בתשובה לבועז, 14/07/01 13:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קו ההגנה של טטיאנה סוסקין היה לא רלוונטי, משום שהיא נענשה מסיבות פוליטיות. מה שסוסקין עשתה היה פגיעה מכוונת ברגשות ציבור דתי. היא לא השתמשה לשם כך בשום כלי ממלכתי, להבדיל מבארנבוים. השאלה היא באם מותר לפגוע במתכוון ברגשות הציבור. לדעתי - מותר בהחלט, וזה כן במסגרת החופש האמנותי של היוצר, ויהיה מטורלל ככל שיהיה (כמו שהתרשמתי מהגברת סוסקין). בנוגע ל"ברית אד הוק" שבין בארנבוים לבין הצרכנים - הנהלת הפסטיבל היא חלק מה"צרכנים". הצרכנים של פסטיבל ישראל הם מדינת ישראל, ובכלל זה אלה שלא נכחו בקונצרט. הצרכנים הישירים הם כל אלה שקנו כרטיסים. נניח שבארנבוים היה בוחר לספר בדיחה גזענית נגד ערבים (שזה מה שעשתה טטיאנה סוסקין), ולפני כן היה אומר לקהל שמי שזה לא מוצא חן בעיניו מוזמן לצאת. להגנתו היה אומר לאחר מכן שכמעט לא היו ערבים בקהל, הקהל נהנה, ועובדה שרק מעטים יצאו. האם זה היה בסדר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לחדד דברים כדאי לא לערבב ביניהם. דוגמת סוסקין באה להדגים את האבסורד שאפשר להגיע אליו אם מגדירים כל דבר כמוצר. הצרכנים במקרה זה הם אך ורק רוכשי הכרטיסים שהיו יקרים מאוד. בעצם אלה ששמעו וגנר בכזו שמחה היו אלה שסיבסדו את הפסטיבל, ולא להפך. שמעתי בטלוויזיה את מנהל הפסטיבל מסביר שהקונצרטים היוקרתיים כמו זה של בירנבוים מסבסדים את המופעים שיש להם פחות ביקוש או קבוצות אוכלוסיה כמו סטודנטים ובני עיירות פיתוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |