזה לא נשמר בתיאוריה הקלאסית הם פחות רלוונטים לדעתי.
בא כהנמן ואמר את הדבר הבא, התועלת שאני מפיק ממוצר נעלמת לאורך זמן בגלל שאני כבר לא רוצה את המוצר שיש לי אני רוצה יותר, אפילו אם המוצר עצמו מספק את אותה תועלת אוביקטיבית.
אחד הדברים שזה מערער זה את המודל הקלאסי בו יש אופטימום
יש לזה השלכות גם על המרדף אחרי צמיחה כלכלית במודל הקלאסי שלה.
אבל גם במודל הקלאסי ובמה שנאמר בו יש מרחק גדול מאוד לבין מה שנאמר כאן בשמו לדעתי לקחו כלים ניתוחיים כלכליים והלבישו עליהם אידאולוגיה.
קשה לי להאמין ברצינות שיש מישהו שלמד כלכלה במסגרת כלשהי,והיה מעלה את הטיעונים של אנשי שוק החופשי פה.
זה דורש לדעתי מידה גדולה של ניתוק מהחומר של התיאוריה הכלכלית.
בקצרה:
היום ולדעתי בצדק מנסים לחפש מודלים שלא מדברים על מיקסום תועלת כמו בתיאוריה הקלאסית משום שיש צורך לשכלל את במודל.
גם המודל הקלאסי רחוק מאוד מהטענות שנאמרות כאן בשמו.
אנסה להבהיר מה 279194
אני מסכים. נדמה לי שיש כאן מעט מאוד (אם בכלל) אנשים שמבינים את התאוריות הכלכליות והמודלים הקלאסיים או הניאו-קלאסיים ברמה מקצועית. אני בהחלט חושב שאנחנו מדברים על אידאולוגיה - מה נראה לנו צודק, מה נראה לנו טוב לחברה, ברמה של שיחת סלון.
ברמה הזו, לפעמים מישהו תורם ידע מעט יותר מעמיק. בדרך כלל זה לא משנה את האידאולוגיה אלא רק מאפשר להבין (אולי) את מקורה.
מצד שני, לא נראה לי חכם להשאיר את הדיונים באידאלוגיה רק לאנשים שיודעם לצייר גרפים או לחשב מחירים של נפט. לא הייתי רוצה להתעורר יום אחד ולגלות שהאידאלוגיה עלפיה אני מחנך את ילדי נקבעה עלידי נוסחת תמחור של חומרי גלם בסביבה אינפלציונית.

בקשר למושג ה"תועלת" אצל כהנמן, נראה לי שהוא חסר ולכן הורס לו את המודל. אם תמדוד "תועלת" של מזון רק באופו "אוביקטיבי" - למשל כמספר הקלוריות שהמזון מפיק, לא תמצא שום יתרון בקוויאר ושמפניה. לחם (או קש) ומיים יספקו אותו מספר קלוריות אם לא יותר. ובכול זאת אנשים מוכנים לשלם יותר בשביל קוויאר. אותי זה מגעיל אבל יש רבים שמשלמים על זה הון תועפות. אי אפשר להסביר את זה ולא את רוב התופעות האנושיות, אם מתעקשים להתיחס אל אנשים כאל חמורים ולשאול, *אוביקטיבית*, כמה קילוגרם קש נחוצים לכלכל חמור שעובד שמונה שעות ביום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים