בתשובה לראובן, 06/04/05 18:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאוד לא נעים לחשוב על זה, אבל בהחלט ייתכן שדורון צודק ושהכרטיס הוא בעצם חסר משמעות. למעשה, כך עולה גם מכאן: "העובדה שלנפטר יש כרטיס אדי מהווה ביטוי לשאיפתו לתרום איברים ולהשאיר חיים אחריו ובכך מקלה על המשפחה את ההתמודדות עם ההחלטה לתרום." בסך הכל מדובר במשפחה שאיבדה בן, וכאבה הרב הוביל אותה ליזום תנועה וולונטרית רחבת היקף (או לא רחבה כפי שקיוו) - והוולונטריות, עם כל היפה והנאצל שבה, עדיין אין בטחון שהיא מעניקה לכרטיס תוקף חוקי/מעשי כלשהו. דוגמאות נוספות למצבים מסוג זה אינן עולות כרגע בדעתי, אבל אני משערת שישנן כאלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טבלת מספר הנרשמים לאדי בקישור שהבאת מציגה עליות וירידות חדות בשנים שונות. יש לך איזו השערה למה זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו נאמר, נדמה לי, שעדיין לא קרה שמשפחתו של נושא כרטיס סרבה לתרום את אבריו. כך שלפחות על פניו יש לכרטיס ערך מעשי. כמובן, ייתכן שרוב אלו שנושאים כרטיס באים ממשפחות שממילא היו מסכימות לתרום. אבל אם זה כך, אז גם תוקף חוקי לכרטיס לא היה משנה. אישית, אני מנחש שערכו של הכרטיס רב מבחינת המשפחה המתבקשת לתרום. נדמה לי שרק מיעוט בציבור הוא "רציונליסט קיצוני" שלא מייחס שום חשיבות לגופת יקירם המת-מוחית; השאר, גם אם מחליטים לתרום, מפעילים שיקול של טובת המחכים להשתלה מול מה שהם תופסים כטובת יקירם. ונראה לי שהכרטיס בהחלט יכול להקל (או להקשות, אבל בכיוון הנכון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שטתה צודק: אני לא בדיוק רציונליסט קיצוני (הייתי אומר, רציונליסט מתון), וקשה לי לחתום על הכרטיס הזה. כלומר, אני "מתכוון" לעשות זאת, אבל יש בזה משהו מאוד מעיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי איכשהו מקנן בי החשש שמשהו בי ירגיש את קריעת האיברים הזאת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |