בתשובה לא. ווטסון, 20/02/05 8:05
Coup de Grâce 283743
שלום לך ווטסון. הגיע עת ה- coup de grace.

בפעם שעברה ראינו שסבא פרידמן הוא לא בדיוק מדען. לכל היותר הוא מין מדען-על, כזה שאינו נזקק עוד להוכחות. או כפי שאריסטו היה אומר: "...הוא או אל או בהמה...".

===========================
ערפילי קרב
===========================

עתה נתקדם הלאה, לשלב שני. בסוף אותו מאמר מדעי אומלל "The Counter-Revolution in Monetary Theory" כותב פרידמן מין קטע רב מסתורין:

“Some monetarists conclude that deliberate changes in the rate of monetary growth by the authorities can be useful to offset other forces making for instability, provided they are gradual and take into account the lags involved. They favour fine tuning, using changes in the quantity of money as the instrument of policy. Other monetarists, including myself, conclude that our present understanding of the relationship between money, prices and output is SO MEAGER, that there is so much leeway in these relations, that such discretionary changes do more harm than good.... One of the most widespread misunderstandings of the monetarist position is the belief that this prescription of a stable rate of growth in the quantity of money derives from our confidence in a rigid connection between monetary change and economic change. THE SITUATION IS QUITE THE OPPOSITE.” (p. 18, emphases added).

נו ווטסון, מה תגיד על הקטע הזה? חזק, מה?

בשפה רגילה ניתן לתרגם את 'השיח' הזה בקיצור: אני פרידמן, שבתחילת המאמר כתבתי בביטחון רב על הקשר הסיבתי הניתן לחזוי מובהק ובמדויק בין השינויים בכמות הכסף ובין האינפלציה; כן, אני, אותו פרידמן שפירט בדייקנות מעוררת קינאה את לוח הזמנים בין החטא (השינויים בכמות הכסף) לבין ריצוי העונש (האינפלציה) – עכשיו אני אומר, שהאמת האמת: כל מה שכתבתי עד עתה זה שטויות; כי נכון לעכשו (בסוף המאמר), אף אחד לא יודע מה יהיה. ומה שאמרתי עד עתה – הכל דווקא הפוך.

והנה כמה אפשרויות להסבר המסתורין: (1) אפשרות אחת, לא סבירה ביותר, היא שפרידמן סנילי או לקח סמי הזיה, ומשום כך הוא שכח בסוף המאמר את מה שכתב בתחילתו. (2) האפשרות השנייה, שאולי יש בה מן האמת, היא שפרידמן סבור שעדרי המאמינים הם סניליים, ומכל מקום שתמיד אפשר לסמוך על זיכרונם הקצר. (3) האפשרות השלישית והסבירה ביותר, היא שפרידמן מינה עצמו לאפיפיור של כנסיה לוחמת המפיצה בקנאות את זרעה ברחבי העולם המתעורר.

הבעיה היא שלכנסיה המוניטריסטית שלו יש כמה כנסיות מתחרות, המשתמשות בכלי פולחן דומים (מזויפים). כולן מחזיקות ביסודות אמונה משותפים: הכסף הוא האלוהים. הוא סיבת הסיבות. (כמו יהווה-ישו-אללה שהם בעצם אותה סחורה למאמינים, רק באריזה ובהוראות שימוש שונות). מאחר שכנסיות מסוג זה, הן בעלות אל קנאי ששונא מתחרים ודורש ממאמיניו בלעדיות, פרידמן כיוון את דבריו, קודם כל אל הפלגים הכופרים (הפרוטסטנטים, סליחה ה'מוניטריסטים האקטיביים'), אלה סבורים, ברוב חוצפתם, שהאדם יכול להיוושע בעזרת מעשיו; שהוא יכול, במו ידיו, לווסת את המשקים שלו. ראיתם מטורפים?

בחיים לא, מודיע להם פרידמן, ב-M רבתי.

האלוהות M, שהיא המהות השלמה על שלל הופעותיה ביקום (MB M1 M2 M2 M3 M4... Mn), אינה ניתנת להבנה על ידי בני אדם בעלי שכל פשוט. רק כוהנים בעלי אימון רב בהיררכיה של המיסטיקה המוניטרית מסוגלים לנחש מתי יתפרץ עליהם העונש (האינפלציה). וכך, בדור של פצצות מימן, גלולות נגד הריון וטכנולוגיות מתקדמות של קומוניקציה, בני אדם שהמציאו את אלוהות הכסף עומדים חסרי אונים נגד הפטיש.

אחד המכשירים החשובים ביותר בכנסיות האלו, הוא ההפחדה (וכמובן, ההבטחות לעתיד שהן בחינם – לעומת התשלום העכשווי בעולם הזה הנגבה מידית מהמאמינים, כי אכן כנסיות הן סוג ישן של חברות ביטוח). את זה כבר הבנו. אבל חלק הכרחי הקשור לשלטון הכנסייתי הוא הערפל שמפוזר על ידי הדרגים השונים בקרב המאמינים. מאחר שאנו ירושלמיים במקור, אנו מכירים היטב את הטכנולוגיות הללו. מכל מקום, כמו יודעי-כל מהסוג של הרב נסים, כדורי, עובדיה, או לובביץ, גם פרידמן אומר דבר והיפוכו.

וזה פועל: חשוב מאד ליצור תחושה רב-משמעותית. לכך גם קשורים רגשות אשמה שהן ההון העיקרי שעליו מיוסדת כל כנסיה רצינית: מה שלא תעשה, אתה אשם, עובדה – יש אינפלציה או אין אינפלציה? והדברים עתיקים. אך אם זה כך, נשאלת השאלה הפשוטה למה לנו לייבא פרידמן יקר אחד כשיש בכל התנחלות עשרה רבנים זולים שאומרים דבר והיפוכו כל יום?

עתה נתקדם לשלב שלישי. זה השלב שבו אנו טוענים, שפרידמן אינו רק פסבדו-מדען ואינו רק כהן גדול מטעם עצמו, אלא שהוא פשוט, כמו כל אבות הכנסיות בעולם, גם נוכל לא קטן. “crook”, כמו שעמיתו, הארי ג'ונסון, כינה אותו.

לפני ההסבר מספר מילים מקדימות. למזלך, ווטסון, אין לך מושג בסכולסטיקה הכנסייתית ובפלפולי התיאולוגיה הנאו-קלאסית שהצטברו במאה וחמישים השנים האחרונות. אתה בסך הכל פנדמנטליסט, כלומר קורא פשט, כמו צדוקי. אבל לא נשלול ממך מעט מהתענוג. ההסבר הזה מיועד גם לשאר החוכמולים אבירי הגוגל, אלו שיודעים לזהות כיסאות שבורים בלי להיות נגרים. שמנו-לב שהיסטוריה בשבילם היא אוסף טריוויה, או מין ג'אנק שנדבק לחללית שלהם שנעה במרחבי האינטרנט.

לכן אנו מוותרים על הסברים המקדימים – כלומר, כיצד נוצרו המושגים בהם משתמשים המוניטריסטים, מי ברא אותם, לשם מה, על מה היה המאבק, מי נגד מי וכו'. כידוע, מושגים צפים בחלל, סתם ככה. אין להם היסטוריה. כמו משפט פיגורס. הוא נצחי, לא? הוא אל-זמני, לא? למה לשבור את הראש על המאבקים של האסכולה הפיתגוראית? למה לנו לדעת מה היו הנסיבות, השאלות, מה היתה השאלה היסודית שהסתתרה מאחורי החיפוש של ההוכחה? בשביל מה זה טוב? יש את זה, וזהו.

[למי שבאמת מעוניין להבין את הבעיתיות, הפרק הרביעי והחמישי בספר שלנו, מספק הסבר, אמנם קצר, תמציתי ובעיקר ליודעי דבר. אבל כל אדם בעל ראש מדעי מסוגל, בקריאה מרוכזת, להבין. שימו לב, קריאה מרוכזת. לא מהירה, לא מרפרפת, בלי קפיצות ובלי תקצירי חינם של יודעי-כל מהאייל. מדוע אנו מתעקשים על קריאה מרוכזת? משום שדור הטלביזיה והאינטרנט יותר מותנה מאחרים לתמונת-עולם מקובעת, להגיון ומושגים מסוימים שניתן להרכיב בהם קומבינציות ישנות או חדשות פשוטות או מורכבות – אך ללא אפשרות לחרוג מכך. בנוסף, יש בפרקים האלו הסבר 'אלטרנטיבי' ולא רק 'ביקורתי'. אנו מציעים תמונת עולם אחרת, שונה מהקיים, והמתעמק ישפוט.]

===========================
המשוואה של כמות הכסף
===========================

טוב, עכשיו להסברים. נפתח בעניינים 'טכניים' כביכול, לכל אלו שיודעים הכל על M1, M2, M3 , וכן לאלה שיודעים הכל על איך 'נוצר' כסף. לרענון הזיכרון, לפי פרידמן :

“... inflation is always and everywhere a monetary phenomenon in the sense that it is and can be produced ONLY by a more rapid increase in the quantity of money than in output.” (MONETARIST ECONOMICS, Oxford: Basil Blackwell, 1991, p. 16, emphasis added).

מכאן, מהמנטרה הזאת, יוצא הפולחן של כמות הכסף. כדי להבין את המנטרה, יש צורך להתחיל מהמשוואה המפורסמת של כמות הכסף.

חשוב לזכור שבמקור נוצרה התבנית הזאת בתקופת המהפכה המכנית, על ידי דיוויד יום, ומשום כך היא בעלת אופי המזכיר את 'שיווי המשקל' המכני שחיפשו בתקופה ההיא.

M * V = T * P

במשוואה הזאת קיימות 4 ישויות קדושות: M = כסף; V = מהירות-הכסף; T = מספר-הטרנסקציות; P = רמת המחירים. מה המשמעות של משוואה הזאת עבור המוניטריסטים?

במשק של כסף – והכסף כמובן צמח ככה 'טבעי', ללא כפיה, ללא מוסדות, ללא מדינה, סתם ככה בהסכם בין חלקיקים בלתי-תלויים – במשק כזה, כל הטרנסקציות מובעות במחירים כספיים. כתוצאה מכך, אם תמנו את סך-כל מספר הטרנסקציות במשך תקופה מוגדרת (T); ואם תכפילו את המספר הזה במחיר הממוצע של הטרנסקציות (P); תקבלו כתוצאה את סך-הכל הערך בדולרים (נניח) של הטרנסקציות.

מאחר שהטרנסקציות הללו מתנהלות באמצעות שיטה של חליפין כספיים, חייב להיות מספיק כסף כדי לאפשר להן להתנהל. נניח שבתקופה מוגדרת יש M דולר במשק; מעצם ההגדרה, על כל דולר להסתובב במחזור V פעמים כדי שכל הטרנסקציות יתנהלו. במידה ו-M קטן (גדול) מהמכפלה T*P, אזי V יהיה גדול (קטן) מ-‏1.

עד כאן אמיתות נצחיות. בהנחה שכל הטרנסקציות מתנהלות כנגד כסף, המשוואה אמיתית מעצם ההגדרה.

===========================
אבל מה זה בכלל כסף?
===========================

הבעיות מתחילות עם הקטגוריות. אבירי הגוגל כמובן לא מודאגים. אם ישאלו אותנו, אחי, נמצא כבר משהו במנוע החיפוש.

אז הנה, תמצאו בגוגל: איזה טרנסקציות אמורות להיכלל ב-(T)? קניה/מחירה של סחורה חדשה? של סחורה קימת? של סחורה ריאלית בלבד? של סחורה פיננסיות כמו אג"חים ומניות? איך מודדים את מספר הטרנסקציות? סתם מחברים? משקללים? איך? למה? איזה מחירים נכנסים ל-(P)? מחירי סחורות חדשות? סחורות קימות? סחורות ריאליות בלבד? סחורות פיננסיות כמו אג"חים ומניות? איך משקללים? אזהרה לא חברית: השאלות האלו מעסיקות את הכלכלנים כבר 400 שנה, והתשובות השונות – במידה והן בכלל אפשריות באופן לוגי ומעשי – נותנות גדלים שונים לחלוטין עבור T ו-P.

ובינתיים, כשאתם מגלגלים בגוגל, עוד, סתם שאלה קטנה: מה זה בדיוק (M) כסף? האם הוא כולל מזומן (שטרות ומטבעות)? האם הוא כולל פקדונות עו"ש? האם הוא כולל הפקדות אחרות? האם הוא כולל אג"חים? האם הוא כולל מניות? אולי הוא כולל כל סחורה שנושאת תג של מחיר?

הנאו-קלאסיקנים מאמינים שכל אלה הינם צורות של כסף. ההבדל בין הצורות השונות מאופיין על ידי: (1) הנזילות, כלומר רמת המהירות או הזמינות שניתן להשתמש במכשיר לצורך חליפין. (2) התשואה של המכשיר. (3) והחשוב לצורך מטרתנו, כיצד *נוצר* המכשיר.

ובאמת, איך 'נוצר' הכסף? במשק של מערכת כספית מרוכזת, הבנק המרכזי קובע ישירות *רק, ואך ורק* את כמות שטרות הממון והמטבעות. (ולכך קוראים: Reserve Money או פעמים Monetary Base). כל שאר הכסף 'נוצר' על ידי מה שמכנים "סקטור העסקי" (וכיום אפשר בהחלט לאמר לשמחת האדונים: "הסקטור הפרטי").

יש בהאייל איזה טרדן אחד, יודע-כל מומחה-גוגל, שמטעה באופן קבוע את הקוראים. אז כדי למנוע בלבולים, אנו מביאים את הגדרות ה'פד' לסוגי הכסף. בסוגריים אנו נותנים את כמות הכסף לכל הגדרה ב-‏2004 לפי נתוני ה-IMF

Monetary Base = MB: זה כולל מזומן שטרות ממון ומטבעות, וכן (תלוי בהקשר) יתרות סילוק עם הבנק המרכזי ($780 מיליארד).
M1 = זה כולל MB + פקדונות עו"ש, travelers checks, ושאר פקדונות זמינים למשיכה ($1,389 מיליארד).
M2 = כולל M1 + קרנות של שוק הכספים, חסכונות ופקדונות זמן קטנים (כמו פק"מים) ($6,440 מיליארד).
M3 = M2 + פקדונות זמן גדולים, repurchase agreements, אירודולרים, קרנות של שוק הכסף ($9,470 מיליארד).

כפי שניתן לראות, ב-‏2004 M3 היה גדול כמעט פי 12 מאשר MB – וזאת עוד בטרם מתחילים למנות צורות אחרות של מכשירים פיננסיים, כמו אג"חים ומניות על גוניהם ופיתוחיהם. מצב דומה קיים ביחידות מדינתיות-קפיטליסטיות מפותחות אחרות.

המסקנה הראשונה מהעובדות 'הטכניות' הללו הינה פשוטה. ביחידות מדינתיות-קפיטליסטיות מפותחות הבנק המרכזי יכול לקבוע ישירות את גודלו של נתח מזערי בלבד של "מלאי" הכסף. בארה"ב של 2004 הנתח הזה הסתכם בסך 8% מכלל M3 – ולמעשה הרבה פחות אם נכליל ב"מלאי" הכסף גם את הנכסים הפיננסיים של האג"חים והמניות.

אותם 92% הנותרים נקבעים באמצעות היררכיות מצטלבות ורב ממדיות של תהליכים מסובכים ביותר של יצירת אשראי, התרחבותו והתכווצותו. (לידיעת סיירי הגוגל ומבקרי הכיסאות השבורים יודעי הכל, הרבה מעבודותינו עוסקות במחקר התהליכים ה'ברורים-מאליהם' האלה. תהליכים אלו, שהם למעשה תהליכי שינוי הבעלות-כוח, הינם מהותו של הקפיטליזם – ולא האמונות הנאיביות שלא להגיד הדביליות על 'שוק חופשי' או 'התערבות ממשלתית').

מכל מקום, הבנק המרכזי אולי יכול להשפיע ואולי אינו יכול להשפיע על התהליך הסבוך הזה – על כך יש ויכוחים. אבל דבר אחד ודאי: הבנק המרכזי אינו 'קובע' את התהליך. הוא אינו מעצב אותו, הוא אינו מתנה אותו.

הקישור לגרף הבא מיועד להדגמה עבור המאמינים בכוחו (ההרסני כמובן) של הבנק המרכזי. הגרף מראה את התפתחות היחסים M2/MB ו-M3/MB בארה"ב (כמו בעבר, ווטסון, נשמח לתקן את הגרפים אם תגלה בהם טעויות). ניתן לראות כי היחס M3/MB למשל, עלה מ-‏6 בשנת 1958 ל-‏15 בשנת 1983, וירד ל-‏10 בשנת 1993, ושוב עלה ל-‏12 בשנת 2000. התנודות ביחסים הללו נקבעות בעיקר על ידי השינויים במונה. יחסית למונה, התנודות במכנה כמעט זניחות. יותר מכך, הכיוון של השינוי ביחס (M3/MB) אינו קשור לכיוון השינוי במכנה (MB) . במילים אחרות, מרבית השינויים בכמות הכסף אינם קשורים ישירות לשינוים ב'היצע הכסף' MB. הבנק המרכזי אולי קובע את 'הצע הכסף', אבל לא את סך כמות הכסף.

עתה כשפרסנו קמצוץ מהפולחן, ניתן לחזור אל הכוהן הגדול.

===========================
פרידמן וכנסית המדענות המוניטריסטית
===========================

פרידמן הצהיר, כפי שאתם זוכרים מהמאמר האומלל על הקונטרה-רבולוציה (אבל למעשה הוא ממחזר זאת כבר עשרות שנים) את ההצהרות הבאות:

(1) בהתבסס על 'הוכחות חותכות' – מהירות הכסף (V) הינה יציבה יחסית. הטענה הזאת, בלשון המעטה, הינה במחלוקת. אבל יאללה, נעשה לו הנחה ונניח זאת.
(2) במשק כספים מדיני, מלאי הכסף (M) נקבע על ידי הסמכויות המוניטריות המדיניות.
(3) שינוי במלאי הכסף (M) הינו בעל השפעה חשובה על המשק. לטענתו, ההשפעה הראשונית של השינוי, בטווח-הקצר, מורגשת בתפוקה (שנאמדת פחות או יותר באמצעות הטרנסקציות (T). אך ככל שהזמן חולף, ההשפעה מורגשת יותר ויותר על רמת המחירים (P). ולבסוף הוא מודיע נחרצות, כי בטווח-הארוך, ההשפעה מתמקדת לחלוטין במחירים.

טוב, זאת התפילה. אבל ניתן להפוך אותה להיפותזה: "האם יש אלוהות (M) שהיא סיבת הסיבות, או אין אלוהות (M) שהיא סיבת הסיבות?"

ואם זאת היפותזה, אז ניתן לבחנה בעזרת החושים. זאת הייתה תמצית המהפכה המכנית מאז גליליאו. המהפכה אמרה, שגם אם יש חילוקי דעות לגבי האמת (אמת פנימית,אמת בלתי אפשרית וכו') דבר אחד בטוח: הוכחות באמצעות החושים והשכל הישר הן צעד חשוב להבנת בעיות. אולי לא צעד סופי, ובוודאי שאין להסתמך רק על כך, אבל צעד חשוב (ובוודאי חשוב, נוכח המטפיזיקה הכנסייתית).

עכשיו בואו ונבחן את שיטות ההוכחה של פרידמן. פרידמן מתחיל ברגל שמאל. למעשה, כל מי שמיומן בשיטות מחקר, מיד תופס שהוא משתמש בקטגוריות לא נכונות, כדי להוכיח טענות מטעות.

פרידמן מדבר על הבנק המרכזי, וכמו שראינו הבנק המרכזי קובע את הגודל של בסיס הכסף MB. כדי שפרידמן יוכיח את ההצהרה/ההיפותזה שלו בדבר השינויים בהיצע הכסף – עליו להשתמש במשתנה MB. כדי שהוא יוכל לדקלם את המנטרה, לפיה "בטווח-הארוך, האינפלציה הינה בכל-עת ובכל מקום תופעה מוניטרית" – ושהאינפלציה אפשרית *רק* נוכח עליה בנזילות – הוא צריך ליחס את האינפלציה לשינויים ברמת הנזילות המחושבת לפי הצע הכסף MB. כלומר, הוא צריך להראות את הקשר ביו האינפלציה ובין שיעור השינוי ביחס (MB / Real GDP) .

הקישור לגרף הבא מתאר את התפתחות שני המשתנים האלו בארה"ב, כשהאינפלציה נמדדת כשיעור השינוי השנתי במחירי התמ"ג, וכששתי הסדרות פרוסות במתכונת של ממוצעים נעים של 5 שנים.

כזכור, על פי פרידמן, האינפלציה יכולה לבוא *רק* לאחר הצטברות מלאי נכבד של 'נזילות'. אבל מה אפשר לעשות והחיים האנושיים סרבו לציית לחוקי הנצח שלו: מסתבר על פי הנתונים כי במשך דור שלם (שנות החמישים והששים) הנזילות הייתה בירידה. היא ירדה באופן די שיטתי (הסדרה של שיעורי השינוי הינה שלילית ברוב הזמן להוציא תצפית אחת). והנה, האינפלציה, נמלכה בדעתה והייתה דווקא להרגיז חיובית.

רגע. תגיד עוד פעם: שינוי נזילות שלילי ואינפלציה חיובית?? לא יכול ליהיות! בטח סתם הפער זמן התרחב או התכווץ, מי יודע (תשים באקסל ותשחק קצת עד שיצא). כמובן אפשר לדחות את ביצוע העונש של האינפלציה על חטא הנזילות ל-‏30 או 40 שנה, אבל אז כבר יש צורך לעבור לדת ממוסדת מהסוג השיעי (איזה ראש כנופיה אחד בשם עלי נשחט על ידי כנופיה אחרת, וכוהניו מאיימים שהוא יחזור, לך דע מתי).

אבל גם ככה הבעיות ממשיכות. שימו לב שלאחר מכן, בשנות השבעים ואילך, הנזילות עלתה בהתמדה בקצב של 4% לשנה פחות או יותר. אבל מה, האינפלציה מעשה שטן, או אלוהות אחרת דווקא ירדה לה מ- 8% לרמה של 2%. מה תאמרו על האסון? הכנסיה תתפורר? מאמיניה המאוכזבים יעלו אותה באש ואת הנביא יוקיעו בשער ה- FORTUNE ?

בכלל לא. יש שיטות שראשי הכנסיות הישנות לא הכירו. לא נלאה אותכם כאן בשלל התרגילים הסטטיסטים המפולפלים של פרידמן (ווטסון יסביר לכם בהזדמנות אחרת), אבל שיטת מחקר אחת יכולה להיות מובנת בקלות: להחליף בקלילות ובהיסח הדעת את המשתנים.

פרידמן תפס שלא הולך עם המשתנה MB. אבל למה להתעקש? מדוע שלא לנסות משתנים אחרים, למשל M2? והנה, זה הולך או לא הולך? יש נס או אין נס?... הולך! יש אלוהים!! ההוכחה בקישור לגרף הבא.

בגרף זה נמדדות האינפלציה מול שיעור השינוי ב'נזילות' – הפעם בהגדרה הרחבה יותר של (M2 / Real GDP) , כמו שפרידמן אוהב. והפעם זה הולך יופי. שתי הסדרות נראות כרוכות והדוקות זאת בזאת. פרידמן צודק.

===========================
סיבתיות
===========================

עד כאן סיפורי נסים למאמינים. אבל עין מזוינת (סליחה על הביטוי) רואה משהו אחר. קודם כל ברור שהאינפלציה לא נסרכת אחר השינויים ב'נזילות', ובוודאי לא באיחור של בערך 5-10 שנים כפי שפרידמן פוסק בנחרצות. שתי הסדרות נעות פחות או יותר ביחד. טוב, לא צריך להיות פונדמנטליסט. למה להיכנס לדקויות. מספיק שבאופן עקרוני הוכחנו את הקשר הסיבתי. מה זה ביני ובינך 10 שנים? חולפות כמו רוח. כמו שקיינס ושרון אומרים: לטווח ארוך כולנו בארון מתים.

אבל רגע. קשר סיבתי? באיזה כיוון? פרידמן, כל כך להוט להוכיח ויהי מה את המסטיקה המוניטרית, משתמש ב-M2 (כסף המיוצר ברובו בסקטור הפרטי) במקום לדבוק ב-MB (היצע הכסף על ידי הבנק המרכזי). התוצאה: הוא, כמו בלעם, מסייע לאשש את הטענה ההפוכה – כלומר שהכסף בא אחרי המחירים.

כיצד? שוב, להזכיר כסף האשראי (M1 ומעלה), 'נוצר' לא על ידי הבנק המרכזי אלא על ידי מה שמכנים 'הסקטור הפרטי'. כאשר המחירים עולים, ערך הטרנסקציות (T * P) עולה. מאחר שאנו חיים במשק אשראי, העלייה הראשונית במחירים אינה מחייבת התאמה בצורת עלייה בבסיס הכסף נזיל (MB). כפי שראינו בגרף השני, מאז שנות החמישים האינפלציה התמידה במשך כעשרים שנה, בעוד שהנזילות התכווצה בהתמדה. כלומר, אפשר בהחלט לקבל אינפלציה ללא עליה בהיצע הכסף. תוספת הנזילות, שלפי פרידמן נוצרת בכלכלה המודרנית על ידי הבנק המרכזי, דווקא מיוצרת ומסופקת על ידי הבנקים הפרטיים ומלווים מוסדיים אחרים. ערך ההלוואות גואה *כתוצאה* מעליית המחירים (או התרחבות בטרנסאקציות), ההלוואות האלה מופקדות במערכת הבנקאית, ומשמשות כנכסים פיננסיים לשם יצירת תוספת אשראי והלוואות בלולאה הולכת ומתרחבת. התוצאה של כל התהליך הזה נרשמת כעלייה ב- M1, M2, M3 ומעבר לכך, כמובן, כעלייה בערך המניות, האג"חים, ונכסים פיננסים אחרים.

בקצרה, הכסף אינו גורם 'חיצוני' (תנאי ראשון להפיכתו לאלוהות). בלשון המדענית הנאו-קלאסית: הכסף הוא משתנה 'אנדוגני'. וזה אשר אמר לורד קלדור (Lord Kaldor) על הנושא:

“The Central Bank has no direct control over the amount of money held by the nonbanking public in the form of deposits with the clearing banks; its power is in determining the short rates of interest either directly though announcing a minimum lending rate, (or as re-discount rate) or indirectly through influencing the money market rates by open market operations. In the absence of quantitative controls over the clearing banks’ lending or borrowing activities, it can only influence the rate of change in the volume of bank deposits held by the public through the effect of changes in the interest rates; these effects.... are highly uncertain. In the case of credit-money therefore in contrast to commodity-money it is NEVER true to say that the level of expenditure on goods and services rises in CONSEQUENCE of an increase in the amount of bank-money held by the public. On the contrary, it is a rise in the level of expenditure which calls forth an increase in the amount of bank-money.... In a credit-money economy, therefore the causal chain between money and incomes or money and prices is the reverse to that postulated by the quantity theory of money. (Nicholas Kaldor. 1980. MEMORANDUM OF EVIDENCE ON MONETARY POLICY. Presented to the Select Committee on the Treasury and the Civil Service in the House of Commons Treasury and Civil Service Committee, Session 1979-1980. pp. 86-130. Memoranda on Monetary Policy: HMSO; Cited in Meghnad Desai. 1981. TESTING MONETARISM. London: F. Pinter, pp. 201-202).

מה שאנו רואים כאן, אם כן, זה קשר הגיוני פשוט בין עלייה במחירים מצד אחד ובין עלייה של מיני "מלאי כסף" מצד שני. אבל העלייה הכפולה הזאת של הגדלים הללו אינה בהכרח עלייה ב'היצע הכסף' (של שטרות ומטבעות).

רגע. תעצור עוד פעם. האם כמות הכסף שמיוצר על ידי הסקטור הפרטי יכולה להתנפח עד אין קץ? תשובה: כן, כמעט ללא גבול.

האמונה המקובלת היא הפוכה. הטענה בספרי הלימוד היא שחייבת להתקיים פרופורציה כלשהי בין האשראי ובין 'הכיסוי' שלו. הבנקים לא יכולים ליצר סתם כך אשראי נפוח. הם חייבים להחזיק אחוז מסוים מכל הפקדה בצורת רזרבה, כך שלבסוף העלייה בכמות M1 , 2M, 3M וכו' מגיעה לקיצה.

הנימוקים הללו מטעים. במצב של אינפלציה נמוכה יחסית (כמו למשל בארה"ב), יחס הרזרבה פועל כבלם אולטימטיבי על ההתרחבות המוניטרית *רק ואך ורק* אם מתקיימים שני תנאים: (1) אם כל האשראי נובע מהמערכת הבנקאית ואם כל האשראי חוזר שוב כהפקדה אל המערכת הבנקאית. (2) אם כל סוגי הפקדונות מחויבים לשמור על יחס רזרבה.

אבל כשבוחנים זאת, שני התנאים הללו אינם ממשים, כלומר אינם מתקיימים במציאות. (1) קיימים המוני מלווים לא-בנקאיים ולא כל הלוואה מסתיימת כהפקדה חוזרת למערכת הבנקאית. (2) הרבה צורות של נכסים לא נזקקות לעמוד בחובת יחס הרזרבה לשם שימוש בהם כהלוואה. (3) צורות חדשות של אשראי יוצרות צורות חדשות של "כסף". זאת הסיבה לכך שלא קיים גבול מעשי להתרחבות האשראי הפרטי ובוודאי שלא להתרחבות הנכסים והמנופים הפיננסיים. זאת הסיבה שבגרף הראשון לכך היחסים M2/MB ו-M3/MB מתנודדים מעלה מטה, ובעיקר מעלה. ומאחר שרוב הטרנסקציות הינם ממומנות באשראי, אין למעשה גבול "כספי" לעלייה באינפלציה, ולפיכך אין קשר הכרחי בין האינפלציה ובין שיעור הגידול ב-MB.

חשוב לציין כאן שאין זה מן הנמנע שבתנאים מסויימים האינפלציה תבוא בד בבד עם התרחבות בסיס הכסף (MB). מצב כזה בהחלט ייתכן, בעיקר כשהבנק המרכזי מאבד את "עצמאותו" והופך לחלק מהתהליך האינפלציוני. כאן אי אפשר יותר לדבר על "מדיניות" מוניטרית, שכן האיפלציה "מכריחה" את הבנק המרכזי להדפיס כסף כדי למנוע את קריסת המערכת (כפי שארע בישראל בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, שם היו שכפוליו השחצניים של נתניהו).

אבל אלו נקודות משניות. הנקודה המכריעה כאן היא לא *שתיתכן* קורלציה בין האינפלציה והתרחבות היצע הכסף. ברור שקורולציה כזאת אפשרית. הנקודה המכריעה היא, שלפי פרידמן, התרחבות היצע הכסף הינה הסיבה *ההכרחית* לאינפלציה. במילים אחרות, *שלא תתיכן* איפלציה ללא הדפסת כסף על ידי הבנק המרכזי.

את הטענה הזאת שלו פרידמן מעולם לא הוכיח, ומעולם לא ניסה להוכיח. למעשה, טענה גורפת כזאת לא ניתנת בכלל להוכחה, והופכת לשיקרית ברגע שהראת דוגמה הפוכה. אם פרידמן באמת הראה משהו – זה פחות או יותר את ההפך. הוא הראה שהכסף – כמעט תמיד וכמעט בכל מקום – הוא תופעה אינפלציונית.

===========================
אותות, נסים ומופתים
===========================

לסיום, יש לציין שפרידמן אינו מסתפק בהגנבת קטגוריות מאחורי הגב. יש לו במלאי המוניטרי גם תעלולים נוספים, שהם כה פשוטים וגלויים שהם עשויים להטעות לא רק מאמין שהיד מהאייל אלא גם כלכלן מיומן. למשל בספרו:

THE OPTIMUM QUANTITY OF MONEY AND OTHER ESSAYS. (Chicago: Aldine Pub. Co, 1969).

שם הוא מציג גרף המתאר את שיעור גידול הכסף (M2) מול שיעור גידול ההכנסה (מין קירוב של P*Q ). זהו גרף 5 בעמוד 203. מאחר שהוא מניח כהרגלו שמהירות הכסף (V) היא קבועה, יוצא ששתי הסדרות צריכות להיות זהות על פי עיקרי האמונה המוצגת במשוואה של כמות הכסף. אבל מה, במציאות שתי הסדרות אינן זהות.

שתי הסדרות נעות באופן דומה עד מ-‏1869 עד 1900. אבל לאחר מכן, בין השנים 1900 ו-‏1960, הסדרות משתוללות. השונות של שיעור הגידול בהכנסה (P*Q) היא בערך כפולה מהשונות של שיעור הגידול של 'היצע' הכסף (M2). מה עושים? פרידמן מעיף מבט בגרף וכותב:

“At first glance, it appears from Chart 5 that income has become more variable relative to money over the period covered. Unless we are mistaken this is a STATISTICAL ARTIFACT.” (p. 203).

שמעתם את החצוף? ARTIFACT .

כלומר מי שאשם עכשו זה כבר לא 'התערבות הממשלה', ולא 'הבנק הפדרלי', ולא 'המונופולים', ולא שאר האויבים המשותפים של הכנסייה אשר ברגע שיעלמו יבוא המשיח הנאו-קלאסי וישתרר גן העדן של 'שוק חופשי משוכלל'. הפעם הגיע האויב הגדול של כלל הכנסיות בכל עת ובכל מקום: העובדות.

ברור, שאנשי מדע לא יכולים לקבל טענות כאלה. אלא שפרידמן הגיע בעת הנכונה. הוא הגיע בתקופת ההתפוררות של המדע שעמד במרכז ההגות החברתית: מדע הכלכלה-הפוליטית הנאו-קלאסית. לא חשובות הסיבות, אבל מה שהוריד את הדוקטרינה הנאו-קלאסית סופית היה הענף המוניטריסטי.

לא נטרח לתאר את התפתחותו המטאורית של פרידמן בתקופת מלחמת קוריאה. לא נבזבז זמן על כך. מה שמטריד מאד הוא, היכולת של הזקן הזה ששרת כל ימיו אוליגרכיה מנוונת, להשפיע בקלות על תודעתם של בני-אדם צעירים. ממש כאילו האילים זרקו על ראשם בקבוק קוקה-קולה עם טופס של 'קפיטליזם וחירות'.

כך שהשאלה המעניינת היא לא גידול הכסף, אלא מי, מדוע וכיצד מימן את הנוכל וכנסייתו. אלא שכל השאלות האלה ואחרות כמוהן נקברו בספרים הנדירים ללא דורש בספריות. בשאלות אלה אין עניין בימינו. שהרי ההיסטוריה אינה מעניינת. היא נחשבת, ובצדק לדעתנו, לקונספירציה. היא אכן תמיד תהיה קונספירציה נגד השליטים, גם אם הפרידמנים ובני מיניהם ישכתבו אותה. תמיד בני אדם חופשיים יחושו בזיוף. אשרי המאמין הטיפש.

GOOD-BYE TO ALL THAT
שברתם כמה שיאים 283771
צמד חביב,
לרוב האנשים שנכנסים לאתר יש רצון בדיון ענייני ומפרה. אני נוטה לחשוב שאני אחד מהם. תגובתכם האחרונה שברה כמה שיאים לדעתי, הן בארס, באורך מייגע, ושוב ברמת פמפלטיות שתוקפת פועלו של אדם ללא גיבוי עובדתי (מעבר לנפנופי ידיים ושמות גנאי) מצידכם. הייתי שוקל לענות לפסקה או שתיים שיש בהן ניסיון להציג מעט עובדות ולא רק ארס, לולא הטון של המגילה הזו, שמעיד שאת השפיות עזבתם מזמן, ועכשיו כל מה שנותר הוא שינאה יוקדת לאדם מסויים ושיטה מסויימת.
שברתם כמה שיאים 283793
הארס התחיל כבר בתגובה שלך. בתגובה האחרונה שלהם יש הרבה טיעונים שמפריכים את כל העמדה השוקפחופשיסטית, כדאי שתנסה להתמודד איתם.
שברתם כמה שיאים 283798
התגובה הראשונה שלי קבלה על רמת מאמר שהתפרסם תחת "כלכלה" באיצטלה מדעית. אני סבור שרמתו היתה יכולה להציב אותו לכל היותר ב"טור אישי", אם בכלל באייל. ההמשך של הצמד לא היה ענייני יותר.

לגבי התגובה האחרונה שלהם - אין אף טיעון שמפריך משהו בעמדות בליברליות שהוצגו באתר. יש כמה *ניסינות* לטיעון מדוע קיימת בעיה עם ניתוחים מוניטריסטיים א-לה אסכולת שיקגו, אבל גם הם מובאים ללא גיבוי עובדתי (וחלק מהמובאות אף נראות כסותרות) או ניסיון לשכנע, אלא רק לתקוף ולהכיש. הייתי באמת מפרט יותר, אבל כמו שכבר כתבתי - עם משתתפים כאלה - מה הטעם?
שברתם כמה שיאים 283799
אז מה דעתך לגבי הניתוחים המוניטריסטיים א-לה אסכולת שיקגו ?

אצלי לפחות התגובה האחרונה השאירה את הרושם שהבסיס לתורתו של מילטון פרידמן מופרך. מה חשיבותו של פרידמן ביחס לשאר העמדות השוקחופשיסטיות שהוצגו באתר לדעתך ? או לחליפין מדוע לדעתך הדברים אינם שוללים את הבסיס לתורתו של פרידמן ?
שברתם כמה שיאים 283825
גם לך ולאלמוני מתחתיך, תגובה 283809.
שברתם כמה שיאים 283805
ניצן וביכלר כתבו תגובה ארוכה ומפורטת שאם היא נכונה אז היא שומטת את הבסיס של תורת פרידמן. אתה מוכן להסביר למה ואיפה הם טועים או שאתה רוצה להמשיך עם הדמגוגיה?
שברתם כמה שיאים 283797
אני דווקא אשמח לראות אותך עונה לפסקה או שתיים. כאחד שלא היה לו כוח אפילו להתחיל לקרוא תגובה ארוכה כמו שלהם, ומקבל את הרושם שהדיון הזה הופך ללא-ענייני יותר מרגע לרגע, אני חושב שתגובה רצינית לנקודה ספציפית ממה שהם העלו (הכי טוב להתחיל מההתחלה, לא?) תחזיר קצת חיים לדיון הזה.
שברתם כמה שיאים 283809
טוב, נו, אם אתה מבקש יפה :)

ראשית, אפשר לומר שהתגובה של הצמד תוקפת איש קש לא קטן (או בעצם כמה): כדי לעשות סדר בבלגן צריך להפריד בין מודלים למציאות.

התגובה ההיא תוקפת *מודל*. הם עושים זאת הן ע"י תקיפה "עניינית" על כותב המודל, "פרידמן מינה עצמו לאפיפיור של כנסיה לוחמת המפיצה בקנאות את זרעה ברחבי העולם המתעורר", "זה השלב שבו אנו טוענים, שפרידמן אינו רק פסבדו-מדען ואינו רק כהן גדול מטעם עצמו, אלא שהוא פשוט, כמו כל אבות הכנסיות בעולם, גם נוכל לא קטן."

מהצד האחר, ההתקפה על המודל המסויים, מתמקדת אך ורק בהשוואה בין גרפים בלי לברר יותר מדי מאין נוצרו: מהו חלקה של הממשלה ב Real GDP (כידוע, החלק הפיסקלי משפיע על הכלכלה לא פחות, ויש שיגידו הרבה יותר, מהחלק המוניטרי), כיצד הכסף שבידי האנשים והגדלתם או הקטנתם של אפיקי השקעה נוספים מתאפשר עקב שינויים מוניטריים ומדיניות פיסקלית (הריבית במשק ושערי חליפין המווסתים ע"י הבנק המרכזי *דרך הדפסת כסף*, גובה המיסוי של המדינה משפיע על התוצר, שיעור הצמיחה, אינפלציה הנובעת מחוסר יעילות יחסי של הפעילות הממשלתית) וכו'.

הם "שוכחים" לציין כי הבחירה השרירותית ב MB היא שלהם, כחלק מאיש הקש: MB הינה הגדרה צרה מאוד לכמות הכסף בשוק, ובאמת כוללת נתח קטן ממנו, ולכן הקורלציה בינה לבין האינפלציה נמוכה יותר (אם כי לא בהרבה) מהשימוש בהגדרות M1 ו M2. "אבירי הגוגל" לשרותך להרחבה בנושא זה: http://www.findarticles.com/p/articles/mi_m3891/is_n...
וכן:
שברתם כמה שיאים 283897
מה ייצא לך מתגובה על תגובה שלא קראת?
שברתם כמה שיאים 283902
בתקווה, נ''ב יענו לה בצורה ממוקדת, כך שניתן יהיה לקרוא אותם, ואולי יתפתח דיון.
מעניין 283777
רק אחרי התגובה הזאת התחלתי להבין סוף סוף על מה אתם מדברים, והאמת? המסר נשמע מעניין ואולי אקרא את המאמר שלכם שוב בפרסטפקטיבה שונה.

עם זאת, סגנון הכתיבה שלכם מאוד אגרסיבי ואינו עוזר לשכנע אף אחד. נהפוך הוא, הוא מעורר כעס ואנטגוניזם חזק. המאמר של יובל נוב שעסק בתקפותה של גרפולוגיה http://www.haayal.co.il/author?id=168 הוא, לפי דעתי, דוגמה יפה איך אפשר לשנות מן היסוד עמדות של אנשים ספקנים (הוא שינה את העמדה שלי לפחות).

אני מציע לשחוט איזה אייל וירטואלי, לשנות את סגנון הכתיבה ולחזור לדיון לגופו של נושא ולא לגופו של אדם.
מעניין 283783
נראה לי שניצן ביכלר פשוט כועסים. איני יודע כמה זמן הם מנסים לטעון שליברליזם זה רק רעיון וקפיטליזם זה משהו אחר, ייתכן שזה פשוט הקפיטליזם עצמו שמכעיס אותם, ובכל זאת, מעבר לכמה פסקאות חדות ואגרסיביות, אין צורך לחזור ולשנות בהערות מעליבות, הדבר בוודאי לא ישכנע אף ''מאמין'' וירתיע גם את מי שמעוניין לשמוע, להתדיין וכו'.
283788
===========================
ערפילי קרב
===========================

עתה נתקדם הלאה, לשלב שני. בסוף אותו מאמר מדעי אומלל "The Counter-Revolution in Monetary Theory" כותב פרידמן מין קטע רב מסתורין:

“Some monetarists conclude that deliberate changes in the rate of monetary growth by the authorities can be useful to offset other forces making for instability, provided they are gradual and take into account the lags involved. They favour fine tuning, using changes in the quantity of money as the instrument of policy. Other monetarists, including myself, conclude that our present understanding of the relationship between money, prices and output is SO MEAGER, that there is so much leeway in these relations, that such discretionary changes do more harm than good.... One of the most widespread misunderstandings of the monetarist position is the belief that this prescription of a stable rate of growth in the quantity of money derives from our confidence in a rigid connection between monetary change and economic change. THE SITUATION IS QUITE THE OPPOSITE.” (p. 18, emphases added).

כלומר: בתחילת המאמר טוען פרידמן בביטחון רב על הקשר הסיבתי הניתן לחזוי מובהק ובמדויק בין השינויים בכמות הכסף ובין האינפלציה; מפרט בדייקנות מעוררת קינאה את לוח הזמנים בין השינויים בכמות הכסף לבין האינפלציה – ובסופו טוען שההבנה שלנו את המערכת הכלכלית היא מזערית, ומכאן שאיננו יכולים לשלוט בה לחלוטין... אבל אם ההבנה שלנו אותה מזערית כ"כ, מנין הביטחון בקביעות שבתחילת המאמר ? בקיצור, פרידמן מחזיק את המקל בשתי קצותיו, ומשתמש בהנחות סותרות להוכחת תורתו.

===========================
המשוואה של כמות הכסף
===========================

לפי פרידמן:

“... inflation is always and everywhere a monetary phenomenon in the sense that it is and can be produced ONLY by a more rapid increase in the quantity of money than in output.” (MONETARIST ECONOMICS, Oxford: Basil Blackwell, 1991, p. 16, emphasis added).

מכאן, מהמנטרה הזאת, יוצא הפולחן של כמות הכסף. כדי להבין את המנטרה, יש צורך להתחיל מהמשוואה המפורסמת של כמות הכסף.

חשוב לזכור שבמקור נוצרה התבנית הזאת בתקופת המהפכה המכנית, על ידי דיוויד יום, ומשום כך היא בעלת אופי המזכיר את 'שיווי המשקל' המכני שחיפשו בתקופה ההיא.

M * V = T * P
(M = כסף; V = מהירות-הכסף; T = מספר-הטרנסקציות; P = רמת המחירים)

מה המשמעות של משוואה הזאת עבור המוניטריסטים ?

במשק של כסף (והכסף כמובן צמח ככה 'טבעי', ללא כפיה, ללא מוסדות, ללא מדינה, סתם ככה בהסכם בין חלקיקים בלתי-תלויים, אבל נניח לזאת כרגע), כל הטרנסקציות מובעות במחירים כספיים. כתוצאה מכך, אם תמנו את סך-כל מספר הטרנסקציות במשך תקופה מוגדרת (T); ואם תכפילו את המספר הזה במחיר הממוצע של הטרנסקציות (P); תקבלו כתוצאה את סך-הכל הערך בדולרים (נניח) של הטרנסקציות.

מאחר שהטרנסקציות הללו מתנהלות באמצעות שיטה של חליפין כספיים, חייב להיות מספיק כסף כדי לאפשר להן להתנהל. נניח שבתקופה מוגדרת יש M דולר במשק; מעצם ההגדרה, על כל דולר להסתובב במחזור V פעמים כדי שכל הטרנסקציות יתנהלו. במידה ו-M קטן (גדול) מהמכפלה T*P, אזי V יהיה גדול (קטן) מ-‏1.

המשוואה מניחה שכל הטרנסקציות מתנהלות כנגד כסף.

===========================
אבל מה זה בכלל כסף?
===========================

הבעיות מתחילות עם הקטגוריות.

איזה טרנסקציות אמורות להיכלל ב-(T)? קניה/מחירה של סחורה חדשה? של סחורה קימת? של סחורה ריאלית בלבד? של סחורה פיננסיות כמו אג"חים ומניות? איך מודדים את מספר הטרנסקציות? סתם מחברים? משקללים? איך? למה? איזה מחירים נכנסים ל-(P)? מחירי סחורות חדשות? סחורות קימות? סחורות ריאליות בלבד? סחורות פיננסיות כמו אג"חים ומניות? איך משקללים?
השאלות האלו מעסיקות את הכלכלנים כבר 400 שנה, והתשובות השונות – במידה והן בכלל אפשריות באופן לוגי ומעשי – נותנות גדלים שונים לחלוטין עבור T ו-P.

עוד שאלה קטנה: מה זה בדיוק (M) כסף? האם הוא כולל מזומן (שטרות ומטבעות)? האם הוא כולל פקדונות עו"ש? האם הוא כולל הפקדות אחרות? האם הוא כולל אג"חים? האם הוא כולל מניות? אולי הוא כולל כל סחורה שנושאת תג של מחיר?

הנאו-קלאסיקנים מאמינים שכל אלה הינם צורות של כסף. ההבדל בין הצורות השונות מאופיין על ידי: (1) הנזילות, כלומר רמת המהירות או הזמינות שניתן להשתמש במכשיר לצורך חליפין. (2) התשואה של המכשיר. (3) והחשוב לצורך מטרתנו, כיצד *נוצר* המכשיר.

ובאמת, איך 'נוצר' הכסף? במשק של מערכת כספית מרוכזת, הבנק המרכזי קובע ישירות *רק, ואך ורק* את כמות שטרות הממון והמטבעות. (ולכך קוראים: Reserve Money או פעמים Monetary Base). כל שאר הכסף 'נוצר' על ידי מה שמכנים "סקטור העסקי" או "הסקטור הפרטי".

Monetary Base = MB: זה כולל מזומן שטרות ממון ומטבעות, וכן (תלוי בהקשר) יתרות סילוק עם הבנק המרכזי ($780 מיליארד).
M1 = זה כולל MB + פקדונות עו"ש, travelers checks, ושאר פקדונות זמינים למשיכה ($1,389 מיליארד).
M2 = כולל M1 + קרנות של שוק הכספים, חסכונות ופקדונות זמן קטנים (כמו פק"מים) ($6,440 מיליארד).
M2 = M3 + פקדונות זמן גדולים, repurchase agreements, אירודולרים, קרנות של שוק הכסף ($9,470 מיליארד).

(בסוגריים נתונה כמות הכסף לכל הגדרה ב-‏2004 לפי נתוני ה-IMF.)

כפי שניתן לראות, ב-‏2004 M3 היה גדול כמעט פי 12 מאשר MB – וזאת עוד בטרם מתחילים למנות צורות אחרות של מכשירים פיננסיים, כמו אג"חים ומניות על גוניהם ופיתוחיהם. מצב דומה קיים ביחידות מדינתיות-קפיטליסטיות מפותחות אחרות.

המסקנה הראשונה מהעובדות 'הטכניות' הללו הינה פשוטה. ביחידות מדינתיות-קפיטליסטיות מפותחות הבנק המרכזי יכול לקבוע ישירות את גודלו של נתח מזערי בלבד של "מלאי" הכסף. בארה"ב של 2004 הנתח הזה הסתכם בסך 8% מכלל M3 – ולמעשה הרבה פחות אם נכליל ב"מלאי" הכסף גם את הנכסים הפיננסיים של האג"חים והמניות.

אותם 92% הנותרים נקבעים באמצעות היררכיות מצטלבות ורב ממדיות של תהליכים מסובכים ביותר של יצירת אשראי, התרחבותו והתכווצותו. (הרבה מעבודותינו עוסקות במחקר התהליכים האלה. תהליכים אלו, שהם למעשה תהליכי שינוי הבעלות-כוח, הינם מהותו של הקפיטליזם – ולא האמונות הנאיביות שלא להגיד הדביליות על 'שוק חופשי' או 'התערבות ממשלתית').

מכל מקום, הבנק המרכזי אולי יכול להשפיע ואולי אינו יכול להשפיע על התהליך הסבוך הזה – על כך יש ויכוחים. אבל דבר אחד ודאי: הבנק המרכזי אינו 'קובע' את התהליך. הוא אינו מעצב אותו, הוא אינו מתנה אותו.

הקישור לגרף הבא מיועד להדגמה עבור המאמינים בכוחו (ההרסני כמובן) של הבנק המרכזי. הגרף מראה את התפתחות היחסים M2/MB ו-M3/MB בארה"ב (כמו בעבר, נשמח לתקן את הגרפים אם יתגלו בהם טעויות). ניתן לראות כי היחס M3/MB למשל, עלה מ-‏6 בשנת 1958 ל-‏15 בשנת 1983, וירד ל-‏10 בשנת 1993, ושוב עלה ל-‏12 בשנת 2000. התנודות ביחסים הללו נקבעות בעיקר על ידי השינויים במונה. יחסית למונה, התנודות במכנה כמעט זניחות. יותר מכך, הכיוון של השינוי ביחס (M3/MB) אינו קשור לכיוון השינוי במכנה (MB). במילים אחרות, מרבית השינויים בכמות הכסף אינם קשורים ישירות לשינוים ב'היצע הכסף' MB. הבנק המרכזי אולי קובע את 'הצע הכסף', אבל לא את סך כמות הכסף.

י==========================
פרידמן וכנסית המדענות המוניטריסטית
===========================

פרידמן הצהיר, כפי שזכור מהמאמר על הקונטרה-רבולוציה (אבל למעשה הוא ממחזר זאת כבר עשרות שנים) את ההצהרות הבאות:

(1) בהתבסס על 'הוכחות חותכות' – מהירות הכסף (V) הינה יציבה יחסית. הטענה הזאת, בלשון המעטה, הינה במחלוקת. אבל נניח זאת לצורך הדיון.
(2) במשק כספים מדיני, מלאי הכסף (M) נקבע על ידי הסמכויות המוניטריות המדיניות.
(3) שינוי במלאי הכסף (M) הינו בעל השפעה חשובה על המשק. לטענתו, ההשפעה הראשונית של השינוי, בטווח-הקצר, מורגשת בתפוקה (שנאמדת פחות או יותר באמצעות הטרנסקציות (T). אך ככל שהזמן חולף, ההשפעה מורגשת יותר ויותר על רמת המחירים (P). ולבסוף הוא מודיע נחרצות, כי בטווח-הארוך, ההשפעה מתמקדת לחלוטין במחירים.

טוב, זאת התפילה. אבל ניתן להפוך אותה להיפותזה: "האם יש אלוהות (M) שהיא סיבת הסיבות, או אין אלוהות (M) שהיא סיבת הסיבות?"

ואם זאת היפותזה, אז ניתן לבחנה בעזרת החושים. זאת הייתה תמצית המהפכה המכנית מאז גליליאו. המהפכה אמרה, שגם אם יש חילוקי דעות לגבי האמת (אמת פנימית,אמת בלתי אפשרית וכו') דבר אחד בטוח: הוכחות באמצעות החושים והשכל הישר הן צעד חשוב להבנת בעיות. אולי לא צעד סופי, ובוודאי שאין להסתמך רק על כך, אבל צעד חשוב (ובוודאי חשוב, נוכח המטפיזיקה הכנסייתית).

עכשיו בואו ונבחן את שיטות ההוכחה של פרידמן. פרידמן מתחיל ברגל שמאל. למעשה, כל מי שמיומן בשיטות מחקר, מיד תופס שהוא משתמש בקטגוריות לא נכונות, כדי להוכיח טענות מטעות.

פרידמן מדבר על הבנק המרכזי, וכמו שראינו הבנק המרכזי קובע את הגודל של בסיס הכסף MB. כדי שפרידמן יוכיח את ההצהרה/ההיפותזה שלו בדבר השינויים בהיצע הכסף – עליו להשתמש במשתנה MB. כדי שהוא יוכל לדקלם את המנטרה, לפיה "בטווח-הארוך, האינפלציה הינה בכל-עת ובכל מקום תופעה מוניטרית" – ושהאינפלציה אפשרית *רק* נוכח עליה בנזילות – הוא צריך ליחס את האינפלציה לשינויים ברמת הנזילות המחושבת לפי הצע הכסף MB. כלומר, הוא צריך להראות את הקשר ביו האינפלציה ובין שיעור השינוי ביחס (MB / Real GDP) .

הקישור לגרף הבא מתאר את התפתחות שני המשתנים האלו בארה"ב, כשהאינפלציה נמדדת כשיעור השינוי השנתי במחירי התמ"ג, וכששתי הסדרות פרוסות במתכונת של ממוצעים נעים של 5 שנים.

כזכור, על פי פרידמן, האינפלציה יכולה לבוא *רק* לאחר הצטברות מלאי נכבד של 'נזילות'. אבל מה אפשר לעשות והחיים האנושיים סרבו לציית לחוקי הנצח שלו: מסתבר על פי הנתונים כי במשך דור שלם (שנות החמישים והששים) הנזילות הייתה בירידה. היא ירדה באופן די שיטתי (הסדרה של שיעורי השינוי הינה שלילית ברוב הזמן להוציא תצפית אחת). והנה, האינפלציה, נמלכה בדעתה והייתה דווקא להרגיז חיובית.

אבל גם ככה הבעיות ממשיכות. שימו לב שלאחר מכן, בשנות השבעים ואילך, הנזילות עלתה בהתמדה בקצב של 4% לשנה פחות או יותר. אבל מה, האינפלציה מעשה שטן, או אלוהות אחרת דווקא ירדה לה מ- 8% לרמה של 2%. מה תאמרו על האסון? הכנסיה תתפורר? מאמיניה המאוכזבים יעלו אותה באש ואת הנביא יוקיעו בשער ה- FORTUNE ?

בכלל לא. יש שיטות שראשי הכנסיות הישנות לא הכירו. לא נלאה אותכם כאן בשלל התרגילים הסטטיסטים המפולפלים של פרידמן, אבל שיטת מחקר אחת יכולה להיות מובנת בקלות: להחליף בקלילות ובהיסח הדעת את המשתנים. פרידמן תפס שלא הולך עם המשתנה MB. אבל למה להתעקש? מדוע שלא לנסות משתנים אחרים, למשל M2? והנה, זה הולך או לא הולך? יש נס או אין נס?... הולך! יש אלוהים!! ההוכחה בקישור לגרף הבא.

בגרף זה נמדדות האינפלציה מול שיעור השינוי ב'נזילות' – הפעם בהגדרה הרחבה יותר של (M2 / Real GDP) , כמו שפרידמן אוהב. והפעם זה הולך יופי. שתי הסדרות נראות כרוכות והדוקות זאת בזאת. פרידמן צודק.

===========================
סיבתיות
===========================

קודם כל ברור שהאינפלציה לא נסרכת אחר השינויים ב'נזילות', ובוודאי לא באיחור של בערך 5-10 שנים כפי שפרידמן פוסק בנחרצות. שתי הסדרות נעות פחות או יותר ביחד. ההבדל הזה הוא בעל משמעות.

השאלה היא מה כיוון הקשר הסיבתי? פרידמן, כל כך להוט להוכיח ויהי מה את המסטיקה המוניטרית, משתמש ב-M2 (כסף המיוצר ברובו בסקטור הפרטי) במקום לדבוק ב-MB (היצע הכסף על ידי הבנק המרכזי). התוצאה: הוא מסייע לאשש את הטענה ההפוכה – כלומר שהכסף בא אחרי המחירים.

כיצד? שוב, להזכיר כסף האשראי (M1 ומעלה), 'נוצר' לא על ידי הבנק המרכזי אלא על ידי מה שמכנים 'הסקטור הפרטי'. כאשר המחירים עולים, ערך הטרנסקציות (T * P) עולה. מאחר שאנו חיים במשק אשראי, העלייה הראשונית במחירים אינה מחייבת התאמה בצורת עלייה בבסיס הכסף נזיל (MB). כפי שראינו בגרף השני, מאז שנות החמישים האינפלציה התמידה במשך כעשרים שנה, בעוד שהנזילות התכווצה בהתמדה. כלומר, אפשר בהחלט לקבל אינפלציה ללא עליה בהיצע הכסף. תוספת הנזילות, שלפי פרידמן נוצרת בכלכלה המודרנית על ידי הבנק המרכזי, דווקא מיוצרת ומסופקת על ידי הבנקים הפרטיים ומלווים מוסדיים אחרים. ערך ההלוואות גואה *כתוצאה* מעליית המחירים (או התרחבות בטרנסאקציות), ההלוואות האלה מופקדות במערכת הבנקאית, ומשמשות כנכסים פיננסיים לשם יצירת תוספת אשראי והלוואות בלולאה הולכת ומתרחבת. התוצאה של כל התהליך הזה נרשמת כעלייה ב- M1, M2, M3 ומעבר לכך, כמובן, כעלייה בערך המניות, האג"חים, ונכסים פיננסים אחרים.

בקצרה, הכסף אינו גורם 'חיצוני' (תנאי ראשון להפיכתו לאלוהות). בלשון המדענית הנאו-קלאסית: הכסף הוא משתנה 'אנדוגני'. וזה אשר אמר לורד קלדור (Lord Kaldor) על הנושא:

“The Central Bank has no direct control over the amount of money held by the nonbanking public in the form of deposits with the clearing banks; its power is in determining the short rates of interest either directly though announcing a minimum lending rate, (or as re-discount rate) or indirectly through influencing the money market rates by open market operations. In the absence of quantitative controls over the clearing banks’ lending or borrowing activities, it can only influence the rate of change in the volume of bank deposits held by the public through the effect of changes in the interest rates; these effects.... are highly uncertain. In the case of credit-money therefore in contrast to commodity-money it is NEVER true to say that the level of expenditure on goods and services rises in CONSEQUENCE of an increase in the amount of bank-money held by the public. On the contrary, it is a rise in the level of expenditure which calls forth an increase in the amount of bank-money.... In a credit-money economy, therefore the causal chain between money and incomes or money and prices is the reverse to that postulated by the quantity theory of money. (Nicholas Kaldor. 1980. MEMORANDUM OF EVIDENCE ON MONETARY POLICY. Presented to the Select Committee on the Treasury and the Civil Service in the House of Commons Treasury and Civil Service Committee, Session 1979-1980. pp. 86-130. Memoranda on Monetary Policy: HMSO; Cited in Meghnad Desai. 1981. TESTING MONETARISM. London: F. Pinter, pp. 201-202).

מה שאנו רואים כאן, אם כן, זה קשר הגיוני פשוט בין עלייה במחירים מצד אחד ובין עלייה של מיני "מלאי כסף" מצד שני. אבל העלייה הכפולה הזאת של הגדלים הללו אינה בהכרח עלייה ב'היצע הכסף' (של שטרות ומטבעות).

האם כמות הכסף שמיוצר על ידי הסקטור הפרטי יכולה להתנפח עד אין קץ? תשובה: כן, כמעט ללא גבול.

האמונה המקובלת היא הפוכה. הטענה בספרי הלימוד היא שחייבת להתקיים פרופורציה כלשהי בין האשראי ובין 'הכיסוי' שלו. הבנקים לא יכולים ליצר סתם כך אשראי נפוח. הם חייבים להחזיק אחוז מסוים מכל הפקדה בצורת רזרבה, כך שלבסוף העלייה בכמות M1 , 2M, 3M וכו' מגיעה לקיצה.

הנימוקים הללו מטעים. במצב של אינפלציה נמוכה יחסית (כמו למשל בארה"ב), יחס הרזרבה פועל כבלם אולטימטיבי על ההתרחבות המוניטרית *רק ואך ורק* אם מתקיימים שני תנאים: (1) אם כל האשראי נובע מהמערכת הבנקאית ואם כל האשראי חוזר שוב כהפקדה אל המערכת הבנקאית. (2) אם כל סוגי הפקדונות מחויבים לשמור על יחס רזרבה.

אבל כשבוחנים זאת, שני התנאים הללו אינם מתקיימים במציאות. (1) קיימים המוני מלווים לא-בנקאיים ולא כל הלוואה מסתיימת כהפקדה חוזרת למערכת הבנקאית. (2) הרבה צורות של נכסים לא נזקקות לעמוד בחובת יחס הרזרבה לשם שימוש בהם כהלוואה. (3) צורות חדשות של אשראי יוצרות צורות חדשות של "כסף". זאת הסיבה לכך שלא קיים גבול מעשי להתרחבות האשראי הפרטי ובוודאי שלא להתרחבות הנכסים והמנופים הפיננסיים. זאת הסיבה שבגרף הראשון לכך היחסים M2/MB ו-M3/MB מתנודדים מעלה מטה, ובעיקר מעלה. ומאחר שרוב הטרנסקציות הינם ממומנות באשראי, אין למעשה גבול "כספי" לעלייה באינפלציה, ולפיכך אין קשר הכרחי בין האינפלציה ובין שיעור הגידול ב-MB.

חשוב לציין כאן שאין זה מן הנמנע שבתנאים מסויימים האינפלציה תבוא בד בבד עם התרחבות בסיס הכסף (MB). מצב כזה בהחלט ייתכן, בעיקר כשהבנק המרכזי מאבד את "עצמאותו" והופך לחלק מהתהליך האינפלציוני. כאן אי אפשר יותר לדבר על "מדיניות" מוניטרית, שכן האיפלציה "מכריחה" את הבנק המרכזי להדפיס כסף כדי למנוע את קריסת המערכת (כפי שארע בישראל בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, שם היו שכפוליו השחצניים של נתניהו).

אבל אלו נקודות משניות. הנקודה המכריעה כאן היא לא *שתיתכן* קורלציה בין האינפלציה והתרחבות היצע הכסף. ברור שקורולציה כזאת אפשרית. הנקודה המכריעה היא, שלפי פרידמן, התרחבות היצע הכסף הינה הסיבה *ההכרחית* לאינפלציה. במילים אחרות, *שלא תתיכן* איפלציה ללא הדפסת כסף על ידי הבנק המרכזי.

את הטענה הזאת שלו פרידמן מעולם לא הוכיח, ומעולם לא ניסה להוכיח. למעשה, טענה גורפת כזאת לא ניתנת בכלל להוכחה, והופכת לשיקרית ברגע שהראת דוגמה הפוכה. אם פרידמן באמת הראה משהו – זה פחות או יותר את ההפך. הוא הראה שהכסף – כמעט תמיד וכמעט בכל מקום – הוא תופעה אינפלציונית.

===========================
אותות, נסים ומופתים
===========================

לסיום, יש לציין שפרידמן אינו מסתפק בהגנבת קטגוריות מאחורי הגב. יש לו במלאי המוניטרי גם תעלולים נוספים, שהם כה פשוטים וגלויים שהם עשויים להטעות גם כלכלן מיומן. למשל בספרו:

THE OPTIMUM QUANTITY OF MONEY AND OTHER ESSAYS. (Chicago: Aldine Pub. Co, 1969).

שם הוא מציג גרף המתאר את שיעור גידול הכסף (M2) מול שיעור גידול ההכנסה (מין קירוב של P*Q ). זהו גרף 5 בעמוד 203. מאחר שהוא מניח כהרגלו שמהירות הכסף (V) היא קבועה, יוצא ששתי הסדרות צריכות להיות זהות על פי עיקרי האמונה המוצגת במשוואה של כמות הכסף. אבל מה, במציאות שתי הסדרות אינן זהות.

שתי הסדרות נעות באופן דומה עד מ-‏1869 עד 1900. אבל לאחר מכן, בין השנים 1900 ו-‏1960, הסדרות משתוללות. השונות של שיעור הגידול בהכנסה (P*Q) היא בערך כפולה מהשונות של שיעור הגידול של 'היצע' הכסף (M2). מה עושים? פרידמן מעיף מבט בגרף וכותב:

“At first glance, it appears from Chart 5 that income has become more variable relative to money over the period covered. Unless we are mistaken this is a STATISTICAL ARTIFACT.” (p. 203).

כלומר מי שאשם עכשו זה כבר לא 'התערבות הממשלה', ולא 'הבנק הפדרלי', ולא 'המונופולים', ולא שאר האויבים המשותפים של הכנסייה אשר ברגע שיעלמו יבוא המשיח הנאו-קלאסי וישתרר גן העדן של 'שוק חופשי משוכלל'. הפעם הגיע האויב הגדול של כלל הכנסיות בכל עת ובכל מקום: העובדות.

ברור, שאנשי מדע לא יכולים לקבל טענות כאלה. אלא שפרידמן הגיע בעת הנכונה. הוא הגיע בתקופת ההתפוררות של המדע שעמד במרכז ההגות החברתית: מדע הכלכלה-הפוליטית הנאו-קלאסית. לא חשובות הסיבות, אבל מה שהוריד את הדוקטרינה הנאו-קלאסית סופית היה הענף המוניטריסטי.

לא נטרח לתאר את התפתחותו המטאורית של פרידמן בתקופת מלחמת קוריאה. מה שמטריד מאד הוא, היכולת של הזקן הזה ששרת כל ימיו אוליגרכיה מנוונת, להשפיע בקלות על תודעתם של בני-אדם צעירים.

כך שהשאלה המעניינת היא לא גידול הכסף, אלא מי, מדוע וכיצד מימן את הנוכל וכנסייתו. אלא שכל השאלות האלה ואחרות כמוהן נקברו בספרים הנדירים ללא דורש בספריות. בשאלות אלה אין עניין בימינו. שהרי ההיסטוריה אינה מעניינת. היא נחשבת, ובצדק לדעתנו, לקונספירציה. היא אכן תמיד תהיה קונספירציה נגד השליטים, גם אם הפרידמנים ובני מיניהם ישכתבו אותה. תמיד בני אדם חופשיים יחושו בזיוף. אשרי המאמין הטיפש.
284063
תודה לך. את התגובה המקורית של ב&נ לא הצלחתי לקרוא עד הסוף בשל הררי הרפש שהם השאירו אחריהם. אחרי שקראתי את התגובה המסוננת, מסתבר שהם די משכנעים.
רוצה להיות עורך באייל? (:
284165
אני צריך שמשהו יעצבן אותי כדי להתאמץ בעניין תגובות באייל...
284172
ו..? (אין מספיק דברים מעצבנים כאן?)
284181
כן, אבל אני מתאר לעצמי שעורך צריך לערוך גם דברים שלא מעצבנים אותו.

לך תבין אנשים...
ילד נקי ומסורק 284142
וואללה. עכשיו קראתי את הגירסה "הרחוצה" של החיבור ואני חייב להודות שלפחות להדיוט כמוני יש בו טענה מעניינת. אם זה היה כתוב ככה מהתחלה הייתי לומד משהו כבר מזמן. חבל שבפקולטות לכלכלה לא מלמדים לפחות קורס קטן בהיגיינה אישית.

שלא יחשדו בכשרים, אני לא חוזר בשאלה ולא עוזב את הכנסיה - בינתיים. אפילו לא חקרתי את כל הגרפים. רק קראתי בריפרוף (כיאה ל"מאמין טיפש") את המאמר הרחוץ וזה הספיק להכניס ספק באמונתי בכהן הגדול ובמשנתו. סוף-סוף אני יכול לחלץ (אולי) טענה ענינית מפי נ&ב:

--> עליית המחירים (אינפלציה) לא נגרמת דווקא בגלל הדפסת כסף עלידי הממשלה, אלא בעיקר עלידי אשראי המונפק עלידי גופים פרטיים באמצעות "הדפסת" אגרות חוב ומניות.

זו טענה שאפילו בור כלכלי מבין. הוא לא מבין, בהכרח, *איך* זה עובד אבל הוא מבין מה זה אומר. עכשיו, אם זה מעניין אותו, הוא יכול להתעמק קצת ולנסות להבין איך, למה, ועלידי מי.

כאן אני נזקק לעזרת הכלכלנים שבקהל (אם יאותו). אני מנסה להתרכז קודם רק במניות (ולא בשאר האמצעים הפיננסיים). אז אם אני מבין נכון, מניה זה שטר בעלות על חלק מתאגיד עסקי. מעין רישום בטאבו כמו שיש לי על הבית שלי. כשאני מוכר את הבית אני למעשה מעביר את ה"קושן" =(מניה) לאחר תמורת תשלום בכסף. אז אולי מישהו יכול להסביר לי איך הפעולה הזו גורמת לאינפלציה?

רגע, אולי נ&ב אומרים שאם, לפני המכירה, אני צובע את הבית, מגרף את הגינה, תולה תמונות על הסדקים בקיר ותולה שלטים בכל העיר, הכל כדי לזקות בביקוש גבוה יותר וכמובן במחיר טוב יותר מזה שאני שילמתי על הבית, בזה אני גורם לאינפלציה? אבל איך זה שאני מקבל יותר על הבית גורם ליצירת כסף נוסף? הרי מי שמשלם לי יותר ישאר עם פחות כסף ויקנה פחות דברים אחרים.

לפי הבנתי זה מה שעושים אלו ש"מריצים מניות". הם מיפים את הסחורה שלהם ככה שהדיוטות יסכימו לשלם עבורה יותר. כשהם עושים זאת באמצעות הונאה (נגיד תולים תמונה על הסדקים במפעל), הם צריכים להענש. אבל אפילו אז אני לא מבין איך זה גורם לאינפלציה. הרי מי שקונה את המניה משלם בכסף ואז נשאר לו פחות למשהו אחר. אז האם נכון לומר ששוק המניות גורם לאינפלציה?

מה פיספסתי פה?

טוב, אם זה לא המניות אז אני מנסה לבדוק את האשראי (הפרטי!). מה זה אשראי? כשאני נותן 100 ש"ח הלואה לחבר זה אשראי, לא? זה אומר שעד שהוא יחזיר לי את הכסף יהיה לי פחות למשהו אחר. ואם הוא לא חבר קרוב אני אדרוש פיצוי בצורת ריבית כך שהוא יחזיר לי 110 ש"ח. אבל אז יהיה לו פחות למשהו אחר. אז אני לא מבין איך זה יותר יותר כסף או אינפלציה?

רגע, אולי נ&ב אומרים שכשאני נותר הלואה זה בסדר (כי זה כסף אמיתי - שטרות) אבל כשהבנק נותן הלואה זה רק רישום במחשב. את זה, אם אני מבין נכון, הבנקים יכולים לעשות רק אם הם חורגים מיחס האשרי המותר. ואם זה מה שהבנקים עושים אז הם מרמים אותנו ועוברים על החוק. אז האם זו הטענה - שהבנקים לא שומרים על יחס האשרי המותר?

כי כל אשראי אחר, למשל אג"ח של תאגידים, כמהו כהלואה אישית שאני נותן לחבר ונשאר לי פחות - איך זה מייצר כסף או אינפלציה?

אולי מישהו יכול לעזור.
ילד נקי ומסורק 284148
מניה הופכת לסוג של כסף. נניח שקניתי ממך מניה בשווי של מאה ש"ח. עכשיו לך יש מאה ש"ח לבזבז, ולי יש חתיכת נייר שכתוב עליה "המסביר לצרכן חייב למחזיק מניה זו מאה ש"ח". במניה הזאת, אני יכול לסחור. אני יכול, למשל, לתת אותה לחבר שלי בתמורה למנורת בית"ר ירושלים המגניבה שלו‏1. הופס! הנה נכנסו מאה שקלים חדשים למחזור המכירות. אז נכון שבמניה קצת יותר קשה לקנות דברים מסויימים מאשר עם שטר נחמד עם תמונה של אח"מ מת, אבל עדיין אפשר לקנות. הרבה מהמיזוגים הגדולים בעת האחרונה היו באמצעות "החלפת מניות": טיים-וורנר נתנו ל-AOL מניות בסך כך וכך מליארד דולר, ולהפך. הרי לך טרנסאקציה בשווי מליארדי דולרים שלא הייתה זקוקה לאף פיסת נייר מושתנת שהבנק הפדרלי הדפיס. אפשר להגיד אותו הדבר גם על תשלום לעובדים במניות ו/או אופציות של המעסיק.

1 אל תשאל.
ילד נקי ומסורק 284158
'תבלבלת קצת בין מניה ואיגרת חוב.

איך מדפיסים כסף?

נניח שמחלקת ניהול הסיכונים של הבנק הראשון לעפולה שוקלת לתת הלוואה לחברת "מלך הגרעיני(ם)". הם מעריכים שהסיכוי שהמלך יפשוט את הרגל במהלך חיי ההלוואה הוא 5 אחוז ועומדות בפניהם שתי אפשרויות:

1. לתת למלך את ההלוואה ולהוסיף למאזן שלהם סיכון בסך 5 אחוז מערכה לצרכי VAR ואת כל ערכה לצרכי אנליזת המקרה הגרוע ביותר.

2. למצוא מישהו, נניח "קופת החיסכון לעניי עירך" שמעריך את סיכויי פשיטת הרגל של המלך ב 2 אחוז ולקנות ממנו ביטוח נגד פשיטת רגל. הסיכון הנותר הוא שקופת החיסכון תפשוט את הרגל ואם זה סיכון נמוך מספיק להערכת הבנק (נניח אחוז), הרי שהוא מחק כמעט את כל הסיכון הסטטיסטי מהספרים והנה נוצר כסף בסך כ 2 אחוז משווי ההלוואה (הכל עם הרבה נפנופי ידים, אבל זה הרעיון הכללי) בלי שהבנק יעבור ממש על חוקים או תקנות כלשהם.

3. עוד סוג של הדפסת כספים הוא השימוש בבועת ערכי נכסים כדי לקבל הלוואות המגובות (כאילו) על ידי ערך הנכס המנופח, כפי שנעשה כיום בהיקף נרחב.
ילד נקי ומסורק 284171
רגע, במחילה. למה לבלבל את העסק עם שיקולי הבנק והסיכונים שהם מחשבים. בסוף היום, אחרי כל החישובים וניפנופי הידיים, כשבודקים את סכום האשראי (כמה כולם חייבים לבנק פחות מה שהוא חייב לכולם) לעומת הכסף שיש להם בכספת (או בחשבון בבנק המרכזי), אז או שהיחס חורג מהמותר או לא.

אם הוא לא חורג - לא נוצר כסף.
אם הוא חורג באישור הבנק המרכזי - הממשלה גרמה לאינפלציה
אם הוא חורג ללא אישור - מנהל הבנק הולך לכלא.

מה חסר לי כאן?

3. גם השימוש "בבועת נכסים" נוגע להערכת הבנק. בסוף הוא נותן לי הלואה ומגדיל את יחס האשראי. אז הוא חורג או לא.
ילד נקי ומסורק 284169
נו זה הקטע שאני לא מבין.
אני נתתי לך חתיכת נייר "המסביר חייב למוכ"ז 100 שקלים" ואתה נתת אותה לביתרי והוא נתן אותה לירקן (אם ההוא טמבל) וכן הלאה. איך זה יוצר כסף. המאה ש"ח שנתת לי שוכבים מתחת למזרון שלי (או שנתתי אותם לאחר ואז הם במזרון שלו). איפה האינפלציה?

זה נכון גם בעסקים גדולים. גם כשהעובדים מקבלים אופציות הם מרגישים עשירים ואולי אפילו יכולים לתת את נייר האופציה לבנק כגיבוי להלואה (אם הבנק טמבל), אבל עד שהבנק לא יתן לך כסף או אשראי, *מעבר ליחס המותר*, איך הנייר הזה ייצר כסף? אתה בטח לא חושב שנ&ב (המקצוענים!) מתבלבלים בין פיסת נייר של "המסביר לצרכן בע"מ" ובין כסף אמיתי.

גם המיזוגים הגדולים, שזה כבר ספגטי מסובך ממש, בסוף זה החלפת ניירות לא? אז אם אני אתן לך את ה"קושן" של הבית שלי ואתה תתן לי את ה"קושן" של הבית שלך ושנינו נחשוב שאנחנו אנשי עסקים שמגלגלים נכסים, איך כל הלבלרות הזו של החלפת הניירות יצרה כסף או אינפלציה ? הרי בסוף היום, כשנלך לישון (אני עם הנייר שלך ולהפך), כמות הכסף תשאר כשהייתה בבוקר. אז מה קורה בלילה - זה מה שאני לא מבין.

אולי אתה (ונ&ב) מתכוון שמתגלגלים בשוק הרבה ניירות עם "המסביר חייב וגו"' (שזה אומר שיש הרבה כסף במזרון שלי) ובסוף אני לוקח את המזרון ונוסע לאמריקה. ואז כל הטמבלים, עם הניירות שלי, מתעוררים בבוקר ומבינים שמה שקרה בלילה זה שכל הנירות האלו הפכו לנייר טואלט. ומי שיש לו הרבה ניירות כאלו (שקיווה בתמימותו לקבל ממני פעם את הכסף), יכול לחרבן הרבה אבל אין לו מה לאכול. את זה אני מבין. אבל אם הממשלה לא תתערב כדי להציל את הטמבלים שמנפנפים בניירות שלי, עדיין אני לא מבין איפה האינפלציה.

ולבסוף, גם אם מניחים שזה לא רק "המסביר לצרכן בע"מ", יש עוד 1000 בעלי הון שמוכרים לטמבלים ניירות ערך חסרי ערך ובסוף בורחים עם הכסף (יעני - הבורסה נפלה), מקסימום אפשר להגיד שיש כאן 1000 נוכלים. אבל אם הממשלה נשארת בצד - איפה האינפלציה?

בשלב זה של הלימוד, ועד שיחלצו אותי מבורותי, אני חייב לומר שנראה שרק הממשלה יכולה לגרום לאינפלציה וכל השאר יכולים להדפיס נייר ולהתנגב בו כאוות נפשם.
ילד נקי ומסורק 284180
אם אתה ואחרים מייצרים הרבה ניירות כאלו, ובגלל האמינות שלכם אנשים סומכים עליהם ומעבירים אותם מיד ליד כאילו הם כסף, אז יש עוד כסף. הטענה היא שאיכשהו הקפיטליסטים יכולים בכוונה לייצר המון כסף כזה ולגרום לאינפלציה.
ילד נקי ומסורק 284233
אני מתנצל על ההתעקשות אבל זה לא נראה לי מספיק. מה אתה אומר: שאם אני אדפיס איזה פתק ב1000 עותקים ואמכור אותם ל 1000 אנשים תמורת 100 ש"ח הפתק, אני אגרום לאינפלציה?
זה לא נראה לי. מה שזה יגרום הוא שיהיה לי מרצדס ולכל האלף יהיה פתק עם השם שלי. חוץ מזה, כמה זמן אפשר שימשיכו להאמין בפתקים שלי? מה אני הרב כדורי? הרי במקודם או במאוחר אנשים יבינו שהפתקים של "המסביר לצרכן" לא שווים כלום ויזרקו אותם לשירותים. באותו יום ישארו בשוק רק ה100,000 ש"ח שאני גבתי. הם יהיו שלי אבל עדיין בשוק. אז איפה האינפלציה?
ילד נקי ומסורק 284512
זה לא מה שקרה עם הלירות ב 84?
ילד נקי ומסורק 284188
אני בור גדול ממך בענייני כלכלה, אבל: מה ההבדל בין כסף "אמיתי" לבין כסף "לא אמיתי"‏1? למה אתה חושב שלניירות שעוברים מיד ליד (והציבור נותן בהם אמון על בסיס וולנטרי), אין ערך, וזאת רק משום שהם לא הודפסו פורמלית ע"י הבנק המרכזי?

העניין הוא שהממשלה לא נשארת בצד גם על פי הגישה החופשיסטית וזה נשמע מוזר שאתה דורש שהיא "תשב בצד" במקרה של הפרת חוזה. גם על פי הגישה החופשיסטית הממשלה צריכה להתערב כדי להציל את הטמבלים שמנפנפים בניירות חסרי הערך שלך (מתן נייר כזה כחלק מטרנסאקציה וולנטרית, כמוה כחתימה על חוזה - אתה מחויב לכך שלפיסת הנייר יהיה ערך בעולם הממשי). בד"כ לא מדובר בנוכלים והאמון שיתנו בניירות הללו מוצדק גם ללא התערבות ממשלתית (גם אם הם לא יומרו בסוף לשטרות כסף שהדפיס הבנק המרכזי, סביר להניח שהם יומרו לאלף ואחד דברים אחרים שאפשר לקנות בכסף ואותו לא מייצרת הממשלה).

אבל גם במקרים של התחיבויות ללא כיסוי - אם הממשלה לא נשארת בצד (עליך להסביר על איזה מודל של מדינה אתה מדבר כשאתה אומר שעליה לשבת בצד‏2) הרי לך "הדפסת כסף" ואולי "אינפלציה".

סתם ניסוי מחשבתי שחשבתי עליו: דמיין שאתה חי בעולם בו אין שטרות כסף בכלל. כסף קיים רק על בסיס אישי (אין הדפסת כסף והממשלה לא מתעסקת כלל בכמות הכסף). כל אזרח נולד עם חשבון בנק המכיל 0 דרכמות חדשות וטרנסאקציות מתבצעות על בסיס וולנטרי בין האזרחים (אתה מוכר לי כבשה בח"י דרכמות ואנחנו רק מסנכרנים PALM-PILOTS. עם סיום העסקה חשבון הבנק שלי מורה על מינוס 18 ושלך על 18). האם אתה טוען שהאינפלציה או הדיספלציה בלתי אפשריות בעולם שכזה?

_________
1 נכנה זאת כסף צעצוע.
2 "לסה פייר" לא מבטל את תפקידה של המדינה לכפות עליך את ההתחיבויות הוולנטריות שלך.
ילד נקי ומסורק 284232
אנחנו לא צריכים להתחרות על בורות בכלכלה. אני בטוח שבזה אני מספיק טוב.

כמה ענינים:
1. בעיני אין כסף "אמיתי" או "לא אמיתי". יש רק כסף אחד - כזה שהממשלה הדפיסה (או התירה לבנקים להלוות). כל שאר הטרנזקציות, שאינן מחליפות כסף ממשלתי, הן עסקות בארטר שבהן לא מוחלף כסף וממילא לא יכולה להגרם אינפלציה. אם תמורת הכבשה שלי אני אגבה ממך שני חתולים - אין כסף ואין מה לדבר על אינפלציה. זו לא שיטה נוחה (כי חתולים לא נכנסים לכיס) אבל אני לא חושב שאפשר לדבר על אינפלציה בחתולים. בדומה, ל"פתקים" שהציבור מנפיק יש ערך (או אין) בעיני הציבור ממש כמו שיש/אין ערך
לחתולים. אני לא רואה איך זה עושה אינפלציה.

2. באשר להתערבות הממשלה, אפילו הקיצוניים שבחופשיסטים לא מציעים שהממשלה לא תערב את המשטרה נגד מפרי חוזה או מפירי חוק. לכן מי שקונה אג"ח או מניה צריך להבין טוב לאיזה חוזה הוא נכנס ולאיזה הגנה הוא יכול לצפות. הבעיה היא שיש הרבה טמבלים שנכנסים לחוזים שהם לא מבינים. ואז הם רוצים שהממשלה תציל אותם. נו, יש גם הרבה שקונים ז'טונים בקזינו של יריחו - גם בזה הממשלה צריכה להתערב?

3. אגב, במקרה של מניות, אני לא חושב שאני מחוייב לכך שלמניות שאני מוכר בתאגיד "המשביר לצרכן בע"מ" יהיה ערך ממשי. להפך, שם החוזה אומר במפורש שאני לא חייב לך כלום חוץ מחלק מהרווחים והרכוש של התאגיד. עכשיו, אם אתה חושב שתאגיד שמברבר באייל יכול להפיק רווחים - אתה מוזמן להשקיע.

4. באשר לעולם הדמיוני, עם כל הכבוד, אני לא אתן לך כבשה תמורת רישום בפאלם שאין מאחוריו גיבוי של מישהו שעליו אני סומך. או שתיתן לי משהו מוחשי או שתיתן לי פתק של מישהו שעליו אני סומך. על הפתקים של הממשלה אני סומך (קצת) למרות שראינו ממשלות שלא עמדו בהתחיבויתיהן. אז כשאני לוקח פתק שלהן (=שטר כסף) אני לוקח סיכון מודע תמורת הנוחיות שלא להסתובב עם חתולים בכיס. אגב, אינפלציה היא דווקא אמצעי שבו ממשלות משתמשות כדי לעקוף את התחיבויותיהן.
אבל בכל מקרה, אם בעולם ההוא אין כסף ממשלתי אני חושב שהמילה "אינפלציה" בכלל לא מוגדרת שם.
ילד נקי ומסורק 284242
1. ובגלל שאנו חוסכים את המקום בכיס, אני ארשום על נייר שאני חייב לך ח"י אבני ריחיים ואתה תקנה עם הפתק כבשים בכפר השכן (מכירים אותי שם כבעל אמצעים העומד במילתו, אז יהיה פסדר). עם חלוף הזמן מתחילים להסתובב המון פתקים כאלה (לא רק אלה שלי) והציבור לומר להבדיל בין הפתקים שאפשר לסמוך עליהם לבין הפתקים שלא שווים את הנייר מהם הם עשויים. מדוע לדעתך הצפה בפתקים כאלה לא יכולה לגרום לעליה במכיר הכבשים בכפר ולירידה בערכו של כל פתק?
עכשיו, אותה שאלה, אבל במשק מעורב שמסתובבים בו גם פתקים שהדפיסה הממשלה וגם פתקים שחילקו גורמים (אמינים) אחרים בשוק.

2-3. אני לא מנסה להציע לממשלה להתערב במשהו או לא להתערב במשהו. אני רק מנסה להבין דברים שאני לא.

4. בקיצור: התשובה שלך לניסוי המחשבתי שלי היא: "לא, המושג אינפלציה אפילו לא מוגדר במצב זה". שאר הפרטים, כמו על מי אתה סומך ועל מי לא, לא רלבנטיים למה ששאלתי - עובדה היא שאנשים שהם לא אתה נוטים ונטו לתת אמון ב"יחידות-ערך" שאינן מונפקות ישירות ע"י המדינה. האמון הזה הוא כהדפסת כסף (איזה יתרון מיסטי יש לכמה ניירות שהדפיסה ממשלה, בהנחה שהציבור כן נותן אמון ב"מטבעות" אלטרנטיביים?). האינטואיציה שלי אומרת שאתה טועה (ושאפילו אם נרחיק עד סחר חליפין באמצעות אבני ריחיים ביצור פרטי, נוכל למצוא תופעות כמו אינפלציה‏1), אבל אין לי באמת איך לבסס את זה.

_____________
1 עליית מחירי הכבשים ודעיכה בערכו של החתול.
ילד נקי ומסורק 284290
"עם חלוף הזמן מתחילים להסתובב המון פתקים כאלה (לא רק אלה שלי) והציבור לומר להבדיל בין הפתקים שאפשר לסמוך עליהם לבין הפתקים שלא שווים את הנייר מהם הם עשויים. מדוע לדעתך הצפה בפתקים כאלה לא יכולה לגרום לעליה במכיר הכבשים בכפר ולירידה בערכו של כל פתק?"

המסביר הסביר יפה שהעקרון הבסיסי לקיום כסף הוא אמון – כלומר, בטחון שהשטרות, המטבעות, הפתקאות, וכו', הם בעלי ערך בגלל התחייבותו של המנפיק. במצב שאתה מתאר – בדומה למה שהיה במקומות מסוימים בעבר, בהם גורמים שונים היו טובעים מטבעות – כמובן שתיתכן אינפלציה רגעית, עד שהשוק מתאים את רמת האמון שהוא רוחש למנפיקים השונים למציאות המשתנה. הדוגמה הקלאסית, אגב, היא התגובה לשינויים בריכוזי המתכות במטבעות על רקע מלחמה (כששליט כלשהו ניסה לממן את חובותיו ואת שכר חייליו באמצעות אינפלציה יזומה).

במלים פשוטות, אתה צודק: אינפלציה רגעית תיתכן גם תיתכן והיא למעשה חלק מההתרחשות הטבעית בשוק, שהרי אם בסיס הכסף הוא אמון, ישנם תמיד מנפיקי כסף שהאמון בהם משתנה. מה שלא ייתכן בשוק כזה הוא אינפלציה מבנית וקבועה בנוסח הקיים במדינות מודרניות.
ילד נקי ומסורק 284297
עלינו להתייחס ספציפית לטענה.

לפי הבנתי, התאוריה היא:
בעלי ההון בישראל הנפיקו אמצעי תשלום נותני אמון, דוגמת מניות הבנקים המווסתות, אגרות חוב של חברות קש וכו'.
השאלות:
1) האם אמצעי תשלום אלו אכן היוו כסף?
2) האם היה באמצעי תשלום אלו כמות משמעותית שגרמה לעליית מחירים?
3) האם אכן הם גרמו לאינפלציה טווח קצר?
4) האם הייתה קונספירציה בהטבעתם של אמצעי התשלום במטרה ליצור אינפלציה?
5) האם בעלי ההון בנוסף דחקו את המחירים כלפי מעלה בצורה ישירה?
בסופו של דבר, המדינה היא האשמה, שכן אילו היא לא היתה מטביעה כסף, המחירים היו יורדים חזרה למקומם, בהעדר אמצעי תשלום להצדיק את העליות המוזרות במחירים.
אולם, מכיוון שלממשלה היה צורך בכסף כדי לממן מנגנון עצום, כדי לעקור את ימית וכדי לשלם שוחד למקורבים, היא לא יכלה שלא להדפיס כסף ובכך היא נתנה לאינפלציה להתגלגל הלאה.

איני יודע אם יש משהו בתאוריה זאת, אבל מעניין לבחון אותה.

הערה: איני חושב שהתאוריה סותרת את המוניטריזים של פרידמן. היא בסה"כ מסבירה כיצד ממשלות נדחקות לעשות דבר טפשי כמו להדפיס כסף.
ילד נקי ומסורק 284328
"עלינו להתייחס ספציפית לטענה."

לא ממש.

אם נ"ב אכן מעלים טענה כזו, שומה עליהם להוכיח זאת בצורה ברורה. כאשר נטען כי ישנה קונספירציה, אך רשימת השותפים בה אינה מוצגת בצורה ברורה, בלתי אפשרי אפילו לבדוק את הטענה. מה שמחמיר את העניין הוא שבספרם הם קובעים עקרון פרה-דסטינטיבי-טלאולוגי: אפשר לעמוד על הימנותו או הימנותו של גורם עם הקושרים על פי התוצאה. אם הוא מצליח להישאר איל הון לאורך זמן, סימן הוא שהוא נמנה עם הקושרים. אם לא, אז לא.
ילד נקי ומסורק 284334
1.עכשיו יש כאן שני ענינים. קודם עניין האמון המוגבל - הפתקים שלך אמינים בכפר אחד ושלי אמינים בכפר אחר. לך תבנה מדינה. לי נראה שאנשים רצו מישהו שכולם יכולים לסמוך עליו מבחינה זו שהוא יהיה כאן עוד הרבה זמן.

העניין השני הוא שהפתקים שאתה מדבר עליהם, אחרי שכבר נתנו אמון בבעליהם, מגובים בנכס ממשי - כמו שממשלות עשו פעם עם זהב. להבנתי במקרה כזה לא יכולה להיות אינפלציה כי כמות הזהב (כמעט) מוגבלת. אז פתק שאומר שאני חייב לך שני גרם זהב שווה שני גרם זהב. ופתק שאומר שאני חייב לך שני אבני ריחיים שווה שני אבני ריחיים. איך אפשר להוריד את ערכו של הפתק (=אינפלציה)?
אולי אתה מתכוון לזה שהיחס בין אבני ריחיים לכבישים משתנה. זה רק עניין של היצע וביקוש. זה לא אינפלציה.

2-3. אני איתך. גם אני מנסה להבין מה שאני לא. אני עושה זאת בזה שאני מסביר מה שנדמה לי שאני מבין כך שיבוא מי שמבין יותר ויתקן את הטעון תיקון.

4. נכון.
ילד נקי ומסורק 284294
1. מה עם מטבע זר? תחשוב שלישראל זורמים כמה מאות מיליוני דולרים שמתחילים לשמש את המקומיים לצרכי מסחר - הנה, הממשלה לא הדפיסה גרוש, אבל למשק נוסף המון מזומן.
ילד נקי ומסורק 284336
זה מסבך את המודל עוד יותר ואנחנו עוד לא מבינים מטבע מקומי. אני רק יכול לתהות:
- מה זה זורמים לישראל? - זה יצוא
- מיליונים זורמים גם החוצה - זה יבוא
אם היצוא גדול יותר אז יש לנו יותר דולרים בבנק ויותר כוח לקנות עבודה של אחרים. זה דווקא גורם לדפלציה.

אם אתה מתכוון למצב שבו אנשים מעדיפים לסחור בדולרים, זה מצב שבו אנשים איבדו את האמון בפתקים של הממשלה שלהם ומעדיפים לסמוך על קלינטון או בוש. להבנתי, זה תוצאה של אינפלציה ולא הגורם (הראשוני) לה.
ילד נקי ומסורק 284276
החלף את המילה "כסף" ב"כוח קניה". אם אני מוכן לתת לך אשראי של 100 ש"ח, הכמות של הכסף המודפס במחזור לא השתנתה, אבל אני לא אפחית את קניותי ב 100 השקל שהלויתי לך, כי לא נתתי לך את השטר שנשאר ברשותי, ואתה כן משתמש באותם 100 ש"ח וירטואליים לצרכיך, נניח כדי לקבל מהסופר שלי שני קילו בשר (הוא עלה לי רק 60 ש"ח, וכך יצרנו ביחד 40 ש"ח). כאשר יש לך אוברדראפט של 1000 ש"ח פירושו שהוצאת 1000 ש"ח שאף אחד לא הדפיס עבורך,והבנק מחזיק רק חלק מהם כערובות.
ילד נקי ומסורק 284277
הרצת מניות לא שייכת לעניין הזה בכלל, שם מדובר באמת על משלק סכום אפס, וכל שקל שמישהו הרויח, מישהו אחר שילם.
ילד נקי ומסורק 284335
מה נראה לך שכל שוטה יכול להנפיק פתקים שאיתם אנשים יכולים ללכת לסופר ושהקופאיות (אלו שעומדות) יקבלו באמון?

כשיש לי אברדרפט בבנק למעשה קיבלתי הלוואה. עד כמה שאני מבין, בחשבונות עו"ש (המקצוענים אומרים M1) הבנק יכול "לייצר כסף" עד יחס האשראי המותר. אחרי זה, כל הלוואה מכוסה בהפקדה של מישהו אחר. הסיבה שאנחנו נותנים אמון בפתקים של הבנק, למרות שרק חלקם מגובים בכסף, היא שלא נראה לנו סביר שכל האנשים יבקשו לקבל את השטרות שלהם ביום אחד. אם זה יקרה - הלך הבנק.

אבל למי שאין אמון בבנק (בגלל הסיכון הנ"ל), יש פתרון -תחזיק הכל במזומן. זה פחות נוח מוויזה או צ'קים אבל יותר נוח מלהחזיק חתולים בכיס. כשאתה מחזיק הכל במזומן, אתה נותן אמון רק בממשלה.

מה שנראה לי שנ&ב אומרים הוא שאתה לא יכול לסמוך אפילו על הממשלה כי בעלי ההון אונסים אתה להוריד את כוח הקניה של של הפתקים (=שטרות) שהיא הנפיקה. ואת זה אני עוד לא מבין.
ילד נקי ומסורק 284338
הם אומרים שבדומה לבנק ולחברות האשראי יש עוד גורמים במשק שבפועל נותנים לך אשראי. למשל, כל הרעיון של "קניה בתשלומים" אינו אלא הדפסת כסף ע"י הסוחר: הוא מגלגל את הצ'קים הדחויים שלך קדימה כאילו היו מזומן, ואתה ממשיך להשתמש במזומן שלך כאילו לא נתת את הצ'קים ההם.
ילד נקי ומסורק 284340
כל העניין הזה של ערך הכסף לא אינטואיטיבי בעליל. בעצם מה שאומרים כאן זה שאם יש אני מסתובב עם מאה שקל בכיס במהלך שבוע אחד, אז במהלך השבוע הזה כמות הכסף במערכת הכלכלית שאני שייך אליה היא 100 ש"ח. לעומת זאת אם אני נותן למישהו את המאה ש"ח ביום ראשון, והוא נותן את המאה ש"ח למישהו אחר ביום שני וכן הלאה עד סוף השבוע, כמות הכסף במערכת היא 700 שקל. בשני המקרים יש פיסית רק 100 ש"ח במערכת.

כלומר המדד אומר שהמערכת יותר "עשירה" ככל שהכסף מסתובב יותר בין הגורמים השונים בה.

זו הגישה המקובלת על כל הכלכלנים, או שיש גרסאות אחרות למדידת ה"עושר" של המערכת ?

אחרי שחושבים על זה קצת זה נעשה יותר ברור. אם המאה ש"ח לא היו מסתובבים, חמישה אנשים לא היו יכולים לקנות משהו שהם רוצים/צריכים שעולה מאה ש"ח. מה שמעניין זה שאותו אפקט היה מתקבל אם מלכתחילה הייתי נותן את השטר לאדם השביעי (שלא היה נותן אותו לאף אחד), אבל בכל אחד מהמקרים האלו, חמשת האנשים שבאמצע לא רושמים רווח בסוף השבוע.

עכשיו מה שממש מוזר זה שאני מסיק מכל זה שכשאני חוסך כסף אני בעצם מפחית מכלל ה"עושר" של המערכת..

המסקנה הזאת בתורה מובילה לשאלת משמעותם של בעלי הון בתוך מערכת כלכלית. כלומר מדובר באנשים שבאופן כללי מפחיתים את כלל ה"עושר" של המערכת באופן משמעותי (!?).

אני צריך קפה.
ילד נקי ומסורק 284353
לא. אם אתה נותן לאחד והוא לשני וכו' אז יש רק 100. אבל אם,
מס. 1 שומר את ה100 ש"ח ונותן פתק התחייבות על 100 ש"ח למס. 2
ומס. 2 שומר את הפתק של מס.1 ומוציא פתק חדש למס. 3
ומס. 3 שומר את ... וכו'

אז בסוף השבוע יש 100 ש"ח והתחיבויות פרטיות של 700 ש"ח.
ההתחיבות של האחרון היא נגזרת שביעית של הכסף. אני לא חושב שזה מה שקורה בפועל. אנשים זה לא בנקים והם לא מייצרים כסף. הם לווים כסף. גם תאגידים זה לא בנקים. כשהם מנפיקים אג"ח הם לווים כסף לא מנפיקים אותו. ואם אתה קונה (משקיע ב) אג"ח אתה מלווה להם כסף תוך נטילת סיכון מסויים כי התאגיד יכול למות לפני שיחזיר לך את הכסף. אתה גם אשכרה מעביר אליהם את הכסף שלך ולא איזה פתק. אף תאגיד לא יתן לך אג"ח שלו בסך 100 ש"ח אם אתה משלם להם בפתק שאומר "השוטה חייב לכם 100 ש"ח". הם רוצים כסף!
צמיחה. 284515
זה לא בדיוק.
כשאתה קונה ב 100 שקל חולצה אתה בעצם קונה ב 85 והמוכר מעביר 15 שקל לממשלה בתור מע"מ, אחרי זה הוא קונה ב 85 שקלים דיסק והממשלה לוקחת ממנו 13 שקלים.
בעל חנות הדיסקים לוקח את ה 72 שקלים שנותרו לו וקונה בהם מה שזה לא יהיה, בקיצור, אחרי 7 טרנסאקציות כאלו נשארים מה 100 שקלים בקושי 30.
ילד נקי ומסורק 284541
"כל העניין הזה של ערך הכסף לא אינטואיטיבי בעליל...."

מספר העסקאות שמבוצעות אינו נוגע לכמות הכסף במשק אלא רק לנפח המחזור, ולזה אין כל חשיבות לעניין זה.

אם יש לך מאה שקל וקנית תמורתם כיסא, והנגר קנה בהם 5 מנורות הלוגן, ובעל חנות המנורות קנה איתם שני קילו גבינת קשקבל, וכן הלאה – בכל רגע נתון כמות הכסף לא השתנתה – בסך הכל בוצעו כמה עסקאות שבכל אחת מהן העבודה שהושקעה במוצרים תומחרה בעלות של מאה שקל.

עושר המערכת לא קשור בכלל למספר העסקאות, כפי שקל לראות בדוגמה הפשוטה הבאה: אני ואתה יכולים לסנכרן מחשבים ולבצע מליון עסקאות בשנייה של קנייה ומכירה של אותו מוצר בעשרים אלף דולר – המערכת הכלכלית לא הופכת עשירה או ענייה יותר, רחבה או צרה יותר בעקבות זאת.
ילד נקי ומסורק 284544
אז מה זה "כמות הכסף" ? כלומר למה זה מעניין אותנו ?
ילד נקי ומסורק 284692
"אז מה זה "כמות הכסף" ? כלומר למה זה מעניין אותנו ?"

לדוגמה, כדי להבין מדוע יש אינפלציה.
ילד נקי ומסורק 284696
בסדר, אז מה "כמות הכסף" מייצג בהסבר להדיוטות בכלכלה ?
ילד נקי ומסורק 284566
זה הזכיר לי בדיחה:
כלכלן ורואה חשבון טיילו צהריים אחד בפארק העירוני. לפתע נתקלים השניים בגוש חרא.

"תשמע", אומר הכלכלן לרואה החשבון, "אם אתה בולע את החרא הזה, אני נותן לך אלף ש'ח כאן במקום."

הרואה חשבון מסתכל על החרא, חושב לעצמו, "מה כבר יכול לקרות לי, זה כסף קל", ובולע את החרא מבלי לחשוב בשנית.

הכלכלן המופתע מסתכל עליו בתדהמה ומחוסר ברירה מוציא לו את הכסף.

השניים ממשיכים לטייל ונתקלים בגוש חרא נוסף.

אומר הרואה החשבון לכלכלן, "אתה יודע מה, אם גם אתה בולע את החרא הזה, אני אשלם לך אלף ש'ח", כיוון שחשב שהכלכלן סתם חלשלוש ולא יהיה ולו את האומץ לעשות זאת.

הכלכלן מהסס לרגע, אך כשהוא נזכר באישתו - שתהרוג אותו כשתשמע שהוא בזבז אלף ש'ח, והוא מחליט לבלוע את החרא, והרואה חשבון נאלץ להחזיר לכלכלן את אלף ש'ח.

זמן קצר לאחר מכן, המשיכו השניים לטייל וחשבו על מה שעשו מוקדם יותר באותו היום.

הרואה החשבון אומר, "בעצם שנינו אכלנו חרא אבל אף אחד מאיתנו לא הרוויח כסף."

"כן", עונה לו הכלכלן, "אבל לכל אחד מאתנו היה מחזור של אלפיים ש'ח."
ילד נקי ומסורק 284348
אני לא חושב שזה מה שהם אומרים, כי אני חושב שזה לא נכון והם הרי אנשי מקצוע.

אם אני נותן לך צ'קים דחויים ובאותו זמן משתמש במזומן שיש לי, מהר מאוד אני אפשוט את הרגל והסוחרים שנתקעו עם הצ'קים שלי ישארו בלי הכסף. איפה האינפלציה? המצב שאתה מתאר יכול לקרות רק אם אני יכול להדפיס פתקים לנצח בלי לאבד את אמון הציבור. יש רק אחד כזה - ביבי. (טוב, בו לא היה לי אמון מלכתחילה).
אלנבי+לבניה 284351
לא לזה מתכוונים כשאומרים שהכלכלה היא לא משחק סכום אפס? שבעיקרון אפשר לגלגל אשראי כזה לנצח?
אלנבי+לבניה 284359
ההיגד הזה מתייחס לתוצרת. גם בכלכלה בלי כסף, כשאני קונה חומרים, משקיע עבודה ובונה בית, הוספתי ערך (שלא היה קודם) לחומרים המקוריים בלי לקחת כלום מאיש. אז יש לי יותר בלי לגרוע מאחרים.

יש לא מעט נוכלים (חלקם גם בעלי הון) שמייצרים ערך מוסף מדומה עלידי אשראי. בסוף הם נופלים כמו Enron ו- World Com.
אלנבי+לבניה 284361
נוכלים שעוד לא פשטו את הרגל: ויזה, ישראכארט, בנק הפועלים, בנק לאומי והחנווני שלי שרושם "על החשבון".
ילד נקי ומסורק 284360
אתה לא צריך להדפיס עוד ועוד פתקים כאלה. מספיק שתגלגל את כתב ההתחייבות שלך ממלוה למלוה, וקיבלת הכפלה של כוח הקניה של 100 השקלים שלך.

נכונה הטענה שביום מן הימים אולי תיאלץ להחזיר את ההלואה, ואז האפקט האינפלציוני שלה יתקזז ע"י הדפלציה הקטנה שתנבע מכך. אבל זאת בדיוק טענתם של נ-ב: ע"י שינוי כמות האשראי שבעלי ההון מעמידים לרשות הציבור יש להם השפעה על האינפלציה. אם המספרים שהם הביאו נכונים, ההשפעה הזאת לא מבוטלת כלל.

(ואגב, בעניין העברת השטר של 100 ש"ח מיד ליד, היא נכנסת למשחק לא דרך כמות הכסף אלא דרך "מהירות הכסף" בנוסחה שנ-ב הביאו)
ילד נקי ומסורק 284380
נראה שאתה יודע משהו ולא מגלה/מסביר לנו את הכל. שים נא את כל הקלפים על השולחן. הרי איש לא מצפה שאני סתם העבור "ממאמין טיפש" בפרידמן ל"מאמין טיפש" בנ&ב. אם תפרט ואני אבין, יכול להיות שיהיה להם מצטרף חדש בכנסיה.

1. אני לא מבין איך אפשר לגלגל את הפתק שלי ממלוה למלוה בלי שאני אחזיר לראשון לפני שאני לווה מהשני. או אולי אתה מדבר על הלואה שהגיבוי שלה הוא כתב התחייבות המגובה עלידי כתב התחייבות עד אין-סוף. אני לא חושב שזה קורה עם אנשים קטנים ולא עם תאגידים.
אם קניתי פתק אג"ח של עלית ב100 ש"ח
אני יכול לתת אותו לבנק (כערבון) ולקבל 100 ש"ח הלוואה - אז עכשיו עלית חייבת לבנק. אבל הבנק לא יכול לספור את זה כהפקדה ולייצר מזה עוד כסף.ואם זה לא עובר בבנק בכלל - איך זה משפיע על האינפלציה. אתה יכול להסביר את המנגנון?

2. עכשיו אני מתבלבל. מה זה "ע"י שינוי כמות האשראי שבעלי ההון מעמידים לרשות הציבור יש להם השפעה על האינפלציה". עד עכשיו דיברנו על אג"חים שהם מנפיקים עכשיו זה שהם מעמידים לרשות הציבור? אם הם לא בנקים אז הם לא מעמידים כסף לרשות הציבור, לא?

3. את העניין עם המהירות נדמה לי שאני כן מבין. האשראי מזרז את הפעילות במשק וגורם לצמיחה יותר מהירה. צמיחה היא גורם אינפלציוני (אם הבנק המרכזי רוצה לשמור על יציבות המטבע). אז אולי אתה (ונ&ב) אומר שבעלי ההון, באמצעות האשראי, מגבירים את הצמיחה במשק וכך גורמים לאינפלציה? אז מה - שנפסיק את הצמיחה?
ילד נקי ומסורק 284464
הערה כללית 1: אני לא משתייך לאף אחת מהכנסיות, כך שאין לחשוד בי במיסיונריות. אני מנסה להגיד מה אני מבין על הנושא, בלי קשר ישיר לשאלת האידיאולוגיה החביבה עלי (אם זה מעניין מישהו, אני בעד חזרה לסחר חליפין וזהו).

הערה כללית 2: כדאי שתקרא גם את התכתובת שלי עם אורי, אני מדבר שם על עניינים דומים.

1. אתה, כמובן, מחזיר לראשון את מה שלוית מהשני. אני לא טוען שהאשראי הכללי בהכרח גדל כל הזמן בלי הגבלה, אלא רק שבזמנים מסויימים הוא יכול לגדול ובכך ליצור לחץ אינפלציוני, ובאחרים הוא יכול לקטון ולפעול בכיוון ההפוך. ביום בו לוית את 100 השקלים הראשונים עשית מהלך אינפלציוני שיתקזז רק ביום בו תחזיר אותם לא תמורת הלואה אחרת אלא ע"י הקטנת המזומנים בכיסך. זה יכול להיות עוד חודש, שנה או שלושים שנה.

2. אתה אולי דיברת דווקא על אג"חים, אני דיברתי באופן כללי יותר. שינוי בכמות האשראי שעומד לרשות הציבור יכול להיעשות בכל מיני דרכים, החל מכרטיסי אשראי דרך הלוואות בשוק האפור וכלה ב"קנה היום ושלם אחרי החגים". מספיק שחב' סלקום תודיע שאת החשבונות שלה אפשר לשלם 30 יום אחרי קבלתם, וקיבלת הגדלת האשראי הכללי בכמה מאות מליוני שקלים.

3. האשראי יכול לגרום לצמיחה במקביל להשפעה האינפלציונית שלו בדיוק כפי שהדפסת כסף עושה. ההבדל היחיד הוא שאת הכסף מדפיסה הממשלה (וגם החבר שלי, אבל נעזוב את זה כרגע) ובענייני אשראי מעורבים גם גורמים פרטיים. אני לא אומר מה צריך לעשות, אני רק מצביע על מה שנראה לי כעובדות (וראה הערה כללית 1).
ילד נקי ומסורק 284497
באשר לכלליות:
1. אתה נקי מכל חשד. ומה שאתה עושה מבורך בייחוד כשאין לנו כלכלנים מקצועיים שמוכנים לעזור. ולמרות שאני מזוהה עם כנסיה מסויימת, כאן גם אני מנסה לעשות כמוך.
2. אני עוקב אחר שיחתך עם אורי. נראה לי שתגובותיו מקזזות את רוב האשראי שבדבריך.

באשר ליחודיות,
1+2. אני צריך להבין את זה יותר טוב. בחן נא איך אני רואה את הדברים ותגיד מה אני מפספס לדעתך:

בישיבת מועצת המנהלים של סלקום, אחרי עייון בגרפים ובדוחות, פותח היו"ר ואומר:
"וואללה, תראו איזה בוכטה של רווחים הצטברה לנו פה. הישראלים האלה לא מפסיקים לפטפט בסלולרי. צריך להחליט מה לעשות עם הכסף" (צרות של עשירים).

עולות מספר הצעות:
א. נפקיד את הכסף בתוכנית חיסכון ל10 שנים בריבית של 3%.
ב. נשקיע בשוק הפיננסי (מניות אג"ח) כדי להגדיל את הרווח.
ג. נצא במבצע "שלם אחרי 30 יום" ונממן את הפעילות השוטפת שלנו (משכורות וכו') מהבוכטה שלנו אבל נדפוק את המתחרים.

בישיבה משתתף יועץ שוטה (כל היועצים שוטים) שבוחן את ההצעות מצד טובת הציבור. הוא אומר:
א. אם נפקיד את הכסף בחיסכון, יתרות הבנקים יעלו והם יורידו את הריבית וילוו את הכסף לציבור - זה יגרום אינפלציה.
ב. אם נשקיע בשוק הפיננסי, לחברות (או הממשלה) בהן נשקיע יהיה יותר כסף. זה יגדיל את ההשקעות במשק ויגרום לאינפלציה.
ג. אם נצא במבצע, נגדיל את האשראי שבידי הציבור ואז מממ... נגדיל את האינפלציה.
מסקנה: לטובת הציבור, עלינו לשרוף את הבוכטה ולבטל את הרווחים.

על המקום, היו"ר מפטר את היועץ ובהצבעה מתקבלת אחת ההחלטות... שמה לעשות, מאיצה את האינפלציה.

המסקנה שלי היא שאם יש פעילות עיסקית ורווחים יש אינפלציה שולית (שלדעתי היא מבורכת). לא נראה לי שנ&ב מדברים על זה. אבל לצערי הם ברוגז אז לא נותר לנו אלא לנחש.

3. אולי כאן אתה צודק - בייחוד אם הממשלה מגבילה את ה"הדפסה" לשיעור הצמיחה. אבל אם הממשלה מדפיסה כסף לכיסוי גרעונותיה היא מאיצה את האינפלציה מעבר לצמיחה. את זה בעלי ההון לא יכולים לעשות בלי לפשוט את הרגל.
כשהממשלה מאיצה את האינפלציה מעבר לצמיחה, היא דופקת את העובדים (שכוח הקניה שלהם יורד) ומבריחה את בעלי ההון להשקעות בחו"ל - מה שדופק את העובדים שוב, כי הם מאבדים את מקומות עבודתם. אז היא רוצה להציל את העובדים ולווה כספים מבעלי ההון (או ממשלות) בחו"ל. זה מעלה את הגרעון ומוריד את ערך המטבע המקומי - מה שדופק את העובדים שוב כי מחיר מוצרי היבוא עולה והאינפלציה מואצת ... וחוזר חלילה.
אני, ההדיוט, לא יכול לחשוב על שום פיתרון חוץ מלהגיד לממשלה: צאי בחוץ!

שמע, גם לי אין אחריות מקצועית על מה שאני אומר, אני מנסה לבחון את דברי נ&ב עם הכלים החובבניים שיש לי ובעזרתך. זה מה יש.
ילד נקי ומסורק 284498
כשאתה אומר לממשלה: צאי בחוץ!, למה אתה מתכוון?
ילד נקי ומסורק 284504
צאי בחוץ זה מה שהרב עובדיה התכוון: אל תפריעי, אל תתערבי, אל תלווי, אל תשקיעי, אל תתעסקי בכלכלה ואל תבזבזי יותר ממה שאת גובה ממיסים.
תבצעי את המוטל עליך שזה להדפיס כסף בשיעור הצמיחה כדי לייצב את המטבע.

(אני מקווה שלא תקרא את זה איזה פמיניסטית. זה רק מקרה שממשלה היא נקבה)
אי אפשר לאכות את העוגה בשתי חתונות 284506
אני מקווה שאין צורך להסביר את ההבדל המהותי בין ''אל תתעסקי בכלכלה'' לבין ''תבצעי את המוטל עליך שזה להדפיס כסף בשיעור הצמיחה כדי לייצב את המטבע''.
אי אפשר לאכות את העוגה בשתי חתונות 284548
דווקא אפשר. למקרה שזה לא היה ברור, ''אל תתעסקי בכלכלה'' זה אל תבצעי פעילות יצרנית או צרכנית. ''תבצעי את המוטל עליך...'' זה תחזיקי את המטבע בהתאם לצמיחה.

זה כמו לדרוש ששוטר תנועה לא יתעסק בתנועה (לא יסע קדימה או אחורה) רק יעמוד באמצע ויכוון את התנועה.
אי אפשר לאכות את העוגה בשתי חתונות 284554
עדיין לא מסתדר לי.

הדפסת כסף בשיעור הצמיחה זה לא לבצע פעילות יצרנית או צרכנית, והדפסת כסף שלא בשיעור הצמיחה זה כן?

מי קובע את "שיעור הצמיחה" המדוייק ואיך (אני מקווה שלא הממשלה)?

מי קובע מה מוטל על הממשלה (ודאי שלא העם)?

שוטר תנועה הוא האם אמא של הרגולטורים, האם אתה דורש מהממשלה להיות רגולטור?
אי אפשר לאכות את העוגה בשתי חתונות 284598
נדמה לי שאתה האלמוני שאוהב לסחוב דיונים לצד הסמנטיקה. במחילה, לי אין עניין בצד הזה של הדברים, אז אחרי התשובה הזו אני מבקש להשתחרר - מתוך הנחה שאתה כנראה צודק.

"הדפסת כסף בשיעור הצמיחה זה לא לבצע פעילות יצרנית או צרכנית, והדפסת כסף שלא בשיעור הצמיחה זה כן?"
הדפסה בשיעור הצמיחה הוא, בעיני, תפקידה (המונטרי) של הממשלה. כניסה לגרעון תקציבי וכיסויו עלידי הדפסה הוא, בעיני, חריגה של הממשלה מתפקידה.

"מי קובע את "שיעור הצמיחה" המדוייק ואיך (אני מקווה שלא הממשלה)?"
את זה מודדים די בפשטות. אני לא כלכלן ולא יודע בדיוק איך ובאיזה דיוק. כן, הממשלה (נערי האוצר) והלמ"ס מודדים ולי אין שום בעיה עם זה.

"מי קובע מה מוטל על הממשלה (ודאי שלא העם)?"
ודאי שהעם קובע. אני חלק מהעם ומנסה לשכנע את האחרים מה לקבוע ועבור מה להצביע.

"שוטר תנועה הוא האם אמא של הרגולטורים, האם אתה דורש מהממשלה להיות רגולטור?"
אז גם רמזור הור אמ-אמ-אמא של הרגולטורים. אני מקבל את מרות הרמזורים בהכנעה. וכשהממשלה תתנהג כמו רמזור יהיה לכולנו יותר טוב (אפילו אם מישהו יתעקש לקרוא לזה רגולציה - הבעיה היא לא במילים)

אנא, אם אין לך מה לתרום להבנת התהליך האינפלציוני או להבנת טענתם של נ&ב בקשר לאינפלציה ובעלי ההון, אני לא מעונין להמשיך.
ילד נקי ומסורק 284502
1+2. עד כמה שאני מבין להחלטות שונות של סלקום תהיה השפעה שונה על האינפלציה. אולי שלוש האופציות שנתת פועלות כולן בכיוון של הגדלה, אבל לא בהכרח באותו שעור, ואני משער שתיתכנה החלטות אחרות שיפעלו בכיוון ההפוך (במקום "שלם עוד שלושים יום" אפשר להחליט "שלם כל שבוע" או משהו). אם מצטברים רווחים גדולים אצל החברה אפשר שהיא תשקיע את הכספים בתחום שמגדיל את התל"ג ואז ההשפעה האינפלציונית מתבטלת.

3. אינני חולק על כך ש*גם* הממשלה יכולה להשפיע על קצב האינפלציה. האם המסקנה ההכרחית מכאן היא "תצאי בחוץ"? לא בטוח בכלל.
ילד נקי ומסורק 284550
אולי אפשר לסכם. אני מסכים איתך שבעלי ממון, בפעילותם הכלכלית, גורמים לצמיחה ואינפלציה.

אני לא מסכים איתך בניחוש שנ&ב מתלוננים על זה. לי נדמה שהם מחפשים משהו יותר רציני.

3. לגבי "תצאי בחוץ", אם יש לך רעיון יותר טוב אפשר לדון בו.
מה צריך בשביל להיות יועץ 284525
בשביל להיות יועץ טוב צריך שער אפור וטחורים.
שער אפור בשביל שתראה מכובד וטחורים בשביל שתראה חמור סבר.
מה צריך בשביל להיות יועץ 284551
אחד מהם כבר יש לי - אני בדרך הנכונה.
ילד נקי ומסורק 284383
"נכונה הטענה שביום מן הימים אולי תיאלץ להחזיר את ההלואה"

אבל זו העובדה היחידה שרלוונטית – כל גלגול יבוא יומו. שינוי כמות האשראי שבעלי ההון מעמידים לרשות הציבור יכולים להשפיע רק לטווח קצר מאוד, אם הממשלה אינה משתפת עמם פעולה (כלומר, מדפיסה כסף).

נסה לדמיין את התסריט הפשוט הבא: במדינת אשראיטיסטן חיים ארבעה אנשים: אריסטו, סוקרטס, אפלטון והרמנידס.

כל הכסף באשראיטיסטן, 500 מטבעות כסף, נוצר במטבעה של אריסטו, אך החוק במדינה אוסר עליו לטבוע מטבעות נוספים. אריסטו יושב כל היום מתחת לסככה ותופס שמש, סוקרטס הוא בנקאי המלווה כספים, אפלטון הוא אזרח והרמנידס הוא קבלן בניין.

ביום צח וזיווני אחד ניגש אפלטון להרמנידס ומבקש ממנו לבנות לו בית. הרמנידס דורש בתמורה חמישים מטבעות כסף. לאפלטון יש רק עשרה מטבעות ואין במקרה עליו סכום כזה ועל כן הוא ניגש לסוקרטס ומבקש ממנו הלוואה. גם לסוקרטס אין סכום כזה בקופתו ולכן הוא מעניק לאפלטון חרס עליו חרט "חרס זה שווה 50 מטבעות, באישור סוקרטס".

לכאורה, בוצעה כאן הרחבת אשראי בשיעור של 10 אחוז.

אפלטון ניגש להרמנידס ומציג לו את החרס כתשלום עבור הבית. הרמנידס יכול לסרב לקבל את החרס כתמורה ובכך לשרשר אחורה ביטול של הרחבת האשראי, או לקבל את החרס ובכך להכיר בה. נניח לפי שעה שהוא מכיר בה.

עתה צריך הרמנידס לבנות את הבית ולצורך כך דרושים לו לבני בניין שאותן ניתן להשיג רק במדינת תחמניסטן השכנה. מאחר ובתחמניסטן איש אינו מכיר בחרסים מאשראיסטאן, הוא ניגש לבנק סוקרטס ומבקש לפדות את תמורת החרס במטבעות. מאחר ולסוקרטס אין בפועל מטבעות כאלו, הוא נאלץ לפשוט את הרגל (כלומר, להכיר בפומבי שלהרחבת האשראי שלו אין כיסוי) והאשראי חוזר ומצטמצם לגודלו המקורי.

הלקח מהסיפור צויין בהתחלה: כל אשראי יבוא יומו. בסופו של דבר, מישהו יצטרך לרכוש באמצעותו משהו ממשי באמצעות הילך שיש לו ערך ממשי. כמובן שבמערכות מורכבות אפשר לגלגל אשראי באמצעות מעשי נוכלות לאורך זמן מה, אבל בסופו של דבר כל אשראי כזה חייב להתפוגג.
ילד נקי ומסורק 284430
האמת, לא נראה לי שעלינו על הגל הנכון בהבנת ב&נ. אני לא מאמין שהם מרכזים את טענתם על נוכלות של זייפנים ופושטי רגל. זה בטח קיים בשוליים אבל קשה לי להאמין ששני אנשי מקצוע יבנו אג'נדה מקצועית ואידאולוגית על מחקר העוסק בגנבים זוטרים.

ברגע של יושר אני חייב להודות שקיימים מקרים שבעלי הון יכולים להשפיע על ממשלות. הסיפור המפורסם ביותר, כמדומני, הוא על "האיש שכופף את הבנק המלכותי של אנגליה", הלא הוא היהודי-הונגרי-אמריקאי ג'ורג' סורוס.

בסוף 1992 סורוס היה בעלים של קרן גידור (רשומה בקרקס) שעסקה בספקולציות במט"ח. הוא וספקולנטים אחרים העריכו שהסטרלינג נסחרת מעל לשוויה הטיבעי בגלל אילוצים פוליטיים והתחיבויות לאיזה מרווח קבוע עם מדינות אירופה האחרות. הכנופיה של סורוס לוותה סטרלינג בבנקים בעולם ומיד מכרה אותם (Selling Short) תמורת מרקים גרמנים מתוך הנחה (יש אומרים ידיעה!) שהבנק המלכותי לא יעמוד בלחץ ויאלץ לפחת את הסטרלינג. כמובן שהמכירה הכללית של סטרלינג ברחבי העולם, שהונהגה עלידי הכנופיה עצמה, האיצה את הירידה בערכו בשווקים והפכה לנבואה המקיימת את עצמה. כשהבנק המלכותי פחת את שער הסטרלינג, הכנופיה מכרה את הDM תמורת סטרלינג והחזירה את חובותיה בשער נמוך. באתו שבוע הקרן של סורוס הרוויחה מעל למיליארד דולר מהפרשי השער. אומרים שכל אזרח בריטי הפסיד באותו שבוע כ-‏50$.

הכי מעניין שסורוס המוערך בכ-‏7 מיליארד דולר הוא סוציאליסט (אם לא מרקסיסט) כשהוא מחוץ לעבודה. אבל לזכתו יאמר שהוא עוסק בפעילות פילנטרופית ותרם מיליונים ביחוד במזרח אירופה. יוצא שאת הכסף שהוא "לקח" לבריטים הוא נתן לפולנים - ואף מרקסיסט לא יכול לטעון שזה לא בסדר.

ייתכן שנ&ב מתכוונים לפעילות כזו של בעלי הון וקשר הון שילטון. במיוחד על סורוס מספרים שבזמן שניהל את הקרן שלו הוא היה נוהג לאכול ארוחת בוקר במשרד האוצר הגרמני וארוחת ערב עם שר האוצר הבריטי, אז קשה להניח שלא היה לו מידע פנימי.

השאלה המעניינת (אותי) היא איך דבר כזה - שכמה אנשים יכולים לכופף את הבנק של בריטניה - קרה ואם זה בכלל פגם שאפשר ורצוי לתקן.
ילד נקי ומסורק 284463
"כל אשראי יבוא יומו" - נניח לרגע שזה נכון. עדיין עומדת השאלה *מתי* יבוא יומו של האשראי. אם זה יקרה בעוד עשר שנים (מכיר אנשים שחיים באוברדראט תקופה כזאת?) הרי שיש לך תקופה לא קצרה בה האשראי שימש, מכל בחינה מעשית, כהדפסת כסף (במקרה של אשראי בנקאי: לא כולו, כי חלק ממנו הבנק מחוייב להחזיק במרתפי בנק ישראל או משהו כזה).

למען האמת, ההנחה "כל אשראי יבוא יומו" לא נכונה אפילו בטווח הארוך, אלא אם כן אתה מאמין שביום מהימים האשראי הכללי יתאפס מסיבות כלשהן. אני מסכים שהאשראי אינו יכול לגדול בלי הגבלה, שכן יהיו אלה שישימו לב לגודלו ויתחילו למכור דולרים, אבל שינויים לכאן ולכאן לא מחייבים התערבות ממשלתית. כשהכניסו לארץ את כרטיסי האשראי, גרמו באופן מעשי להגדלת האשראי הכללי שבידי הציבור. לזה היתה, ללא ספק, השפעה אינפלציונית.

בעולם המודרני לא מעט תחמניסטנים כן מכירים בחרסים האשראיסטנים, שכן הם יודעים שבאמצעותם הם יוכלו לרכוש את ספריו של סוקרטס (לא בלי הגבלה, כמובן, כפי שכבר אמרתי).
ילד נקי ומסורק 284466
השאלה "מתי יבוא יומו של האשראי" אינה באמת חשובה, אם מכירים בעקרון שהוא יבוא. אשראי ללא כיסוי הוא סוג של תרמית: גורם כלשהו מעמיד פנים שיש לו כיסוי למה שאין לו כיסוי. מאחר ומדובר בתרמית ועוד בתרמית מתגלגלת, הגלגול אינו "ישר" במובן שאותו סכום כסף מגולגל אלא מצטבר, משום שרמאי האשראי צריך להמשיך ולגלגל גם את הסכום המקורי של התרמית וגם את התוספות לה.

ברגע שהאמון באותו גורם מתערער ואנשים חדלים להאמין בכך שיש כיסוי מלא לגלגול הכספים, הנפילה באה מהר מאוד ואז, בניגוד לטענתך, האשראי מתאפס גם מתאפס. קח לדוגמה את אנרון, סוג של תרמית אשראי מסוג זה: בתוך שנה – פוף! – התאפסו להם כמאתיים מיליארד דולר.

גם האשראי המדינתי ("האשראי הכללי") יכול להתאפס באבו-אבוה. והוא גם מתאפס. אין צורך בחקר עמוק וממושך – פשוט הבט בכמה דוגמאות של מדינות שברגע שדירוג האשראי שלהן הגיע למדרגת חדלות פרעון הן פשוט התמוטטו כמו ערימת קרשים והכסף שבידי אזרחי המדינה הפך כמעט חסר ערך בתוך זמן קצר.

בדוגמה שלי, נקודת המשבר הייתה המפגש עם הערכה חיצונית שאינה תלויה בהקשר הפנימי של האשראיסטנים. אתה יכול לגלגל את העניינים מעט הלאה, אבל בסופו של דבר זו הנקודה שבה מגיע יומו של האשראי – במקום שבו הוא נפגש בהערכה שאינה תלויה בקביעות הפנימיות של מדינה מסויימת אלא נאמדת מול הערכה חיצונית של ממשות וחדלי הפרעון יוצאים לאור.

לגבי אמירתך ביחס לכרטיסי האשראי – היא לא נכונה. אין קשר הכרחי בין כרטיסי אשראי לתהליך אינפלציוני.
ילד נקי ומסורק 284467
אני אתייחס למשפט האחרון, כי נדמה לי שממנו נוכל להבין הכל.

ביום מסויים נכנסה חברת "ויזה" לארץ, ופתחה בפני האזרח הקטן אפשרות להגדיל את האשראי שלו בכמה אלפי שקלים לחודש. מליון אזרחים קפצו על המציאה וכל אחד מהם הגדיל את האשראי שלו באלף ש"ח בממוצע. זה אומר שבאותו כוח הקניה הכלל-ארצי גדל במיליארד שקל. לזה אין השפעה אינפלציונית? אתה צריך להסביר לי למה.

(ואם תגיד: כן, אבל השפעה קצרת טווח לחודש אחד בלבד, לא אתווכח איתך, אבל נ-ב כן. הם יגידו - אם הבנתי נכון - שגודל האשראי הכללי הוא כזה ששינויים "קצרי טווח" מחודש אחד לשני מקנים לבעלי ההון שליטה על האינפלציה בהתאם לאינטרסים הזמניים שלהם).
טל''ח 284469
''זה אומר שבאותו חודש כוח הקניה'' וגו'.
ילד נקי ומסורק 284503
"ביום מסויים נכנסה חברת "ויזה" לארץ, ופתחה בפני האזרח הקטן אפשרות להגדיל את האשראי שלו בכמה אלפי שקלים לחודש. מליון אזרחים קפצו על המציאה וכל אחד מהם הגדיל את האשראי שלו באלף ש"ח בממוצע. זה אומר שבאותו כוח הקניה הכלל-ארצי גדל במיליארד שקל. לזה אין השפעה אינפלציונית? אתה צריך להסביר לי למה."

אם נתייחס למצב בארץ, האשראי הוא למעשה סוג של הלוואה, שהבטוחות לה הן בחלקן או ברובן חסכונות בבנק ושאריתה סתם הלוואה נושאת ריבית. למעשה, אלו אותם כללים בדיוק ששררו לפני היות ויזה, רק במתכונת נוחה יותר, כיוון שבאמצעות כרטיס אשראי אתה יכול ליטול הלוואות קטנות עד היקף מסויים בלי דין ודברים ישיר מול הבנק. היקף האשראי לא השתנה מהותית בעקבות זאת.

כמובן שייתכן שכרטיסי אשראי, כחלק משינוי כללי יותר בדפוסי צריכה, עודדו נטילת הלוואות לעתים תכופות יותר ובאופן מבוקר פחות (בגלל אפקט "אי הממשות" שיש להלוואה כזו), אבל הכרטיס כשלעצמו אינו הליך אינפלציוני כלל.

"(ואם תגיד: כן, אבל השפעה קצרת טווח לחודש אחד בלבד... נ-ב יגידו... שגודל האשראי הכללי הוא כזה ששינויים "קצרי טווח" מחודש אחד לשני מקנים לבעלי ההון שליטה על האינפלציה בהתאם לאינטרסים הזמניים שלהם)."

אם אכן יאמרו זאת הנחת היסוד תהיה שאחרי הרחבת האשראי המונה "מתאפס" ואין צורך להחזיר את ההלוואות. כלומר, אם הרחבנו את האשראי בעשרה אחוז, אחרי ההרחבה כולנו חוזרים לנקודת המוצא ואף אחד לא צריך לכסות את האשראי הנוסף. זו הנחה לא מציאותית, לדעתי.
ילד נקי ומסורק 284384
אני לא כלכלן, אבל נדמה לי שאני מבין למה נ"ב מתכוונים.
נניח שמחיר של מניה עולה בעקבות *ציפיות* לשיפור בביצועי החברה, אזי השווי של הנכסים שבידי הציבור עלה מבלי שהודפס כסף. מצד שני אם רוצים לממש את השווי הזה חייבים לחזור לבנק המרכזי שמדפיס כסף...
טוב עכשיו גם אני לא מבין.
ילד נקי ומסורק 284465
הכי טוב לא לערב כאן את שוק המניות, שרק מוסיף בלבול. שם לא קורה הרבה בענייננו: כל שקל שאתה מרויח הוא שקל שאני מפסיד (למרבה הצער זה אף פעם לא להיפך) ועליית השווי הפיקטיבי‏1 של הנכסים אינה בעלת משמעות מוניטרית (אני חושב. המממ. למה, לכל הרוחות, אין כאן איזה כלכלן נטול אידיאולוגיה שיוכל להסביר לנו את העניינים הפשוטים האלה?)
______________
1- שכן המניות הנסחרות אינן באמת השווי של הנכס; הוא רק נגזר מהן.
ילד נקי ומסורק 284499
''כלכלן נטול אידאולוגיה'' זה אוקסימורון.
ילד נקי ומסורק 284555
זה לא יפה! למה אתה מדבר ככה?
רק כאן למעלה ראינו מאמר של שני כלכלנים מדעיים ונטולי אידאולוגיה. הם אפילו הדגימו לנו("שנדע מה כשר ומה טעים") איך נראית עבודתו של עובד אלילים בכנסייה כלכלית ואיך נראה מאמר כלכלי ואוביקטיבי ללא כחל וסרק.

זה אתה שצבעת את החיבור שלהם בכחול.
ילד נקי ומסורק 284483
מניה זו סחורה כמו כל סחורה אחרת. העליות והירידות במחיריהן של המניות או כל סחורה אחרת מייצגות את מידת הרצון של אנשים להחזיק באותה סחורה בכל רגע נתון.
כאשר יש יותר אנשים שרוצים לקנות מאנשים שרוצים למכור, מחיר המניה עולה. כאשר יותר רוצים למכור, מחיר המניה יורד אבל המחיר מייצג את הסכומים של העסקאות שמבוצעות, לא אלו שהיו אולי מבוצעות אילו כל המחזיקים היו מוכרים.
למעשה, במקרה של מניה שנוסקת, סביר להניח שאילו כל המחזיקים במניה היו בוחרים לממש אותה באותו זמן, מחיר המניה היה *יורד* - שהרי ההיצע גדל...
מה שמונע את ההתרחשות הזאת היא העובדה שהעליה בביקוש מייצגת ציפיות לעליה נוספת במחיר המניה (שהרי זו סיבה עיקרית לקניית מניות) אבל אם חלק מהקונים צופים עליה, סביר להניח שחלק מהמחזיקים הנוכחיים צופים זאת גם כן ויעדיפו להמשיך ולהחזיק במניה הזאת ולמכור מאוחר יותר - אילו היו כולם בוחרים למכור, סימן שרובם אינם מאמינים שהמחיר יעלה עוד, ואם כך, אז סביר שזה יהיה גם הקונצנזוס בקרב הקונים.
רק להכניס עוד קצת רעש למערכת 284505
אם אני מבין נכון (בתור אחד שמחשיב עצמו לנטול השכלה כלכלית מיוחדת), כיום גם הכסף הוא סחורה כמו כל סחורה אחרת. אחרת מה זה אומר "לקנות דולרים"? וכסף קונים...בכסף?

האם יש איזשהו מקום בו זה נעצר, או בו יש איזשהו מימוש לאותה ההתחייבות על הנייר? רזרבות הזהב הרי מזמן לא משמשות לזה. הרי הזהב עצמו הוא סחורה.

בקיצור, האם כסף הוא פשוט מספר בלי דבר שעומד מאחוריו? פתאום הקפיצה לתיאולוגיה לא נראית רחוקה כל-כך...
רק להכניס עוד קצת רעש למערכת 284517
כסף הוא אכן סחורה והוא תמיד היה סחורה. למעשה, לפני שהמציאו את הכסף, השתמשו בסחורות יותר מוחשיות בתור כסף כמו מלח או זהב.
לא רק שאתה יכול לקנות סוג כסף אחד בכסף אחר (נגיד אירו בשקלים) אתה יכול גם לקנות כסף בכסף, זאת הלוואה (אתה מקבל היום איקס תמורת זה שתחזיר, לאורך זמן איקס פלוס משהו, המשהו הזה הוא התשלום עבור הכסף).
ההתייחסות לכסף כסחורה גם מבהירה את עניין האינפלציה. כידוע, כאשר כמות סחורה מסויימת עולה, המחיר שלה יורד, בצורה דומה, כאשר כמות הכסף עולה, מחירו (בסחורות אחרות) יורד וזו בעצם עליית המחירים. למשל:
אם נניח שיש שתי סחורות במשק, כסף ונקניקיות ונקודת ההתחלה היא שנקניקיה שווה שקל. עליה בכמות הנקניקיות תגרום לירידה במחיר לחצי שקל, ועליה בכמות הכסף תגרום לעליה במחיר הנקניקיה - אבל אם כל נקניקיה עולה נגיד 2 שקלים עכשיו, אפשר לטעון שבעצם מחיר הכסף ירד - כדי לקנות שקל תצטרך רק חצי נקניקיה.

"האם יש איזשהו מקום בו זה נעצר, או בו יש איזשהו מימוש לאותה ההתחייבות על הנייר?"

אין. וזאת הסיבה שישנם כאלו שרואים בחזרה לסטנדרט הזהב (כלומר שתהיה חובה להעמיד משהו ממשי מאחורי השטרות) פתרון לבעיית האינפלציה. הטענה היא שללא מימוש קונקרטי, אין מניעה מהממשלה להדפיס כסף כאוות נפשה כדי לממן את הביזבוזים שלה. הדפסת הכסף היא כמובן דרך מאוד נוחה לגיוס כספים מאחר והיא לא כרוכה בהעלאת מיסים (דבר שהוא לא ממש פופולארי) אבל מאחר וזה גורם לירידת הערך של חסכונות ופקדונות מדובר למעשה במעין מיסוי סמוי - אי אפשר לייצר יש מאין.
הדובדבן על הקצפת הוא כמובן גם שאחרי כל זה הממשלה עשויה לטעון שהיא בעצם נלחמת באינפלציה - כאילו אין הדבר מעשה ידיה להתפאר. ולא רק טוענת בעצמה אלא גם מתגייסים למענה כל הביכלרים והניצנים שמפתחים תיאוריות סבוכות כדי להסביר מדוע הגורמים לאינפלציה הם לא הדפסת הכסף הממשלתית.

"בקיצור, האם כסף הוא פשוט מספר בלי דבר שעומד מאחוריו?"

מה שעומד מאחוריו הוא האמון שתוכל לקחת את הכסף ולקנות איתו סחורות אבל זה לא שונה עקרונית מרעיון בסיס הזהב. הרי אתה מוכן לקבל את זה רק משום שאתה מניח שלאנשים תמיד ייחסו ערך גבוה לזהב ויהיו מוכנים להחליף סחורות אחרות עבורו. הזהב כשלעצמו הוא לא ממש יותר שימושי מהנירות שמהם עשויים השטרות.
עוד פסיכולוגיה בגרוש 283801
אני לא יכול להתגבר על המהמשיכה שלי לפסיכולוגיה חובבנית ולא לתהות למה שני מקצוענים מתנהגים כמו ילד כועס בן 14 שהחליט שכולם צרכים לאהוב אותו כמו שהוא - "טיבעי". אז הוא לא מתקלח ולא שם תאדורנט ואחר כך מתלונן שאף אחד לא רוצה לשבת לידו כי הריח פשוט דוחה. המורה מסבירה לו שהוא דווקא ילד עם פוטנציאל ויש לו רעיונות מענינים לפעמים. היא אומרת להורים שהילד יוכל להשתלב יותר בשיעור ובחברה אילו רק יתקלח לפעמים. אבל ההורים חסרי אונים והנער בשלו - הוא רוצה שיואהבו אותו "טיבעי" ומסריח. והוא כועס על כל העולם כזה לא הולך?

אני מבין שהקהילה האקדמית לא מתיחסת אליכם ברצינות (קנוניה כמובן). פרידמן ורוקפלר הצליחו לשחד את כל מאות הכלכלנים בעולם עד שלא נמצא כלכלן אמיץ וחופשי אחד שיאות להתיחס באופן מקצועי לעבודתכם המאומצת. אז אתם מוסיפים עוד שמות תואר "מבדחים" (מתרחצים פחות) מנסים למכור את רעיונותיכם לקהל של הדיוטות. נראה שאפילו בקהל הזה לא אוהבים את הריח. גם המרקסיסטים שבאיילים עומדים נבוכים כשהתבשיל האידאולוגי שלהם מוגש עלידי מלצרים שלא התקלחו מזמן.

אני מניח שבלשב הבא בהדרדרות המקצועית שלכם תערכו את עבודתכם בחוברת קומיקס ותנסו למכור אותה לנערים כועסים בחטיבות הביניים. אולי שם ימצאו כמה שלא יחושו בריח שהחוברת מדיפה כי הם מסריחים יותר.

אפשר להבין שאת מירב שנותיכם הקדשתם לחקר הכלכלה ולא הספקתם "להתעמק" (כמוני) בפסיכולוגיה פופולרית ותקשורת המונים חובבנית. אבל אפילו עם התובנה הזו אני לא מצליח להסביר את האובדנות האינטלקטואלית שלכם.
מה אתם באמת לא רואים איזה נזק אתם גורמים לעצמכם?
עוד פסיכולוגיה בגרוש 283844
רואים שבאמת לא הספקת להתעמק בתקשורת המונים.

הרי ברור לכל בר דעת שנ''ב עובדים בשכר בשביל פרידמן כדי להציג באור מגוכח ודוחה כל גישה שמתנגדת לדבריו של פרידמן ובכך לבצר את מעמדו כסמכות השפויה היחידה בתחום.
קו-דה-פה 283882
קו-דה-גרה? לי זה נראה כמו עוד סיבוב הופעות עם הפנטוצ'יני החביבים עליכם.

עם טענותיכם אין טעם להתמודד כאן, מהטעם הפשוט שאין לכם כלל זכות להעלות טענות כאלו. הסיבה לאיסור זה פשוטה: אתם אכפתם אותו על עצמכם.

ישנן שתי דרכים עקריות להתייחס לכלכלה:
א. אפשר לטעון שכלכלה היא מדע בדומה לפיסיקה, ואפשר לנסח בה בלשון מתמטית כללים תקפים בעלי תחולה מוחלטת או חלקית (אם כי כמובן אפשר להתווכח על הכללים ותקפותם).
ב. אפשר לטעון כי כלכלה היא מדע בדומה לתחומי חקר במדעי החברה, ואפשר לנסח עבורה כללי אצבע "גסים" אך אי אפשר לקבוע בה אמיתות מדוייקות, "מתמטיות", ויש להסתפק במעין הוכחות על דרך העיון וההגיון.

אם להסתמך על דבריכם, אתם דוגלים בתיאורית קונספירציה ("ההיסטוריה... נחשבת, ובצדק לדעתנו, לקונספירציה"). אמנם אתם מרמזים כאן ושם לקיומו של מנגנון הגליאני-מרקסיסטי העומד ברקע תפישת העולם המאניכאית שלכם, אך מאחר והאב הקדמון של התיאוריה שלכם, ובלן, משתמש בגישה עיונית-לוגית (נגיד) ואף אתם אינכם מביאים הוכחה "מדעית" כלשהי לטענותיכם, אין מנוס מלשייך אתכם לאסכולה ב'.

זה לא כל כך נורא, כי באסכולה ב' עושים כיף חיים. בעוד שבאסכולה א' עושים חמש נקודות במתמטיקה וקורעים את התחת עם עקומות ולוגים, ובביולוגית שלוש פעמים בשבוע יש אורגיה של פיפטות, כוהליות ופנול פטלאין, בהומניסטית לוקחים הכל באיזי, צחוקים וחחות, וב-‏12 לוקחים קו 29 לים.

הבעיה היחידה היא שבתור הומניסטים אסור לכם להתעסק במתמטיקה. אי אפשר לרקוד על שתי חתונות. אם אתם מאמצים מתודה א-מדעית בהתייחסות למדע – טוב ויפה. אם אתם רוצים להלעיג על מידת התקפות ה"מדעית" של טענותיו של פרידמן – גם כן טוב ויפה. אבל לאמץ מתודה מדעית, להלעיג על התקפות המדעית של טענות פרידמן ובו זמנית לטעון בעצמכם לאדרת של מדעיות (וללטף מהצד את סרפה)... טצ, טצ, טצ. זאת לא ההקבצה שלכם. זאת לא המגמה שלכם. בעצם, זה אפילו לא בית הספר שלכם. אתם בעצמכם אמרתם.

אותו כלל נוגע כמובן גם ל"הרבה מעבודותינו" שלכם או, ליתר דיוק, ספרכם הארכני. גם שם, אותו מישמש של שימוש במתודות שלטענתכם הן "פסבדו-מדעיות" לצורך מתן תימוכין לטענות שהן, בהגדרה, לא מדעיות במובהק.

עניין אחר וחשוב לא פחות נוגע לאופן הצגת טיעוניכם. אין כמובן כל פגם בביקורת, ואפילו חריפה, על מי שאתם מתנגדים לדיעותיו. גם השימוש ברמזים שהיו גורמים לסרגיי נילוס להסמיק מנחת תקין בעיני. זכותכם. תלו את עצמכם בכיף ופצחו בהורה סביב למדורה, מצידי. אבל בניגוד לביקורת הקטלנית שאתם מותחים על פרידמן (ולהקדשת רוב ספרכם והאפילוג לביקורת על תיאוריות אחרים) עומדת הדלות הבלתי נסבלת באספקת מנגנון ברור שיבאר כיצד התיאוריה *שלכם* עובדת, דבר המעניק לכל טיעוניכם לווית-טעם חריפה של מי שבעצם ממורמרים על משהו, בלי שבעצם יש להם חלופה ממשית להציע.

הנקודה הבעייתית בכל תיאוריה "כללית" היא ברצועות "המעבר". התיאוריה שלכם נגועה בבעיות כאלו למכביר והפתרונות שאתם מספקים מכמירי-לב בחולשתם. לדוגמה:

א. הטרנספורמציה ממפעל מייצר ל"מוסד עסקי": ובלן, בחושו לחלקים שיותר מעניינים אותו, מבאר את שלב המעבר הזה באמצעות מעבר לוגי שאינו הרבה יותר ממשחק מלים. אתם אפילו את זה לא עושים.

ב. האופן שבו הופך "הון" לכוח. אתם מרבים להביא אנקדוטות ומעשיות כאלו ואחרות (שלאור הנטייה הנלוזה שלכם לאי-דיוק ולתחקיר מרושל אינן מעוררות אמון רב), אבל אינכם מספקים מכניזם או מנגנון של ממש המסביר כיצד הופך הון לכוח. אתם פשוט *מניחים* שהוא הופך לכוח או שזה "מובן מאליו" – אבל זה לא אותו דבר.

ג. האופן שבו ההון שהפך לכוח ממומש בפועל: אתם מעלים שורה של טענות קשות נגד בעלי הון, האחראים לדעתכם לכל הרעות החולות בעולם, ממלחמות ומות ועד התפשטות הפסוריאזיס ברמת הגולן. מה שאתם כושלים עשות הוא להצביע על מנגנון מסויים שבו מועלים מחירים, מופרצות מלחמות ומפסוריאזסים אנשים על ידי בעלי ההון. כמו בסעיף הקודם, אתם מניחים שאם קיבלנו שהון הופך לכוח הרי שממילא הוא מופעל ואין צורך לדרוש עוד בעניין.

ד. האופן שבו משתנים מערכי כוח: לבד מהתוויה גסה וכללית של הרחבת הצבר והעמקת הצבר, אין לכם למעשה שום דבר לתרום בנקודה קריטית זו הנוגעת לליבת התיאוריה שלכם. מדוע משפחת ונדרבילט הייתה ואינה עוד בין בעלי ההון המרכזיים? כיצד עובר אדם איניציאציה לתוך קנוניית ההון? מדוע אין בידכם פרוטוקולים או וידויים של כופרי-הון?

ה. וכמובן, תיאוריית עשה: גם אם נבצע לובוטומיה חלקית באונות ההון שבמוחנו ונקבל את התיאוריה שלכם, כזה ראה ואחלה-סבבה, עדיין נותר הנעלם הגדול – נאמר שיש קנוניה של בעלי הון, שההון הופך באופן מסתורי לאון, שהוא ממומש ביום בליל ובעמק יזרעאל ושפרידמן וצבא עבדיו משתחווים השכם והערב לטוטם אליל הקפיטל – מה אתם מציעים לעשות? אוקי, הוצאנו להורג את כל בעלי ההון, שרפנו את כל הפקולטות לכלכלה על יושביהן, ביתרנו את סבר פלוצקר והרכבנו את עכוזו על ראשו של שטרסלר. בוצע. עכשיו מה? איזה משטר אתם מציעים לכונן? על מה הוא יבוסס? איזה רעיונות יובילו אותו?

בוא נלך בשיטת האלימינציה. כמובן שאמונות "דביליות", כניסוחכם האלגנטי, כמו "שוק חופשי" לא יעלו על הדעת. זה ישר נעיף מפה. גם המרקסיזם לא בעניין. דמוקרטיה? עבודה בעיניים. סוציאל-דמוקרטיה? פשקרב חולירע! אז מה כן? אנרכיזם-מוסדי? אנטי-גלובליזם-ובלניסטי? איך דבר כזה אמור להיראות, בעצם?
קו-דה-פה 283918
אני מניח שקראת יותר פילוסופיה של המדעים ממני, אבל בכל זאת (הרי גם פילוסופיה מן הסתם קראת יותר ממני, אז מה?):

אתה מחלק את עולם הידע האנושי לשניים. את האחד מאפיין מדע הפיזיקה, ואת כל השאר מאפיינת צורת הדיון של אריסטו - בה שולטים "כוחות" (לא פיזיקליים), עקרונות השטים להם בחלל כמו "זכויות טבעיות" או "קולקטיביזם", ושאר מושגים אמורפיים למדי. אין ספק שזה שימושי למי שחושב שקורלציה זה לחפש בעין דמיון בין גרפים - אתה מוותר בכך על מעט מאוד, ומציב את הכלכלה במקום שבו כל דבר מעבר לסופיסטיקה טריוויאלית הינו התיימרות לדיוק שאיננו קיים לפי הגדרה.
אין לי מושג אם זה באמת מתוך נוחות, או שפשוט קצת התאכזבת קצת יותר מדי מכך שמחקרים "מקצועיים" (כמו למשל המחקר הזכור לטוב של משרד האוצר, המראה בדיוק מרשים בכמה אחוזי אבטלה נזכה על כל עלייה בשכר המינימום) הם לא פעם על גבול אחיזת העיניים. בכל מקרה, החלוקה הזו שאתה עושה איננה מחייבת (וטוב שכך) אחרים. לא את ביכלר וניצן, לא את "סרפה" שאתה מזכיר פה ושם כבדרך אגב, ואפילו לא את ובלן - שלמרות שלעבודתו לא היה אופי טכני-מתמטי עדיין סלד מהביסוס הפרימיטיבי לדעתו של הכלכלה בזמנו - על עקרונות אוניברסליים אריסטוטליים המזכירים תאולוגיה יותר ממדע.
הכלכלה איננה מדע כמו פיזיקה מסיבה אחת עיקרית - אין בה מציאות פיזיקלית אובייקטיבית עם דבר מה הדומה למה שאנו רואים כ"חוקי הפיזיקה". מכאן ועד המסקנה שאין בה חוקיות בכלל או שלמרבה הנוחות את החוקיות הזו לא ניתן לחקור בכלים מדויקים אלא רק ע"י שימוש בסופיסטיקה, המרחק רב. "חוקי הכלכלה" הם אינם אוניברסליים וניצחיים - אולם אין זה אומר שאינם קיימים. בוודאי שניתן למצוא סדר והיגיון במציאות הכלכלית, אולם הסדר וההיגיון הללו הינם מעשה ידי אדם, לא נתון חיצוני כמו ההמילטון של מערכת עם כוח משמר. את הסדר וההיגיון הזה ניתן גם ניתן לחקור, וביתרון אחד משמעותי ביותר על פני שאר מדעי החברה - בתחום הכלכלה קיימים נתונים מדידים. זה מאפשר ליישם חלק לא קטן של המתודה המדעית (אם כי עדיין חלק עיקרי נעדר מהכלכלה - היכולת לבצע ניסויים). זה מאפשר ביקורת יעילה מאוד על הסופיסטיקה - דיון ברמה של המאה השמונה-עשרה כבר איננו מספיק היום. ניתוחים כמו "האינפלציה היא בגלל הגרעון כי היא עלתה לאחר שהגרעון עלה" או השוואה של נתונים בעין הם אנכרוניסטיים. הטכניקה המדעית מאפשרת לנו להשתמש בכלים מאוד מדוייקים ולפסול תאוריות שמנוסחות ע"י "עקרונות אוניברסליים" מזויפים. עם זאת, היא איננה פוסלת כל אפשרות לקיומה של תאוריה. ניתן בהחלט לתת תאוריה חלופית המנסה להסביר את תופעת האינפלציה, ועל התאוריה הזו לעמוד גם היא במבחן ההתאמה למציאות. התאוריות הכלכליות, בניגוד לאלו הפיזיקליות, הינן טובות לזמנן, ומנתחות מערכת קיימת נתונה. הן לא אמורות למצוא חוקים נצחיים, ועל אחת כמה וכמה אינן אמורות להסתמך עליהם. הן כן אמורות לתת הסברים המתאימים למציאות, כאשר המילה "מתאימים" מפורשת במובן הטכני המודרני שלה, לא במובן המטאפיזי (דוגמא למטאפיזיקה - זה "מתאים" שהשוק החופשי יגיע לשיווי משקל לטווח ארוך). החלוקה העיקרית שאני רואה כיום בכלכלה היא לא בין מי שמאמינים שהכלכלה היא פיזיקה למי שחושבים שהיא מוגבלת לפלפול תלמודי - אלו קטגוריות אישיות שלך. החלוקה העיקרית היא בין הללו אשר אונסים את המציאות על פי התאוריה (על פי "חוקים אוניברסליים") לבין אלו אשר מנסים (בצניעות היאה לתחום אשר אכן איננו פיזיקה) להסביר ע"י התאוריה את המציאות. לפי המבחן הזה, התאוריה של נ&ב על האינפלציה היא בעלת ערך גם אם בעוד שנתיים הם ינטשו אותה משום שהיא איננה מתאימה למציאות, בעוד שהסופיסטיקה של "שוק חופשי" המתבססת על חוקים מטאפיזיים ו"זכויות טבעיות" היא חסרת ערך ככלי להבנת המציאות.
קו-דה-פה 283940
לדרמן,כדאי שתחלק לפסקאות בשביל שיהיה יותר קל לקרוא את מה שאתה כותב.
קו-דה-פה 283951
אלמוני תתחיל להתיחס לתוכן לא לצורה.
קו-דה-פה 283961
גיל חביבי,

לא כל מה שאינו שייך למודל המדע המתמטי הוא סופיזם עקר או שיטוט פריפטטי נטול מטרה. המטרה העיקרית, בכל צורת חקר, היא לנסח כללי-אצבע שיאפשרו להבין את המציאות ולחזות במידה הגיונית של סבירות מה יתרחש בעתיד (שהלא זו מטרת החקר), בהתבסס על תפישות יסוד מסוימות ביחס למהות האדם.

הבעיה היא שאינך יכול לאחוז בשני הקצוות ולעשות שני דברים המכוונים למטרות שונות בו זמנית. דבריך מאיירים יפה את הסתירה הפנימית הזו. אתה טוען כי "הטכניקה המדעית מאפשרת לנו להשתמש בכלים מאוד מדוייקים ולפסול תאוריות שמנוסחות ע"י "עקרונות אוניברסליים" מזויפים".

עתה, אם הטכניקה המדעית מאפשרת להשתמש בכלים מדוייקים לפסול תיאוריות, משתמע מכך בהכרח שהכלים מאפשרים בדיקה של כל הנתונים הרלוונטיים, ומכאן שהבודק כבר *יודע* מקדמית מהם אותם נתונים, מה שקלול חשיבותם ואיך לבדוק אותם מדעית. לדוגמה, כדי לפסול את התיאוריה של פרידמן ביחס לאינפלציה באמצעות שימוש ב"כלים מאוד מדויקים" אתה צריך לדעת מראש מהי אינפלציה, מה גורם לה, מה מחולל אותה, וכו'.

מאחר ואתה עצמך טוען כי אפשר שנ"ב ינטשו את התיאוריה שלהם על אינפלציה "בעוד שנתיים" אם לא תתאים למציאות, הרי שאתה מכיר מראש בכך שכלים כאלו אינם מצויים בידם ולמעשה מבטל את טענתך הקודמת כי עומדים לרשותנו "כלים מאוד מדוייקים". אם מדוייקים ואם יודעים מהי אינפלציה – כיצד ייתכן שהם ינטשו? יש כאן סתירה לוגית בסיסית.

הסתירה הפנימית בין התבססות על תיאוריה מיסודו של ובלן שלעבודתו, כפי שאתה מציין, "לא היה אופי טכני-מתמטי" ובמקביל וכאילו במנותק שימוש בכלים המוגדרים על ידי נ"ב "פסבדו-מדעיים" ולא תקפים כדי לבדוק תיאוריות כלכליות מוחרף בגלל ההיעדר של מינימום תיאורטי המבאר את המנגנונים והדינמיקה הכלכלית ("חוקי הכלכלה").

ברור שאפשר להשתמש בכלי הנשק של "האויב" כדי להפריך את התיאוריות שלו – אך כאשר זהו ציר הניתוח העיקרי נוצרת כאן בעיה, משום שהקורא נדרש להניח שמדובר במערכת בינארית, שבה אם התיאוריה היריבה נפסלת לשיטתה, הרי שהתיאוריה "שלנו" נכונה, שכן נ"ב אינם מספקים מסד לתיאוריה שלהם ומניחים כי הקורא יקבל שאם התיאוריה הנגדית נפסלת, דין שלהם להתקבל. זו הנחה לא מציאותית ולא נכונה.

אם להכליל ביריעה אחת את ובלן, סרפה ונ"ב – כל אחד מכיוונו הוא – משותפת להם ההתעלמות המוחלטת מהגורם העיקרי בזירה הכלכלית: הפרט על העדפותיו הסובייקטיביות והמשתנות. אצל סרפה, תלויה התיאוריה הקטנה שלו על ההנחה שההנעה (מוטיבציה) של בני אדם אינה משתנה עם השתנות התנאים שסביבם. מהותית, כל מה שהוא עושה הוא לגלות בעיה בתיאוריה הכלכלית הקלאסית מתוך הנחות היסוד שבני האדם הם מכונות מתמטיות.

אצל ובלן ונ"ב הפרט נעלם משום שמיוחסת לפעולתו חוקיות חד-ממדית וסטטית. בשורה התחתונה, גם הם מקבלים את התיאוריה הכלכלית הקלאסית שלפיה בשוק פועלים שחקנים מושלמים בשוק סטטי במהותו, אלא שהם מניחים שהמבנה של השחקנים המושלמים שונה. אם אתה פוסל – ולטעמי, בצדק – את ההנחה הקלאסית שהשוק חותר לשיווי-משקל מושלם, הרי שאתה צריך גם לפסול את הפרכותיו המבוססות על אותן הנחות יסוד.

אגב, התיאוריה הקלאסית על פגעיה (והמרקסיזם ביניהם) כבר התמוטטה לפני למעלה ממאה ושלושים שנה. נ"ב מכנים את אחד ממפריכיה הבולטים "יוג'ין פון בוהם-באוורק" ומעידים בכך על עצמם שלא עיינו בכתביו אלא בתקצירים. שמא כדאי לעדכן אותם?
קו-דה-פה 283976
כל תאוריה מדעית מוכחת נכונה עד אשר תאוריה אחרת מפריכה אותה - זה ההבדל בין תאוריה מדעית לאמונה.
המשפט הזה נכון לגבי תורת היחסות של אינשטיין ולגבי כל תאוריה מדעית אחרת.
שוק חופשי/יד נעלמה, אינם יכולים לבסס תאוריה מדעית פשוט משום שמדובר "בישות" ארטילאית. מה זה שוק חופשי? איזון בין סך כל האינטרסים של 6 מיליארד בני אדם? איך אפשר לבסס תאוריה על מרכיב שישנם בו 6 מיליארד משתנים. אנחנו יכולים לקבוע פילוסופית, שבני האדם הם חלק מהטבע ושהאיזון בינהם הוא איזון טבעי. מכאן ששוק חופשי הוא חלק מהטבע וכוחות השוק הם כוחות הטבע והטבע הוא יציר אלוהים ושוק חופשי הוא יד אלוהים. מצד שני אנחנו מקפידים בדרך כלל לחפש סדר והגיון בעולם שמסביבנו. רובנו משתדלים "לעשות סדר" "להכניס סדר בדברים". בחלק העשיר של העולם הפטליזם איננו דומיננטי, כלומר איננו נוטים לתת לדברים להתנהל מעצמם, אז למה לעשות כך בכלכלה? אני יכול להגיד לכם למה לא, משום שהאנשים בחברות מתוכננות ומנוהלות כמו דנמרק, הרבה יותר מאושרים מאשר בארה"ב. משום שמגילת זכויות האדם כוללת גם זכויות חברתיות וללא ניהול כלכלי דמוקרטי אי אפשר להבטיח אותן. משום שכל זכויות האדם חשובות באותה מידה ומי שמת מרעב אין לו חופש ביטוי.
קו-דה-פה 283978
''אנשים בחברות מתוכננות ומנוהלות כמו דנמרק, הרבה יותר מאושרים מאשר בארה''ב''
אשמח אם תביא קישור מתאים לנושא.
תודה מראש.
קו-דה-פה 283985
מצטער, לא יכול לעזור, זה בה מתוך גליון של ניו-סיינטיסט שקראתי לפני שנתיים. הגליונות האלו מופיעים אצלי בבית כל שבוע, אני קורא אותם בהתקפות ואף פעם לא זוכר מאיזה גליון בא מה.
בכל מקרה אני הייתי הרבה יותר מאושר בדנמרק מאשר בארה"ב, בגלל האוכל, בגלל הסמפטיות (קרירה קצת), בגלל האסטתיקה והעיצוב, בגלל הרגשת הביטחון והחופש. פעם נתקלתי באתר שמשווה פשיעה, אם אני זוכר נכון בדנמרק יש 80 מקרי כליאה למאה אלף ובארה"ב בערך פי חמש. אני לא זוכר בדיוק.
נן - שויין 283996
אם אינני טועה, מספר המתאבדים בשוודיה (מדינה עם הרבה רווחה כזכור) גבוה בהרבה מבארה"ב...

לך תבין, מצד אחד טוב להם (וזה מדעי!) מצד שני מתאבדים....
נן - שויין 284003
לא ממש: http://www.girardin.org/fabien/blog/2005/01/29/the-m...
נן - שויין 284009
סליחה, לא גבוה בהרבה, גבוה בקצת כנראה, כפי שמצויין במאמר...
נן - שויין 284004
אתה טועה.
נן - שויין 284010
אני טועה. עמוס צודק. החיים בנורבגיה (או שמה זה נירוסטה) טובים ויפים. ואפילו לא מתאבדים הרבה מדי.
זה גם מוכיח את הטענה שעדיף מדינת רווחה! באופן מדעי!
נן - שויין 284030
התגובה שלך היתה יכולה להיות הרבה יותר מנומסת בלי המשפט השני, גם המשפט הראשון שלך היה יכול היה להיות ''צודק, אני חוזר בי'' וזהו. אולי אז הייתי משתכנע שקפיטליסטים יכולים להיות גם אנשים מנומסים שמסוגלים לומר ''טעיתי'' בלי התפתלויות מיותרות ובלי שזה יפגע בזכותם הבסיסית לחירות וימוטט את השקפת עולמם. אבל זו רק דעתי האישית והפרטית והיא אינה משקפת את דעותיו של אף אחד אחר.
נן - שויין 284055
אתה צודק, אני מתנצל
נן - שויין 284022
אבל שוודיה התחילה להפריט, למשל את מערכת החינוך, בסביבות תחילת שנות התשעים.
נן - שויין 284146
גם לאחר הקטנת ההטבות הסוציאליות בשוודיה, מקבלים שם הרבה יותר מאשר בישראל.
למען האמת, מתוך הטבלה שבקישור אפשר לראות שבישראל פחות מתאבדים מאשר בארה"ב או בשוודיה. מסקנה? אין קשר ישיר בין תנאים סוציאליים ואחוז המתאבדים.
נן - שויין 284154
אני לא חושב ששעור ההתאבדות קשור למדיניות הכלכלית, אבל אולי הוא קשור לאופטימיזם. מעניין שישראל צ'ילה ועוד מדינות בסגנון מובילות בשיעור האופטימזם (אני בטוח שתמצאו קישור) והשאלה שאני שואל בעניין הזה היא: האם המצב בארץ הוא תולדה של אופטימזם או שרק אופטימיסטים יכולים לסבול את המצב?
נן - שויין 284167
אני הגבתי לכתבה שטענה שדווקא בתקופה הסוציאליסטית היו פחות התאבדויות בשוודיה, וטענתי שזה לא כל כך מתאים למה שאני מכיר. אבל אין לי מספיק ידע כדי להתווכח עם שוודים על שוודיה.
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • בן עמוס
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • בן עמוס
  טוב. נעשה את זה קצת יותר מסודר • ד''ר בר ביצוע
  אין מידה לאדם • שוטה הכפר הגלובלי
  אין את המידות שלך • ד''ר בר ביצוע
  אין את המידות שלך • שוטה הכפר הגלובלי
  מידה כנגד מידה • ד''ר בר ביצוע
  מידה כנגד מידה • שוטה הכפר הגלובלי
  מידה כנגד מידה • ד''ר בר ביצוע
  מידה כנגד מידה • שוטה הכפר הגלובלי
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • שוטה הכפר הגלובלי
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • Xslf
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • Xslf
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • Xslf
  כנראה פספסתי כאן משהו • גדי אלכסנדרוביץ'
  כנראה פספסתי כאן משהו • Xslf
  כנראה פספסתי כאן משהו • ד''ר בר ביצוע
  כנראה פספסתי כאן משהו • Xslf
  כנראה פספסתי כאן משהו • ד''ר בר ביצוע
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • Xslf
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • Xslf
  מידה כנגד מידה • לא חרדי ולא עורך-דין
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • לא חרדי ולא עורך-דין
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • לא חרדי ולא עורך-דין
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • גדי אלכסנדרוביץ'
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • גדי אלכסנדרוביץ'
  מידה כנגד מידה • סימונה מדימונה
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • סימונה מדימונה
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • האייל האלמוני
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • האייל האלמוני
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • האייל האלמוני
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • אביב י.
  מידה כנגד מידה • אורי רדלר
  מידה כנגד מידה • אביב י.
  מידה כנגד מידה • אורי רדלר
  מידה כנגד מידה • אביב י.
  מידה כנגד מידה • אורי רדלר
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • לא חרדי ולא עורך-דין
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • ד''ר בר ביצוע
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • ד''ר בר ביצוע
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • לא חרדי ולא עורך-דין
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • לא חרדי ולא עורך-דין
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • אורי רדלר
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • עוזי ו.
  מידה כנגד מידה • אביב י.
  מידה כנגד מידה • עוזי ו.
  מידה כנגד מידה • אביב י.
  מידה כנגד מידה • דורון יערי
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • נו טוף
  מידה כנגד מידה • אחת, לא חשוב מי
  מידה כנגד מידה • מקס ויינברג
  מידה כנגד מידה • אורי רדלר
  מידה כנגד מידה • האייל האלמוני
  מידה כנגד מידה • דווקא בת שטן, הא הא הא
  בתו של עוז אלמוג? • האייל האלמוני
  מידה כנגד מידה • עוזי ו.
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • אביב י.
  ושאלת המשך • האייל האלמוני
  ושאלת המשך • אביב י.
  ושאלת המשך • יעקב
  ושאלת המשך • האייל האלמוני
  מידה כנגד מידה • שוטה הכפר הגלובלי
  מידה כנגד מידה • האייל האלמוני
  מידה כנגד מידה • שוטה הכפר הגלובלי
  מידה 38 כנגד מידה 46 • האייל האלמוני
  מידה 38 כנגד מידה 46 • יעקב
  מידה 38 כנגד מידה 46 • יעקב יעקובוביץ'
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • האייל האלמוני
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • אביב י.
  מידה כנגד מידה • שוטה הכפר הגלובלי
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • בן עמוס
  מידה כנגד מידה • ערן בילינסקי
  מידה כנגד מידה • בן עמוס
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • ד''ר בר ביצוע
  מידה כנגד מידה • יעקב
  דוגמא • גיל שנברג
  דוגמא • בן עמוס
  רגע • גיל שנברג
  רגע • בן עמוס
  רגע • גיל שנברג
  רגע • בן עמוס
  רגע • גדי אלכסנדרוביץ'
  רגע • good as
  רגע • good as
  לקחת לי את המילים • בן עמוס
  רגע • גדי אלכסנדרוביץ'
  דוגמא • יעקב
  דוגמא • בן עמוס
  בבקשה: • האייל האלמוני
  תודה! • בן עמוס
  גם אני רוצה שוודיה • המסביר לצרכן
  גם אני רוצה שוודיה • בן עמוס
  גם אני רוצה שוודיה • המסביר לצרכן
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • המסביר לצרכן
  גם אני רוצה שוודיה • בן עמוס
  גם אני רוצה שוודיה • גדי אלכסנדרוביץ'
  גם אני רוצה שוודיה • המסביר לצרכן
  גם אני רוצה שוודיה • the hooting elk
  גם אני רוצה שוודיה • המסביר לצרכן
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • המסביר לצרכן
  גם אני רוצה שוודיה • האייל ה2.5
  גם אני רוצה שוודיה • המסביר לצרכן
  גם אני רוצה שוודיה • האייל ה2.5
  גם אני רוצה שוודיה • המסביר לצרכן
  גם אני רוצה שוודיה • no hebrew fonts
  גם אני רוצה שוודיה • המסביר לצרכן
  גם אני רוצה שוודיה • עברתי רק כדי לראות
  גם אני רוצה שוודיה • אלמנה ויתום
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • אלמנה ויתום
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה כאן • האייל המשוטט
  גם אני רוצה שוודיה כאן • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה כאן • הילל
  גם אני רוצה שוודיה כאן • גדי אלכסנדרוביץ'
  גם אני רוצה שוודיה כאן • יוסאריאן
  גם אני רוצה שוודיה כאן • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה כאן • יוסאריאן
  גם אני רוצה שוודיה כאן • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה כאן • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה כאן • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה כאן • גדי אלכסנדרוביץ'
  גם אני רוצה שוודיה כאן • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה כאן • גדי אלכסנדרוביץ'
  גם אני רוצה שוודיה כאן • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה כאן • גדי אלכסנדרוביץ'
  גם אני רוצה שוודיה • אלמנה ויתום
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • אלמנה ויתום
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • אלמנה ויתום
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האדום
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האדום
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האדום
  גם אני רוצה שוודיה • גדי אלכסנדרוביץ'
  גם אני רוצה שוודיה • גדי אלכסנדרוביץ'
  דברים בשם אומרם • האייל המשוטט
  גם אני רוצה שוודיה • המסביר לצרכן
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • גדי אלכסנדרוביץ'
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • גדי אלכסנדרוביץ'
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • גדי אלכסנדרוביץ'
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • גדי אלכסנדרוביץ'
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • יעקב
  ושוב, הבינאריות חוגגת • האייל האלמוני
  שכחתי • האייל האלמוני
  ושוב, הבינאריות חוגגת • גדי אלכסנדרוביץ'
  אההההה? • האייל האלמוני
  אההההה? • גדי אלכסנדרוביץ'
  אההההה? • האייל האלמוני
  אההההה? • גדי אלכסנדרוביץ'
  אההההה? • האייל האלמוני
  ושוב, הבינאריות חוגגת • עוזי ו.
  תיקון קל • דורון הגלילי
  ושוב, הבינאריות חוגגת • גדי אלכסנדרוביץ'
  ושוב, הבינאריות חוגגת • יעקב
  ושוב, הבינאריות חוגגת • לא חרדי ולא עורך-דין
  ושוב, הבינאריות חוגגת • עוזי ו.
  ושוב, הבינאריות חוגגת • האייל האלמוני
  ושוב, הבינאריות חוגגת • עוזי ו.
  ושוב, הבינאריות חוגגת • לא חרדי ולא עורך-דין
  ושוב, הבינאריות חוגגת • עוזי ו.
  ושוב, הבינאריות חוגגת • יעקב
  ושוב, הבינאריות חוגגת • עוזי ו.
  ושוב, הבינאריות חוגגת • לא חרדי ולא עורך-דין
  עד מתי רשעים יעלוזו • עוזי ו.
  עד מתי רשעים יעלוזו • לא חרדי ולא עורך-דין
  עד מתי רשעים יעלוזו • אביב י.
  עד מתי רשעים יעלוזו • לא חרדי ולא עורך-דין
  עד מתי רשעים יעלוזו • יעקב
  עד מתי רשעים יעלוזו • אביב י.
  it's a zoo out there • שוטה הכפר הגלובלי
  it's a jungle out there • לא חרדי ולא עורך-דין
  zoo ארצנו • אביב י.
  ושוב, הבינאריות חוגגת • ד''ר בר ביצוע
  ושוב, הבינאריות חוגגת • האייל האלמוני
  ושוב, הבינאריות חוגגת • האייל האדום
  ושוב, הבינאריות חוגגת • מראה
  ושוב, הבינאריות חוגגת • האייל האדום
  ושוב, הבינאריות חוגגת • האייל האלמוני
  ושוב, הבינאריות חוגגת • האייל האדום
  ושוב, הבינאריות חוגגת • האייל האלמוני
  ושוב, הבינאריות חוגגת • האייל האדום
  מה הקטע שלך? • האייל האלמוני
  מה הקטע שלך? • האייל האלמוני
  מה הקטע שלך? • האייל האלמוני
  ושוב, הבינאריות חוגגת • יעקב
  ושוב, הבינאריות חוגגת • האייל האלמוני
  גם אני רוצה שוודיה • האייל השלישי
  גם אני רוצה שוודיה • בן עמוס
  גם אני רוצה שוודיה • the hooting elk
  גם אני רוצה שוודיה • האייל האלמוני
  סתם שאלה • ליאור גימל
  סתם שאלה • המסביר לצרכן
  סתם שאלה • מ. השור
  סתם שאלה • האייל האלמוני
  סתם שאלה • המסביר לצרכן
  סתם שאלה • אייל אחר
  סתם שאלה • המסביר לצרכן
  חרם על הסלולר • הצרכן הרציונלי
  סתם שאלה • המסביר לצרכן
  סתם שאלה • הנמלה העמלה
  סתם שאלה • המסביר לצרכן
  מכתב מגן העדן השוודי • אורי רדלר
  מכתב מגן העדן השוודי • האייל האלמוני
  מכתב מגן העדן השוודי • אורי רדלר
  מכתב מגן העדן השוודי • אנטי פרידמניסטית
  מכתב מגן העדן השוודי • האייל האלמוני
  מכתב מגן העדן השוודי • אנטי פרידמניסטית
  מכתב מגן העדן השוודי • אורי רדלר
  מכתב מגן העדן השוודי • gold
  מכתב מגן העדן השוודי • אנטי פרידמניסטית
  גבירותי ורבותי: מהפך • סמיילי
  גבירותי ורבותי: מהפך • איציק ש.
  דוגמא • בן עמוס
  דוגמא • אורי רדלר
  דוגמא • יעקב
  דוגמא • good as
  מידה כנגד מידה • Xslf
  מידה כנגד מידה • יהונתן אורן
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • ד''ר בר ביצוע
  מידה כנגד מידה • יעקב
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • האייל האלמוני
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  מידה כנגד מידה • האייל האלמוני
  מידה כנגד מידה • אנטי פרידמניסטית
  אין את המידות שלך • דובי קננגיסר
  אופס • שוטה הכפר הגלובלי
  אין את המידות שלך • ראובן
  אין את המידות שלך • אייל בדוי
  אין את המידות שלך • ראובן
  טוב. נעשה את זה קצת יותר מסודר • בן עמוס
  טוב. נעשה את זה קצת יותר מסודר • ד''ר בר ביצוע
  טוב. נעשה את זה קצת יותר מסודר • בן עמוס
  טוב. נעשה את זה קצת יותר מסודר • אורי רדלר
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • אנטי פרידמניסטית
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • אורי רדלר
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • בן עמוס
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • אורי רדלר
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • בן עמוס
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • אורי רדלר
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • בן עמוס
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • אורי רדלר
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • בן עמוס
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • אורי רדלר
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • בן עמוס
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • שוטה הכפר הגלובלי
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • בן עמוס
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • אורי רדלר
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • בן עמוס
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • אנטי פרידמניסטית
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • גדי אלכסנדרוביץ'
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • אנטי פרידמניסטית
  טוב. נעשה את זה קצת יותר פרוע • אורי רדלר
  קו-דה-פה • גיל לדרמן
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • גיל לדרמן
  באופן חריג - אני מסכים עם אורי • האלמוני ממנג
  באופן חריג - אני מסכים עם אורי • גיל לדרמן
  באופן חריג - אני מסכים עם אורי • ראובן
  באופן חריג - אני מסכים עם אורי • גיל לדרמן
  באופן חריג - אני מסכים עם אורי • ראובן
  באופן חריג - אני מסכים עם אורי • גיל לדרמן
  פיזיקה וכלכלה - הבדלים • האלמוני ממנג
  פיזיקה וכלכלה - הבדלים • גיל לדרמן
  פיזיקה וכלכלה - הבדלים • האלמוני ממנג
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • גיל לדרמן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • מ. השור
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • מ. השור
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • מ. השור
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • גיל לדרמן
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • gold
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • gold
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • בן עמוס
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • אביב י.
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • אביב י.
  קו-דה-פה • א. ווטסון
  קו-דה-פה • גיל לדרמן
  אוף טופיק לשניה • האייל האלמוני
  אוף טופיק לשניה • שוטה הכפר הגלובלי
  ועוד בפינת הרגולציה הסינגפורית • אביב י.
  ועוד בפינת הרגולציה הסינגפורית • יעקב
  ועוד בפינת הרגולציה הסינגפורית • אביב י.
  ועוד בפינת הרגולציה הסינגפורית • יעקב
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  OVERRULED • אביב י.
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • א. ווטסון
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • אביב י.
  ''היה אדום קטן בביתך, ודמגוג גדול באייל'' • א. ווטסון
  ''היה הומניסט אדום בביתך, והומניסט אדום בצאתך'' • בן עמוס
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • אורי רדלר
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • אביב י.
  Toys R Us • א. ווטסון
  Toys R Us • ד''ר בר ביצוע
  Toys R Us • ראובן
  Toys R Us • ד''ר בר ביצוע
  Toys R Us • ראובן
  Toys R Us • ד''ר בר ביצוע
  Toys R Us • ראובן
  Toys R Us • אביב י.
  Toys R Us • א. ווטסון
  Toys R Us • אביב י.
  6 מליארד עבור Toys R Us • רון בן-יעקב
  Toys R Us • ד''ר בר ביצוע
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • המסביר לצרכן
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • האייל האלמוני
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • המסביר לצרכן
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • האייל האלמוני
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • יעקב
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • האייל האדום
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • יעקב
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האלמוני
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האלמוני
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • יעקב
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • יעקב
  קלינטון והשוק החופשי • תובל
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • תובל
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • תובל
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • תובל
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • תובל
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האדום
  קלינטון והשוק החופשי • תובל
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האדום
  קלינטון והשוק החופשי • תובל
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האדום
  קלינטון והשוק החופשי • תובל
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האדום
  קלינטון והשוק החופשי • יעקב
  קלינטון והשוק החופשי • אורי רדלר
  קלינטון והשוק החופשי • תובל
  קלינטון והשוק החופשי • אורי רדלר
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האלמוני
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האלמוני
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  לגבי הסיפא: • שוטה הכפר הגלובלי
  שרי D מה את עושה? ולמה. • האייל האלמוני
  שרי D מה את עושה? ולמה. • א. ווטסון
  שרי D מה את עושה? ולמה. • האייל האלמוני
  שטחיות אלמונית • א. ווטסון
  השטחיות מחייבת • האייל האלמוני
  השטחיות רק מתרחבת • האייל האלמוני
  מתאבן • האייל האלמוני
  מתאבן • האייל האלמוני
  השטחיות מחייבת • יעקב
  התבלבלת? • עובר אורח
  יש לשים לב לנכתב • א. ווטסון
  יש לשים לב לנכתב • עובר אורח
  יש לשים לב לנכתב • א. ווטסון
  עזוב אותנו מהעובדות • עובר אורח
  תודה • א. ווטסון
  תודה • עובר אורח
  ביטול תודה • א. ווטסון
  תודה • יעקב
  סתם מריבה • עובר אורח
  סתם מריבה • יעקב
  סתם מריבה • עובר אורח
  מתחת לגרף יש עוד כמה פסקאות • עובר ושב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר אורח
  ההיסטוריה האמיתית • בת שלמה הפלמונית
  המניפסט הקלוויניסטי • רון בן-יעקב
  המניפסט הקלוויניסטי • בת שלמה הפלמונית
  המניפסט הקלוויניסטי • רון בן-יעקב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר ושב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר ושב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר אורח
  ההיסטוריה האמיתית • יעקב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר אורח
  ההיסטוריה האמיתית • עובר ושב
  ההיסטוריה האמיתית • עובר אורח
  ההיסטוריה האמיתית • עובר ושב
  קריאת ביניים • בן עמוס
  קריאת ביניים • עובר ושב
  קריאת ביניים • האייל האלמוני
  קריאת ביניים • עובר ושב
  קריאת ביניים • האייל האלמוני
  קריאת ביניים • אורי רדלר
  קריאת ביניים • האייל האלמוני
  קריאת ביניים • אורי רדלר
  קריאת ביניים • עובר ושב
  קריאת ביניים • א. ווטסון (העו''ש המקורי)
  קריאת ביניים • עובר ושב (כל שהוא)
  קריאת ביניים • אורי רדלר
  קריאת ביניים • עובר ושב
  קריאת ביניים • בוגר לרנקה
  קריאת ביניים • האייל האלמוני
  זה כאן • מצאתי מצאתי
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האלמוני
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • שרלוק האדום
  קלינטון והשוק החופשי • א. ווטסון
  קלינטון והשוק החופשי • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • א. ווטסון
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • א. ווטסון
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • אלמנה ויתום
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • אלמנה ויתום
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • אלמנה ויתום
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • אלמנה ויתום
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • ד''ר בר ביצוע
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • ד''ר בר ביצוע
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • י
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  עוזי בנזימן כאלטרואיסט • סמיילי
  עוזי בנזימן כאלטרואיסט • שוטה הכפר הגלובלי
  אגב, • סמיילי
  אגב, • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • ראובן
  הנפט והשוק הלא חופשי • יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • סוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • רון בן-יעקב
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • יהונתן אורן
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  אופס קטן • שוטה הכפר הגלובלי
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • שוטה הכפר הגלובלי
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • ראובן
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • שוטה הכפר הגלובלי
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • ראובן
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • שוטה הכפר הגלובלי
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • האייל האלמוני
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • ב/ברקת
  מותר האדם מן השימפנז? אין. • האייל האלמוני
  הנפט והשוק הלא חופשי • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • המסביר לצרכן
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  הנפט והשוק הלא חופשי • המסביר לצרכן
  הנפט והשוק הלא חופשי • גדי אלכסנדרוביץ'
  נא לדלג על הודעה זו • האייל האלמוני
  קבענו • גדי אלכסנדרוביץ'
  יופי, נחמה • שוטה הכפר הגלובלי
  יופי, נחמה • האייל האלמוני
  יופי, נחמה • שוטה הכפר הגלובלי
  קפיטליסטים לטיהור העם • האייל האדום
  קפיטליסטים לטיהור העם • המסביר לצרכן
  קפיטליסטים לטיהור העם • האייל האדום
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • המסביר לצרכן
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • המסביר לצרכן
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  הנפט והשוק הלא חופשי • המסביר לצרכן
  מזוכיסט • האייל המפרגן הפולני
  מזוכיסט • בת שלמה הפלמונית
  הנפט והשוק הלא חופשי • אביב י.
  הנפט והשוק הלא חופשי • שוטה הכפר הגלובלי
  יש פה משחק של הגדרות. • טווידלדי
  יש פה משחק של הגדרות. • שוטה הכפר הגלובלי
  כי הוא מאמין שזה מה שצריך. • טווידלדי
  כי הוא מאמין שזה מה שצריך. • שוטה הכפר הגלובלי
  כי הוא מאמין שזה מה שצריך. • גדי אלכסנדרוביץ'
  כי הוא מאמין שזה מה שצריך. • שוטה הכפר הגלובלי
  כי הוא מאמין שזה מה שצריך. • האייל האלמוני
  הצבר הפשע • יעקב
  הצבר הפשע • האייל האלמוני
  עבדי השוק • האייל המצטט
  עבדי השוק • יעקב
  אבדי השוק • האייל האלמוני
  עבדי השוק • האייל הנדהם
  עבדי הציבור • יעקב
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • אורי רדלר
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • האייל האלמוני
  ג. בראבו! • שוטה הכפר הגלובלי
  ג. בראבו! • ראובן
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • הנמלה העמלה
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • יעקב
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • שי
  ''היה אדם בביתך, ועבד בצאתך'' • אורי רדלר
  ואני כהרגלי מבקש רק געוואלד! קטן • ירדן ניר-בוכבינדר
  :) • אביב י.
  אתה פשוט לא יודע לקרוא געוואלדית • אורי רדלר
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  1- חידה עוף טופיקית • שוטה הכפר הגלובלי
  1- חידה עוף טופיקית • אורי רדלר
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • אורי רדלר
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • שוטה הכפר הגלובלי
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • ד''ר בר ביצוע
  1- חידה עוף טופיקית • אייל בדוי
  1- חידה עוף טופיקית • ידידיה
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  ? • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  זרם התודעה • האייל האלמוני
  בעיה • עוזי ו.
  בעיה • גדי אלכסנדרוביץ'
  בעיה • אסף עמית
  בעיה • עוזי ו.
  בעיה • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • אורי רדלר
  1- חידה עוף טופיקית • האייל האלמוני
  1- חידה עוף טופיקית • אורי רדלר
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • האייל האדום
  מה, זה הכל? "האמן לי, האמן לי" • המסביר לצרכן
  מה, זה הכל? "האמן לי, האמן לי" • האייל האדום
  מה, זה הכל? "האמן לי, האמן לי" • המסביר לצרכן
  שוקראן יה סידי • האייל האדום
  קו-דה-פה • מני אביב
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • מני אביב
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • מני אביב
  קו-דה-פה • מני אביב
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • המסביר לצרכן
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • מני אביב
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • יעקב
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • האייל האלמוני
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • יעקב
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • האייל האלמוני
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • יעקב
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • האייל האלמוני
  טעיתי פעמיים • יעקב
  טעית פעמיים 2X • האייל האלמוני
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • המסביר לצרכן
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • מני אביב
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • גדי אלכסנדרוביץ'
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • המסביר לצרכן
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • האייל האלמוני
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • אורי רדלר
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • מני אביב
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • אורי רדלר
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • מני אביב
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • אורי רדלר
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • מני אביב
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • אורי רדלר
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • מני אביב
  לא קונספירציה, אבל איזה כיף אם הייתה קונספירציה • אורי רדלר
  לא קונספירציה אבל אורגניזם קונספירטיבי • האייל האלמוני
  בואו נדבר על עשירים לא עשירונים • האייל המצטט
  קו-דה-פה • יעקב
  קו-דה-פה • ראובן
  קו-דה-פה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • האייל האלמוני
  הפרחת השממה • שוטה הכפר הגלובלי
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • שוטה הכפר הגלובלי
  הפרחת השממה • דורון הגלילי
  הפרחת השממה • אנטי פרידמניסטית
  הפרחת השממה • דורון הגלילי
  הפרחת השממה • אנטי פרידמניסטית
  הפרחת השממה • דורון הגלילי
  אפשר להוריד קצת את מינון השוביניזם הזכרי? • האייל האלמוני
  אפשר להוריד קצת את מינון השוביניזם הזכרי? • דורון הגלילי
  הפרחת השממה • האייל האלמוני
  הפרחת השממה • דורון הגלילי
  הפרחת השממה • אנטי פרידמניסטית
  הפרחת השממה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ראובן
  הפרחת השממה • גדי אלכסנדרוביץ'
  הפרחת השממה • המסביר לצרכן
  הפרחת השממה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • דורון הגלילי
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • ראובן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • ראובן
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • ראובן
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • ראובן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  מכניקה פוסט ניוטונית • ראובן
  מכניקה פוסט ניוטונית • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • יהונתן אורן
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • שוטה הכפר הגלובלי
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • האייל האלמוני
  קו-דה-פה • האייל האדום
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • ירדן ניר-בוכבינדר
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • בן עמוס
  קו-דה-פה • גיל לדרמן
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  קו-דה-פה • גיל לדרמן
  קו-דה-פה • גדי אלכסנדרוביץ'
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע
  תורת היחסות • שוטה הכפר הגלובלי
  תורת היחסות • ד''ר בר ביצוע
  תורת היחסות • שוטה הכפר הגלובלי
  תורת היחסות • ד''ר בר ביצוע
  תורת היחסות • שוטה הכפר הגלובלי
  תורת היחסות הפסיכולוגית • המסביר לצרכן
  תורת היחסות הפסיכולוגית • שוטה הכפר הגלובלי
  תורת היחסות הפסיכולוגית • אורי רדלר
  תורת היחסות הפסיכולוגית • שוטה הכפר הגלובלי
  תורת היחסות הפסיכולוגית • אורי רדלר
  תורת היחסות הפסיכולוגית • שוטה הכפר הגלובלי
  תורת היחסות הפסיכולוגית • האייל האלמוני
  תורת היחסות הפסיכולוגית • המסביר לצרכן
  תורת היחסות הפסיכולוגית • שוטה הכפר הגלובלי
  תורת היחסות הפסיכולוגית • האייל האלמוני
  ספוילר: הודעה בטעם רע • שוטה הכפר הגלובלי
  ספוילר: הודעה בניחוח גלילי • האייל האלמוני
  ספוילר: הודעה בניחוח גלילי • שוטה הכפר הגלובלי
  ספוילר: הודעה בטעם רע • האייל האלמוני
  ספוילר: הודעה בטעם רע • האייל האלמוני
  ספוילר: הודעה בטעם רע • דורון הגלילי
  תורת היחסות הפסיכולוגית • המסביר לצרכן
  תורת היחסות הפסיכולוגית • בת שלמה הפלמונית
  תורת היחסות הפסיכולוגית • בת 17 הגלילית
  תורת היחסות הפסיכולוגית • המסביר לצרכן
  תורת היחסות הפסיכולוגית • שוטה הכפר הגלובלי
  תורת היחסות הפסיכולוגית • דורון הגלילי
  לא על הלחם לבדו • המסביר לצרכן
  קו-דה-פה • ראובן
  *1* • שוטה הכפר הגלובלי
  *1* • האייל האלמוני
  *1* • בת שלמה
  קטע. • האייל האלמוני
  חשיבותו של הדיוק • בת שלמה
  חשיבותו של הדיוק • האייל האדום
  *1* • אורי רדלר
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • האייל ה2.5
  קו-דה-פה • אורי רדלר
  קו-דה-פה • ד''ר בר ביצוע

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים