בתשובה לניצה, 05/04/05 20:25
טבח? 290561
אשמח אם תעני לי (ואין בזה שמץ של קנטור או התגרות) על התהיות שהעליתי בתגובה תגובה 290551
טבח? 291104
שתי הטענות שלך בתגובה ההיא הן 1. לא נראה שהיתה אנטישמיות במגילה לפני הגזירה. 2. אם אמנם התקיפו את היהודים איך זה שלא סופר על שום נפגע מהיהודים.

לגבי האנטישמיות ברור שלא קראו לה אז בשם כזה, וגם לא היתה מסורת ארוכה של שנאת יהודים, משום שהם היו בגלות רק שבעים שנה, והנצרות, עם שנאת היהודים שלה, עדיין לא היתה קיימת. מצד שני, ברור היה שהיהודים שונים מכולם באופן יותר משמעותי מהשונות הרגילה בין העמים. מפני שעל אף פיזורם הגדול הם המשיכו לשמור על אמונתם המיוחדת ומנהגיהם המשונים.

מכל מקום ברור שהיו ליהודים אויבים ושונאים. בכל מקום בו מסופר על מה שעשו היהודים ביום ההוא מצויינת המילה "אויביהם" או "שונאיהם" כתוב גם שהם "עמדו על נפשם" ו"התנקמו מאויביהם". כלומר הם לא הרגו סתם כך אנשים מהרחוב, אלא הרגו את מי שהיו אויבים להם. האם האויבים הללו נוצרו רק אחרי ההיתר להרוג בהם, או שהם היו קיימים קודם, אין לדעת.

בנוסף לכך יש עוד הרבה רמזים לכך שבתקופת המגילה יש יחס לא אוהד ליהודים:

מרדכי אומר לאסתר לא לגלות את מוצאה. על פניו, זה נראה כאילו שיש סיבה לא לספר על מוצא יהודי כי זה מזיק באופן כלשהו. הוא הרי לא ידע אז שהסודיות הזאת תעזור להפיל את המן בפח. הוא רצה שהיא תסתיר את מוצאה, על אף שבכך הוא גם מוותר בכך על כל המנעמים, השדרוג הפוליטי, והכבוד שהיו נופלים בחלקו, בהיותו קרובה של המלכה (יש אמנם הרבה הצעות לסיבות להסתרה הזאת אחת מהן היא שמפני שהיא הסתירה את מוצאה, היה לה יותר סיכוי להבחר, משום שאחשוורוש ידע שבבחירתה, הוא לא ירגיז אף אחד כי כולם יוכלו לפנטז שהיא משלהם. אבל באופן פשוט, ניתן להבין מכך שלהיות יהודיה, זה לא נחשב לכבוד גדול בזמנו)

מרדכי בשער המלך לא היה חשוב. בוודאי לא עד כדי שהמן בכלל יבחין שהוא אינו משתחווה לו. הוא התחיל לראות את זה רק אחרי שעבדי המלך גילו את אוזנו. הפסוקים המתארים זאת הם: "ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי: מדוע אתה עובר את מצוות המלך, ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי היגיד להם אשר הוא יהודי". התחביר מסובך, אבל אפשר להבין מכאן שעל אף שמרדכי לא השתחווה להמן הרבה זמן, הם לא הלשינו עליו מיד. הם עשו זאת רק לאחר שבעקבות הניג'וסים שלהם, הוא גילה להם שהסיבה לאי השתחוותו היא דתו היהודית. רק כאשר הם הבינו את זה, הם החליטו לעמת את היהודי עם המן לראות "היעמדו דברי מרדכי". כלומר היה כאן יחס שלילי, שנולד על רקע הגילוי של דתו של האיש. זאת גם הסיבה לכך שמבחינת המן, היה רלבנטי להרוג את כל היהודים. הוא הבין שההתנהגות המרגיזה של מרדכי אינה נחלת האיש הספציפי בעל האופי המרגיז, אלא בעיה של כל בני עמו עם העקרונות המשונים, שהם נאמנים להם יותר משהם נאמנים למצוות המלך. (זה גם הטיעון של המן למלך אחשוורוש, כאשר הוא מבקש להורגם.)

התגובה של זרש ואוהבי המן, לאחר שהוא נדחף לביתו אבל וחפוי ראש, היתה :" אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול בפניו". מכאן רואים שהאגדות על הכוחות הנסתרים של היהודים (אולי על עורמתם, קשריהם, או אלוהיהם) כבר היו נפוצות. ברור מכאן שהיחס אליהם לא היה כאל בני אומה אחרת, ולא חיובי.

הקלות בה שכנע המן את אחשוורוש לבצע גזירה תמוהה כל כך, (כאשר לא מצויין שהוא שיכור!), במיוחד כאשר זה נוגד בתכלית את הגישה הכללית במלכות אחשוורוש, שהיתה סובלנית לשונות בין העמים (כל מגילות המלך נכתבו עם ועם כלשונו ומדינה ומדינה ככתבה), ואפילו לרצונם השונה של האנשים (במשתה הראשון- "והשתיה כדת אין אונס, כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש"), מראה כי הטינה /איבה לעם היהודי לא היתה זרה לאחשוורוש. סביר גם ששניהם העריכו שלא תהיה התנגדות עממית למעשה ברברי ומוזר כזה. דבר שמתקבל על הדעת, רק אם היתה שינאה וזרות כלפי היהודים.
(סביר גם שהיהודים היו עשירים, והאפשרות לבוז את שללם קסמה להרבה אנשים בסביבתם).

למה לא היו נפגעים יהודיים? זאת שאלה טובה. אפשר להסביר זאת בכך שכנראה שבמלחמת העצבים שמן הסתם התרחשה בממלכה, כאשר היה מצב בו ליום אחד חוק המלך לא חל על היהודים (לא הגנו עליהם ולא הגנו מפניהם), ולשני הצדדים היה מה להרויח (ביזת השלל). מה שהכריע את הכף כנראה היתה האווירה כללית מסויימת, שסביר שעד שהמציאות לא התרחשה לא ידעו כיצד באמת יתרחשו הדברים. אבל מצד שני, יכול להיות שהשונאים של היהודים היו קיימים כבר קודם ולא הוגדרו על ידי התנהגותם באותו יום דווקא. וביום הזה היתה אפשרות להתנקם מהם על העבר.
טבח? 291120
א. תודה.
ב. לא דיברתי על אנטישמיות. אני משתדלת להימנע ממונחים אנכרוניסטיים לצרכים פרוזאיים.
ג. את הפסקה השלישית לא הבנתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים