בתשובה לתובל, 11/04/05 22:31
חופשיים 292293
הנ"ל לגבי מבוא לכלכלה.
לגבי כוונותיך, אני מקווה שהן מהוגנות (בחיאת אני בקושי יודע למה אני מתכוון).
הטמעת השוק החופשי כערך 292308
מומלץ לקרוא את הקישור, שעוזר להבין קצת את גישתם של חלק מן הכלכלנים וכיצד היא נוצרה:
"למרבה ההפתעה, בניסויים כאלה מוצאים שהחלוקה ההוגנת של חצי-חצי היא הנפוצה, ושהמחלק אינו
מנצל את מעמדו העדיף. אולם בקרב תלמידי כלכלה, המחלק מקבל באופן עקבי, ומובהק סטטיסטית, יותר
מאשר במקצועות אחרים.

טבילת האש של הסטודנטים לכלכלה היא בקורס המבוא לכלכלה. אנשי משק רבים אמרו לי שהפרק
החשוב בלימודיהם היה המבוא לכלכלה. הקורס נבנה על ידי אבי ההוראה והמחקר הכלכליים בישראל, דן
פטינקין. המבוא למיקרו-כלכלה, שעניינו פעולת השווקים ויעילותם, נותר כמעט ללא שינוי לאחר עשרות
שנים של הוראה. למדתי אותו כסטודנט שנה א' ב-‏1966, ולימדתי אותו פעמים רבות מאז. בעזרת שורה
של מודלים כלכליים הקורס מצליח להטמיע בבוגריו מסרים גלויים וסמויים.

המסרים הגלויים: תחרות חופשית בשוק היא אופטימלית ואין צורך בכל התערבות. יש מקום לפעילות
הממשלה במשק רק כאשר יש כשלי שוק. המסרים הסמויים: בקורס מדברים על "התערבות הממשלה
בשוק החופשי"; כלומר, זו פגיעה בחירויות הפרט. ניתוח המיסוי עוסק רק בהפרעת המס לפעילות השוק
ואין מלה על הפעילות הנחוצה שהמס מממן. כלומר, המיסוי רק מזיק. כשלי השוק הם בענפים שוליים,
כמו זיהום אוויר, ולכן הממשלה צריכה להיות קטנה.

מהמסרים האלה עולה שהשוק הוא טוב ויעיל והממשלה מיותרת ולא יעילה. מסרים אלה מתחזקים
בלימודי המיקרו-כלכלה בשנה ב'. מה הפלא שתלמידינו חושבים שאין טוב כמו השוק ואין רע כמו המגזר
הציבורי, ומכאן, שאין טוב מהפרטת המגזר הציבורי?"
הטמעת השוק החופשי כערך 292377
א. אני מסכים עם כל דבריך.
ב. אולי בגלל המרצה שלי במבוא ל.. תמיד חשבתי שהקורס לא השתנה מאז 1866.
חופשיים 292401
התגובה הקודמת שלי יצאה מרושלת. מה שהתכוונתי לאמר זה שאם יש לך השגות לגבי מה שכתבתי, כדאי שתאמר איפה הכשל הלוגי בטיעון שלי ולא טיעונים כללים בנוגע למה שלמדתי ב''מבוא לכלכלה''. כי אני לא רואה איפה הטיעון שלי בנוגע ל''מדוע חברות פרטיות הן יותר יעילות מחברות ממשלתיות'' (וגם יותר טובות עבור הצרכנים) הוא שגוי.
חופשיים 292528
בניגוד להנחה הנהוגה במבוא לכלכלה אנשים אינם עובדים / פועלים רק לטובתם, על אחת כמה וכמה רק בשביל להרוויח עוד כסף.
אם אני צודק וההנחה הנ"ל שגויה (ומאוד שיטחית) אין סיבה להניח כי עובד ממשלתי יותר/פחות יעיל מעובד במגזר הפרטי.

לדעתי אדם פועל מהרבה סיבות והשילובים שלהם דבר שיוצר אין סוף מניעים.
כיוון שכך (ומשום שאירגונים מופעלים על ידי אנשים) אין שום סיבה להניח יתרון יעילות של דרך אחת (ממשלתית/פרטית) על פני השניה.

העדיפות/חסרון של אירגון ממשלתי/פרטי נובע בדך כלל ממטרות האירגון.

דוגמאות פשטניות בסיגנון המבוא ל..:
הדוגמא הכי פשוטה היא מערכת הרפואה במדינה בעלת אחריות חברתית. מטרת מערכת בריאות ממשלתית היא מקסימום בריאות למקסימום אנשים, מטרת מערכת בריאות פרטית היא מקסימום רווח. בהנחה ששתיהן עובדות באותה יעילות, המערכת הממשלתית תספק יותר בריאות.
נגזרת: העלות של רפואה מונעת (חיסונים, איבחון מוקדם ועוד) קטנה מאשר ריפוי. הרווח הכספי מהווה בדרך כלל אחוז מסוים מההכנסה.
תחת הנחת היעילות, מטרתה של מערכת פרטית תהיה יותר רווח, לכן היא תבחר בפרוצדורות יותר יקרות. מטרתה של מערכת ממשלתית יותר בריאות, לכן תבחר ברפואה מונעת.
מכאן שמערכת בריאות ממשלתית שווה למערכת פרטית תהיה זולה יותר לאזרח.

דוגמא הפוכה כבר ניתנה כאן, ייצור טלביזיות. ניתן להניח כי מטרתו של אירגון ממשלתי תהיה הספקת מקסימום טלביזיות למקסימום אנשים. אירגון פרטי ינסה להרוויח ללא קשר לשיוויון לכן סביר שייצר מיגוון גדול יותר ומשתנה במהירות גבוהה יותר.
כיוון שטלביזיות אינן מוצר ש"אי אפשר" להתקיים בלעדיו יהיה לצרכן חופש יחסי ושולי הרווח יהיו סבירים (כל זאת מבלי להכנס לשליטת היצרנים בשוק).
חופשיים 295317
ברגע שמערכת בריאות פרטית מבוססת על ביטוח, למבטח יש אינטרס ברפואה מונעת.
חופשיים 295344
זה לא מסתדר עם מה שקורה באופן כללי בארה''ב, למרות שמתחילים לראות שינויים בשנים האחרונות.
חופשיים 295345
מערכת הבריאות בארה''ב איננה פרטית
חופשיים 295346
אתה צודק, כמובן.
חופשיים 295509
מצטער אבל זה לא נכון, למבטח יש אינטרס שהפרמיה והרווח יעלו לכן הוא מעדיף פרוצדורות יקרות. הרווח מהווה אחוז מהפרמיה כאשר הפרוצדורה יותר יקרה הפרמיה יותר יקרה וכך הרווח יותר גדול. לחברות הביטוח קשה להעלות את אחוז הרווח משום שהספקת שרות זהה במחיר יקר מהמתחרים בעייתית. הן מעדיפות לספק שרות יקר יותר, במקרה הנ''ל הן מעדיפות רפואה מתערבת על רפואה מונעת.
הדוגמא האמריקאית היא הוכחה טובה ואכן ספקי הרפואה בארה''ב הם ברובם עסקים למטרות רווח מהזן הפרטי (בניגוד לדברים שנכתבו כאן) והרפואה האמריקאית במונחי תוצר לנפש, היא הרפואה היקרה בעולם.
חופשיים 295533
נראה לי קצת מופרך.

במערכת מבוססת ביטוח הלקוח משלם פרמיה המבוססת על מצבו הבריאותי ביום תחילת הביטוח, וחברת הביטוח משלמת בהתאם למצבו הרפואי במהלך תקופת הביטוח. איזה אינטרס יש לה לשלוח אותו לבדיקות יקרות? כדי שלקראת חידוש הביטוח היא תדרוש יותר כסף?

במצב של תחרות, לא בטוח ממילא שהלקוח לא יעבור למתחרה. יש גם ביטוחים שבהם החברה לא יכולה להעלות את הפרמיה ללקוח ותיק, גם אם מצבו הרפואי השתנה.
חופשיים 295777
לא יודע איך זה נראה אבל אלו העובדות, חברות הביטוח ומערכת הרפואה, כאשר הן עובדות למטרות רווח מעדיפות להשתמש בפרוצדורות יקרות משום שהן מגדילות את הרווח.

התחרות בין חברות הביטוח בארה''ב בדיוק כמו בישראל היא מי מצליחה להרוויח יותר ולצ'פר יותר את ההנהלה.
חופשיים 295839
אולי כדאי שתאמץ כינוי כלשהו, כדי שנוכל להבין אם אתה אותו אייל אלמוני שכתב במעלה הפתיל שכתב על „עסקים למטרות רווח מהזן הפרטי”, משום שכעת אתה כותב על התחרות בין חברות הביטוח בארה"ב שהיא „בדיוק כמו בישראל”.

הביטוח הרפואי בארץ ניתן על ידי קופות החולים. למרות שיש כמה נקודות דמיון בינן לבין חברות ביטוח, יש גם הבדלים רבים. מספר הבדלים בולטים:

1. בארץ המבטח הוא גם נותן השירות.
2. התקצוב הוא ממשלתי.
3. בסעיפים רבים החוק מונע תחרות בין המבטחים וקובע במפורש איזה שירותים עליהם לתת ומה אסור להם לתת.
חופשיים 296498
לא השוואתי את הביטוח הרפואי אלא את התנהלות חברות הביטוח.
ההבדל העיקרי בין ישראל לארה''ב בנושא ביטוח בריאות הוא שבארה''ב מדובר על גופים (אלו שעוסקים ברפואה וביטוח רפואי) למטרות רווח בישראל לא.
חופשיים 296521
זה קצת סותר את מה שכתבת קודם: "התחרות בין חברות הביטוח בארה"ב בדיוק כמו בישראל היא מי מצליחה להרוויח יותר".
חופשיים 296933
מתנצל על חוסר הבהירות של דברי בעתיד אשתדל יותר.
על כל פנים המשפטים אינם סותרים כי אם משלימים זה את זה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים