 |
|
 |
||
|
||||
 |
היכולת לא לסבול ספרים היתה חסרה לי בילדותי (אולי חוץ מהספרים של הרשקו ופרסקי). טעם זה משהו שמפתחים (או לא): הנה, עכשיו הילדונת שלי גמרה לאכול את ארוחת-הבוקר שהכינה לעצמה - פיתה עם יוגורט וגזר עם ריבה. ברצינות, אני לא זוכר מתי קראתי את הספר הראשון שלא סבלתי, אבל זה היה כשכבר לא הייתי ילד (אחרי גיל 20, זאת אומרת). הייתי צריך להיחשף לדן בראון, או ללאקאן, מוקדם יותר. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |