בתשובה לרודי וגנר, 21/02/05 13:19
נחזור לעניין היסודי 282893
היום בעיתון הארץ במוסף הכלכלי THE MARKER יש ראיון עם אורי הרשקוביץ הוא אחד האנליסטים המוערכים בשוק ההון המקומי. זה מה שיש לו להגיד על הקשר בין האופק המדיני לעליות בבורסה ולשגשוג בכלל.

" אם הסיפור עם אבו מאזן והפלשתינאים יצליח, ובאמת יתחיל כאן תהליך מדיני, אז באמת השמיים הם הגבול. הכסף לא יזרום - הוא יישפך כאן בדליים. במצב כזה כל מספר מנצח. במשק שהולך לשלום ונחשב לסיפור הכי חם בעולם אין סיבה שהמדדים לא יפרצו את רמת ה-‏1,000. זה אמנם נשמע דמיוני, אבל כשהשוק חם הכסף נוהר פנימה. כרגע, למשל, כל הכספים שמגיעים לישראל מחו"ל הם מארה"ב. אין כאן כסף מאירופה, לא מהמזרח וגם לא ממדינות ערב, אבל כל זה יכול להשתנות ברגע".

נחזור לעניין היסודי 495601
חזרתי כדי לגבות את חובי. אני בספק אם מישהו עוד כאן כדי לדון בעניין, אבל אני בכל זאת אכתוב לפרוטוקול. הבורסה אכן עלתה למעל 1000 נקודות. אבל היא עשתה זאת בזמן שאבו מאזן הפך לדמות פטתית חסרת משמעות, החמאס השתלט על עזה, וישראל הסתבכה במלחמת לבנון השנייה. לא היה כל אופק מדיני ‏1, אבל היה שקט. שקט שאפשר לתיירות ולכלכה להתקדם.

לאחרונה הבורסה קרסה. שוב ללא קשר לתהליך המדיני או העדרו אלא בגלל שכלכלת העולם עוברת משבר. מה שעולה באופן מופרז חייב לרדת.

לסיכום:
1) אופק מדיני ופנטזיות על מזרח תיכון חדש יכולים להעלות את הבורסה לזמן מה. אך מי שנכנס לבורסה בגללם שם את כספו על קרן הצבי.
2) הבורסה עולה ויורדת בעיקר בגלל פרמטרים כלכליים ובטווח הרחוק כמעט רק בגלל פרטרים כלכלים.

1 אלא אם רוצים לטעון שההבטחה להסכם תוך שנה שניתנה אי שם בעבר על ידי אולמרט ואיש לא התייחס אליו הוא שהקפיץ את הבורסה

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים