בתשובה לממי לביא, 28/02/00 9:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ניסיתי להסתיר את העובדה שאני לא יודע מה מתרחש בישיבות התיכוניות. השתמשתי אך ורק בהגיון פשוט - אם אכן לומדים תלמידי הישיבה התיכונית את כל התוספות שציינת, איך יש להם זמן ללמוד בנוסף גם את מקצועות הבחירה שאני, למשל, בחרתי? לי יש תעודת בגרות עם, אם זכרוני אינו מתעתע בי, כשלושים יחידות לימוד, אשר אף אחת מהן אינה קשורה ללימודי קודש. אתה רוצה להגיד לי שתלמיד ישיבה תיכונית יכול ללמוד, בנוסף על מקצועות הבחירה שנכפו עליו מעצם למידתו בה, גם חמש יחידות כימיה, פיסיקה, ביולוגיה או מחשבים? או שיש לו את האפשרות להוסיף מקצועות בחירה אחרים, כמו תרגום, מוסיקה או ספרות מוגברת? אם כן, אז כנראה שרגשי העליונות של הציבור הדתי אכן מבוססים. אני, לפחות, לא הייתי מצליח ללמוד 16 שעות יומיות בבית הספר. ענה לי על שאלה אחת (וחסוך לי את הנסיעה): האם בספריית הישיבה התיכונית אמצא את "לוליטה", "בעל זבוב", "1984", או אפילו את "תרנגול כפרות"? או, לחילופין, את "קיצור תולדות הזמן" או "המדינה"? אם כן, אני מתנצל. החינוך הדתי אינו סגור ומגביל כפי שחשבתי. לעומת זאת, אם לא - הרי שמערכת ש"מחנכת" לא יכולה גם ללמד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, תלמיד בישיבה תיכונית יכול להיבחן על מקצועות בחירה אם רצונו בכך. חבר שלי, לדוגמה, נבחן ב- 5 יחידות מחשבים, 5 יחידות כימיה ועוד 3 יחידות ערבית. כמובן שאין זה מעיד על הכלל, אולם כל תלמיד בישיבה תיכונית נבחן ב- 5 יחידות בגרות במגמה ריאלית או הומנית לפי בחירתו (כלומר: פיסיקה, כימיה, מחשבים, ביולוגיה, ארץ ישראל, גיאוגרפיה וכו') בנוסף למבחנים הסטנדרטיים באנגלית, מתמטיקה, ספרות,אזרחות, לשון, ספורט, תנ"ך וכו', והמבחנים הקצת פחות סטנדרטיים בגמרא והלכה. זאת מבלי להביא בחשבון ישיבות דוגמת הישיבה התיכונית במצפה רמון השמות דגש מיוחד על תחום מסויים, בדוגמה זו: חינוך סביבתי. לגבי הספרים שהבאת: ראשית, ואולי זה מעיד על בורותי, איני מכיר את הספרים "לוליטה" ו"המדינה". התשובה לגבי כל השאר - חיובית. ואמור לי אתה, האם בספריה של תיכון חילוני תוכל למצוא את הספרים הבאים: "ספר הכוזרי","אמונות ודעות","מורה נבוכים","כתבי הרב קוק"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מנת לקבל תעודת בגרות, תלמיד התיכון החילוני *חייב* ללמוד מקצוע מוגבר אחד לפחות, ונדמה לי שכך גם בישיבות התיכוניות. הבעיה היא, לדעתי, בכך ששעות הלימוד הנוספות ודאי מקשות על תלמידי הישיבה התיכונית, ומונעות מהם ללמוד מקצועות מוגברים נוספים, אשר אינם חובה. את לוליטה (יצירת מופת ספרותית של נאבוקוב, שנויה במחלוקת עקב הנושא הרגיש (פדופיליה) שבו היא נוגעת) באמת לא ציפיתי לראות בספריית ישיבה תיכונית. את כתבי אפלטון הופתעתי לראות גם בספריית התיכון שבו למדתי, כך שאולי שני אלה לא היו דוגמאות מתאימות. למעשה, הספרים שהזכרת קיימים (לעיתים) בספריות בתי הספר החילוניים עד כמה שהבחנתי, אלא שלא נראה לי שהביקוש להם גבוה במיוחד, כך שלעיתים הם חסרים. אך בכך יש להאשים את משרד החינוך, ולא את הציבור החילוני. בכל מקרה, יש לתלמיד החילוני גישה, דרך בית הספר, למגוון ספרים רחב בכל קטגוריה - אם כי ברור שלתלמיד ישיבה תיכונית תהיה גישה זמינה למגוון רחב יותר של ספרים יהודיים, בעוד שעמיתו החילוני אשר לא נזקק להם, יעדיף ריבוי בספרי קריאה על חשבונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלמיד בישיבה תיכונית יכול ברמת העיקרון לבחור בכל מגמה בה יחפוץ אולם כיוון והישיבות קטנות בגודלן ממקיפים ממוצעים ישנן כמה הגבלות. תלמיד שירצה לעשות בגרות במוזיקה יעשה זאת עצמאית או ילמד באחת משתי השיבות שמאפשרות זאת בצורה מלאה (שתיהן פנימיות כך שלומדים שם תלמידים מכל רחבי הארץ) . זוהי בערך ההגבלה היחידה והיא כפי שציינתי -טכנית בלבד. תרגום היא מגמה אפשרית ככל הידוע לי וספרות מוגבר אפשרית וזאת מנסיוני האישי- למרת שלא קיימת מגמה רישמית הדבר אפשרי. לגבי הספרים- יש לציין כי אני באופן כללי מסתיג מהטפיחה על השכם ומחייב את הביקורת ולמרות זאת אני אטען כי הישיבות יעודדו לקרוא את הספרים שציינת ( אני אף נבחנתי על חלק מהם)פרט ל''לוליטה'' שדומני כי הוא בעיתי מעט מהבחינה הדתית ואשמח להסביר זאת באימיל. אולם כדאי לציין כאן את ישיבת ההסדר עתניאל שרואה בקריאת ספרות כללית דבר בעל ערך לעניין עבודת ה' של האדם הדתי.( גם בישיבת גוש עציון דוגלים ברעיון זה ודומני שאף בפתח תקווה) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |