![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא מדויק, דיימונד מכנה את החקלאות ''קללה שברכה בצידה'' או ''חרב דו-ראשית''. לא זכור לי שהוא טען שהחקלאות היא ''אסון''. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
סליחה שכתבתי אסון במקום קללה. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא באתי לשפוט אם זה לברכה או לקללה - המשפט לאלוהים הוא. אבל אם נמשיך את הקו התנכי מפרשת בראשית - ניתן להבחין כי האדם הראשון ניברא לתוך מציאות שונה מהמציאות הקיימת היום - האדם הראשון עדיין לא התקלל "בזעת אפיך תאכל לחם" והדרך שבה האדם היה אוכל היתה - "מכול עץ הגן אכול תאכל וכו"' אחרי החטא אדם הראשון מופרש מגן העדן (הגן הקדמון) וכדי לאכול הוא צריך לעבוד את האדמה. השאלה היא האם בעיקבות החטא האדם החכים-לדעת טוב ורע או החטא גרם לא ירידה דוקא וחסר מסויים שאותו הוא צריך להשלים באמצעים טכנולוגים - בזעת אפיך וכו' והאם זה כעונש או שמא תיקון למצבו? |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גדול עלי. אשאיר גם את זה לאלוהים. | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |