בתשובה לדב אנשלוביץ, 26/02/05 9:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... , משהו שתסכים איתו: "התקדמות התהליך המדיני אמורה היתה לספק, בדרך כלל, בלם חזק דיו מפני פיגועים נוספים. אבל במקרה כמו שלשום, שבו אין התרעה מודיעינית וכאשר השב"כ הפחית (בהנחיית הממשלה) את היקף המעצרים ואילו חופש התנועה לפלשתינאים הורחב - מתברר שיש כאן הצטברות של גורמים המקלה על האפשרות לשיגור מתאבד ללב תל אביב." והנה משהו עימו אני מסכים (בנוסף לציטוט הקודם): "הדבר מעורר ספקות כבדים באשר לטיב שיקול הדעת של אסד. פחות משבועיים לאחר ההתנקשות בחיי נשיא לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, כשהראיות על מעורבות סורית ברצח הולכות ומצטברות, דמשק מסתבכת שוב" ... "כשמוסיפים לכך את היוזמה הצרפתית לסילוק כוחות צבא סוריה מלבנון ואת הכעס האמריקאי על המשך החדרת טרוריסטים מגבול סוריה לעיראק - פשוט קשה להבין כיצד מתקבלות ההחלטות בצמרת הסורית. לעתים נראה כאילו אסד מתעקש להציב עצמו במרכז הכוונת האמריקאית." דעתי אגב היא שאסור כרגע לפעול צבאית כנגד סוריה, אלא אם זה יהיה בהסכמת האמריקאים, ובכל מקרה לא נגד הרש"פ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מחבר את זה להכרזות אירן על המשך הפיתוח הגרעיני, ולהודעה של צ' קוריאה, עולה בי החשש שטילים גרעיניים (מתוצרת פקיסטן, קוריאה, רוסיה או מקור אחר שאינו עולה על דעתי כרגע) כבר מוצבים באירן ובסוריה, ומספקים להן בטחון עצמי ורוח גבית. (לפי הכתבות של רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות", הרוסים הציבו טילים גרעיניים במצרים ב-1973). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אכן אפשרות, אם כי קלושה, לפי דעתי, שתולה יותר באיכויותיו המנטליות של אסד (תגובה 181527 , תגובה 236934) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אפשרות זו היא קלושה. אסאד אולי פסיכי, אבל יש לו יועצים לא רעים בכלל. ההסבר היותר מתקבל על הדעת הוא שהממשלה שוב מאכילה את התקשורת בלוקשים, הפעם לגבי מעורבות סורית בפיגוע (כדי להסיר את החשד מהרש''פ, וחס וחלילה לא לפגוע בהתנקנקות), והתקשורת גומעת את הלוקש הזה בשקיקה ומבקשת עוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות יועץ מרכזי אחד של אסד, נסראללה, הוא יועץ טוב לעצמו ורע לאסד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שאתה מעלה את הנושא של החיזבאללה. בודאי תזכור שלפני שהג'יהאד האיסלאמי לקח אחריות על הפיגוע, ניסו להדביק אותה על החיזבאללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיין אינו מוכיח כי החשד היה מגמתי. בכל מקרה, חיזבאללה מפעיל כמעט תמיד חברי אירגונים מקומיים (בד''כ אנשי הפתח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם העלאת החשד בטרם ידועים הפרטים מעידה על ''חשוד מועדף'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בYנט גם האשימו בהתחלה את הפתח. אז מה? בכל רגע נתון יש כמות מסויימת של מידע מודיעיני, שעל פיו נותנים את ההערכות הראשוניות. הרבה מההערכות הללו מתבדות לעיתים, פשוט משום שהמידע המודיעיני אינו מלא. זה קצת מצחיק איך שאתה מחפש קונספירציה בכל פינה. לא נמאס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוכחה בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוכחה למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם גם עיתון הארץ "מחפש קונספירציה בכל פינה"?! "הפניית האצבע לעבר סוריה ו/ או ארגון חיזבאללה כמי שאחראים לפיגוע בתל אביב ביום שישי, או כמי שמנסים לגייס פעילים פלשתינאים לפעולות טרור, מעבירה, בנוחות, את הסכסוך הישראלי-פלשתיני אל מעבר למישור המקומי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עפר שלח טען כך ב YNET. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפשרות הסבירה היא שאבו מאזן ,בהסכמה של שרון , ארגן פיגוע סיבובי דרך סוריה, וזאת על מנת להרויח זמן וכסף ,שיאפשרו לו לשים את היד על הפצצה האיראנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבו מאזן ארגן את רצח חרירי, ובשאר אסאד את הפיגוע בת''א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני להתייחס להערתך בסוף: "אסור כרגע לפעול צבאית כנגד . . . הרש"פ." דעתך זו מתקשרת למה שכתבתי ב תגובה 283775. בדיוק כמו בתחילת תהליך אוסלו, אנחנו נמצאים היום שוב בתוך אותה שורה של אבני דומינו נופלות. במו ידינו הכנסנו עצמנו שוב לאותה מלכודת שבה הרשות הפלשתינית אינה הטרור אלא זו שצריכה לעשות "מאה אחוז מאמץ". בתוך חוקי המשחק האלה, בודאי שאסור לפעול כנגד אלה שצריכים להגן עלינו מפני הטרור. ועלינו לעבור את כל השלבים: לצפות בהם אוגרים ומפתחים את אמצעי הרצח, לעקור במו ידינו את הפורחים בישובי יש"ע (זה חידוש מבית מדרשו של שרון), ורק אחר כך להגיע לנקודת ההתפוצצות, ולהתחיל הכל מחדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שותף לרוב חששותיך, ואולם הרגשתי היא שרוב קובעי המדיניות כיום (לא כולל למשל את פרס) למדו לקח זה ועירניים לסימניו, כך שניתן יהיה לנצל בחוכמה ובזהירות את הסיכוי הקטנטן שנפתח. שיקול נוסף הוא שיכולת העמידה של ישראל תלויה גם בלכידות העם ובתמיכה החיצונית בה. בשלב זה, הליכה מדודה לקראת עבאס ונכונות להבליג על דברים מסויימים הם חלק מיצירתן של לכידות ותמיכה אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאבני הדומינו נופלות הן ממשיכות ליפול גם אם למדו לקח, וטענתי היא שאנו כרגע לא לפני אלא תוך כדי הנפילה. נכון שמדובר כרגע רק בתחילת הנפילה אבל כבר עכשיו אין שום דרך לעצרה. המבחן אם הלקח כן או לא נלמד יכול להיעשות רק טרם הנפילה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |