בתשובה לתובל, 16/03/05 2:59
שאלה לכותב המאמר 286987
בעיקרון, התורה הבודהיסטית הקדומה היא מאד פראקטית: סבל, תשוקה, מדיטציה, שחרור, אין 'אני'. אבל, בערך באיזור המאות הראשונות לספירה, התפתחו כל מיני אסכולות שניסו להעמיק את הצד הפילוסופי של התורה הזו- למשל הם עסקו בפירוק המציאות ליחידות יסוד, בשאלה איך בדיוק נוצר ה'אני', איך התודעה משפיעה על המציאות וכד'. לצורך זה הם יצרו כל מיני תמונות עולם הרבה יותר מורכבות מבחינה מטאפיסית.
(אם רק לזרוק כמה שמות, אפשר לקחת למשל את אסכולת המאדיימיקה של הפילוסוף נג'רג'ונה, שניסה באמצעות מהלכים לוגיים מתוחכמים להוכיח את אי ממשותם של כל הדברים - או את אסכולת היוגצ'רה של וסובנדהו, שפיתח תמונת עולם אידיאליסטית, שבה רק לתודעה יש קיום ממשי).
הבודהיזם הטיבטי המשיך לפתח את הכיוונים האלה- למעשה הוא ממשיך בזה עד היום- ובמקביל שילב את זה עם קוסמולוגיה מסובכת למדי הכוללת מספר רב של 'עולמות' או רבדים של המציאות. אצל הבודהיסטים הסינים- ובמיוחד אצל אסכולת הזן- עד כמה שידיעתי הצנועה מגיעה, אין כמעט עיסוק בסוגיות האלה.
שאלה לכותב המאמר 287013
אני תהיתי על השאלה הנ''ל משום שתורת ה''אין אני'' היא הדבר הרחוק ביותר ממטאפיזיקה שיש (כנ''ל לגבי התורות של נג'רג'ונה) . הם עד כדי כך מתרחקים מההנחות המטאפיזיות שהם קובעים שאפילו מה שאנחנו קוראים ''אני'' (או האטמן) או הסובייקט המודע לא קיים אלא הוא רצף של ארועים (דהרמה).
שאלה לכותב המאמר 287056
ומדוע טענה שכזו של שלילת הקיום העצמי ("אין אני") אינה מטאפיזית?
שאלה לכותב המאמר 287057
כי הם עד כדי כך מתרחקים ממטפיזיקה שהם טוענים שאי אפשר להכליל את רצף הארועים הפיזים שקוראים ''לך'' אל תוך סובייקט מודע שאתה קורא לו אני. ה''אני'' הזה שאנחנו מדברים עליו הוא לא משהו מובחן בבירור (ראה למשל את בעית האני בהסטוריה של הפילוסופיה).
שאלה לכותב המאמר 287074
אין בעיה, אבל זו עדיין אמירה מטאפיזית. אולי צריך לקרוא לזה אנטי-מטאפיזיקה, אבל יש כאן עדיין הנחה מטאפיזית ברורה אודות ה"ריהוט של העולם", לא כך? האין הטענה שאין בעולם סובייקטים טענה מטאפיזית?
שאלה לכותב המאמר 287081
אתה יכול לקרוא לזה אנטי- מטפיזיקה אבל העובדה שהם לא מניחים קיום של סובייקט עם תודעה היא לא הנחה מטאפיזית. הנחה מטא-פיזית חחיבת להיות בעל אופי *חיובי* .
שאלה לכותב המאמר 287108
לא ברור לי למה אתה מתכוון ב''אופי חיובי''. לדעתי מה שקובע אם הנחה היא מטאפיזית הוא תחום הדיון שלה, ולא התוכן ביחס לאותו תחום דיון.
בדומה, הטענה שלא ניתן לדעת דבר היא טענה אפיסטמולוגית, אך על פי שהיא בעלת אופי ''שלילי''.
בדומה, הטענה ש''אין אוניברסליים'' היא טענה מטאפיזית.
שאלה לכותב המאמר 287191
יש משהו בטענות שלך, אבל יחד עם זאת אני חושב שהטענה ההודית שגורסת שלאוסף המאורעות הפיזים בעולם לא מתלווה איזה ''אני'' מובחן היא לא טענה מטאפיזית ובטח שהיא פחות מטאפיזית מההנחה היומיומית לקיום מובחן וברור של האני.

נכון שאנחנו מתשמשים במושג האני ביום-יום מטעמי נוחות אבל זה עדיין לא מצביע על כך שזה לא מונח ערטילאי . הייתי אפילו אומר שהטענה בדבר קיומו של האני היא היא הטענה המטאפיזית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים