בתשובה לחשמנית על מונית, 31/03/05 12:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע של שפיות |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
משבית שמחות! אפשר להסתכל על זה כדרך לפרוש את התשלום על החתונה על פני פרק זמן ארוך יחסית. אפשרות אחרת היא לעשות יותר ילדים מאשר כל החברים שלך, וככה לדפוק אותם במספר המתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה את "מחזור הכסף" כדרך להעביר כסף מדור ההורים לדור הילדים: לרוב ההורים מממנים את החתונה, והילדים (ילדים? עוד מעט הם כבר מתחתנים!) מקבלים את הצ'קים. אני גם חושב שאם מסתכלים על זה כך, זה עוד סיבה (אחת מני רבות) למה הרעיון "לכסות את מחיר המנה" חסר הגיון וצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאם במקום מסיבה שעולה יותר מ50$ לאורח היו עושים מסיבה שעולה פחות מ20$ לאורח אז: א. רוב האורחים היו נהנים באותה מידה, אם לא יותר. ב. את ההפרש היו יכולים ההורים להעביר ישירות לילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כי אתה (ואני, ורוב האנשים בסביבה של שנינו) בורגני בעל הורים באחד משניים-שלושה העשירונים הראשונים. אצל הרבה מאוד משפחות, הצ'קים באמת ובתמים משלמים את עלות החתונה, או לפחות חלק נכבד ממנה. לא מזמן התפרסם בעיתונים מקרה של זוג שהצ'קים של החתונה נשדדו ממנו, ועכשיו אין להם איך לשלם על האירוע. גם נותני השירותים השונים מכירים את הנוהג הזה, ולכן מקובל לשלם על האירוע בצ'ק דחוי למספר ימים אחריו. סיבה אחרונה למה זה הגיוני ומוצדק "לכסות את מחיר המנה" נובעת דווקא ממה שאתה אמרת: אם החתונה היא דרך להעביר כסף מדור ההורים לדור הילדים, הרי חתונה שהצ'קים לא כיסו את העלויות שלה היא בזבוז משווע: מוטב היה לו ההורים פשוט היו מעבירים את תקציב החתונה לחשבונותיהם של הילדים, ומוותרים על החינגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי שמטרת החתונה, או אפילו מטרת האירוע הגדול, היא להעביר כסף; ברור שזה מטופש. התכוונתי שזרימת הכסף בפועל היא בכיוון זה, ומבחינה זו אין סיבה לקשר בין מחיר המנה למתנה. אבל תודה שהארת את עיני באשר למה שקורה בעשירונים הנמוכים יותר, זה חדש לי. הסיבות היותר בנאליות שבגללן נראה לי טפשי ולא צודק לשאוף "לכסות את מחיר המנה" הן שהשיקול הזה מתעלם מעניין היכולת הכלכלית של הנותן, שבעיני צריכה להיות גורם משמעותי יותר (ומתעלם ממידת הקרבה לבעלי השמחה, אבל את זה בדרך-כלל לוקחים בחשבון כשיקול נוסף); ובעיקר, שעד שאתה בא לחתונה לרוב אין לך מושג כמה היא עלתה (וגם לאחר מעשה צריך קצת ניסיון בתחום כדי לנחש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמקום בו נערכת החתונה הוא אומדן סביר לכמה כסף הושקע בה. ובין כה וכה מדובר תמיד על ''לכסות את מחיר המנה'' ולא על ''לכסות את מחיר המנה, ואת החלק היחסי שלי של עלות הדי.ג'יי, הצלם, השמלה והחליפה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקום בו נערכת החתונה נותן אומדן סביר - איך, בדיוק? רק אם יש לך ממש ניסיון מעודכן בתחום, ובאזור הגיאוגרפי הנתון. ולמה, אם כבר זה ההגיון, לא לכסות את החלק היחסי של עלות הדי ג'יי? ושל השמלה? (תשובה פרגמטית, מהניסיון הקטן שלי: התקליטן, הצלם והשמלה עולים (כל אחד לחוד) סדר גודל אחד פחות מהמקום והאוכל (ביחד; ברוב המקומות, אאל"ט, הם באים בחבילה אחת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל מקרה, מה הקשר? הצ'ק לחתונה מורכב בעצם משני תשלומים: 1. מתנה לזוג הנישא 2. השתתפות במימון המסיבה (כמו שאתה עושה כשאתה בא למסיבה פרטית מושקעת שאינה אצל רוטשילד). ההערכה של הסכום המתאים היא בדיוק כך - הערכה. היא מבוססת על מידת הרצון שלך לתת מתנה, וגם, במידה מועטת יותר, על סוג החתונה (אם זו חתונה בבית עם קייטרינג, מביאיפ פחות מאשר לחתונה באולם). אף אחד לא עושה הערכות לפי "על איזה אולם מדובר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקליטן, הצלם והשמלה הם בעלי עלות *שולית* אפס. המנה שאכלת נספרת וממומנת בנפרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי אהבתי את ההערה בסוף: "הכותב הוא מומחה לכלכלת הפרט והמשפחה." י.ר., מומחה לניהול אימפריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל רק שהוא אינו מומחה לחשבון, שאז היה זוכר לחלק לשניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה, תסביר לי למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחיר החתונה מתחלק (בממוצע) בין משפחות החתן והכלה, ולכן ההוצאה החודשית למשפחה שהוא חישב קצת מוגזמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, בחישוב של הסכום החודשי למשפחה של שלוש ילדים. אבל בשורה התחתונה, הוא צודק, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את השורה האחרונה. ודאי שהוא צודק בטענה הכללית שההרגשה לפיה המתנות מכסות את מחיר החתונה ולכן הארוע הוא כאילו חינם היא הרגשה מוטעית בגלל מחיר המתנות שבעל השמחה העניק/יעניק לאורחיו בבוא יומם, והכסף מנו חיה תעשיית הארועים לא צמח על העצים. בקשר לשאלה אם ההוצאה מוצדקת, זה עניין פרטי של כל אחד. בעיני הרבה יותר הגיוני להוציא את הכסף הזה על דברים אחרים, אבל לי גם אין טלביזיה עם מסך LCD בגודל 72 אינטש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתבתוב שני ספרים על ניהול אימפריות שיגיעו לרשימת רבי המכר, כשעיתונים יפרסמו מאמרים שלך בנושא ''ניהול אימפריות'', כשעיתונים יסקרו את ספרים שלך, כשתחיה מניהול חברה שמתמחה בניהול אימפריות, נדבר. בינתיים, י.א. עושה את כל זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה בדיוק דרישת הסף. האם מישהו שכתב שני ספרי מד"ב הוא מומחה לאקסוביולוגיה? (כדי להגדיל את האנלוגיה למקרה דנן נאמר גם שהוא הוציא אותם בהוצאה עצמית, כך שהוא אכן מנהל חברה שמנסה להתפרנס ממכירת הספרים האלה.) אגב, דודו טופז הוא, כנראה, מומחה לספרות עברית. הוא כבר כתב שני ספרים (דקים, אבל בכל זאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרישות הסף: א. כתיבת ספרים *בתחום* ב. שעיתונים מכובדים יפרסמו מאמרים שכתבת בתחום ג. שהספרים יזכו להתיחסות עניינית ואוהדת מהעיתונים הגדולים ד. התפרנסות מהתחום. דודו טופז (ביחס לספרות עברית), מי שכתב שני ספרי מדע בדיוני (ביחס לאקסוביולוגיה) ואתה (ביחס לניהול אימפריות) לא עונים אפילו לתנאי אחד מהרשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם העיתונים לא אוהדים את מה שכתבתי - אני לא מומחה? אגב – האם את הקריטריונים האלה אתה ממציא תוך כדי תנועה או שהם מוגדרים מראש באיזה שהוא מקום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה, כשזה יהיה הדבר היחיד שמבדיל בינך לבין מר אש, נדבר. אגב, זה מה שכתבתי בתגובה הראשונה, כשתמצא לי משהו שלא יסתדר לי אם זה, אני אחפש קריטריונים אחרים, כרגע טוב לי איתם. אני לא מבין למה כל כך מציק לך כשכותבים על מר אש שהוא מומחה. אגב ב', נזכרתי למה נחתי שנתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר כבר עכשיו. לא הבנתי מה מפריע לך במומחיות שלי לניהול אימפריות. הבנתי שלא נוח לך להמשיך בנושא, אז נפסיק. אתה יכול לחזור לנוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפריע לי שהמומחיות שלך לא קיבלה שום אישוש מגורם שאינו אתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שדבריך על דודו טופז לא נאמרו באירוניה. הוא מאוד מקפיד על התספורת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |