בתשובה לדב אנשלוביץ, 04/04/05 20:50
סדרי עדיפויות 290219
לגבי הפסקה השנייה: מה זה מלמטה? באמצעות נבחרינו? אני לא יודע. כל עוד נושאי טריטוריה וביטחון הם שעמדו על ראש שמחתנו, במיוחד ביום הבחירות, נפלו עניינים מסויימים קורבן לסדר עדיפויות זה. במקרה הטוב בג"ץ, הוא שהכריע בהם בעוד שבמקרה הרע, הם כן הוכרעו בכנסת אך נפלו קורבן לסחטנות המודעת לסדר עדיפות זה.
סדרי עדיפויות 290230
לא הצלחתי כל כך לרדת לסוף דעתך, ולכן אחזור שוב על מה שאמרתי.
אמתי ש"אנחנו" הקמנו את מדינת ישראל כמדינה יהודית וחוק השבות השתלב במדינת היהודית באופן טבעי, אולי מבלי שנתנו את דעתנו על אחרון הפרטים.
כיוון שהתגלתה בעיה, צריך לשאול *אותנו* למה התכוונו ומה בעצם אנחנו רוצים בדיוק (1).

(1) ולפני שנשיב בצורה פורמלית ומסודרת, ראוי שנחשוב היטב מה אנו רוצים, וגם נשמע דעות שונות, ונשיב רק אחרי ששמענו וחשבנו.
סדרי עדיפויות 290237
מה זה אומר בפועל? האין חברי הכנסת נבחרו למטרות כאלה?
סדרי עדיפויות 290270
אני חושב שאכן כן (1). זה בעצם מה שטענתי כאן, שבית המשפט העליון לא היה בכלל צריך לדון בשאלה הזאת, כי זה תפקידם של המחוקקים נציגי הציבור.
בעצם, כשעניתי לך לראשונה התייחסתי לדעתך העניינית בנושא, ששיבחה את החלטתו של בית המשפט העליון, וניסיתי להראות את הצד השני, ואת הבעייתיות בהחלטה גופה.
תוך כדי חילופי הדברים הבעתי את דעתי בנושא אחר כפי שהבעתים גם בתשובות לאחרים, לפיה הנושא הזה לא צריך להיות נידון בבית המשפט אלא בבית המחוקקים. עכשיו אני צריך להבין שלפחות בכך אתה מסכים עמי.

(1) אלא אם כן מתעורר ספק ודאי אם חברי הכנסת מייצגים בעמדתם בנושא זה את עמדת הציבור שאותו הם מייצגים.
סדרי עדיפויות 290323
שתי האגורות שלי: אני אישית מסכים עם שניכם; כלומר, החלטת בית המשפט היא לרוחי, אך אני סבור שנושאים אלו לא צריכים להיות מוכרעים ע"י הרשות השופטת, אלא ע"י המחוקקת. טוב היה עושה בג"צ לו היה עונה בצורה דומה לתשובתו לגבי גיוס חרדים - המצב הנוכחי אינו תקין, על הכנסת לדאוג לתקנו.
סדרי עדיפויות 290333
גיוס החרדים באמת מוכיח שאם רק מחזירים את הבעיה לכנסת היא מתעשתת ופותרת אותה תוך זמן קצר. מאתיים, שלוש מאות שנה והעניין מסודר.
סדרי עדיפויות 290813
לא טענתי שזו הדרך האופטימלית לפתרון המצב. זו הדרך הדמוקרטית - זה הכל.
סדרי עדיפויות 290348
דווקא בעניין חוק השבות נראה שחברי הכנסת לא התכוונו לסייג את הגיור לגיור אורתודוקסי בלבד. לראיה, כשלון נסיונות המפלגות הדתיות להוסיף הגבלת ''נתגייר כהלכה'' ללשון החוק.
סדרי עדיפויות 290360
ייתכן, אך לטעמי היו צריכים להיות ברורים יותר. אני גם חושב שהתנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות גם טוענות שהגיור שלהם הוא גיור כהלכה, כפי שהן מפרשות את ההלכה, ולכן בעצם, כל העניין הזה לא בדיוק עונה על הבעיה.
סדרי עדיפויות 290396
אבל מה לעשות שהכנסת מסרבת לעסוק בנושא, ומסתפקת במתן רמזים בלבד באשר לכוונתה בעניין? בית המשפט נדרש לפתור בעיות קונקרטיות עכשיו ומיד, ולכן הוא חייב לקבוע קביעות ולפרש את החוק כטוב בעיניו. תרצה הכנסת - הזכות בידה תמיד לתקן את החוק.
סדרי עדיפויות 290815
ואז תקום המקהלה הקבועה ותטען שזהו ''חוק עוקף בג''צ''.
סדרי עדיפויות 290877
ועובדתית זה יהיה אפילו נכון, ובכל מקרה, מה הבעיה עם זה? לכנסת מותר לחוקק חוקים עוקפי בג"ץ, ומן הראוי שתעשה כך אם בג"ץ פסק ע"פ החוקים הקיימים כנגד דעת הכנסת.
סדרי עדיפויות 290885
מבחינתי אין בעיה עם זה, מבחינת המקהלה...
הלכה ומעשה 290468
אסביר את דבריי בנושא מקום ההכרעה של עניינים כגון זה בו אנו דנים: במצב אידאלי, אכן בית הנבחרים הוא שצריך לפסוק בעניין. ואולם במצב הספציפי הנתון כרגע, לעיתים אני מעדיף את שיקול דעתם של שופטי בג"ץ‏1, המצויים בו כיום, מאשר את שיקול דעתם הרפה של חברי הכנסת.

אז כן, אני יודע שבאייל אוהבים לדבר גבוהה על עקרונות, אידאלים, מדרונות והכללות ("אז מה היית אומר אם"). אך אמר מי שאמר "רוסו בתחת שלי" ובלשוני: לעיתים עדיף לשאת את הנזקים והסיכונים העקרוניים מאשר לשאת בניזקה של החלטה אומללה במיוחד שנעשתה לפי הכללים ‏2. בנוסף, נטייתי להפגין הליכה לפי הכללים בפני ציבורים הבזים להם, קטנה באופן מיוחד.

1 דוגמא הפוכה: הייתי שמח אם יותר סמכויות בשטחים היו עוברות לצבא על חשבון בג"ץ - הן לגבי פלשתינאים והן לגבי ישראלים.
2 של הפרדת הרשויות למשל.
הלכה ומעשה 290515
דעתי היא שבנושאים בהם מוצגת שאלה פשוטה כמו: מה חשוב יותר עקרון חופש העיסוק או חוק שביתת היהודים בשבת, שבה לא מדובר כלל בצלילה לתוך מערכת חוקים מסובכים כמו בענייני כספים, או דיני ראיות, והשאלה הזאת היא שאלה שהציבור מתעניין בה, ושכמעט לכל אחד יש דעה בה, אין לבית המשפט מה להגיד. זו בפרוש שאלה שצריך להביאה בפני נציגי הציבור בתנאי שברור שהם אכן מייצגים את הציבור בפועל. אם זה לא כך הציבור צריך להכריע בכך ישירות.
הלכה ומעשה 290731
אני מוצא לנכון להסביר כאן (אם כי לא זה בדיוק המקום) מה פשר היציאה הספונטנית ''רוסו בתחת שלי''.
באמת לא התכוונתי להעליב את רוסו. האמת היא שאכן שמעתי את השם הזה, אך לבושתי אני יודע מעט מאד על משנתו, ואפשר מאד שהיה אדם ממש חכם.
הכוונה שלי הייתה להדגיש שאני מביע כאן את דעותיי, וזה שמישהו יהיה חכם כמה שיהיה, אמר משהו לפני כמה מאות שנים אינו אומר שאני צריך לעשות מהפיכה בהלוך מחשבתי (אם כי להכיר יותר טוב ממני את מה שאמרו אנשים חכמים בהיסטוריה בודאי לא יכול להזיק).
הלכה ומעשה 290749
אנצל הזדמנות זו לחרטה משלי - על המילים "אני יודע שבאייל..", שהייתי מחליפן באחרות (למשל "אז לפעמים אנחנו...").
שהרי אם לא באייל, היכן נלמד מה אמרו אלו שפיתחו וניסחו את העקרונות והשיטות בהם אנו נוהגים? בYnet?
היכן ננסה להכליל ולנסח מחדש עקרונות ולהבין את ההשלכות העקרוניות של כל בחירה? בNrg?
זאת, מבלי לשנות מדעתי בנושא ספציפי זה.
דון ג'ובאני 291110
אני לא יודע כמה הוא חכם, אבל לפחות במונחים ישראליים הוא שחקן לגמרי לא רע.

ולגבי התחת, פעם הוא באמת הבטיח שאם הפועל חיפה תזכה באליפות הוא יקיף את המגרש כשהוא לבוש בחוטיני, אבל בסוף הוא השתפן.

ולסיום, תמיד הבטחתי לעצמי שפעם אמצא את הזמן כדי לבדוק האם מי שתיקנה אותי כאן (תגובה 93832) צדקה, וכעת, כשסוף סוף התפנתי מכל עיסוקיי החשובים, אני שמח לומר שהתשובה היא, כמו שמראה הלינק, ש(כמובן ש)לא.
טעות, טועים, טעית(י) (פעם אחרונה ודי!) 291885
לא יכלה לבדוק את זה, הסתומה הזאת‏1, לפני שהיא טורחת לתקן אחרים?!

1 דיון על כדורגלנים‏2, אז שאני לא אדבר על עצמי בגוף שלישי?

2 אה, זה לא דיון על כדורגלנים?!
הלכה ומעשה 290818
סתם רעיון, אולי ניתן לבג"צ סמכות "לדרוש" חקיקה מן הכנסת. כלומר, במקום לפסוק חד משמעית, לקבוע כי אין באפשרותו לפרש את החוק, ולהביא את העניין בפני הכנסת. על הכנסת יהיה לתקן את החוק, (כאן החלק החדש:) ובאם לא תעשה זאת תוך זמן נקוב, הדבר יתפרש כפיזורה.

רעיון רע, אבל שתי נקודות לי על המקוריות.
הלכה ומעשה 290819
ומה יקרה אחרי שתתפזר? כל כנסת שתיבחר תהיה מחויבת לחוקק חוק תוך פרק זמן קצוב או להתפזר גם כן? זה נשמע לי דומה לחוק המחייב העברת התקציב עד 31 במרץ. תזכירו לי - אם התקציב לא עובר, אז הממשלה נופלת או שהכנסת מתפזרת?
הלכה ומעשה 290823
הכנסת פתפזרת והולכים לבחירות.
הלכה ומעשה 290830
טוב שהזכרתם לי. אז מה קורה לאחר שהכנסת מתפזרת וכנסת אחרת נבחרת במקומה? יש לה גם זמן קצוב לשם העברת התקציב או להתפזר? אפשר למשוך ככה שנים על גבי שנים‏1!

1 למרות שזה לא נראה לי תרחיש סביר.
הלכה ומעשה 290832
לאחר כמה שנים תקציב המדינה נגמר כולו על קיום בחירות ואין צורך בתקציב.
הלכה ומעשה 290853
לפי בחוק יסוד:הממשלה (http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod14.h...) הכנסת החדשה לא צריכה להעביר תקציב (לפחות עד מרץ של השנה שאחריה).

יש מאחורי זה הגיון, אם התקציב לא עובר עד סוף מרץ, יש בחירות בתחילת יולי,והנשיא נותן לאחד הח"כים חודש לבנות קואליציה, וכנס החורף מתחיל רק אחרי סוכות, מה שמשאיר לשנה רק עוד חודשיים.
שאלה לא קשורה 291565
איך זה שבארץ שמתגאה בכושר האילתור שלה אי אפשר לארגן בחירות תוך פחות מחודשיים וחצי, בזמן שבאנגליה עושים את זה תוך חודש?
שאלה לא קשורה 298501
בשקט, בלי אף תגובה באייל, הצליחו הבריטים במשימה הבלתי אפשרית וארגנו בחירות תוך פחות מחודש. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3081862,00.h... כנראה שכושר האלתור שלנו הוא לא מה שחשבנו.
שאלה לא קשורה 298612
אתה משווה את שיטת הבחירות הבריטית שמתבססת על אזורים חד-נציגיים לשיטת הבחירות הארצית של ישראל? באנגליה יש לך כמה רמות של התארגנות שכל אחת עובדת באופן עצמאי, ולכן אפשר לעשות הרבה יותר בהרבה פחות זמן. בישראל, המערכת כולה עובדת מנקודה אחת למעלה, והביורוקרטיה הרבה יותר מסובכת.

מה גם שאני מנחש שבישראל, אם יקדימו את הבחירות בחודשיים, למשל, יהיה אפשר להתארגן הרבה יותר מהר מאשר אם יקדימו אותן בשנתיים - פשוט משום שהמערכת בכל מקרה מתחילה לפעול מראש כאשר יודעים שתאריך הבחירות מתקרב. באנגליה הנוהג הוא בחירות אחרי ארבע שנים, כאשר לכל היותר יכול ראש הממשלה לדחות אותן לסוף השנה החמישית - המערכת מתארגנת בהתאם, ובעצם בסוף השנה הרביעית הם כבר מוכנים להכרזה על בחירות.
שאלה לא קשורה 298867
זה לא שבישראל העבודה היא טורית בהכרח. אם עובדים על זה מספר אנשים, הם יכולים לעבוד במקביל ובשורה האחרונה, יש פחות מועמדים, פחות מושבים, פחות כללים, פחות בוחרים, העבודה צריכה להיות יותר פשוטה.

אם ההשערה שלך נכונה, זה ממש לא בסדר. המערכת צריכה להיות מוכנה לבחירות בהתרעה של חודש, אין סיבה ליותר.
שאלה לא קשורה 298883
אני מניח שבמידה רבה זאת שאלה של עלויות. אין בעיה מעשית לעדכן את מרשם התושבים בתדירות גבוהה מאוד, להחזיק בסטנד-ביי אתרים נחוצים בפריסה ארצית, עובדים וציוד. זה רק עולה הרבה יותר.
שאלה לא קשורה 298885
מרשם התושבים צריך להתעדכן לבד כל יום, בשביל זה אנחנו משלמים למשרד הפנים‏1. אתרים אפשר לאתר תוך חודש. עובדים אפשר לגייס תוך חודש (בעיקר כשהמפלגות הן אלא שמגייסות אותם). ציוד אפשר להחזיק במחסנים, ולהשלים בלאי תוך חודש.

1 ברור שפעם, לפני היות המחשב, זה היה הרבה יותר יקר, ובגלל זה שלוש חודשים היה זמן סביר, אבל היום, זה נראה לי מופרך.
שאלה לא קשורה 298907
נוסף לענין העלויות שאחי החותר העלה, צריך להביא בחשבון שחודש אחש לא מספיק לאזרח הממוצע כדי לעבור בקפידה על המצע של כל אחת משבע מאות המפלגות, לדון בו בכובד ראש עם מכריו וידידיו ולהחליט החלטה שקולה למי להעניק את קולו.
חודש אחד, לא אחש 298908
חודש אחד, לא אחש 298909
בספירה הזאת אתה בטוח?
שאלה לא קשורה 298911
אולי, מצד שני, אולי כדאי שהאזרח יתחיל להתעמק במעשיהם ודעותיהם של המועמדים קצת לפני הבחירות (זה יכל לחסוך את הפאדיחה למי שהצביע ליכוד והופתע לגלות שהדוד הנחמד והלא כל כך מוכר שעמד בראש הרשימה לא תמיד דובר אמת).
שאלה לא קשורה 298912
אתה שוכח ששרון היה ''סוס שחור'' בבחירות האלה - איש לא הכיר אותו קודם.
שאלה לא קשורה 298914
נכון, סליחה.
שאלה לא קשורה 298926
זה לא שבאנגליה יש פחות מפלגות מתמודדות, כן. רק פחות מפלגות שמקבלות לפחות קול אחד.
הכנסת מתפזרת 290825
הלכה ומעשה 290841
לא משהו...
בכל אופן, כפי שאמרתי, בעת הזו, בעניינים מסויימים אני מעדיף את בג''ץ על הכנסת. זאת למרות שבאופן כללי אין זה דבר בריא וזה אף עשוי לסכן את מעמדו של מוסד הבג''ץ בדעת הקהל ובקרב המחוקקים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים