 |
תודה על תגובתך המפורטת שעם חלק גדול ממנה אני מסכים.
ההיררכיה שציינתי היא בקווים כלליים והיא באה יותר לציין דגשים שלי בשיפוט מאמרים (ולא רק מאמרים), יותר מאשר לתת תיאור מדוייק של הדברים. יש לי נטייה להתעלם, אף מבלי משים, מן הדברים שאינם מעניינים אותי או אף עשויים "לקלקל" לי את החשק להמשיך ולהתרכז בשאר. כמובן, אם מדובר במידע החדש לי לחלוטין והכותב משוחד בעליל, אנקוט בזהירות מתאימה, אם בכלל אמשיך בקריאה.
במקרה זה למשל, למרות "דביקותו" של המאמר ועמדתו הברורה של הכותב, הוא נראה לי, בהתחשב במה שאני כבר יודע, אובייקטיבי ונאמן לאמת יותר מרוב המאמרים האקדמיים והפובליציסטיים שקראתי על ארה"ב בימי חלדי.
איני יודע מהו "האינטרס העז" של הכותב, אך אני הגעתי למסקנות דומות מבחינת הסטורית ומנקודת מוצא מוסרית. חוץ מזה, בראש מעייני זה כן עומד (אחרי אי אלו נושאים אישיים), שכן מאז אמצע המאה הקודמת, ובשנים האחרונות שוב ביתר שאת, מתנהלת מלחמה בעולם בין הטוב לרע המאיים על העולם (כן, that simple), כשהרע משתנה מידי פעם, ואילו בצד הטוב יש שחקן מרכזי קבוע שעומד כמעט לבדו בנטל הדמים, ומרוב "איזון", "פיקחון", "פנים לכאן ולכאן" וטהרנות יתרה, אנו (המחנה ההומניסטי בכל אופן) נוטים לשכוח זאת פעם אחר פעם וחלקנו אף מצטרף להטלת השיקוצים בו - בענף עליו אנו יושבים. אך אולי אין זה הדיון המתאים לפיתוח הנושא אליו נכנסתי מעבר למה שהתכוונתי מכתחילה.
המשפט "כיצד קוראות נשים מאמר?", לעומת זאת הוא מיותר לכל הדעות והגיע לתגובה עקב בעייה במקלדת :).
חוץ מזה, מז"ט לדובי!
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש