בתשובה לדב אנשלוביץ, 09/02/05 15:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שרון אמר שזה ייעכב את ההתנתקות בשנה. אין סיבה שזה יקח יותר מ-60 יום, כמו בבחירות. ואת זה שמעתי מאחד מהעבודה שתומך במשאל עם. אני לא יודע אם משאל עם זה טוב או לא, אבל אני לא מבין למה שרון כל כך מפחד? האם הוא נאבק על חייו? (יצטרך להתפטר ותיפתח חקירה פלילית נגדו...) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אין סיבה שזה יקח יותר מ-60 יום, כמו בבחירות." מתי היו בישראל בחירות תוך שישים יום? זאת אפשרות תיאורתית עבור פרוצדורה שהתקיימה בעבר, ולא מצריכה שינויים קונטסטוציונים. "ואת זה שמעתי מאחד מהעבודה שתומך במשאל עם" ואני שמעתי מאחד מהליכוד שמתנגד להתנתקות שזה יקח יותר משנתיים. אכן, מקורות מהימנים. "יצטרך להתפטר ותיפתח חקירה פלילית נגדו..."איזה חקירה פלילית תפתח אם שרון יצטרך להתפטר, ולמה היא לא נפתחת היום? "אבל אני לא מבין למה שרון כל כך מפחד?" שרון מפחד בגלל שמשאל עם הוא משחק בו שרון לא יכול להרויח כלום. אם שרון יפסיד, אז ודאי שמשאל העם לא היה כדאי (מבחינתו), ואם שרון ינצח, הוא יהיה בדיוק במצב בו הוא נמצא היום (רק חצי שנה מאוחר יותר, ואחרי שהוא כבר הפסיד במערכה אחת, המערכה על משאל העם). מבחינת שרון, ההימור של בחירות הוא עדיף, לפחות כאן יש לו מה להרויח (אבל הרבה יותר מה להפסיד, כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יקח יותר מ-60 יום ולו משום שהדבר מצריך שינוי בחקיקה, שהוא תמיד תהליך שלוקח הרבה זמן, אפילו כשיש קואליציה מקיר אל קיר. רק לאחר החקיקה יהיה אפשר להתחיל בתהליך שיתסיים במשאל, כאשר בדרך צריך להמציא מאפס את המנגנון שיאפשר את המשאל הזה. בקיצור, מדובר בסיפור של מינימום חצי שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך לעכב את ההתנתקות ולו ביום אחד. כל כך הרבה ימים שמהלך כזה (רחב, הרבה יותר רחב!) מתעכב וחבל על כל יום. אתם פונים פניות רבות "ללבו ולמוסרו של השמאל". הכיצד ייתכן שאבירי הנאורות והדמוקרטיה (מטעם עצמם כמובן, עכשיו נזכרתם שאנחנו יפי נפש "לטובה") יסרבו לחבק את אחיהם היהודיים תוך שלילת הערכים הנאורים שלהם עצמם? שכחתם שגם אנחנו בני אדם וגם לנו נשבר "מהאחים" שנזכרים בנו ובערכינו רק כשזה טוב להם. בנוגע לשאלה העניינית - האם שרון שיקר לתומכיו ומבצע פניית פרסה? שרון אמר כל כך הרבה דברים וכל אחד קנה מה שהוא רצה על כל בסיס שנראה לו. בבחירות הראשונות נגד ברק הוא היה הסבא הטוב ש-"עמדותיו ידועות". הקים ממשלת אחדות עם פרס הוישיסט והקפיד זמן מה על מדיניות הבלגה. אחר כך מכר את לוקש 100 ימים של שקט ומפת הדרכים. טרם הבחירות האחרונות הוא דיבר על ויתורים כואבים ולצד זה אמר כפר דרום = ת"א (או נצרים?). לפי דובי וייסגלס זו ההתנתקות האחרונה. בדיון נוסף שהיה פה - התנתקות מהעקרונות הכותב דאז מתנגד להתנתקות מצומצמת ורוצה רק בשלום הגדול. פוליטיקה היא אמנות האפשר. המתנחלים שכשלו מלהתנחל בלבבות (הם הודו בכך) הוכיחו שאפשר לגרור עגלה לשום מקום הרבה זמן בעזרת מנהיגים אופורטוניסטיים או יומרניים וכו'. הם הוכיחו שאפשר לשקר לכולם הרבה זמן ולהעביר את זה. עכשיו הם המומים כשר"המ אינו מחוייב עד תום למטרתם. כנראה שהוא סבור שאפשר לשמור רק על יהודה ושומרון. משאל עם נוגד את הדמוקרטיה הייצוגית, הוא לא מעניין את המצפון השמאלני שלא מתרגש מהאחווה המתחדשת, הוא לא מתחייב משקרי שרון שבעצם אמר הכל ולא אמר דבר (לאור שינוי הכוחות המשמעותי בסטטוס קוו ארוך השנים בין ימין לשמאל כנראה שהרבה שמאלנים אכלו לוקשים ששרון מכר ובנוסף נשברו תחת כשלון הגישה הטוטלית והילדותית משהו של ברק - חלק לא קטן מהם חשב ששרון פרגמטי והביא לו נצחון בבחירות), קיומו או אי קיומו של משאל לא יהפכו את מדינת ישראל למדינה שהפוליטיקה שלה תקינה - היא כבר לא תקינה במשך שנים וזה לא ישתנה ביומיים זה כנראה לא ישתנה עד שהיא תעבור לדון בעיקר עניינים אזרחיים. הדיבורים על נורמות כפולות שלכאורה השליט פה רבין - ואני מנחש שמדובר בענייני הגולן הם דמגוגיים ומראים על חוסר הבדלה בין טקטיקה ואסטרטגיה (הגולן והשלום שניהם נתפסו כאסטרטגיים כשרבין נאלץ לבחור מה יותר חשוב הגולן הפך לטקטי). בני אדם פועלים על בסיס אינטרסים ורגשות ומירב השמאל מזהה שהאינטרס שלו בהתנתקות ומעבר לחיבוק למתנחלים (יש שמאלנים עם חשך דובי) אין לרוב השמאל גם מחוייבות רגשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום ששים יום? זה ייקח יום אחד בדיוק. כמובן, לפני היום ההוא יעברו כמה חודשים על חקיקה, כמה חודשים על ניסוח, כמה חודשים על בג"ץ בד"ץ וברבר"ץ, ואז ממילא נגיע לשנת בחירות והכל יסכימו שכדאי לקיים את הבחירות קודם, ואחרי הבחירות יש לך עוד כמה חודשים של הרכבת הקואליציה וייצובה, ועם קצת מזל הטרור הפלסטיני ישוב ויתעורר במלוא עוזו לצהלתם של אנשי ה"אמרנו לכם" מה שידחה את כל הרעיון בעוד כמה חודשים, שנים, עשורים או יובלות, והנה המטרה האמיתית הושגה בלי שצריך בכלל לקיים את המשאל. וחבל. אחרי שהרעיון הנאה הזה כבר בא לעולם ממש כואב הלב לא להשתמש בו, ולפיכך אני מציע לקיים משאל עם בשאלה אחרת: בעד או נגד מלחמת אחים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |