וועדת אור ומגבלותיה - חלק ב' 29080
הדבר המעניין מבחינתי הינה העובדה כי לא מכבר רשמתי תגובה מפורטת בנדון, אי שם בשלהי חודש פברואר, תחת הכותרת 'וועדת אור ומגלותיה'; דיון 422

תגובה זו פרי עטי נכתבה אמנם בהקשר למאמרו של מר קננגיסר 'זה שיורד', אך הדבר אשר יותר מכל הפליא אותי היה שלא קיבלתי ולו תגובה אחת ובודדת על תגובתי/הערתי זו.

חמור מכך; עורכיו הנכבדים של אתר זה לא בחרו כלל לנכון להביא כל ידיעה על דבר התהוות וועדה זו תחת הכותרת 'חדשות' - דבר אשר הוא לי לחידה עד עצם היום.

היום, כחצי שנה לאחר כתיבת תגובתי האמורה, אין כל ספק בליבי שממצאי וועדה זו אכן עלולים להיות בבחינת חומר נפץ פוליטי עבור אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, היות והללו - ומבחינתם בצדק - אינם ולא יהיו מסוגלים לקבל חוות דעתה המלומדת של וועדה זו לעולם.

מבחינה זו נדונה וועדת אור לכישלון מוחץ, היות וסך הציפיות העומד והקיים כלפיה כגוף חוקר, אינו יכול ויוכל למלא אי פעם ציפיות ערביי ישראל לדין צדק - היות ולשיטתי אין וועדה זו יכולה 'לבגוד' במחולליה ובשולחיה המימסדיים, ועל כן מתמצה תפקידה העיקרי בנסיון דחיקת הקץ וכיבוי שריפה כללי, נסיון העתיד להתגלות כעקר לשיטתי.

דומה כי השאלה המרכזית המרחפת על דיוני וועדה זו, אשר ממנה כולם נסים כמפני סופה, הינה האם מצאה מדינת ישראל עצמה במצב מלחמה מחודש ערב ראש השנה היהודי עם תושבי השטחים הכבושים ככלל ועם אזרחיה הערביים בפרט, או שמא המדובר היה בהפגנות יצריות מסוג ההפגנות העשויות לאפיין ציבורים חרדיים בבני ברק ובירושלים.

כל זמן שלא תימצא תשובה לשאלה-מרחפת גורלית זו, הרי שדיוני וועדה זו אינם כה רלבנטיים להבנת המימסד היהודי-ישראלי עצמו.

א. מאן

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים