בתשובה לאפופידס, 02/04/05 13:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. לא כל כך מסכים. אסתכן בכך שאואשם בחוסר אמפתיה שוב ואגיד שלדעתי חיוך מעיד לרוב על חיבה, הרגשה נעימה, וכדומה. אני לא בטוח שאנו חשים חיבה גדולה לחלק מהקופאיות, או שממש נעים לנו כשאנחנו פוגשים אותן - ואני בטוח שעבור חלק מהאנשים, אלו שלא מחייכים אוטומטית, זה בהחלט ככה. לכן, למרות שכוונתם טובה והם רוצים לעשות לקופאית את היום, החיוך יהיה מזוייף. כי מה שעומד מאחוריו הוא לא הרגשה נעימה שלהם, אלא תחושת חובה שעליהם לעשות לקופאית את היום. זה רע? לא. אבל זה כן מאולץ (אם "מזוייף" זו מילה קשה מדי בשבילך). 2. אה, אבל מה אם הזונה יכולה לקום וללכת מתי שבא לה, אבל אז תמות מרעב כי היא מובטלת ומרוששת? גם אז אפשר ללכת למשטרה? "כפיה" היא מושג רחב למדי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי 2: אכן, כמו בעניינים אחרים בחיים, גם כאן רצוי להפעיל שיקול דעת מוסרי ומעשי הניזון מפרטי כל מקרה בנפרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים בהחלט, אבל לא זו הסיבה שבגללה סעיף 2 צץ מלכתחילה... הרי סעיף 2, כמו בערך כל הפתיל שפתח דובי, עוסק בשאלה עד כמה יוטב מצבה של הזונה שנמצאת בשאול תחתיות על ידי זה שהלקוחות שלה יחייכו ויגידו "תודה". זו שאלה מעניינת בפני עצמה - עד כמה עבודתן של זונות היא נוראית בגלל הלקוחות עצמם (ולא בגלל טיב העבודה, המעסיק, כמות הלקוחות ביום וכו'). למזלי הרב הידע שלי על הסוגייה הזו אפסי, כי אני מניח שהתשובות אינן נעימות, ואינן אומרות דברים טובים על הלקוחות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |