בתשובה לא. ווטסון, 17/02/05 20:36
מייגע ולא מתאים 282166
יש לציין שאני מסכים אתך שסגנון המאמר הוא בעייתי, ורובו הגדול דמגוגי ובלתי מבוסס. עם זאת, חשוב לי להגיב לנקודה בתגובה שלך המתעמתת עם הנקודה החזקה ביותר של המאמר, שהיא גרף התנודתיות.
אתה טוען שתחילת מעורבות הממשלה במשק הייתה לפני 1880, ולכן יש לבחון את הגרף גם מוקדם יותר. אך גם אם טענותייך נכונות, עדיין מציב הגרף בעייה בפני התפיסה הפרידמנית. אסביר:
פרידמן טוען, אם אני מבין נכון, שמעורבןת הממשלה במשק מגבירה את התנודתיות ולא מפחיתה אותה, בעוד שבשוק חופשי אמיתי, התנודתיות נמוכה יותר. כלומר, פרידמן חוזה מתאם חיובי בין מעורבות ההמשלה במשק (נניח, אחוז האחזקה של הממשלה במשק - נסמנו ב- p) לבין תנודתיות הצמיחה (סטיית התקן של הצמיחה - נסמנה ב- s). כעת, אני מניח שגם אתה תסכים אתי שרמת מעורבות הממשלה במשק בתקופה 1880-1920 הייתה נמוכה בצורה משמעותית מרמת המעורבות בשנים 1950-1990 (בעצמך ציינתי שהבנק הפדרלי הוקם רק בשנות ה- 20, וכך גם מוסדות רגולטוריים אחרים). כלומר, אם נביט בתקופות אלו, p עלה בצורה משמעותית ו- s (לפי הגרף) ירד משמעותית, מה שמצביע דווקא על מתאם *שלילי* בין המשתנים. העובדה שמדובר על תקופות ארוכות למדי מצביעה בעיני על כך שהתוצאות האלו עמידות יחסית. למשל, גם אם נקבל נתונים על השנים 1830-1880 ‏1, והם יתמכו במתאם חיובי (כלומר, נראה שבשנים אלו s קטן יותר מבשנים 1880-1920), עדיין יהיה קשה לראות בנתונים אלו איזושהיא תמיכה למשנתו של פרידמן.

1 אאל"ט, לפני 1830 קשה לדבר ממש על "שוק" בארה"ב, שלא לדבר על "שוק חופשי"
מייגע ולא מתאים 282195
אני לא בטוח שאתה מבין נכון: עד כמה שאני זוכר את פרידמן, הוא אינו טוען שהתנודתיות תהיה נמוכה יותר בשוק חופשי, ולכן זוהי התקפה של איש קש. כל מה שפרידמן מדבר עליו הוא ה"עונתיות" של האירוע. כלומר, מרגע שקורה משבר - כמה זמן הוא נמשך עם וללא השפעת הממשלה.
פרידמן, בהשוואת משתנים מדוקדקת בין משבר 1908 למשבר 1929 (כאשר ביניהם השתנה דרסטית מינון המעורבות הממשלתית), מראה כיצד המשבר ב 1908, שברמת התנודה היה חריף בדיוק כמו זה של 29, חלף לאחר חודשים בודדים, כשהשוק ללא תוכניות ריסון ממשלתיות למיניהן חזר לעצמו (לאותן רמות טרום משבר) לחלוטין לאחר ארבעה חודשים, בעוד שכל תוכניות ההבראה הממשלתיות שיושמו בשוק המרוגלץ הרבה יותר של 29 ואילך גרמו למשבר להתמשך על פני כשש שנים (!) לפני שהצבע חזר קצת ללחיים!
אז נכון, כשאתה מכניס ריסון למערכת, היא הופכת להיות יותר מרוסנת. האם זה טוב לכלכלה? ההשוואה הפרידמנית גורסת שזה רע מאוד לכלכלה - כי טיב הריסון הוא כזה שלא ממש מונע משברים ותקופות מיתון (כמו אלו שצמד הכותבים בעצמו מביא - משברי שנות ה 90 וה 2000 האחרונים), אבל מהרגע שמתרחש משבר, הריסון מחריף אותו עשרות מונים בכך שהוא מעכב מאוד את היציאה ממנו.
מייגע ולא מתאים 282208
תוכל לתת דוגמא לריסון שמפריע לצאת מהמשבר האחרון? תודה
מייגע ולא מתאים 282220
אני מניח שהמטרה שלך היא המשך ההתמקדות בארה"ב, שעדיין מובילה את המשברים וההתאוששויות ברמה גלובלית. ובכן, הרגולציה מתרחשת הן במישור הפיסקלי והן במוניטרי. למזלו של העולם, במישור המוניטרי שולט בשנים האחרונות הנגיד האגדי אלאן גרינספאן, פרידמניסט מושבע, שכמעט נטרל לחלוטין את הרגולציה בתחומו ע"י הורדת הריבית באופן חסר תקדים לאפס, ובכך הפך את הבנקים, והבנק הפדרלי בפרט, לנון פקטור, ולא תרם לריסון.
בצד הפיסקלי, לעומת זאת, אנחנו עדים להתנהגות מחורבנת לחלוטין של הממשל: לא זאת בלבד שהממשל לא הקל בעומס המיסים באופן משמעותי, הוא העמיק את החוב של ארה"ב לרמה כזו שמטילה צל כבד על הצמיחה המזוייפת כיום, כי כולם יודעים שכדי לצאת מחוב זה יהיה על הממשלים הבאים בארה"ב (ואולי כבר על הנוכחי) להטיל מיסוי גבוה יותר על האזרחים, ובכך לחנוק לחלוטין את הצריכה הפרטית, שהיא המינוף העיקרי לצמיחה ויציאה ממיתון. ממשל זה, מעבר למלחמות שגזלו מליארדים, יזם תוכניות פנים בהיקף ענק, שגרמו בכל פעם לחריגות הולכות וגדלות בגרעון (ותיקוני חוק שהגדילו את תקרת הגרעון המותר בהתאם בכל פעם).
בנוסף, הוטלו הגבלות נוספות בשם הביטחון הלאומי על חברות תעופה, ובכך יקרו מאוד את המוצרים והאנשים שיש לשנע.
התנהגות הממשל מול קרטל הנפט אף הוא מזעזע, ובנוסף להתנהלות השלומיאלית של הפיקוח המרכזי על מלאי הנפט והגז בארה"ב יצר אפקט חנק נוסף על הצמיחה.
זוהי רשימה חלקית בלבד, אבל מוכרת היטב לכולם. היא התאפשרה "בזכות" מוטת השליטה של הממשל האמריקני בכלכלה האמריקנית.
מייגע ולא מתאים 282286
ווטסון יקירי, הורדת הריבית לרמת אפס אינה מנטרלת את הרגולציה אלא מחריפה אותה, שהרי הריבית הפדרלית משפיעה ניכרות על התנהגות השוק ועל זמינות האשראי בו.
מייגע ולא מתאים 282337
הקדמת אותי. בשיחה עם כלכלן לפני כמה ימים הוא כינה את גרינספאן:

Alan "serial bubble boy" Greenspan

על שום ביצועיו המבריקים בעידוד בועת הנסדאק לפני כמה שנים ובעידוד בועת האשראי והנדל"ן הנוכחית. למעשה, בזכות הפרידמניסט המבריק (וגם, אני מסכימה, בזכות תקציבי הענק), נמצאת כיום ארה"ב בין הפטיש לסדן - אם לא תימשך עליית הריבית, הדולר יתמוטט ואם היא תימשך יתחיל בקרוב גל של פשיטות רגל בשל תנאי מימון קשים.

לבסוף, הייתי ממליצה להסתכל על ה yield curve הנוכחי ולשים לב למשהו מעניין - ההפרש בין הריבית ל 3 שנים והריבית ל 10 או 30 שנה הולך ומצטמצם ויש לשער שבקרוב נחזור למצב האינדיקטיבי למיתון, בו הריבית ל 30 שנה נמוכה מזו של 3 שנים. כדי לעודד עוד יותר את המיתון, הפד מתכוון לשוב ולמכור אג"ח של 30 שנה בחודשים הקרובים.
מייגע ולא מתאים 282351
חברה יקרה, בועת הנסדאק לא קרתה בגלל גרינספאן, ולא התפוצצה בגללו. כל מה שהנגיד עשה בהורדת הריבית היה מתן חיים לשוק ההון האמריקני, במקביל להתנהגות פיסקלית אחראית של הממשל. עם התחלפות הממשל, וכניסתו לחובות עמוקים יותר, הבין הנגיד שצריך להעלות את הריבית. אם הוא היה באמת "serial bubble boy" , הוא לא היה מעלה את הריבית אפילו בעת הזאת, ולכן כינוי זה הוא פשוט השמצה מכלכלן שלא אוהב אותו, ולא מבוססת על הערכה מקצועית.
הפד, במקרה של גרינספאן, אינו מכתיב מדיניות (להבדיל מהנגידים שלנו), אלא באמת מתאים את המדיניות המוניטרית שלו למידת האחריות הפיסקלית של הממשל, תוך מתן ארכה מירבית לממשל לצאת מהמיתון ע"י קיצוץ בתקציבים (להבדיל מבנק ישראל, למשל, שנהג במדיניות מוניטרית מרסנת *מדי* שהרגה את המשק ב 2002 ותחילת 2003).
מייגע ולא מתאים 282353
אורי,
מובן שכל מה שהנגיד יעשה עם הריבית הוא בהגדרתו רגולציה, ואולי עדיף שבכלל לא יהיה נגיד ובנק פדרלי, אבל מאחר ואין בכוחו של הנגיד לבטל את המשרה אותה הוא מאייש, יש פשוט לבדוק האם צעדיו של נגיד זה היו באמת דומים לצעדים המרסנים והמעכבים שנגידים בארה''ב ובעולם בכלל מפעילים בד''כ, או כאלה שנתנו למשק לפעול בצורה חופשית יותר.
ראה גם תגובתי לצמד האלמנה והיתום.
מייגע ולא מתאים 282418
בעיני לריבית נמוכה מדי יש השפעה הרסנית לא פחות ואולי יותר מריבית גבוהה מדי, כך שאני לא בטוח ב''זיכוי'' של הנגיד כאן.
מייגע ולא מתאים 282364
אינני מכיר מספיק את הגותו של פרידמן, ואני שמח שהבהרת את הנקודה. אם אני מבין נכון, הטענה היא שבשוק מרוגלץ נדרש יותר זמן לצאת ממשברים. זה, כמובן, אפשרי, אם כי הגרף לעיל אינו מראה שום מקרה אחרי 1929 שבו נכנס המשק האמריקני למשבר מתמשך מאותו סוג.
מה שאני כן מבין, זה סטטיסטיקה. אני מבין שאתה מקבל את הטענה שבשוק מרוגלץ, סטיית התקן של הצמיחה נמוכה יותר. כעת נשאר לדון על שני גורמים נוספים בסדרת נתוני הצמיחה: הממוצע, והקורלטיביות. הטענה של פרידמן, כפי שניסחת אותה, היא שבשוק מרוגלץ יש יותר קורלציה בין נתוני הצמיחה של שנים קרובות (או לפחות,שכך המצב כאשר מדובר במשברים). הנתון שלא אתה ולא ביכלר-ניצן מביאים הוא *ממוצע* הצמיחה: האם ממוצע הצמיחה בשוק חופשי יותר גבוה מממוצע הצמיחה בשוק מרוגלץ? אם כך הדבר, אפשר להבין את הטענה של פרידמן ושלך, והיא הופכת למשהו בסגנון "עדיפה צמיחה רבה יותר עם שונות גבוהה יותר מצמיחה נמוכה עם שונות נמוכה". על הטענה הזו ניתן לדון בנפרד.
מצד שני, אם ממוצע הצמיחה הוא דומה (כך זה נראה לפי הגרף, אך קשה להיות בטוח בכך) הרי שהטענה של פרידמן מצטמצמת לכך ש"קשה לצאת ממשברים בשוק מרוגלץ", אבל מולה ניתן להביא טענות כמו "שוק מרוגלץ נכנס פחות למשברים" ו"שוק מרוגלץ נכנס למשברים פחות עמוקים" שיהיו נכונות סטטיסטית (בהכרח) אם אכן נתוני הממוצע וסטייית התקן הם כפי שראינו.
מייגע ולא מתאים 282366
אם איננו סובלים מרגישות יתר למשברים חריפים, אפשר להגיד שמה שמעניין הוא היחס בין ממוצע הצמיחה ובין סטיית התקן שלה. אם אנחנו כן סובלים מרגישות כזו (ואני מניחה שנסכים שזה המצב), יש להוסיף תיקון למדד כך שיעדיף מצבים בהם ממוצע הצמיחה נמוך יותר, אך משברים חריפים אינם אפשריים.
מייגע ולא מתאים 282424
בהינתן שיתר המשתנים דומים (משיגים זאת ע"י השוואה פנימית באותה מדינה תחת מינוני רגולציה שונים, ובין מדינות שונות בנרמול הגורמים השונים), הצמיחה רצינית הרבה יותר בשוק חופשי. אפילו ללא תימוכין מספריים מדוייקים, די אם נזכור את סין והודו לפני ואחרי אימוץ כלכלת שוק, רוסיה שלאחר הקומוניזם, אירלנד, גרמניה של עד שנות ה 70 ולאחריהן ועוד ועוד.
קישור למחקר מאלף בנושא זה:

מסמך PDF באתר הנ"ל:

הצעה 282510
כשמחשבים נתונים סטטיסטיים של צמיחה לאורך זמן, נראה לי שנכון יותר לטפל בממוצע הגאומטרי ולא בממוצע החשבוני הרגיל (ואם כבר, גם לצורך סטיית התקן, עדיף לבצע את כל החישובים על (log(1+x במקום שעור הצמיחה x).
הצעה 282511
מקובל, אבל הדיון הוא לא ברמה הזו, אלא ברמה העקרונית.
(לווטסון): אני מוכן לקבל את הטענה שרגלוציה מקטינה את ממוצע הצמיחה. מצד שני, ביכלר וניצן הראו (וקיבלת זאת) שרגולציה מקטיה גם את סטיית התקן. השאלה היא מה עדיף, וכפי שהראתה האלמנה, יש כל מיני סוגים של מדדים שיכולים לבחון זאת, אבל בכולם אנו צריכים לספק כנתון את השאלה, עד כמה פונקציית התועלת שלנו רגישה לסיכונים.
אדם מן היישוב (לא כלכלן או בעל הון) רגיש יותר לסיכונים של תנודות בצמיחה, בגלל שאין לו מספיק מידע וגישה לשוק. לכן רגולציה יכולה להיות הגיונית מנקודת מבטו של אדם כזה (כמובן, תלוי *עד כמה* הרגולציה מקטינה את הצמיחה הממוצעת, ו*עד כמה* השוק החופשי מגדיל את סטיית התקן)
הצעה 282529
כל אדם יכול להשקיע בהתאם לרמת הסיכון שהוא מוכן לקבל בכל אחד מהשווקים: חופשי יותר ומרוגלץ יותר. אדם שלא מעוניין להיות חשוף לתנודתיות, או משקיע לטווח קצר בלבד, מוטב לו שיתרחק משוק ההון. לעומת זאת, היתרון המובנה של השוק החופשי הוא בצמיחה וכן במהירות היציאה מתקופות מיתון, שעדיפים על הרוב המכריע של המשקיעים (תשאל למשל את הקבלנים ובעלי העסקים הזעירים שפושטים את הרגל לאחר שנתיים ומעלה של מיתון בהן נגמר להם האוויר, אם לא היו מעדיפים שהזמן של המיתון יתקצר הרבה יותר, וההתאוששות תהיה בקצב של יותר מ 3-4 אחוז לשנה, במקרה האופטימי).
הצעה 282530
הפוך, גוטה

עסקים קטנים רגישים לתנודתיות מאחר וחל עליהם Gambler's ruin. הם היו שמחים מאד לתשואה נמוכה יותר בצד סיכון נמוך יותר לפשיטת רגל.
הצעה 282531
שמא תוכלו להסביר לאיזו תנודתיות רגישים העסקים הזעירים, ואיך זו קשורה לתנודתיות המופיעה בגרף ההוא?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים