בתשובה לטל כהן, 10/04/05 11:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפתרון הוא לשלב whitelisting במודל. אתה עדיין תוכל לשלוח בלי בול, אבל אז הפילטר של המקבל "יאכל" אותו. הרעיון הבסיסי צריך להיות שכשאתה נותן את כתובת האימייל שלך אתה תצטרך לתת גם מפתח שמאפשר לשולח המסויים לשלוח לך אימייל. אם הוא מתחיל לזבל אותך, תחסום לו את המפתח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זאת כבר הצעה מאוד מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שזה יקרה, כולם אבל כולם צריכים להסכים על סכימה אחת, ולעבוד לפיה. ואז לשדרג את כל השרתים בעולם כדי שיתמכו בה. לא בלתי אפשרי, אבל מאוד מאוד סביר. (גילוי נאות - כותב שורות אלה מרוויח את לחמו מהיות המודלים המוצעים לפתרון הבעיה לא מאוד ישימים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שבגללה ההצעה הזאת מאוד מעניינת, היא שהיא לא דורשת "שכולם אבל כולם צריכים להסכים על סכימה אחת, ולעבוד לפיה. ואז לשדרג את כל השרתים בעולם כדי שיתמכו בה". היא ניתנת ליישום פשוט ברמת השרת של החברה או אפילו ברמת הclient. אני יכול לממש את המנגנון הנ"ל בclient ה web-י של החברה שלנו לפני סוף השבוע. השרת/client יספק מאגר של מזהים יחודיים, וינהל את המאגר הנ"ל. המשתמש יוכל להוסיף מזהה, ולנהל לעצמו רשימה של אנשים שהוא שלח להם את המזהה הזה. את המזהה הוא יצמיד לתחילת שם המשתמש שלו כשהוא נותן את כתובת המייל שלו. למשל במקום לשלוח למישהו את המייל שלי someone@somwhere.com אני אשלח לו את הכתובת uw194ac-someone@somewhere.com. במקביל אני אסמן את המזהה uw194ac כפעיל. נניח שבהתחלה אני מאפשר גם קבלת דואר מהכתובת הבסיסית, עד שאני מעדכן את כל האנשים שאני בקשר איתם בקשר לשינוי. אני יכול לחלק לכולם את אותו המזהה, או מזהים שונים. החלק הזה לא שונה משינוי כתובת רגיל, כמו שקורה לכל אחד מדי פעם. הכי סביר לתת לכל האנשים שאתה בקשר איתם מזהה אחד, ולכל הרשמה או משהו דומה מזהה שונה. מהרגע שלכל ה contacts שלי יש מזהה פעיל, אני סוגר את הכתובת הבסיסית, ומקבל רק אימיילים עם מזהה פעיל. אם אני מקבל ספאם בשלב הזה, הספאם חייב לבוא מאחד המזההים שחילקתי, נניח y2t73kd. אני בודק מי נמצא על המזהה הזה, מעדכן אותו עם מזהה חדש או לחליפין מסנן "מנייקים, מכרו את הכתובת שלי ! אין בעייה..." ומבטל את המזהה. הכתובת y2t73kd-someone@somewhere.com מרגע זה לא פעילה, והספאם נעצר. שאר העולם נשאר אדיש לחלוטין לכל העסק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמו פרח מזכרוני. זה עשוי לעבוד ברמת המשתמש הבודד, אבל לא ברמה ארגונית. ארגונים לא יכולים להרשות לעצמם לא לקבל דואר מאנשים שאינם מכירים. ואם אתה כבר מפרסם את הכתובת עם המזהה, מה השגת? ואל תשכח שספאם לא פעם נשלח לכתובות אקראיות. ברגע שתהיה סכימה נפוצה של כתובות פלוס המזהה שלהן, הספאמרים פשוט יוסיפו את המזהים האפשריים לאלגוריתם האקראי של הכתובות. מה שאומר שאמנם מעט מהן יחדור לתיבה שלך, אבל העומס על השרתים לא ירד. פתרון שכן מצא חן בעיני, שוב ברמת המשתמש הבודד, היה שרת דואר מבוסס ווב, שעל כל דואר משולח לא ידוע, היה אוטומטית מחזיר בקשה לאימות אנושיות השולח. ומרגע ששולח מסויים אישר את עצמו, דואר ממנו נכנס אוטומטית לתיבה שלך. נדמה לי שלשרת שנרשמתי אליו קראו Bluebottle. אני מניח שהחשבון שלי שם נסגר מזמן, מחוסר שימוש. מה לעשות, אני לא חסיד גדול של דואר מבוסס ווב. לא נוח לי כמו תוכנת דואר "אמיתית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מדבר עליו זה bruting וזה לא שונה מניסיון לעשות bruting לסיסמא בת 8 תוים שמורכבת ממספרים ואותיות. bruting, כידוע לכל, לא כ"כ עובד1. בקשר לארגון אתה צודק, אבל אפשר לצמצם את הבעיה לכתובת אחת "ציבורית" (support, sales, contact, info וכו') ולהגן על כל שאר הכתובות ה"פרטיות". זה עדיין שיפור משמעותי. _________ 1 נסה בשביל הכיף לכתוב תכנית קטנה ב C שתנסה לעשות bruting לסיסמא בת 8 תוים. פזר מעט פלט של סטטיסטיקות והתקדמות, אפשרויות delay שונות (לבחינה בתנאי רשת שונים) ואולי איזה MD5 קטן באמצע, ככה בשביל הטעם. בתיאבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות העיקריות היא זיהוי השולח. נכון לעכשיו אני יכול לשלוח אליך הודעת דואר אלקטרוני בחתימת נשיא ארצות הברית. איך יזהה השרת שההודעה לא נשלחה ממנו? על ידי איתור האיזור הגיאוגרפי שממנו נשלחה ההודעה? כל הרעיון של דואר אלקטרוני הוא האפשרות שלי לשלוח אותו מכל מקום בעולם, גם כשאני עובד במחשב זר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שאני לא הבנתי את התגובה שלך, או שאתה לא הבנת את התגובה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון עיוועים- אולי אפשר לנסות משהו כמו mac-learning? מי שמעולם לא שלחתי לו דוא"ל יכנס לתיקיה ( שאסרוק לעיתים נדירות יחסית) ומי ששלחתי לו דוא"ל בחצי שנה (נניח) האחרונה, יכנס אלי לרשימה הלבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שתוכנת הדואר שלי (Incredimail) עושה ופעם בשלושה ימים היא מזכירה לי לעבור ולרוקן או לאשר את ההודעות שהצטברו בתיקיית הזבל, דבר שהוא מלאכה קלה מאוד (כ10 שניות) כאשר הזבל מרוכז ביחד. כתוצאה מכך, איני סובל כעת כמעט לגמרי מדואר הזבל, למרות שהוא מהווה את רובו הגדול של הדואר שאני מקבל. עדיין כמובן שספקי השירות והתשתית וכנראה גם המחירים שהם גובים, כן מושפעים מעומס הזבל. בעזרת תוכנה זו, שאגב מחוברת גם לדואר הוובי שלי (yahoo בתשלום וגוגל בחינם), קיבלתי היום את הקישור הבא מאימי, וזה שיפור לעומת העצות לחיים בריאים (ידעת שבקליפת השקדים יש ציאניד ולכן חייבים להשרות אותם במים כדי לקלפם? אלא אם אתה כמוני ואין לך משהו אישי נגד החומר. וגם שבננה זה הדבר הכי בריא שקיים ואולי אני חי בזכות זה שהיא מבטלת את הציאניד של השקדים שאני בולס כל הזמן?) ומאושרים יותר (אם כל יום אעשה אישזהו משהו שאני לא זוכר כרגע אז אהיה מאושר, מאוזן ועוד משהו - אולי נורמטיבי): http://www.eviltree.de/zoomquilt/zoom.htm . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עצי שקדים (לא במטעים) שאף בעל חיים לא מתקרב אליהם בגלל רמת הציאניד הגבוהה בפירותיהם. שקדים לא מקולפים ולא מבושלים יכולים להיות מסוכנים למדי, במינון גבוה. איזה חומר בבננות סותר את הציאניד שבשקדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין הבננה הובא בסמיכות מטעה לנושא השקדים. אז באמת שקדים יכולים להיות מסוכנים? חשבתי שזה שטות. אז כמה שקדים מותר לאכול? אני זוכר שכשהייתי קטן, אחד לכמה שקדים היה מר. היום זה כבר לא קורה. האם אתה יודע מדוע? האם במרים יש יותר ציאניד מבאחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירות רבים מכילים ציאניד (חלקם רק בגלעין), אבל בשקדים יש ריכוז טבעי גבוה יחסית לפירות אחרים. הכבד מפרק כמויות קטנות של ציאניד, אבל ריכוז גבוה יכול לגרום למוות מיידי, או להצטבר באיברים ולגרום נזק רב לאורך תקופה ארוכה. זוכר את הפרסומות לחפצים חשודים? לא סתם אמרו שם לבדוק אם למכתב ממקור לא-מזוהה יש ריח של שקדים... אחד הסימפטומים להרעלת ציאניד הוא הבל פה בריח שקדים מרים, אשר מכילים יותר ציאניד משקדים מתוקים. שמעתי פעם סיפור (כנראה אגדה רורלית, אבל לך תדע) על משפחה שלמה שנפטרה לאחר שאכלה עוגה שהוכנה משקדי בר שנקטפו בעת טיול. כיום, כנראה בשל סלקציה גנטית של החקלאים, ריכוז הציאניד הממוצע בשקדים מתורבתים נמוך מזה של שקדי הבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קליית שקדים מצמצמת את כמות הציאניד? חוץ מזה, אם ידוע לך, לשם מה הציאניד? האם זה אמצעי הגנה (כנגד חרקים למשל)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגביך, אבל כתובת הדוא''ל שלי מופיעה בכל מיני מקומות - באתר הבית שלי, בעמוד הכותב שלי באייל, וגם בכל תגובה שאני כותב באייל. אני מפרסם את הדוא''ל שלי כי אני רוצה שאנשים יוכלו להגיע אלי. בשיטה שלך, אני לא אוכל לפרסם את הדוא''ל שלי כלל. זה בערך כמו להפוך את הטלפון שלך לחסוי כי כל הזמן מטרידים אותך - כלומר, זה פתרון בעייתי מאוד, אם אתה לא מסוג האנשים שחושבים שאם הם צריכים להשיג אותך, אז הם ידעו איך לקבל את הטלפון שלך. הפתרון חייב לאפשר לאנשים להמשיך להפיץ את הכתובת שלהם לכל דיכפין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה וגם יובל לא הבנתם את הרעיון שאני מתאר. אין שום בעיה להפיץ את הכתובת. רק שאתה לא תפיץ את הכתובת dubi@haayal.co.il, נניח, אלא כתובת אחרת, למשל 92k57f3-dubi@haayal.co.il. ברגע שתחליט שהכתובת הנ"ל סופגת יותר מדי ספאם, אתה יכול לייצר כתובת חדשה, נניח 2jd74jd3-dubi@haayal.co.il, לפרסם אותה במקום הישנה, ולחסום את הקודמת. אחרי כתיבת ההודעה הקודמת גיליתי שyahoo כבר מציעים את השירות הזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לתעבורת הדוא"ל להגיטימי שלי אני אצטרך להוסיף עכשיו דוא"ל דו-שבועי מכל מי שאני מכיר, בערך, שמבשרים לי שאת ה-J השלישית בכתובת שלהם צריך להחליף מעשיו ב-W? ואז כל פעם אני אאלץ לעדכן את ספר הכתובות שלי בשביל זה? תודה, אבל לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהעובדה שאתה סתם מגזים, זה גם לא כ"כ תלוי בך. אתה תקבל מדי פעם מייל "אני מחליף כתובת ל 329dj47s-tal@haayal.co.il". תעשה קופי-פייסט ותשנה את הכתובת של טל ברשימת כתובות שלך. בקשר לעצמך, אתה יכול לא להשתמש בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. אתה חושב שמישהו באמת ירצה להסתבך ככה? מה שכן, מה בדיוק המניעה בכך ששליחת המייל, והתיקון, ייעשו בצורה אוטומטית לאנשים שב"רשימה הלבנה" שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמעו, לא העלתי תכנית איך לשנות את העולם. הייתה הצעה אחת של טל, שחשבתי שהיא לא כ"כ פרקטית בגלל מורכבות היישום שלה. אפופידס הזכיר אפשרות אחרת, שנראתה לי יותר פרקטית מבחינת יישום נטו, אז אמרתי, "זה כבר רעיון מעניין". למה ? כי כדי לשיים אותו לא צריך לעשות בדיוק את מה שהספאמר האלמוני טען שצריך לעשות - לשנות הכל מראש. לגבי העדפות של המשתמשים, זה לא כ"כ מעניין אותי. ברור שלא כל רעיון מתאים לכל אחד. אבל רעיונות שמכריחים את השולח או את מפעילי השרתים (או שניהם) לבצע שינויים מקיפים בגישה ובכלים לפני שאפשר ליישם אותם נראים לי אינהרנטית לא יישימים. האפשרויות היחידות שעוברות את הסף הזה בעיני, הן כאלו שניתנות לביצוע בלי להכריח אף אחד אחר לעשות שום דבר. לגבי "מישהו באמת וגו"', לא יודע, אבל yahoo! מציעים את זה בתור שירות בתשלום. כנראה שמישהו מוכן אפילו לשלם על זה. ושוב אני מסביר: העיקרון הבסיסי הוא בסה"כ משהו שהרבה אנשים עושים בלאו הכי: יש להם כתובת "נקייה" אחת שהם שומרים אותה נקייה על ידי-כך שהם לא חושפים אותה, ורק לאנשים שהם מכירים יש גישה אליה. בכל סיטואציה שבה נדרש למסור כתובת מייל לצורך הרשמה או כל דבר דומה, משתמשים ב alias זמני. כשalias מסויים סופג ספאם, זורקים אותו. הסבירות שהכתובת הספאם-free שלך תיפול לידי ספאמרים נמוכה בהרבה בשיטה הזאת. אבל מה שחשוב זה שזה סתם עוד מנגנון שאפשר להשתמש בו ואפשר לא, והוא לא מכריח אף אחד לעשות שום דבר. עכשיו אפשר די עם ה"נו באמת"-ים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שכתובת Spam Free לא תשאר כזו להרבה זמן- גם אם אתה נותן אותה רק לקרובים אליך. שלושה תסריטים נפוצים מאוד: * מישהו מהקרובים אליך מעביר אליך (ולעוד מליון אנשים) מכתב שרשרת, כשהכתובת שלך גלוייה. מכתב השרשרת מתגלגל הלאה, ועימו הכתובת ה"חסוייה" שלך. * הרבה וירוסים כיום אוספים כל כתובת דואר שהם מוצאים על המחשב אותו הם הדביקו, ומעבירים את הכתובות לספאמרים. חלק מהוירוסים שולחים ספאם ישירות לכתובות הללו. חלק אחר משתמש בכתובות הללו לזיוף כתובת השולח. ברגע שאחד מהקרובים אליך נדבק בוירוס כזה, הכתובת שלך כבר בידי ספאמרים ואינה חסויה. * אחד מהקרובים אליך מתקין תוכנה כמו סקייפ ומאשר לתוכנה לשלוח אליך מייל ולשאול אותך האם אתה רוצה גם להתקין. אני לא יודעת לגבי סקייפ ספציפית, אבל הרבה תוכנות שמציעות פיצ'ר כזה גם מעבירות את הכתובות הללו לחברה האם (ולגבי סקייפ, קיבלתי הזמנה אוטומטית להתקין סקייפ ממכר, וכששלחתי לו מייל תהייה על כך, התברר שהוא שדרג את התוכנה, ולא שם לב שהוא אישר לה לשלוח הודעות כאלו לכל מי שבספר הכתובות שלו). תסריט דומה מאוד הוא שמי שקרוב אליך מתחבר לרשת חברתית כלשהי כמו פרינדסטר, או סתם רוצה לשלוח לך הזמנה לג'ימייל, והופ! לצד שלישי יש את הכתובת שלך. סה"כ, שיטת הכתובת היחודית לכל אחד קיימת כבר כיום ברוב ספקי האינטרט (עם כתובת בנוסח realmail+123@exmaple.com - כשמה שאחרי הפלוס יכול להיות כל דבר, ולא צריך להגדיר משהו מיוחד בחשבון שלך. למידע נוסף: אבל מהסיבות הללו (ואחרות) התגלה שזו שיטה פשוט לא יעילה לאורך זמן, ולכן היא לא ממש זכתה לתפוצה נרחבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן חשבתי על זה. אפשר גם לא לתת לחברים את הכתובת הרגילה, אלא alias כלשהו (alias אחד לכל החברים), ולהחליף אותו אם המצב הופך להיות בלתי נסבל. דבר שני לא כל "צד שלישי" זה ספאמר מקצועי. הספאם שאני מקבל מכמה צד שלישי כאלו, הוא כלום לעומת הספאם שאני מקבל בקשר לויאגרה, סלבריטאיות עירומות, תרופות זולות, משכנתא בחו"ל, ושאר מיני דברים מעצבנים. הסוג השני נכנס בתדירות של כמה פעמים ביום, בזמן שהסוג הראשון מגיע בתדירות של פעם או פעמיים בחודש, פר שולח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>דבר שני לא כל "צד שלישי" זה ספאמר מקצועי אולי לא, אבל אחוז גבוה מאוד שלהם הוא כן (ובמקרה של וירוסים, התשובה היא "כן" רבתי, והם נפוצים מאוד ולא תמיד גורמים להתנהגות מעוררת חשד במחשב, כך שקל להדבק ואפילו לא להיות מודע לכך). ובכל מקרה, ברגע שהכתובת בידי "צד שלישי", איבדת שליטה עליה- וזה קורה בתדירות גבוהה מאוד. במילים אחרות: המנעות מספאם ע"י הסתרת הכתובת מספאמרים לא עובד. הם יקבלו אותה בין כה וכה במוקדם או במאוחר. >אפשר גם לא לתת לחברים את הכתובת הרגילה, אלא alias כלשהו (alias אחד לכל החברים), ולהחליף אותו אם המצב הופך להיות בלתי נסבל. אבל אז שוב נתקעים עם הבעייה שציינו קודם- מהר מאוד הכתובת הופכת "מזובלת", ואז צריך להטריח את כל החברים שוב עם כתובת חדשה (ואחרי מספיק פעמים, הסיכוי שמישהו ישכח לעדכן את הכתובת שלך אצלו ושעקב כך תפסיד דואר שכן רצית נהיה משמעותי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה פרינדסטר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתר שמשמש לניהול וארגון ה"רשת החברתית" שלך (בדומה ל- http://www.linkedin.com ו- http://www.orkut.com ). אאל"ט, הוא נרכש לאחרונה ע"י יאהו!. (לא, אין לי שם חשבון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "ניהול ואירגון הרשת החברתית" שלי? (כי גם אם שני האתרים האחרים אני לא מכירה) _________ העלמה עפרונית, מבינה מהר כשמסבירים לאט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש באתרים עצמם הסבר. בכל מקרה, על רגל אחת- "רשת חברתית" ו"תוכנה חברתית" הן באז-וורדז שמסתובבות היום הרבה. העקרון הוא פשוט: חבר מביא חבר בצורה גרפית. את נרשמת לאתר, וכן גם החברים/מכרים/ידידים/בני משפחה/קולגות שלך, ואתם יכולים ליצור קהילות קטנות. את יכולה לפגוש גם אנשים חדשים, אם כי בחלק מהאתרים את יכולה ליצור קשר רק עם אנשים שקשורים לאנשים ברשת החברתית שלך (במטרה לעזור בסינון). הנושא יותר גדול מזה, ולא מאוד התעמקתי בו. הנה בלוג שעוסק בנושא: והנה מאמר מקיף הרבה יותר מההסבר הצולע שלי, מתוך וויקיפדיה על "שש דרגות ההפרדה", העקרון מאחורי הרבה מהאתרים האלו: ומאמר אחר, פחות טוב, על "תוכנה חברתית"- החלק הטוב בו הם הקישורים למידע נוסף: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LinkedIn שהזכרת קודם מיועד ספציפית לאיתור מועמדים לעבודה, לחיפוש עבודה ולפיתוח עסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגידו, אפרופו דיון זה, האם הגיע אליכם דואר מאחד בשם מאיר עזרא, הכולל ציטוט מרון הבארד ועוד איזה מלל ניו-אייג'י חסר ערך? לפי רשימת הכתובות הנלווית למסמך המרשים שקיבלתי, אני מסיק שכתובתי נלקחה מהאייל (אשר על כן בדעתי להישאר אלמוני לזמן מה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |