בתשובה לערן בילינסקי, 13/03/05 17:36
הערה כללית על נ&ב 286466
יעקב • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 13/3/2005, 21:04
בסדר.
ובדרך אסביר למה בחרתי שלא לענות לעניין.

1) הכותב מציג את הספר כמשאיר חותם על חיי הנפש.
הוא גם כותב שהוא באמצע קריאת הספר.
אולם מסגנון כתיבתו ברור שהוא מזדהה עם כל הרטוריקה שלהם. אז או שהוא הושפע כה עמוק ומהר או שהוא מלכתחילה הסכים איתם בכל ורק מצא שהם ביטאו את הדברים בצורה בהירה מאוד.

אולם אני קראתי שני פרקים בספר, יותר נכון ניסיתי. רציתי באמת להבין על מה הם מדברים, ואפילו ניסיתי לעורר דיון על כך בין הקוראים באייל. הבעייה בה נתקלתי היתה שלא הבנתי לאן הם חותרים וכך גם התרשמתי משאר הקוראים באייל. המאמר שלהם, אשר מקריאתי בספר דומה בסגנון לספר, זכה לכותרת בלתי קריא מקשת רחבה של קוראים באייל. לכן, שתי האפשרויות (שהספר שינה אותו בצורה מאוד עמוקה, או שהוא כחסיד ותיק מצא בו בהירות יוצאת דופן של הרעיונות) לא נראות לי הגיוניות.

2) מעבר לזה, אני קראתי ספרים שהציגו בצורה הרבה יותר ממצה וברורה את השחיתות במדינה, ושנתנו הסבר הרבה יותר טוב לשחיתות הזאת. הם לא נכנסו לעומק הדוגמאות שלהם, ולא קשרו בין העובדות שהציגו לתאוריה.

3) קשה לי להאמין לגבי ספר זה שהוא מאפשר ל"הדיוט כמוני" "להבין את מקורתיהם של המנועים הדוחפים אותה (הכלכלה הישראלית), ואת אותה תמצית תשתיתית המזינה את המנגנון שלה."
זה פשוט לא מתקבל על הדעת. או שהוא לא הדיוט או שהוא לא הבין, או שאני ועוד רבים באייל נמצאים ביקום אחר ממנו.

4) לא נותר לי אלא לחשוד שמשהו בתגובה אינה כפי שהיא מוצגת. לכן עניתי כפי שעניתי. ועם הקוראים הסליחה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות