בתשובה לברקת פלוס, 25/02/05 16:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מכיר הורים שרוצים לתת לתינוקות שלהם פרטיות. לגבי עצמאות, אני עדיין לא בטוח מה השלב שבו צריך ללמד את הילד להיות עצמאי, אבל אני בטוח שהיכולת להעסיק את עצמך, להתלבש בעצמך ולפתור כל מיני דברים בלי עזרה, מעבר לכך שהיא מקור לגאוה ובסיס לבניית בטחון עצמי, היא גם תהפוך מתישהו במהלך החיים לחיונית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא בטוח מה השלב או באיזה גיל צריך (או כדאי) ללמד את הילד להיות עצמאי. אני כן בטוח שתינוק לא יכול ולא צריך להיות עצמאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד למה שנדמה לכמה מההורים הצעירים, המעבר בין תינוק לילד לא דומה למעבר בין גולם לפרפר. זה לא שהיצור הזה שבקושי מצליח להרים את הראש שלו יתחיל פתאום בעוד שנתיים שלוש לדבר וללכת. באותו אופן, גם המעבר בין גידול תינוק לגידול ילד אינו חד וברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על עצמאות בתפקוד יומיומי של ילדים, שהיא דבר חיובי כמובן. בעצם גם לא דיברתי על ילדים, ודאי לא בגיל שבו אפשר להתלבש לבד. כיוונתי להורים - ואני כן מכירה כמה כאלה - ששואפים להפרדה יחסית של התינוק מהם, ותולים זאת בצורך של *התינוק* בגבולות ובעצמאות ("הוא צריך להרגיע את עצמו", הוא צריך להעסיק את עצמו", "הוא צריך להיות בחדר משלו", "אסור שיתרגל להיות יותר מדי על הידיים" וכן הלאה). האבחנה שלי היא שהצורך הזה אינו של התינוק אלא של ההורים. וגם עם זה, כאמור, אין לי בעיה, רק שלא יתלו את הצורך שלהם בפסאודו-תיאוריות חינוכיות חסרות שחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |