בתשובה לרון בן-יעקב, 16/07/01 23:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ערפאת מצליח למנוע יפה מאד פיגועים בכל פעם שמגיעה לאיזור אישיות אמריקאית בכירה. אגב, בעניין זה אף פעם לא הבנתי מדוע חושב ערפאת שדווקא הימנעות מפיגוע בזמן שנציג אמריקאי בכיר שוהה באיזור משרתת את מטרותיו, אבל נניח לזה. הטענה שבשנת 1972 במינכן נהרגו הספורטאים הישראלים מאש גרמנית, למרות שהיא כנראה נכונה טכנית, היא דמגוגית במהותה. חוטף המאיים בנשק על חטוף הוא זה הנושא באחריות לשלומו. הפלשתינאים נכנסו לכפר האולימפי, השתלטו על אזרחים ישראלים, איימו להרוג אותם, והם אכן נהרגו בזמן שחוטפיהם ניהלו קרב עם השלטונות המקומיים. אם הפלשתינאים אינם אחראים לחטופים שבקרבם, גם מדינה כובשת, כמו ישראל, אינה צריכה לעשות דבר עם העוני הנורא השורר בקרב הנכבשים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהפסקא השניה שכתבת מובנת לכל בר בי רב, אך זה מה שטוענים מגיני המחבלים דאז. טענת התמימות של הקוזאק הנגזל, שמזכירה מעט את הטיעון לרציחתו של גולדשטיין. אשר לפסקה הראשונה, אין כערפת מכיר נפש בהמתו - התיקשורת האמריקאית, שרואה רק את מה שפנסי התאורה מאירים. אתה יודע, מזכיר קצת את התקשורת הישראלית לדורותיה - רעידת אדמה קטלנית בסן פרנציסקו, שני היהודים בעיר נחלצו בשריטות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |