בתשובה ליעקב, 28/02/05 19:54
אתה 284218
במילים אחרות, הציבור טיפש ולא יודע לבחור בצורה אינטליגנטית. למה זה עובד בכל זאת בשוק החופשי ולא בבחירות חופשיות?
אתה 284229
השאלה האם הציבור יבחר נכון תלויה בשאלה. אם תשאל את הציבור איזה רכב הוא צריך לבחור לעצמו, אתה תקבל תוצאה בממוצע יותר טובה, מאשר אם תשאל את הציבור באיזו מכונית צריכים ליסוע תושבי גדרה.
פיינמן, בספרו המונומנטלי - אתה בטח מתלוצץ מר פיינמן, מספר כיצד ספר עם דפים ריקים בלבד קיבל דירוג יותר גבוה מספרי לימוד אחרים.
וזה עוד בלי לדבר על הנגיעה האישית של הבוחרים.
התורה כבר הזהירה אותנו:
"כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".
אתה 284248
כמה הבדלים

א. מי בוחר ומי נושא בתוצאות
בשוק אתה בוחר, בסופו של דבר, בשביל עצמך. אם בחרת משהו גרוע או לא מתאים זו בסופו של דבר הבעיה שלך ולכן גם אין סיבה מהותית שתבחר שוב פעם באותו דבר גרוע.
בבחירות הכלליות אתה בוחר גם בשביל אחרים, במלחמה הבאה של אריק ימותו גם הבנים של אלו שהצביעו יח"ד. אלו שהבנים שלהם לא מתו או שלא היו צריכים ללכת ולהלחם עשויים לבחור שוב פעם אריק בגלל שהוא מלך ישראל והם עשויים להמשיך ולסבור שהמלחמה הייתה "מן המוצדקות". בתוצאות של הבחירות הכלליות מישהו אחר עשוי לשלם...

ב. הכרעה כוחנית (או משחק סכום אפס) מול העדר הכרעה
ההכרעה הפוליטית היא הכרעה כוחנית, ברוב המקרים, רק איש אחד יהיה ראש הממשלה וגם אם נניח שהפוליטיקאים אכן היו מקיימים את המדיניות שהבטיחו ושקיום המדיניות הזאת אכן היה מוביל לתוצאות הצפויות (מה שהוא טענה בלתי סבירה בעליל) עדיין נשארת כמעט מחצית/שליש/רבע מהעם בלתי מסופקת. בשוק, כמות קטנה בהרבה של אנשים מאפשרת למוצר להתקיים. יש אולי רוב שאוהב לצפות בקורקבן של כריסטינה אגילה אבל זה לא סותר את האפשרות של אחרים להקשיב לרוברט וייאט.

ג. בחירה בדבר עצמו מול בחירה בשליח שיביא את הדבר
בשוק אתה בוחר בדבר עצמו, לאחר שכל ההחלטות לגבי איך הוא יושג כבר בוצעו - הדבר קיים או חייב להתקיים (אם מדובר בחוזה עתידי).
בבחירות אתה בוחר במישהו שמבטיח לעשות משהו שאולי יוביל לדבר שאותו אתה מבקש. אם אתה מצביע ביילין משום שאתה סבור בטעות שהוא יגדיל את הקצבאות או ידבר עם אבו מאזן אתה עושה את זה משום שהגדלת הקצבאות או הדיבורים עם אבו מאזן הם מה שמעניין אותך ולא עצם העובדה שביילין יהיה ראש הממשלה (אלא אם אתה אשתו של ביילין נגיד).
הפוליטיקאי מבטיח, אבל הוא לא מחוייב לקיים.
אתה קונה ביגלה אוסם אחרי שכבר החליטו לייצר אותו וכמה מלח לשים בפנים, אתה לא בוחר את המנכ"ל של אוסם בתקווה שהוא אולי, אם יתחשק לו, יחליט להקים את מפעל הביגלה ויקבע את הכמות הרצויה לך של מלח.

לסיכום
בלי קשר לשאלה האם שוק חופשי זה טוב, רע, או לא נורא, די ברור שיש הבדל מהותי בין הליך הבחירה בשוק והליך הבחירה בבחירות ומכאן שאין סיבה להניח שתהליך ההיזון החוזר עובד (אם עובד) באותה צורה בשני המקרים.
אתה 284482
אני קצר בזמן כרגע, אז רק אשתדל להבהיר נקודה בנוגע להבדל ג'.

לא הגיוני להתייחס אל הבחירה הפוליטית כסחורות, אלא כשירות. העניין הוא, שגם בשוק החופשי לא ברור לחלוטין מה אופי השרות שתקבל‏1. מעבר לכך, לא אחת שירות רע יסכן את רווחתך וחייך לא פחות מהשלטון2].

1. לדוגמה, אני נכנס למוסך ומצפה שמישהו באמת יטפל במכונית שלי.
2. כאשר מדובר במאבטח, ברופא או בכל אחד אחר שמשקל שירותו על חייך הוא רב.
אתה 284489
אני לא חושב שההבהרה הזאת עוזרת להפוך את המקרים לדומים. נכון שבמקרה של שירות אתה מבצע בחירה לפני שאתה רואה את המוצר הסופי אבל זה לא עיקר הטענה: זה לא רק שאתה לא יודע *מה* תקבל בשוק הפוליטי אלא שאתה לא יודע *אם* בכלל תקבל.
כשאתה מזמין אינסטלטור שאתה לא מכיר לתקן את הנזילה באמבטיה אתה אולי לא יודע מה תהיה איכות העבודה אבל אתה יודע שהוא יבצע אותה (וממילא אתה משלם *אחרי* הביצוע). אם איכות העבודה יורדת מתחת לסטנדרט סביר של ביצוע (הנזילה תוקנה אבל הוא הפיל פטיש על הכיור ושבר אותו), יש לך גם קייס לדרוש ממנו לתקן את הדרוש תיקון ואם כלו כל הקיצין, יש בית משפט.
מנקודת הראות המוסרית והחוקית, נותן השירות *חייב* לקיים את מה שהוא הבטיח.
בשוק הפוליטי, ביבי יכול להבטיח שתהיה צמיחה בגלל שהוא יקצץ במיסים אבל אם בסוף לא תהיה צמיחה (וזה אפילו לא משנה אם הוא יקצץ או לא) לא תוכל לבוא אליו ולדרוש שיחזיר את הקול, יביא לך צמיחה תיכף ומייד או שיקצץ את המיסים - מבחינה חוקית ומוסרית הוא לא ביצע שום עבירה בכך שהוא לא קיים את הבטחתו.

עוד הבדל קטן, בעוד שצינורות דולפים אנחנו יודעים שניתן לתקן והשאלה היא לכל היותר איך או מי, אין לנו שום ידיעה ברור לגבי אפשרות התיקון של בעיות החברה. אל האינסטלטור שלא הצליח לתקן את הדליפה נתייחס ככישלון ולא נזמין אותו שוב ולא נמליץ לחברינו. אל הפוליטיקאי שהבטיח צמיחה או את מיגור העוני ולא קיים נתייחס בסלחנות (ואולי אפילו נבחר אותו שוב) משום שאנחנו יודעים שהצמיחה ומיגור העוני לא תלויים רק בו (אם בכלל) ולכן הכשלון איננו בהכרח שלו אלא של הנסיבות או ההתנגדות מן הצד השני או מזג האוויר.
אתה 284493
אז תחליף אינסטלטור בחינוך.
אתה 284520
החלפתי. אז?

אה כן. תן לי לנחש. מרגע שהכנסתי את הילד שלי לבית ספר מסויים, באותה שניה נחתם גורלו, אין לי שום דרך לדעת אם הוא מקבל יחס טוב, אם נעים לו, אם מלמדים אותו משהו, אני מצוי בחוסר ידע מוחלט ואין לי דרך לדעת אם בית הספר הוא טוב או רע. עד שהוא סיים את התיכון (וגם אז אני אולי בעצם לא אדע).

מכיוון שכך ברור ומובן מאליו שאי אפשר לטעון שיכולה להיות "יד נעלמה" בשירות כמו חינוך שהרי אין היזון חוזר - ההורים אינם יכולים לדעת אם בתי הספר הם טובים או רעים ומכאן שלא יטרחו להחליף בתי ספר ומכאן שלא יהיה תמריץ חיובי לבתי הספר הטובים ושלילי לרעים.

ניחשתי נכון?
אתה 284523
בחינוך מתקיימים שני תנאים שמתקיימים בפוליטיקה:
א. לוקח זמן כדי לראות תוצאות (והתוצאות לא תלויות רק ב"מוכר").
ב. יש "מיקס" של מטרות. אתה לא יכול לבחור רק בי"ס שיעסיק את המורה שאתה רוצה לאנגלית, מורה שאתה רוצה למתמטיקה ויהיו בו הילדים שאתה רוצה כחברים לילדיך. כל הצבעה/קנייה היא פשרה.
אתה 284565
לא כל כך ברור לי מה אתה רוצה להגיד בזה. אם אתה מנסה לטעון שחינוך זה כמו פוליטיקה על פי ההגדרה *שלי* אזי אתה טועה משום שבשום מקום לא טענתי שאלו הם המאפיינים. בכל מקרה, לא ברור לי מה יוצא מזה שחינוך זה כמו פוליטיקה. אבל מאחר וזה ממילא לא, הבה נבחן את הטענות שלך:

א1. זה שמשהו לוקח זמן לא אומר שאין היזון חוזר, זה רק אומר שהמחזור של ההיזון לוקח יותר זמן. בכל מקרה תמיד יש את הפידבק וההמלצות (או האזהרות) של הלקוחות הקודמים.
א2. ישנם הרבה מאוד מרכיבים באיכות בית ספר יסודי, למשל, שניתנים לבחינה גם בטווח הקצר. אם מחטיפים לילד שלך מכות בבית הספר, אם רע לו או אם לא מעניקים לו ולבעיותיו תשומת לב מספקת אתה בהחלט תוכל לראות זאת ולהפיק את המסקנות.

ב. בחיים, הכל פשרות. גם ההמבורגר של מקדונלדס הוא פשרה - אני לא רואה בזה משהו מיוחד

דומה שאתה תופס את תהליך החינוך כמו תהליך שנועד להשיג מטרות ברורות וברות מדידה שיכולות להמדד רק בסיום התהליך - שהרי לא מראים לחמור חצי עבודה. אבל לחינוך אין מטרות אובייקטיביות ואין לנו דרך למדוד או לדעת את איכותו באופן אובייקטיבי. בסופו של דבר, החינוך הטוב הוא מה שההורים רואים כחינוך טוב.
אתה 284579
מה שיוצא מזה שחינוך הוא כמו פוליטיקה הוא (שלשיטתכם) לא נוכל להפעיל עליו את רעיונות השוק החופשי, כמו (שלטענתכם) אי אפשר להפעיל אותם על פוליטיקה.

שאר התגובה שלך מתאימה, לדעתי, גם לתיאור הפוליטיקה.
אתה 284593
טוב זה כבר קצת מוגזם. שאר התגובה שלי אולי מתאימה לתיאור הפוליטיקה אבל, כפי שציינתי בתחילת דברי, מאפיין הטווח הארוך והפשרה איננו מה שמייחד את הפוליטיקה והופך אותה לבלתי ישימה לגבי היד הנעלמה.
אתה 284590
עליי להודות שלא התכוונתי לטעון בשום שלב שבחירה בשוק ובחירה בשוק המפלגות הן זהות או דומות מאוד. בסך הכל עשיתי ניסוי מחשבה קל עם סעיף ג'.

עוד דבר שעכשיו חשבתי עליו זה שגם בפוליטיקה המטרות הן לא חייבות להיות דבר חומרי או ממשי. כשם שאני קונה 'ארמני' (אני לא) כדי להעלות את מעמדי בעיני החברה או להזדהות עם מותג מסוים, אני עשוי להצביע ליכוד/עבודה/עלה ירוק מסיבות דומות במהותן.
אתה 284594
יופי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים