 |
|
 |
||
|
||||
 |
כלומר, אתה טוען שגם אם העדשה מושלמת, אז בשום מרחק של העדשה מהנייר השמש לא תתקבל כנקודה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זזה רברס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, זה מצלצל לי מוכר מימי במפעל לעדשות. כן, זה מקדם השבירה של זכוכית פושטית1! עכשיו, איך זה תשובה לשאלה? 1 יש סוגים של זכוכית שמגיעים עד 1.9, נכון למתי שהייתי מעורה בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא רמזתי לקוטר של השמש (1.4 מליון קילומטר, אבל מליון קילומטר ביני ובינך מהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני עדיין לא מבין. (אבל אחרי עוד ניעור חלודה מגלגלי המוח נזכרתי שמקדם השבירה של זכוכית פושטית הוא יותר כמו 1.2; 1.4 הוא המקדם של הזכוכית גבוהת-המקדם הותיקה, לעומת המקדמים הגבוהים עוד יותר שהם חדשים יחסית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי לומר הוא שאין שום סיבה שקרני אור יגיעו מהשמש במקביל, כי השמש גדולה מאד (זה מה ששכ"ג כתב). להמחשה, קל לקבל צל עם קצוות חדים מנורת להט רגילה, אבל אם תניח את היד במרחק עשרה סנטימטרים מהרצפה מתחת לנורת ניאון ארוכה, תקבל צל מטושטש; וזה כשהנורה באורך של 1.4 מטר בקושי. עכשיו דמיין נורת ניאון ארוכה פי מליארד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק הטענה. היא אפילו לא קרובה לנקודה, כמו שיודע כל מי שראה את השמש אי פעם בחייו (ילדים - לא לנסות את זה בבית!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמש אפילו לא קרובה לנקודה? השמש היא כידוע "מקור ראשון", שהוא הרבה יותר קרוב ל"נקודה" מאשר אל "הארץ". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מסרב להתרשם מהנתון האמפירי שהשמש לא נראית לנו כנקודה, זאת לאור תגובה 277715 (שאולי היא לא נכונה, ואולי נכונה ולא קשורה, אבל עד שיוכח אחרת נראה לי שגם אילו עדשה כן היתה מכנסת את השמש לנקודה, במקרה של העין הנקודה הזו לא היתה חייבת להיות על הרשתית). אני אקבל את מה שאתה אומר כעובדה מתמטית בערך, לא אמפירית, אבל נשבר: לא יודע למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "במקרה של העין הנקודה הזו לא היתה חייבת להיות על הרשתית"? אם הסתכלת אי פעם על השקיעה (אם לא, הגיע הזמן שתזמין את רעייתך לטיול על חוף הים בשעות הערביים) ראית כדור כתום ברור ולא מטושטש, נכון? אם הוא לא מטושטש, הרי שהתמונה נוצרה על הרשתית שלך. אתה יודע מה? עזוב את הרשתית. פשוט צלם את השקיעה, וזהו. אם קיבלת תמונה חדה, היה סמוך ובטוח שהעדשה יצרה את דמות השמש בדיוק על סרט הצילום. "לא יודע למה" הוא תשובה הרבה יותר טובה. התשובה היא שאת הקירוב של קרני השמש למקבילים צריך להבין: הקירוב הוא עבור שתי קרניים *שיוצאות מאותה נקודה בשמש* ומגיעות *לשתי נקודות שונות על העדשה*. לעומת זאת, שתי קרניים שיוצאות מנקודות שונות בשמש (נניח בשני הקצוות של קוטר) אינן מקבילות בשום קירוב מתקבל על הדעת. אם הן היו, באמת השמש היתה נראית לנו כנקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. חסרה לי עדיין ההבנה הבלתי-אמצעית שמאפשרת התפעלות אמיתית מהעניין, אבל כנראה שלמדתי משהו. תודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |