בתשובה לתובל, 12/02/05 21:34
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281061
אם ה- G factor שרון בן-יעקב הזכיר הוא (כפי שאני עכשיו חושד) ה- g של spearman, אז המקדמים של תת-מבחנים שונים נקבעים מראש, לפי ניסויים בקנה מידה גדול.
כל מבחני האינטליגנציה עוברים שלבים של "תיקוף" ותיקנון, שבהם דורשים מהם להראות שהם אינם יוצרים הטיה במקומות שאנחנו "יודעים" שאין הטיה; למשל בין בנים ובנות. אני מוכן להכנס לפרטים אם מישהו אחר ימצא לנכון להביא אותם...
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281107
לגבי ה- G של ספירמן {1} : בצורה פשטנית משהו אפשר לחלק את החוקרים בתחום האינטלגנציה לשניים, אלה שחושבים שאפשר לייחס את האינטלגנציה לכח מרכזי אחד (כמו ספירמן) ואלה שחושבים שהאינטלגנציה בנויה מאינטלגנציות מרובות (כמו ת'ורסטון או גרדנר). הקבוצה הראשונה טוענת שיש מתאם גבוה בין הכישורים השונים ויש כח מרכזי אחד (קוראים לו G) שמניע את המערכות הקוגניטיביות השונות. בעוד שהקבוצה השניה גורסת כי יש הרבה אינטל' שלא תלויות אחת בשניה. החבר הכי מפורסם באותה קבוצה הוא גרדנר שגרס שיש לנו שבע אינטלגנציות שונות. חוץ מהאינטל' המתמטית והמילולית הסטנדרטיות הוא גם הוסיף אינטל' מוזיקלית, אינט' אישית ובן- אישית (מה שייקרא לימים "אינטלגנציה רגשית") אינט' מרחבית ואינטל' גופנית (?) (אני לא זוכר בדיוק איך הוא קרא לאינטל' האחרונה, אבל היא באה להצביע על אינטל' שקיימת אצל ספורטאים שמחליטים החלטות בזמן אמת){2}
הקבוצה הזו מסתמכת בין השאר על ממצאים שמראים כל מיני אנשים עם פיגור שכלי שמאוד מוכשרים בתחום מסוים.
אין צורך לאמר אגב, שמבחני האינטל' כיום לא בוחנים חלק גדול מהאינטל' לפי גרדנר.

לגבי התיקוף והתקנון- לפי מה שידוע לי, במבחני אינטלגנציה {3} עושים תקנון לפי *גיל הנבדק בלבד* בעוד שהמגדר של הנבדק הוא לא רלבנטי לתוצאות. אבל יכול להיות שמישהו יפתיע אותי.

---------------
1. חשדת נכון, ה-G פקטור הוא אכן ה-G של ספירמן.
2. הוא ספג אגב, הרבה ביקורת על כך שהחשיב יכולות אתלטיות כסוג של אינטלגנציה
3. שיטת התקנון והמבנה של מבחן BS לא ממש מוכרים לי, אולי שם זה שונה.
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281152
אם כך, בכל תת-מבחן יש לגברים ונשים ממוצעים שונים, ובגלל נס אריתמטי בלתי מוסבר כל ההבדלים נעלמים כשמסכמים את הכל למבחן אחד? זה בלתי אפשרי.
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281206
למה זה נס שממוצע האינטלג' של גברים ונשים הוא פחות או יותר דומה?
אגב, הממוצעים של הגברים והנשים בכל תתי המבחנים הם לא שונים *מאוד*.
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281269
מכיוון שאזלו הנתונים לדיון משמעותי, אני מנצל את העצירה הכפויה כדי לחזור על הנקודה המרכזית: למיטב ידיעתי, הסיבה לכך שה"אינטליגנציה" של גברים ונשים שווה בממוצע, היא מכיוון שכך החליטו להגדיר (אופרטיבית) אינטליגנציה.
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281303
תגיד, יש לדעתך מדד אינטליגנציה אובייקטיבי?
הרי כל המדדים האלו הומצאו ע"י אנשים. ואין אנשים שאין להם צבע, מין ותרבות. מה התוקף שלהם, anyway?
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281316
יש מעט מאד דברים מסובכים שיש להם מדד אובייקטיבי, ואינטליגנציה היא דבר מאד מסובך. אין שום סיבה לחשוב שאינטליגנציה (כמו שאנחנו תופסים אותה) היא יצור חד-ממדי; ובכל זאת, כשרוצים להשוות ולדרג, אנחנו נאלצים להטיל את המציאות המורכבת על ציר אחד.

קורה כאן דבר מוזר. אפשר היה לצפות שהזמן שמישהו "השקיע" בפיתוח היכולת שלו לזהות את האיבר הבא בסדרות כמו 1,3,4,7,11,18, בא על חשבון היכולת לזהות איזו מבין ארבע צורות אי אפשר לסובב עד שתתאים לשלוש האחרות, או למנות חמישה מעשרת הנשיאים הראשונים של ארצות הברית; והנה זה פלא - כשמרכיבים רשימה אקראית של משימות מחשבתיות (הקשורות לזכרון, יכולות מילוליות או מתמטיות, וכו'), מתברר שיש מתאם *חיובי* בין הציונים בכל שתי משימות. משמעותה של התופעה הזו היא שגם אם אינטליגנציה מורכבת מכמה צירים, יש מתאם לא-רע בינם לבין עצמם. אפשר למצע את הצירים, ולקרוא לזה "מנת משכל".

כשהרכיבו את מדדי האינטליגנציה הראשונים (בינה או גודארד, בתחילת המאה העשרים), הם באמת כללו כמה שאלות תלויות תרבות (היית צריך לדעת מה חסר בתמונות של קומקום, כינור או חזיר - לפני שהיתה טלוויזיה). מאז אני חושב שהצליחו לנטרל את הבעיות המיידיות ‏1, ואני די משוכנע שהמבחנים הסטנדרטיים אינם מפלים על בסיס תרבותי. אבל בסופו של דבר, מבחן קונקרטי לאינטליגנציה הוא בסך הכל סט נתון של משימות. אפשר להוכיח בעזרתו אי-שוויון בין אוכלוסיות, אבל כדי להוכיח *שוויון*, צריך לדעת שהמבחן לא נתפר למטרה הזו.
נשברתי 281322
מה האיבר הבא, ומה יש ב-‏1?
29 281324
(סדרת לוקאס: כמו סדרת פיבונאצ'י, זו מתחילה ב- 1,3 במקום 1,1).
ב-‏1 התכוונתי לספר שכמעט לא קיבלו אותי לכתה א', כי לא ידעתי לקרוא למחברת משבצות בשם הנכון (מי שיש לו אחים גדולים זוכה כאן ליתרון לא הוגן). מזל שבסוף קיבלו אותי; אפילו המחשבה על הכסאות הקטנים האלה של הגן עושה לי כאבי גב.
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281357
נדמה לי שהיתה שם לפחות שאלה אחת על בייסבול, מה שגרם ל''עולים חדשים'' לצאת קצת טמבלים.
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281442
אינטליגנציה היא דבר מורכב ורב מימדי? אולי היא דבר פשוט ועל-מימדי, או לפחות אל-מימדי?
אולי השאלות במבחנים האלה בזמננו הן כביכול לא תלויות תרבות, אבל עצם שאילת השאלות האלה, עצם הניסיון למדוד את היכולות הקוגניטיביות האלו ולייחס להן את המשמעות שאנו מייחסים להן הם תלויי תרבות, לא?
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281550
מה זה על-מימדי ואל-מימדי? (מה זה מימד אני מבין, אפשר להתחיל משם).
את השאלה לא הבנתי. עצם הנסיון למדוד את המסה של אלקטרון הוא תלוי תרבות (היו תרבויות שלא ניסו). האם זה אומר שהמסה של אלקטרון תלויית תרבות?
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281685
אולי מימדים זה משהו שקשור למדידה ולא למציאות.

המושג מסה וגם המושג אלקטרון הם מושגים מלאכותיים שלא ברור מה הקשר שלהם למציאות. הם קיימים רק במסגרת מודלים לתיאור ולחיזוי תופעות טבע.

המושג אינטליגנציה גם הוא מלאכותי, וקשור אולי לתפיסה שלנו את המציאות יותר מאשר למציאות עצמה. דבר זה אינו בעייתי כשלעצמו, אבל זה אומר שצריך לבחון מחדש את ההשלכות של המושג הזה.

(ככה נראה לי, לפחות)
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281733
לגבי הקשר בין אלקטרון והמציאות, ראה תגובה 192298 ובמעלה הפתיל.

אני מסכים שמושג האינטליגנציה הוא "מלאכותי", אולי אפילו יותר מאשר "אלקטרון" ו"מסה". נניח שאפשר להוכיח באותות ומופתים שבעלי מאפיין גנטי מסויים הם בממוצע יותר אינטליגנטיים (בחר הגדרה אופרטיבית כרצונך) מאלו שחסרים את המאפיין הזה. מדוע התצפית הזו צריכה לגרום לנו לבחון מחדש את המושג?
שוויון והבדלים סטטיסטיים 281897
לא אמרתי שצריך לבחון את המושג מחדש אלא את ההשלכות שלו. מתרוצצת באוויר איזשהי הנחה מובלעת פחות או יותר שלשוויון או אי-שוויון באינטלגנציה של אנשים שונים יש השלכה על זכויות או על משהו כזה. בכל מקרה על משהו אופרטיבי. וההנחה הזאת טעונה הצדקה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים