בתשובה למני אביב, 17/03/05 1:47
קו-דה-פה 287047
"זהו המסר באופן כללי.
מעורר מחשבה, לא?"

לא ממש. בכל אופן, לא אחרי ההסתערות הטאוטולוגית החמישים במספר, כשבכל פעם עולה אותו רחש הכללות מעורפלות וחסרות משמעות, ללא עובדה קונקרטית אחת להאחז בה.

אה, כן, יש אחת. אתה טוען: "הדוגמא הטובה ביותר הם חוגי הכלכלה השונים במוסדות להשכלה הגבוהה, אשר מכתיבים באופן מובהק אידיאולוגיה צרה בשם העקרון של המחקר המדעי ה'אובייקטיבי'."

מעניין כיצד "הדוגמה הטובה ביותר" הזו מסתדרת עם העובדה שבמשך שנים ארוכות עד מאוד ה"אידאולוגיה הצרה" השלטת הייתה זו של הקיינסיאנים, שעמדותיהם קרובות הרבה יותר לשלך. או, לעצם העניין, איך "הדוגמה הטובה ביותר" מסתדרת עם העובדה שהשליטים בחוגים לכלכלה היום הם בעלי עמדות מוניטריסטיות ולא אוסטריות, לדוגמה. האם הגישה האוסטרית הגורסת סילוק ידי הממשלה מהכלכלה לחלוטין והפקרת ההמונים חסרי הישע ללא כל הגנה בידי בעלי ההון הרשעים אינה הגישה המיטבית מבחינתם של הקפיטליסטים צמאי ההון?

חוץ מזה, אם מסתכלים גם אל העבר הקרוב והרחוק, קשה לספור אפילו על אצבעות כף יד של חבלן משטרתי על סף הפרישה לפנסיה את מספר הכלכלנים הרציניים בעלי עמדות מרקסיסטיות אמיתיות כשלך. אפילו האבות הגדולים של התורה הזו – מרקס, אנגלס, לנין, טרוצקי – לא היו כלכלנים מקצועיים אלא, במקרה הטוב, חובבנים בעלי יומרה.

וחוץ מזה, הרי כלכלה אינה כל הסיפור. איך זה שאתה מתקשה למצוא באקדמיה מחוץ לחוג בכלכלה חצי קפיטליסט לרפואה? תעבור עם מסרק, עם מסרק כינים, ועם מסרק ביצי כינים – ועדיין לא תעלה שום התקבצות תומכת-הון ראויה לשמה. איך זה שבחוג לכלכלה כולם נתניהו ובחוגים לסוציולוגיה או היסטוריה כולם קימרלינג ולייבוביץ'? משהו פה לא מסתדר. האם היכולת להשתכנע מהטיעונים המרקסיסטיים היא נחלתם הבלעדית של אלו שאין להם מושג בכלכלה?
קו-דה-פה 287062
האמת הפשוטה היא שבאמת אין לי הרבה מושג ב'כלכלה'. מבחינת ההשכלה הפורמאלית שלי למדתי מיקרו ומקרו ותו לא. אבל האמת היא, שלמשל בפסיכולוגיה הפורמאלית יש לי מושג קטן למדי, ובכל זאת אני משוחח מדי פעם עם איזה חבר מדוכדך על מצבו הנפשי. ולפעמים אני מנסה גם להבין פשרו של חלום בלי התעמקות קודמת בשיטות הפראפסיכולוגיות של פרויד; יש לי מושג כלשהו בתאולוגיה של הדתות העולמיות- אבל בודאי שלא די בכדי להגות מדי פעם בתשתית הרוחנית של הקיום, והעובדה שאני עושה זאת היא בגלל היותי חמור גרם עקשן המתיימר תמיד לחשוב, ואף להביע את דעתו, בתחומים שלא די השכיל בהם. אני מדי פעם גם מנסה לדון עם מישהו (או לחשוב ביני לבין עצמי) על מה שנקרא משמעות הקיום, למרות, אלליי, שאין לי תואר, או השכלה פורמאלית, במה שהאקדמיה קוראת: 'פילוסופיה'.

אני קורא את אפלטון, אבל אין לי מושג על האנתולוגיה הפרשנית של כתביו במסורת האוניברסיטאית. כנ"ל לגבי קירקגור. ויסלחו כל המשכילים בעולם, אבל אין לי די שנים לחיות בשביל 'להשכיל' באופן שישביע את כולם...

יש משהו מאד מצחיק בתפיסה המסורתית האקדמית לגבי הידע. זה מתבטא במושגים כמו 'אבי הפראפסיכולוגיה' או 'אבי הפילוסופיה המודרנית', ושאר מותגים, המנכסים את הרוח האנושית ויוצרים ממנה מפרט של תקופות ובני אדם. כאילו שאנשים לא פתרו חלומות לפני פרויד, או לא הכירו בתת- מודע שלהם; כאילו שלפני דקארט אנשים לא שוחחו ולא הגו, בכל מיני מקומות, על מהות הרוח (כלומר: מחוץ לגבולות הכנסיה).

האקדמיה המודרנית יצרה לעצמה איזו תחושה של בלעדיות על ה'ידע' או ה'השכלה', וכאילו כל דיון אמיתי, חכם ומעמיק, חייב להתקיים במסגרת קווי המתאר של ה'אסכולות' וה'הוגים', על פי הנראטיב של כנסיית התבונה היחידה. לפי ההגיון הזה, אנשים ש'אין להם מושג בכלכלה' נהדפים מחוץ למעגל הדיון החברתי.

ובמה שקשור לכלכלה התופעה הזו היא אולי החמורה ביותר. מפני שאנשים מעיזים להביע את דעתם בנושאי 'מדינה וביטחון' למרות שאין להם 'השכלה' במדעי המדינה, או ביחסים בינלאומיים, ולמרות שרובם לא היו אפילו קצינים זוטרים בצבא. בנושא הזה הם יודעים יפה להבחין, למשל, בין מקצועיותו הצבאית של הגנרל, לבין היותו אדם עם דעות ותפיסה מוסרית משלו. לפיכך, הם לא יתווכחו איתו על טקטיקה של כיבוש גבעה, אבל הם בהחלט יתפלמסו איתו בצורך בנסיגה, או בענייני חימוש או תקציב צבאי. ומדוע? מפני שלא השכלתו של אדם קובעת את עמדתו אלא היסוד המוסרי שבו, או אופיו האנושי. וכך הם הדברים גם ב'כלכלה'.

אבל בני אדם הדיוטות לא יעיזו בדר"כ להביע את דעתם בדבר המדיניות המוניטרית, או הריבית, או בנושא חלוקת ההכנסות (מעבר לרמה הרגשית, הסוציאלית, של חמלה על העניים), מפני שהמסר הכללי של הדיון הכלכלי בארץ הוא שזהו נושא מדעי טהור, שעד שלא השכלת בו לעומק לא תוכל לגבש בו דעה. כאילו ה'כלכלן' מביט על שורשי המציאות דרך מיקרוסקופ מיוחד המצוי במעבדות המשוכללות של הפקולטה ל'כלכלה', ושנמנע מאיתנו, המוני ההדיוטות המודרים, להשתמש בו.

ובכן, נמאס מן המצב הזה.
אני שואף תמיד לעודד בני אדם להביע את דעתם בנושאים 'כלכליים'. כי גם כאן, כמו בכל עניין אחר, העמדה נקבעת בקרביי האדם והיא תשקיף לתבונתו המוסרית- דבר שאף אוניברסיטה לעולם לא תוכל ללמד...

מעניין אותי לדעת, בכל מקרה, מהי ההגדרה שלך מושג 'כלכלה', ומהו תפקידה בעצם.

אשמח אם תענה.
קו-דה-פה 287066
תיקון: פרויד הוא כמובן 'אבי הפסיכואנליזה' ולא הפאראפסיכולוגיה.
מחילה...
קו-דה-פה 287162
יש לי חשש שלא הבנת את התגובה של אורי. מכל מקום, כל התגובה הארוכה שלך לא ממש קשורה לשלו. הוא לא פסל את זכותו של אף אחד, הדיוט ככל שיהיה, לדון בכלכלה. לפי הצהרותיו באייל, לו עצמו אין השכלה אקדמית בתחום. הוא רק ענה לטענה שלך, כאילו האקדמיה נשלטת על-ידי צוברי ההון.
קו-דה-פה 287217
"האמת הפשוטה היא שבאמת אין לי הרבה מושג ב'כלכלה'."

אתה מתפרץ לדלת פתוחה וגם טעית בכתובת, שכן על ההודעה שלך יכולתי לחתום גם אני.

אין בינינו כל הבדל בתפישת הכלכלה כתחום חקר בעל יומרה כוזבת למדעיות, ובוודאי שאני שותף לדעתך שהדיון בנושאי כלכלה צריך להיות פתוח בפני כל מי שמבקש להשתתף בו, גם אם אינו שותף סוד לעקומות-הריבית למיניהן.

אבל, זו לא הייתה השאלה. טענתי שני דברים:
א. הטענה שהפקולטה לכלכלה משרתת אינטרס צר של בעלי ההון אינה עולה בקנה אחד עם השתנות המגמות בפקולטות לכלכלה במהלך השנים. נקבתי בשתי דוגמאות: הפופולריות הגדולה בחוגים לכלכלה עד תחילת שנות השמונים של הקיינסיאניזם הדוגל במעורבות עמוקה והכוונה של השוק על ידי הממשלה; ואי-הפופולריות המתמשכת של האסכולה האוסטרית, שגישתה אמורה להתאים עוד יותר מזו של האסכולה המוניטרית לאינטרסים של בעלי ההון. לא נתת כל תשובה לטיעון.

ב. אם האקדמיה היא כלי שרת – במודע או שלא – של בעלי ההון, כיצד זה שהתמיכה בקפיטליזם מצטמצמת כמעט אך ורק לחוג לכלכלה? מדוע בפסיכולוגיה, מדעי החברה, היסטוריה, ביולוגיה, ספרות, וכו' לא ניתן למצוא מגמה דומה? מדוע התמיכה בעמדות מרקסיסטיות נמצאת בדרך כלל ביחס ישר והפוך לבקיאות בענייני כלכלה? גם על טענה זו לא השבת.
קו-דה-פה 287223
אני מציע לעורכי האתר לסדר בזמנם הפנוי דף של שאלות שנותרו ללא מענה.
קו-דה-פה 287420
ב. בעלי ההון מתעניינים יותר בפקולטות לכלכלה ומינהל עסקים, ולכן מפנים את מאמציהם לכיוונים אלה.
קו-דה-פה 287422
''ב. בעלי ההון מתעניינים יותר בפקולטות לכלכלה ומינהל עסקים, ולכן מפנים את מאמציהם לכיוונים אלה.''

אה, לא. מבחינת ההגיון מסתבר לא פחות שיפנו את מאמציהם גם לפקולטות למשפטים או תקשורת או לימודי עיתונות, טלויזיה, קולנוע, וכו'.
קו-דה-פה 287072
"איך "הדוגמה הטובה ביותר" מסתדרת עם העובדה שהשליטים בחוגים לכלכלה היום הם בעלי עמדות מוניטריסטיות"

פרמט נייר: "הסוציאל-דמוקרטיה מול עוצמת ההון"
החלק הראשון בספר נותן תשובה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים