בתשובה לבת שלמה, 04/04/05 20:27
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 290234
כיהודי לאומי אני לא רואה כאן סתירה הכרחית.
בעבר הייתה זהות הדוקה (אולי מוחלטת) בין היהדות כדת ובין היהדות כלאום. ואולם, מזה כמה דורות שמתקיים תהליך של הפרדות בין הדת ובין הלאום, וכיום אין זה יוצא דופן שיהודי יהיה אתאיסט ולאומי בו-זמנית, כמוני.
המסורת היהודית הלאומית מקורה כמובן בדת, ולכן אין זה מפתיע כלל, ש*אתאיסט* ("חילוני גמור") יבחר שלא לנסוע בשבת, לשמור על כשרות ולצום ביום כיפור מטעמים *לאומיים*, כחלק ממורשתו הלאומית.כשלעצמי, איני רואה בכך שום סתירה.
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 290238
נו טוב. הוספת לי עוד פליאה אחת לגבי ההיגיון המנחה את ''המחנה הלאומי''.
בהנחה (סבירה) שזו לא פארודיה 290239
אני לא רואה מה מפליא בהגיון של המחנה הלאומי.
ברור שאין סתירה עקרונית. 290651
שהרי לאומיות היא אמונה באל לאום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים