 |
|
 |
||
|
||||
 |
מימרתה המרנינה: "להורים לא תהיה אופציה להתנגד, הם צריכים לסמוך עלינו שמערכת החינוך דואגת לילדים". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על ההורים והילדים להיזכר במילותיו האלמותיות של מרק טווין (בתרגום חופשי) ''מעולם לא נתתי לביה''ס להפריע להשכלה שלי''. באופן כללי ביהדות (מה לעשות ששיטת החדר רצה עם קצת יותר נסיון מכל שיטה מערבית אחרת) גיל מקובל להתחלת הלימוד הוא שלוש, ולא נדיר למצא ילדים בגילאי ארבע וחמש עם יכולות קריאה בסיסיות, לדעתי מדובר בצעד מבורך. מצד שני צריך לבנות מערכת תומכת שתיתן לכולם להתקדם (בניגוד למצב היום, בו רק חלק קטן וממוצע מממש משהו מהפוטנציאל שלו במסגרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נסיון הדורות עם הצלפה בילדים מלמד אותנו שגם זהו עקרון מבורך (שרץ, אגב, עוד הרבה יותר שנים משיטת החדר ואף משולב בה, כמאמר הפסוק האהוב: חושך שבטו, שונא בנו!) ועל כן על משרד החינוך לאמצו במסגרת המבצע "הגזר מחזק את הראייה, המקל מחזק את יכולת הקריאה". מצד שני, צריך לבנות מערכת תומכת שתיתן לכולם לחטוף מכות במסגרת לימודיהם (בניגוד למצב היום, שבו רק חלק קטן חוטף מכות רצח להרחבת חינוכו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו שכתב א. ס. ניל: אם רק היו מכים אותי מספיק בילדותי, הייתי יודע את כל הקוראן בעל פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שרמת הרגישות אליה הגיעו בעניין ההכאות הוא מוגזם והדבר בא לידי ביטוי בחוסר היכולת של מערכת החינוך לשלוט גם בילדים קטנים. מכות לא צריכות לבוא בשום מקרה כאמצעי לחינוך, אבל כשילד מרביץ לילד אחר, סטירה הגונה ממורה היא פתרון מבורך בעיני. גם במקורותינו היו שצידדו יותר ופחות בשיטת המקל, לדעתי הצבת מורים (גברים) סמכותיים בעמדות מפתח, כשיש להם את הזכות (כאן אנו צריכים להחליף את המורים הקיימים במורים בעלי שיעור קומה, מהסוג שאפשר לסמוך עליו) לתת מכה במקרים מסויימים (שיוגדרו מראש, אין פה כוונה להרביץ למי שלא הכין שיעורים) רק יוריד את רמת האלימות במערכת (חוץ מצורך לתכנן את היום ע"פ מודל פיזיולוגי של הילדים, ילד בן עשר לא בנוי לשבת וללמוד כל היום, הוא צריך גם פעילות גופנית ופורקן לאגרסיות שלא מחייב להרביץ למישהו). מן העבר השני נראית לי ארה"ב, שבה אלימות מצד המורים היא טאבו, אבל גלאי מתכות הם ציוד סטנדרטי בבתי ספר רבים ולא פעם כששוטרים חיפשו סמים/נשק בבתי הספר הם עשו זאת באקדחים שלופים מלווים בכלבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קהלת: כדי למנוע מילד אחד להרביץ לילד אחר יש להרביץ לילד אכן, הצבת כאן מופת לוגי שדורות לעתיד יתבוננו אליו בהשתאות ובהערצה. מכות מונעות מכות! הדבר היחיד שמעורר תהיה הוא איך לא חשבו על זה קודם, אבל כשאני חושב על זה עכשיו, אני נזכר שהילדים האלימים בבית הספר בשום פנים ואופן לא היו כאלו שהרביצו להם בבית. ההרתעה עבדה! קהלת: או שאולי לא, כי ההורים המפליקים בבית לא היו "בעלי שיעור קומה" שכן אתה ממליץ לנו "להחליף את המורים הקיימים במורים בעלי שיעור קומה, מהסוג שאפשר לסמוך עליו". אין אלא להעריץ את תבונתך ואת חכמתך האינסופית! אתה לא מציע אושר אינסופי לכל בני האדם לנצח, לא אחרית הימים, לא עורבני מניק לביאה. אתה הולך מעדנות, בקטנות, ומציע תוכנית מציאותית! יוחלפו מאתיים אלף מורים במורים בעלי שיעור קומה מהסוג שאפשר לסמוך עליו. סוף סוף תוכנית מעשית ולא הזיות תלושות! כה אמר קהלת, ולנו נותר רק החלק הקל, הביצוע. בשביל זה יש לנו מהנדסים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא נדרש שכל מורה יהיה בעל שיעור קומה חלילה (אני מניח שעדיין שרירה ההפרדה בין מחנך/ת לשאר המורים). התוכנית היא תלושה מהמציאות מסיבה אחת בלבד, רוב הציבור בארץ אינו מכיר את הציווי הקירקגורי, דבר שמשתקף כשהוא בא לבחור את הרודנים לארבעת השנים הקרובות ("אני תומך בהם אבל אין סיכוי שיזכו"). לגבי ההבדל בין הורה למורה, לא צריך להיות גאון גדול כדי להיות הורה, רק להצליח להכניס את התקע בשקע (יסלחו לי עדיני הנפש על התיאור הגרפי, סימני הקריאה בהודעה עוררו בי זאת) והורים מכים בד"כ לא עושים זאת מטעמים פדגוגיים. העובדה שרבים נכשלים בשימוש בכלי הזה לא פוסלת את הכלי (במיוחד לאור דלות המאגר), אני חושב שמדובר במוצא אחרון, אבל לא משהו שראוי שיהיה בטאבו (אמנם לא הורי ולא מורי לא ניסו להכות אותי, אבל בצבא השתמשנו בכלי זה בהצלחה מרובה לשביעות רצון כל הצדדים), בנוסף שהשימוש בכוח גורם להרתעה, מה שמאפשר לחסוך את השימוש כמעט תמיד. השיטה יושמה בהצלחה במקומות רבים ובתקופות רבות, ילדים לא יצאו מוכים ולא מצולקים (מה שלא ניתן להגיד היום), אם יש לך פתרונות אחרים כולי אוזן. נ.ב. את כל המורים יש לפטר בכל מקרה, את המיעוט הקטן שראוי לשמש בהוראה אפשר יהיה להעסיק חזרה ביחד עם אנשים שראוי להפקיד בידיהם את ילדינו. לא מציאותי ? חבל, זה עדיין הדבר הראוי היחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"השיטה יושמה בהצלחה במקומות רבים ובתקופות רבות, ילדים לא יצאו מוכים ולא מצולקים (מה שלא ניתן להגיד היום), אם יש לך פתרונות אחרים כולי אוזן" מעורר מחשבה לראות כיצד אין איש קם ועומד לצד הילדים. מעניין אם אותה תגובה הייתה אילו מישהו היה מעלה את הרעיון המפלצתי להכות בעלי חיים כשיטה כדי "לחנך" אותם. לעצם העניין, גם שיטת העבדות יושמה בהצלחה במקומות רבים ובתקופות רבות, אלא שבלי שנשים לב חלפו כמה מאות שנים וחדרה ההכרה כי לכל אדם יש זכויות, שאחת הבסיסיות שבהן היא לא להיות רכושו של אדם אחר ולא לספוג אלימות מאדם אחר. הסיבה היחידה שילדים מוכים וממשיכים להיות מוכים (שלא לדבר על תועמלנות להתעללות) היא שהם חלשים יותר. אני מוכן להתערב שלא תנסה להכות, נאמר, את שאקיל אוניל, גם אם לדעתך הוא ממש לא מחונך. באותו אופן, לא סביר שתכה את הבוס שלך (למרות שהוא נצלן) או את אשתך (למרות שהיא רוצה בחוסר מחונכות בולט שתבשל, תכבס ותוריד את הזבל). למעשה, אני מוכן להתערב שכאשר בנך יגיע לגיל שש עשרה, שריריו משורגים וכתפיו רחבות, הדחפים החינוכיים שלך יעברו עידון מופלא גם אם הוא ימשיך להיות בן סורר וממרה. איפוק מופתי אתה תגלה! אין למעשה שום מחקר או עדות עקבית המצביעה על כך שהכאת ילדים תורמת לילד עצמו ויש גוף נרחב של ממצאים המעיד על כך שהתעללות בילדים גורמת לנזקים ישירים להם ופעמים רבות לנזקים עקיפים חמורים (הם מתעללים בבגרותם באנשים אחרים). למעשה, הממצא היחיד לתועלת מהכאה הוא ההנאה או הזעם הלא נשלט של הורה שפורק אותו על האדם החלש ביותר בסביבתו, זה שמובטח לו שלא יוכל להשיב לו כגמולו – בנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כי מרבית הנוכחים כאן לא חונכו ע"י יצחק קדמן וצאן מרעיתו, ואנחנו יודעים שגם אם הורינו השתמשו מדי פעם בכוח פיזי נגדנו, יצאנו די בסדר, למרות הכל? (אגב, זה יכול להיות רעיון מעניין לסקר באייל. האם הורייך השתמשו בעונשים פיזיים נגדך? האם אתה משתמש\מתכוון להשתמש בעונשים פיזיים לחינוך ילדיך?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתשובה לאורי, אמת וצדק! כל מילה זהב והמציאות עשרת מונים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לגרוע מנכונות הדברים באופן כללי, רק רציתי להעיר שלהערכתי קיימת קורלציה בין אלימות של אבות כלפי ילדיהם לבין אלימות (פיזית או אחרת) כלפי נשותיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי קיימת קורלציה כזאת. מה שיותר חמור הוא, שגם לגבי אלימות כלפי נשים יש אנשים המוצאים הצדקות מהצדקות שונות. וגם במקרים אלה יש הרואים בנשים המוכות את האחראיות למצבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הן לא האחראיות למצבן. האחראים למצבן הם האבות שלהן שלא היכו אותן כשהן היו קטנות. אבל מה אנחנו יכולים לעשות, בגלל זה היום הן צריכות לקבל מכות, ומי שצריך לעשות את העבודה השחורה זה אנחנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד. שנאמר, ''אבות אכלו בוסר ושיני חתנים תקהינה''. או, אם תרצה, ''בלכתך אל ניטשה, אל תשכח את השוט''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגלילי עם הנבוט? אבו-ג'ילדה נהיית לנו, גם כן. אבל אנחנו עוד זוכרים אותך מצטנף בחיל בכסא הנהג (תגובה 266149). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משווה נבוט עשוי עץ רך בידיו של אדם תרבותי, ללום עשוי פלדת-פחמן בידיו של שוטה אחוז אמוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי את הדיווח של ארז טל ב''מה יש'' על הפגישה בין שני האישים בעלי שיעור קומה, חוסיין ויצחק שמיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה שיעור הם נתנו בענייני קומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לה "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ, מִפָּנֶיךָ" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרה אשתו של אותו פעיל ימין 1 שהיכה בנבוט בראשו של שוטר - "הוא בסך הכל לקח איזה זלזל, איזה ענף מסכן של איזה ייחור של איזה גבעול של איזה..." ונתקעה, ובעלה לחש לה משהו והיא השלימה: "של איזה גפן, ושם לו בראש". 1 לא זוכרת שמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרבותי כמו ב"ג'נטלמן אירופאי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית יש רק 120 אלף מורים. רבים מהם ראויים להפליק מכות. יש צורך להחליף רק כמה עשרות אלפים. שנית, בחברה פתוחה, אני חושב שזה סביר שהורים ישלחו את ילדיהם לבית ספר בו מותר למורים להפעיל כח כשצריך. בבית ספר כזה לא יהיו מורים לא ראויים, כי ההורים לא ישלחו את ילדיהם אליו אם יהיו. שלישית, קרה לך משהו היום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שנית, בחברה פתוחה, אני חושב שזה סביר שהורים ישלחו את ילדיהם לבית ספר בו מותר למורים להפעיל כח כשצריך. בבית ספר כזה לא יהיו מורים לא ראויים, כי ההורים לא ישלחו את ילדיהם אליו אם יהיו" אני חושב שאלימות של אדם כלפי אדם אחר תהיה עבירה על החוק גם (במיוחד!) בחברה פתוחה והפעלת אלימות כלפי החלשים וחסרי הישע, לא כל שכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר ברשימות עם קישורים לשולה בלנק ודברים בעדה ונגדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו פוסט-פוסט-פוסט מודרניסטי. מעניין במיוחד כאן (וקצת מזכיר לי דברים של פוקו בהקשר אחר) כיצד ממנפים רעיון בתחום אחד למדיניות ביחס למשהו אחר לגמרי, בלי לעבור אפילו לרגע בממלכה הנטושה של בדיקה מתודית של העניין. בלאנק העלתה רעיון לטיפול של "קביעת גבולות" לילדים במצב של הפרעת התנהגות קשה על גבול (ולעתים, גם מעבר לגבול) מחלת הנפש. העניין דורש מחקר בעצמו, אבל לכפרי זה לא מפריע למנף אותו לעניין שמטריד אותו באמת: כיצד יוצרים לגיטימציה להתעללות בילדים כחלק מהרפרטואר ה"חינוכי". המקרה שהוא נותן הוא של השטקר והמברג (דוגמה קלאסית של הפחדה דמגוגית) ומהמקרה הקיצוני הזה מייד הוא מגיע לאישור גורף להכאה וכליאה בנוסח בית משוגעים (חדר מרופד) על כל עניין שבו הילד "התנהג שלא כשורה". הסיבה לכך היא שאי אפשר לדבר בשקט עם הילד. זה לא ריאלי. הרבה יותר מציאותי, לדעתו, שבכל בית יהיה חדר מרופד מבפנים, ללא חלונות אבל עם "ונטה". בכך הוא גם משיג דבר נוסף. למרות שהוא טוען שהכאה צריכה להיות המוצא האחרון, החלופה שהוא מציע כל כך תלושה מכל מציאות קיימת בבית או בבית הספר, שבפועל הוא ממליץ על הכאה כפתרון הראשון והכמעט בלעדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם המשטרה מפעילה כח כשצריך 1. ההורים והמורים צריכים לחנך ילדים וזה כולל הצבת גבולות - דבר הכרחי להתפתחות תקינה של הילד. יש הורים שמשתמשים במכה כדי להציב גבול לילד. אם זה נעשה באופן סביר איני רואה סבה לגנות זאת. 1 נתעלם לרגע מזה שהיא מפעילה כח כשלא צריך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גם המשטרה מפעילה כח כשצריך" כלומר, אתה ובנך מקבילים לנו ולמשטרה? אנחנו הילדים והמשטרה היא נציגת המבוגרים? נאה ואף יאה "יש הורים שמשתמשים במכה כדי להציב גבול לילד. אם זה נעשה באופן סביר איני רואה סבה לגנות זאת". האם אתה יכול להצביע על מחקר או תמיכה כלשהי שטוענים כי שימוש באלימות אכן "מציב גבול" ביעילות רבה יותר (או, לכל הפחות, שוות ערך) לשימוש באמצעים אחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מצידך יכול להצביע על מחקר או תמיכה כלשהי ל*נזק* שבמכות "במידה סבירה"? נראה לי שמחקרים אוביקטיביים בעניין הזה ייתקלו בקשיים מתודולוגיים כמעט בלתי עבירים. לכן השאלה היא, מה ראוי להרשות להורים במצב חוסר הידע שלנו. ודוק: ההשוואה הנכונה היא לא בין מכות לבין האמצעים החינוכיים החלופיים הטובים ביותר, אלא בין מכות לבין האמצעים החינוכיים החלופיים שזמינים להורה שרוצה להכות. "זמינים" פשוט במובן שהוא יכול לחשוב עליהם, שהם נראים לו מתקבלים על הדעת ומתאימים לילד שלו. אז לגזור איסור הכאה מטובת הילד לטווח רחוק לא נראה לי שאפשר. בתגובה אחרת אתה רוצה לאסור זאת מטעמי זכויות, כמו האיסור על הכאת מבוגר (שאלת "האם היית מרביץ למבוגר חזק ממך?"). גם זה נראה לי שגוי. אינך יכול לתת לילד את מלוא הזכויות שיש למבוגר - קניין? חופש תנועה מלא (לעבר התנור הלוהט)? מה יתרונה של הזכות לאי-הכאה? אני לא אומר ש*כן* צריך להרשות הכאות, באיזושהי מידה; אני בטוח שצריכה להיות מגבלה מעבר לשיקול הדעת של ההורים, וייתכן שהמגבלה הנכונה היא איסור מוחלט. רק שלא ראיתי עדיין טיעון משכנע למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא אומר ש*כן* צריך להרשות הכאות, באיזושהי מידה; אני בטוח שצריכה להיות מגבלה מעבר לשיקול הדעת של ההורים, וייתכן שהמגבלה הנכונה היא איסור מוחלט. רק שלא ראיתי עדיין טיעון משכנע למה." מאחר וכמובן לא ניתן לערוך ניסוי לאישור או הפרכה של טענת צד זה או אחר, עלינו להשתמש בהגיון. לדוגמה, בוא ננסה לבחון מקרה א' שבו ילד בן שלוש מנסה להכניס מברג אל תוך שקע חשמלי. ברור מאליו שיש כאן סכנה ברורה ומיידית לשלומו של הילד וצריך למנוע את הדבר. ישנן כמה אפשרויות, אבל הנה שתי העיקריות: א. להעיף לילד סטירה ולהגיד לו נו-נו-נו, אסור! או להסביר לו, אחרי שירגע מבכיו, מדוע זה אסור. ב. לתפוס את הילד ולמנוע ממנו לעשות זאת (פיסית) ואז לנסות להסביר לו או פשוט להגיד לו שזה אסור, בלי לנמק יותר מדי (אם הוא אינו שואל). במקרה השני, "הנחת העבודה" היא שהילד רצה לבצע משהו שאסור לבצע ושעלינו למנוע זאת ואז להסביר לו, מתוך הנחה שאם יבין, מה טוב; ואם לא יבין, נאלץ למנוע זאת שוב. כמובן שאם גישתנו כזו, נעשה מאמץ מרבי למנוע הישנות של המצב, לדוגמה באמצעות כיסוי השקעים. היתרון הגדול של השיטה הזו טמון בכך שכל הגורמים המעורבים (ההורה, המברג, השקע, וכו') נותרים "נייטרליים" מבחינה מוסרית בעיני הילד. החולשה הגדולה של השיטה הזו טמונה כמובן באפשרות שהילד לא יבין את הקישור וידרוש מאיתנו להישאר ערניים. במקרה הראשון, "הנחת העבודה" דומה, והתזה היא שאם נכה את הילד, ניצור קישור כלשהו בין הכאב לבין הפעולה האסורה והילד יקשר באופן אינטואיטיבי בין הדברים בנוסח מברג+שקע=אסור. כמובן שכדאי "לגבות" את הפעולה הזו בפעולת מנע כמו כיסוי השקעים. הבעיה העיקרית בשיטה זו היא שהקישור האינטואיטיבי עשוי להיות שונה לגמרי מזה שחשבנו עליו כאשר הכינו את הילד. הילד יכול לחשוב, לדוגמה, שכועסים עליו מסיבה אחרת לחלוטין, שלא אוהבים אותו, שהוא רע, שהכנסת מברג לשקע היא משהו מפחיד במיוחד או, לחילופין, אסור ולכן מושך במיוחד, וכן הלאה. במקרה של אי-סטירה, המצב פשוט יחסית מבחינת השלכותיו. במקרה סטירה, יש לנו מגוון השלכות אפשריות ולמעשה אפשר לאמץ אותה רק במקרה ומניחים כי הילד פועל בהתאם להתניות פשוטות מאוד שעובדות תמיד באותו אופן, ממש כמו חינוכו של כלב לא לחרבן בבית. לדעתי, בשיקלול בין שני הדברים, הכף נוטה באופן ברור וחד משמעי לעבר אי-סטירה. ======= באופן כללי יותר, כמובן שאין זה מעשי לומר כי יש לאסור באופן מוחלט הכאת ילדים ולהכניס את העבריינים לכלא. הורים הם בני אדם וככל אדם הם עשויים לכעוס (בצדק או שלא בצדק), לאבד את עשתונותיהם, להבהל ולבטא את בהלתם באמצעות סטירה, וכדומה. החיים הם מה שהם ואין טעם לנסות ליצחקדמן אותם. מה שאני יוצא נגדו הוא הנסיון ליצור אפולוגטיקה סביב העניין הזה, כדי להצדיק בדיעבד או לצורכי עתודות את ההכאה בנימוקים קלושים ש"זה לטובתו" או "לפעמים צריך". אף פעם לא צריך. אבל לפעמים זה קורה. כשזה קורה והתרגזתי וסטרתי לילד, נרגעים, מתנצלים, נוטלים על עצמנו את האשמה, מסבירים מה קרה לנו ויאללה, מדפדפים את זה. הנזק נגרם כבר, אין טעם להחמיר אותו באמצעות טענה שזה בעצם דבר טוב, או שזה "הגיע לו" או ש"ככה צריך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והכל עובד משום שילדים קטנים, בדיוק כמו אנשים מבוגרים, הם יצורים רציונליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? הלא הטיעון שלי הפוך בדיוק (בנוגע לכך שאינך מבינה את המונח "רציונלי" כבר נואשתי...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי התכוונת לכתוב: יש רק 120 אלף מורים. לרבים מהם ראוי להפליק מכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אבל אם אני הייתי כותב את זה היינו נכנסים לשרשור ארוך על הימין הקיצוני הדתי המטורף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מורים לא לומדים הרבה ממכות. באופן כללי, מורים בד''כ לא לומדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב למחות על הזלזול במורים. המשימה המוטלת על המורים היא בלתי אפשרית בעליל והכלים הניתנים להם הם כה עלובים שכשלונם מובטח מראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון. אבל מכות הן לא ''כלי'' לשום דבר. (לפחות לא לשום דבר טוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מתכוון לסרגל, מקל קטן ו(למקרים קשים באמת)נבוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כך, הכלי הוא מקור המכה, לא המכה עצמה. בייחוד מקל קטן, שטוב לשיטת הבדידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הוריו של תלמיד כיתה ז' באחד מבתי הספר בנהריה הגישו היום (א') תלונה במשטרה לאחר שלטענתם מורתו טילטלה אותו בחוזקה והשפילה אותו בפני שאר התלמידים לאחר שפטפט והפריע למהלכו של השיעור "זה נורא עצוב ומזעזע שאלו הדרכים שבהן המורה בחרה לנקוט כדי להשקיט תלמיד", אמרה ל-ynet אמו של הילד. לפני כעשרה ימים, במהלך שיעור ביולוגיה, פטפט הילד עם אחד מחבריו לכיתה. הילד סיפר ל-ynet: "דיברתי ולאחר מכן נעמדתי והמשכתי לדבר. המורה הוציאה אותי החוצה וכאשר חזרתי ונכנסתי לכיתה היא אמרה לי לעמוד בצד. פתאום, בלי שהבנתי מאיפה זה מגיע, אחזה בי והחלה לטלטל אותי בחוזקה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו שומעים מה אמרה האם ומה אמר הילד (שלא מתבייש להגיד שהוא דיבר באמצע השיעור, כנראה) אבל משום מה לא כתוב כלום על מה אמרה המורה. זה נורא עצוב ומזעזע שככה מציגים בצורה חד צדדית פרשיות עגומות שכאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק פוסטמודרניסטי במורה שמעיפה ילד החוצה מהשיעור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשגרנו באירופה שלחתי את הילד שלי בן ה-4 לגן עירוני שם חלק גדול מהיום הוא ישב ליד דפי עבודה עם שזיף אחד שני שזיפים וכו' כי בסוף השנה הם עוברים איזה מבחן של משרד החינוך. העברנו אותו לגן אנתרופוסופי ושם הוא שיחק עם בדים צבעוניים והקים אוהל רועים או ארמון לפי מצב הרוח, בנה בקוביות עץ או רכבת מכסאות הפוכים, הכין עוגות יום הולדת או עוגות רעל בארגז חול, שמע כל יום שירים שהגננת שרה וסיפור מומחז עם בובות בסוף כל יום, האמין שגמדים קיימים ואחד מהם אפילו שם לו דברים תחת הכרית כשהשן נפלה לו, אפה לחם, הכין ריבה מפירות, צייר בצבעי מים, ניקה את הגן כל יום מהטינופת שהוא וחבריו עשו, ועוד כל מיני עשיות חסרות תכלית שכאלה. בקיצור, לא למד כלום והיה מבסוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה לא למד כלום? אם הוא למד לבנות אוהל או ארמון, להכין עוגות יומולדת ואפילו עוגות רעל (כישור חיים חשוב לכל הדעות), לאפות לחם ולהכין ריבה - זה ודאי לימוד הרבה יותר נרחב ואינטנסיבי מכל מה שלומדים כאן בגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא, נדמה לי, שנראה לך שהוא לא למד כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה היא שאתה לא מזהה אירוניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שאני לא מזהה פעם ראשונה או שאתה לא מזהה פעם שנייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בגיל שש נאלצתי לקטוע את לימודיי כדי ללכת לבי''ס''. (שכחתי מי היה הדובר, נראה שהפעם לא אביא גאולה לעולם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
('בילדותי' ולא 'בגיל שש', אגב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. חשדתי שזה הוא, אבל לא רציתי להסתכן. נראה לך שגם בהפרש כזה אפשר להביא את הגאולה? (או לפחות - שגם אם תתמהמה, בוא תבוא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |