 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי אמר שהאורתודוקסיה לא גמישה. הנה כאן טור שכתב חרדי על ספר של חרדי (או דתי אדוק) ושניהם בלי שום בעיה מוחקים לנוחותם פסוק מפורש:"ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יהונתן מתכוון מן הסתם לפסוק ט"ז בפרק ג' בספר בראשית: "אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך אלוהים באמת אמר. נו, אז אמר. כפי שאנו למדים מהסיפור, לנשים היתה (ועדיין יש) את היכולת לצפצף. הבחירה של האישה למרוד באמת היתה מוצלחת (ואדם המלשן צריך להודות לה על כך עד היום). מי בכלל רוצה להעביר את הנצח שלו בגן העדן המתואר בסיפור בראשית, בלי ידיעה, בלי מכירות סוף עונה, בלי מוזיקת בלוז ובלי גרבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם תכניות הריאליטי ממצות את עצמן מהר מאוד. כמה פעמים אפשר לצפות במתח בסדרה 'חוה קחי אותי'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שנשים חרדיות ודתיות יכולות לצפצף על אלוהים, אבל הציבור החילוני לא יכול להתחתן בנישואים אזרחיים ואין לו אוטובוסים בשבת. אם הן יכולות אז למה אנחנו לא ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי החילונים לא מספיק מאורגנים (בניגוד לציבור החרדי, למשל, שמסוגל לארגן חרם צרכנים על חברה מסחרית בשל פרסום לא צנוע). בכל מקרה, למיטב זכרוני לפי דו"ח מכון גוטמן משנת 2001 לא לכל הדברים יש רוב בציבור הישראלי. הנהגת נישואים אזרחיים, עד כמה שאני זוכר, נמצא ממש על גבול ה-50% תמיכה באותו דו"ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים הטובים שיכולים לצאת מההתנתקות הוא שאם באמת המתנחלים יסחבו אחריהם את הציבור הדתי (יש הקבלה רבה בין דתי לימני אבל לא בין ימני לדתי) ''להתנתקות'' נגד, מהמדינה. אז יתכן שזה ישמש הזרז להתארגנות הנגד של החילונים ותחילתה של המהפיכה החילונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיזה רוב יש לצפצוף על השוביניזם הפטריארכלי של הדת בקרב הציבור הדתי ? והחרדי ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב יחסי (לאתר!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט, לציבור החילוני (כציבור) לא באמת אכפת מספיק בשביל לשנות את הסטטוס קוו בנושא זה. זבש''ו. אין לא יכול. יש לא רוצה. (סתם נו. אני דווקא מסכים עם הביקורת שלך. ככה זה נחשים - מיעצים עצות, בלי לחשוב על אילוצים והשלכות.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את פירוש הרמב"ן ל"והוא ימשל בך" כבר הבאתי כאן פעם1. לכשלעצמי, אני מעדיף את פירוש הרשכ"ג על פיו "הקרי הנכון הוא "ואל אישך תשוקתך, והוא ימֹש לבך" מלשון "דופק נמוש: 140" וכיו"ב, ואין אנו למדים מכאן אלא על חשיבותה הרבה של האישה בתורה, שמצווה על בעלה לוודא שהדופק שלה אינו חורג מהראוי לבריאותה ואריכות ימיה גם שעה שהיא בשיא תשוקתה (ובהערת אגב אוסיף שמיקומו האנטומי של הלב בהחלט מתאים למישוש הנדרש ברגעים אלה, והשבח לבורא שדיים וארץ)"2. _____________ 1- בסוף תגובה 201105 . אגב, בהמשך הפתיל ההוא מופיעה תגובה 231278 ממנה עולה החשש שהמאמר פורסם כבר במקום אחר לכאורה. טוב תעשה המערכת אם תסיר את החשש הזה מלב הקורא הספקן. 2- "הלכות ונימושין" - הוצאה עצמית התשכ"ג |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 2257 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, יהונתן, דווקא מהכיוון שלך לא צפיתי לגישה הזאת. מיהו המוחק את הפסוק "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" מספר בראשית (ג': ט"ז) ומאיפה בדיוק אתה מסיק זאת? או, האם היהדות האורתודוקסית, ממשיכת רציפות המסורת מסיני, אינה מכירה ב"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (בבלי, שבת ס"ג, ע"א)? מבלי להיכנס לבורות הנוראה סביב המושג "פשוטו של מקרא" – שאנשים חושבים שמה שהם מבינים עם מערכת המושגים שלהם ועם העברית העכשווית שבפיהם היא הבסיס להבנת "פשוטו של מקרא" – מקרא שנכתב במערכת טרמינולוגית שיש להבינה רק מתוך בדיקת המערכת האימננטית בתוכה נוצרה. מבלי להיכנס לכל זה, הרי במקרה שלנו הדברים פשוטים בתכלית: א'. הפסוק לא נאמר בלשון ציווי, אלא בלשון קביעת עובדה. ובהחלט ניתן לשמוע מבין השורות כי התורה מצטערת על העובדה הזו, שכן עובדה זו הינה פועל יוצא של החטא הקדמון ועונשו, שהתורה היתה מעדיפה שלא יתרחש. ולכן אין כאן כלל קביעה ערכית בדבר יחס התורה אל האישה, אף לא הכוונה לבעלים כיצד עליהם להתייחס אל נשותיהם. תורת ישראל רק מודיעה כאן לאישה מה יהיה מצבה הריאלי-העובדתי. לעומת זאת, כשהתורה אומרת בשם ה' לאברהם "כל אשר תאמר אליך שרה – שמע בקולה!" (בראשית כ"א, י"ט) הדבר נאמר בלשון ציווי מובהקת והציווי במקרה זה הוא לאיש... העובדה המצערת היא שעד עצם היום של עידננו המודרני או הפוסט-מודרני המתירני והחופשי, מצבה של האישה אינו שפיר ובמדינת ישראל המודרנית נפתחו 13,000 תיקים במשטרה במהלך השנה האחרונה על אלימות נגד נשים מצד בעליהן. (שלא לדבר על כל אלה שאינן מעיזות להלין על מצבן הקשה מנשוא לרשויות החוק והסדר). וברוב המקרים, אין מדובר בבעלים חרדים הרוצים לקיים את צו התורה... שכן, במשך כל תקופת היות עם ישראל בגטאות שומר תורה ומצוות, לא היו רוצחים כמו שניתן למצוא בשבוע אחד בשכונה אחת בתל אביב. לא שמענו בהיסטוריה היהודית על בעלים שרוצחים את נשותיהם, ודווקא כאלה בלי עבר פלילי ובני טובים, כפי שניתן לצערנו למצוא בנקל בהיסטוריה הישראלית. ב'. כיוון ש"והוא ימשול בך" הינו המשך ל"ואל אישך תשוקתך", ברור שהפסוק אינו מתכוון לשום דבר אחר מלבד מה שרש"י במקום מבאר: לענייני אישות שבינו לבינה. בעניינים אלה, אומרת התורה שהאישה עדינה מכדי לתבוע בפה והתשוקה שלה מסתתרת בליבה ו"לבא לפומא לא גליא", והאיש הוא זה שדרכו לחזר אחריה והיא המצפה לחיזוריו. נמצא כי בפסוק זה, לא רק שאין ביטוי לשיפלותה של האישה, אלא אדרבא, פסוק זה מבטא את עדינות הנפש הטבעית של האישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ןברוב המקרים אין מדובר בבעלים חרדים הרוצים לקיים את צו התורה '' ( לגבי מספר התיקים הנפתחים נגד בעלים אלימים ). לא הבאת בחשבון חלקים גדולים של ציבור דתי ובעיקר חרדים (אך לא רק הם) שלא יתלוננו במשטרה אלא ילכו רק לדין תורה . אצלם עצם הפניה למשטרה עלולה לגרום הטלת חרם מפורש או ''סתם''נידוי חברתי . למעשה שכונות חרדיות שלמות בירושליים ובבני ברק מתנהלות כאוטונומיה בתוך המדינה . יש להם בתי משפט משלהם (דין תורה) , אמצעי כפיה (משמרות הצניעות) והטלת סנקציות חברתיות -כלכליות . כך שלא רק אלימות נגד נשים אינה מדווחת אלא גם אלימות נגד ילדים ובכלל זה פדופיליה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם נניח שאת מדווחת נכונה, ואת בכלל לא ולא עוד אלא שזורעת חול בעיני זרים כמותך, ''דיווח לרשויות האכיפה'' לא חייבות להיות ציוניות, הפושעות כל אימת שמקרה חרדי של אלימות כלפי ילד, אחת ליובל, מדווח למשטרה ששוטריה רצים-אצים לכתב שישלם תמורת הסקופ לכותרת העיתון של מחר. מבחינתי, כל פנייה לרשות אכיפה אובייקטיבית כלשהי, בפרט אם זו משפטית היושבת על מדין, מהווה ברכה בפני עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדלת לרדת לסוף דעתך אך לא מצליחה . זה החוק היחידי במדינת ישראל (לדוגמה , חובת דיווח על עבירה בקטין לפקיד סעד או למשטרה ) http://www.pigur.co.il/law/onesh3.htmחוק העונשין , סעיף 368ד' לא ידוע לי על "רשות אכיפה אובייקטיבית כלשהי , בפרט אם זו משפטית היושבת על מדין" (מדין?) אחרת מבתי המשפט הפועלים על פי החוק בישראל , והמונעים על ידי פניה למשטרה (הפועלת על פי החוק בישראל) והגשת כתב אישום על ידי מדינת ישראל באמצעות הפרקליטות (כנ"ל) .(ידיעותי בחוק הפלילי הן קלושות ביותר כך שתיקון או הוספה לדברים אלו יתקבל בברכה) התוכל לפרט 1. למה אתה התכוונת 2."זרים שכמותך" - מה זה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עם כל הכבוד לחוקי מדינת ישראל – חוקי תורת ישראל, המכונים "המשפט העברי" (מנחם אלון) או "משפט התורה" (שמחה מירון ז"ל), קדמו לחקיקתם ואף שימשו מסד איתן לחוקי אומות העולם. יהודים שומרי מצוות נאמנים יותר לתורת אבותם ולחוקי הפסיקה המשפטית של בתי הדין התורניים יותר משהם חפצים להיות נאמנים לחוקי בשר ודם, הנגועים לתאוות ליבם והמתנקמים במי שריח של דתיות יהודית נודף ממנו. מה גם שרבים מרבני ישראל מפנים ברוב המקרים אל רשויות אכיפת עריצות החוק הממלכתיים (משטרה וטיפולי סעד), מן הנימוק ההלכתי "אלמלא מורא מלכות (על בני האדם) – כל הגדול מחברו בולע חברו" (ילקוט שמעוני, חבקוק רמז, תקסב; או בגירסה במקור אחר: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו – חיים בלעו", מסכת אבות, פרק ג' משנה ב'). 2. כך שזה פשוט לא נכון עובדתית מה שאת מתארת ככל הנראה מתוך "זרות", בבחינת "זר לא יבין את אלה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוליטיקאי שבך מיהר להתפלפל ולשנות את תשובתך הקודמת וטוב שכך . קשה לי להוציא מידע על מספרים מדויקים של פניות דתיים וחרדים אל המשטרה מול סגירת העניינים אצל הרב ומשמרות הצניעות . אסור לשום רב או דיין לפסוק בפלילים (כמוגדר בחוק בישראל) ואני מחכה ליום שתוגש תלונה כזו נגד רב או דיין ונגד הבריונות של משמרות הצניעות אך לשם כך צריך שמישהו יישבור את קשר השתיקה . "זר לא יבין את אלה " - האמנם ? אז למה אתה מתאמץ לכתוב כאן ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שיניתי את עמדתי הקודמת ואף לא התפלפלתי בה. ביקשת שאבהיר את עצמי שנית וכך עשיתי לבקשתך. חוששני שקצת כבוד למתאמצים להסביר לך בשנית, לא היה מזיק לך. וסליחה על הבורות, אבל האומנם לדיין בישראל אסור לפסוק בענייני פלילים לפונים אליו בפתרון מצוקותיהם? וגם אם כן, מעניין ת'סבתא של הישראלים. העיקר שהצדק יעשה כהלכה, זה מה שחשוב! ולא שהציונים החילונים ימשיכו לשלוט ביד רמה על אחיהם היהודים. וכי למה נדמה לך? וכי למה לא? זאת הבמה של אבא שלך? אולי גם תגלי לנו כמה הוא שילם עליה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני, רב פז, שאתה נכשל כאן במכשלה שגם גדולים וטובים ממך נפלו בה. הרי רק לפני שניה למדנו ש"יהודים שומרי מצוות נאמנים יותר לתורת אבותם ולחוקי הפסיקה המשפטית של בתי הדין התורניים יותר משהם חפצים להיות נאמנים לחוקי בשר ודם" והרי ביהודים חרדים שומרי מצוות עסקינן, ומה להם מוראה של מלכות בשר ודם כשהם *חרדים* לדבר השם? ולכן: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו – חיים בלעו" מתייחס לחילונים המשוקצים בלבד ואותם רבנים ש"מפנים ברוב המקרים אל רשויות אכיפת עריצות החוק הממלכתיים" אינם אלא בבחינת טועים ומטעים. את השגגה הזאת יש לתקן וישא"ק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רביצקי? שטרן? חשבתי שאנחנו מדברים על חרדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שקרא בזמנו את שני החיבורים ואף המליץ על קריאתם בעבר גם באייל -- מה חושבים פוסקי הלכה, ביניהם פוסקים חרדים מובהקים -- מעניין את רביצקי ואת שטרן בחיבוריהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקווה להסיר דאגה קטנה מלבך - מהפתיחה לתגובתך נראה שאתה מכיר את כותב התגובה יהונתן (ומאוכזב ממנו). אם, במקרה, אתה חושב שמדובר ביהונתן אורן - אני מאוד אופתע אם מדובר בו. פשוט, י. אורן למיטב ידיעתי מגיב תמיד בשמו המלא, וזה בלי להתייחס לתוכן התגובה, שגם לי לא נראה כמתאים לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הטעות היא בידך. התכוונתי למתדיין הקבוע כאן בשם ''יהונתן'', נעדר המייל. מהתדיינויות עימו, אם אני זוכר טוב, הוא גילה הבנה מעמיקה של הנושאים הנידונים בינינו. לכן, תמהני שהערת השטחיות הבורה (כפי שהבהרתי מדוע היא כזו ולא אחרת) באה דווקא מכיוונו. צר לי, יהונתן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |