בתשובה לערן בילינסקי, 19/07/01 10:24
תגובת מופת. 28977
גלעד דנבום • בתשובה לערן בילינסקי יום ה', 19/7/2001, 21:03
בנוגע לדוגמת המורה להיסטוריה:

מכיוון שהמציאות ופירושיה השונים נשברים ע"פ הפריזמות הערכיות השונות של המציג אותן, טענה שאני מניח שמקובלת גם בחוגים המודרניסטיים, אני בהחלט חושב שאין זו דרישה מוגזמת לדרוש ממי שמלמד מקצועות אשר אינם מדעיים מדוייקים להציג את עצמו, את השקפותיו ואת רקעו.

אומנם אתה במסע-צלב להכליל את מדעי החברה תחת כללים מדעיים חמורים, דבר שאני מעריך ואף מעודד, אך אינך יכול לטעון ברצינות שקיימת במדעים אלו אותה הקרירות המנוכרת שקיימת כאשר אנו באים לבחון משוואה מתמטית או תיאוריה פיזיקלית, לדוגמה.

בכל התייחסות של אדם לשאלה הקשורה במדעי-החברה, יש חשיבות רבה לאופיו ולערכיו, ואם עלי להיות כפוף לאדם מסויים במסגרת המכריחה אותי לכך (אקדמיה, לדוגמה), זכותי (ואף חובתי) לרדת לעומקו של אותו אדם כדי להעריך את טענותיו באור הנכון, ולהיות מסוגל לעמת אותן עם דעות אחרות, באותו הנושא – זאת למרות הנחת הבסיס שהמדובר באדם מקצועי, אשר עומדת לזכותו תעודת-הכבוד של לימוד במוסד המדובר.
תגובת מופת. 29016
יובל רבינוביץ • בתשובה לגלעד דנבום יום ו', 20/7/2001, 9:51
אינני מסכים אתך כלל.
בהחלט יתכן שאדם ילמד את מדעי החברה בצורה יפה ומקצועית למרות היותו אדם נקלה.

וגם ההיפך אפשרי. אתה בהחלט יכול למצוא בני אדם התומכים ב''אדם לאדם זאב'' בצורה הקרירה והאגואיסטית ביותר האפשרית, למרות שהם אנשים נעימים וחברותיים. כלומר - אדם יכול להתנהג על פי כללים שקבע לעצמו, ולהכיר בכך שלחברה כללים אחרים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות