בתשובה לגיל לדרמן, 07/03/05 23:42
אחר - טאי-קוואן-דו 285577
תראה אני רק ניסיתי לבאר. גם הניסיון האישי שלי נוטה יותר לטענה של הצב. אבל שלושתנו - הצב, אתה ואני - אין בידינו שום ניסיון לגבי הפרקטיות של ג'ודו במצב אמיתי. אין ויכוח לגבי היתרונות שג'ודו נותן ואין ספק שאם אדם נאלץ להגן על החיים שלו ניסיון בג'ודו יעזור במידה מסויימת. לכולנו גם ידוע שאחרי הרבה שנות אימון גם ג'ודו הופך להיות כלי שימושי.

אבל לבעל רקע ממוצע, נגיד שנתיים-שלוש, שצריך איכשהו להתגונן מאדם גבוה בראש ובעל יתרון של שלושים קילו ? ובכן מה אני אגיד לך, אם היית/י צריך לדרג איכשהו "M-16", "סכין מטבח גדולה וחדה", "שלוש שנים קיוקושינקאי", "שלוש שנים ג'ודו" ו"שלוש שנים ריצה למרחקים קצרים" במצב כזה... ? אצלי לפחות בזמן שהקיוקושינקאי והסכין מטבח היו נאבקים בהפרש צמוד, הריצה למרחקים קצרים הייתה לוקחת את הג'ודו בהליכה. אבל גם זו לא טענה אובייקטיבית במיוחד.

הנה עוד רעיון לסקר.
אחר - טאי-קוואן-דו 285671
יכולת לערער שיווי משקל של יריב זה טוב, אבל כשמצמצמים שיטה שלמה לכדי משחקי "הפלות", זה כבר קרוב למיותר. כמה פעמים יצא לך לצפות באולימפיאדה בג'ודו, לראות מישהו מנצח בהפלה, ולראות שבסוף ההפלה שלו הוא היה במצב נחות מהיריב? אם לא יצא לך הרבה אז לי כן.
חוץ מזה שג'ודו לא מוגדר כאמנות לחימה, אלא כספורט. הוא ספורט מדיד, שלא כמו שאר האמנויות, שאינן מדידות.
אחר - טאי-קוואן-דו 285679
"כשמצמצמים שיטה שלמה לכדי משחקי "הפלות""

אז אתה טוען שאומנות הלחימה שנקראה בעבר "ג'ודו" החילה הרבה יותר ממה שמלמדים היום תחת השם הזה, ומה שמוכר היום כג'ודו זה גרסה מסורסת של האומנות לחימה המקורית לצרכי ספורט ?
אחר - טאי-קוואן-דו 285871
כמובן. היא הרי התפתחה מהג'וג'יטצו.
מצאתי משהו על זה בגוגל. יש שם עוד חומר על אמנויות הלחימה והחלוקה של קראטה לשיטות.

אחר - טאי-קוואן-דו 286014
משום מה זכרתי את תמצית הסיפור של האיי-קי-דו בתור הסיפור של הג'ודו, ובכלל לא היה לי שמץ של מושג לגבי הקשר בין ג'ודו, איי-קי-דו וג'ו-ג'יטסו.

ועל הנינג'יטסו בקצת יותר פירוט:

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים