בתשובה לאדם קלין, 29/02/00 23:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא שאני כזאת קוראת עיתונים גדולה, אבל אם כבר להגן על "הארץ" אז אפשר למצוא טיעונים רציניים. איזה מן טיעון זה שלא איכפת לך שזה מתורגם מעיתונים אחרים? כשאתה קונה עיתון אתה קונה שירותי תרגום מאנגלית או שאתה קונה דיווחים עובדתיים? אם מה שחשוב זה שהם שם, פשוט תקנה את המקור. נכון שלהארץ יש מוסף ספרים (שנחשב לרציני, אם כי לטעמי הוא התדרדר לאחרונה- הפעם האחרונה שמצאתי שם משהו שמעניין אותי היתה באמת מזמן), אבל לכל העיתונים האחרים יש מדור ביקורת ספרים עם מבקרים ממש לא פחות טובים (לדוגמא, מנחם פרי בידיעות) וגם ממש לא פחות מעמיקים אקדמית. ולהערתך על המתכון- בחיית זומזום (סליחה על השפה ההמונית ב"אייל")- עובדתית, גם בידיעות וגם במעריב יש מתכון שלוש פעמים בשבוע ומדורי אוכל מכובדים לא פחות משל "הארץ" במוספי השבת. סתם כדרך אגב, בידיעות יש מדור אוכל שמתחיל בציטוט שיר שקשור למסעדה או לאוכל אותו הוא מבקר (גיל חובב)- לא ב"הארץ". מה זה אם לא אינטלקטואליזם לשמו? ובכל זאת, נראה כי רוב מוחלט של קוראי האייל קוראים "הארץ" (דובי, הנה רעיון לסקר הבא). בתיכון, המורה שלי להיסטוריה היתה צועדת לבית הספר עם העיתון תחת בית שחיה, פותחת אותו לרווחה בחדר המורים ונושאת אותו עימה לכל אורך היום. אולי בעצם אנחנו קוראים הארץ באדיקות כה רבה בגלל תדמיתו האינטלקטואלית ולא בגלל מהותו האינטלקטואלית- לטס פייס איט, אם בכל תחום אקדמי יש לידיעות סגל יותר מוצלח, וידיעות לא מספק פחות חדשות, מה שנשאר להארץ להציע הוא פשוט תחושת ה"משלנו". סטודנטים אמידים שמאלניים שותי אספרסו ומגיני ציפורים. מה לנו עם העם המחפש סנסציות צבעוניות? נדידת הציפורים בגולן חשובה יותר. אבל אם כבר לקרוא עיתון אליטיסטי, למה לא פשוט לעבור לאייל? פה הכותבים הרבה יותר שמאלניים (זה לא אישי, יוסי), הרבה יותר אינטלקטואלים ולאחוז הרבה יותר גבוה מהם יש תואר מהטכניון (אם מחפשים דווקא מדע בעיתון). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. זה כאב. לנסות להגן על כבודי האבוד, הרשי לי להציע את הטיעונים הבאים: 1) אני לא קורא הארץ כבר שנים. בהחלט יכול להיות שהיום הוא פחות טוב. אני מדבר על הארץ של לפני שנתיים. 2) אני לא מדבר על מוספי השבת - מוספי השבת של כל העיתונים מזעזעים, אבל 'תרבות מעריב' ו'מוסף השבת' של ידיעות שניהם טובים ומעניינים ממוסף סוף-השבוע של הארץ. אני מדבר על היומיום. 3) הארץ נעים יותר לקריאה - כמות הזבל בו נמוכה יותר. דהינו, בשביל להגיע למתכון אני לא צריך לדפדף דרך מוסף המעודד אנורקסיה, או לקרוא כתבה על היי-פייב, ובעיקר לא לראות כותרות נוטפות דם ופיקנטריה מגוחכת. רק הפורמט של הארץ (הגודל) עולה לי על העצבים. 4) כשאני קונה עיתון אני קונה דרך לעדכן את עצמי בקורה בעולם סביבי, ומבחינתי זה כולל גם ידיעות מדעיות, הרחבה על ספרים וכד'. לא, לא אכפת לי אם זה מתורגם, ואני לא מבין למה זה צריך להיות אכפת לי. זה נגיש ומגיע אלי מהר. זה אולי לא הוגן כלפי 'ידיעות' ו'מעריב', אבל מה ההבדל בין זה לבין לקיחת ידיעה מסוכנויות ידיעות? כאילו שלידיעות יש כתב שמכסה את הנעשה במלאזיה. 5) לא ביקורת הספרים בלבד היא מה שאני מחפש, אלא יותר ההעמקה. אף אחד לא התקרב למוסף 'ספרים' של הנדלזלץ בזמן שקראתי אותו - הבן-אדם מאוהב בספרים אהבה עזה ואמיתית (ראה ספרו המקסים 'ספר'), ורואים את זה במוסף, בבחירת הנושאים ובהיקף. עכשיו אני מקווה שאני לא נשמע כמו פוץ מנופח שקורא הארץ בשביל התדמית, אבל מוציא את עצמי משאר הדיון - אני לא קורא אף עיתון יומי כבר כשנתיים, ואין לי באמת זכות דיבור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |