בתשובה לד''ר בר ביצוע, 15/04/05 19:12
פשע נגד השכל הישר 293400
זו לא חוכמה לתפור שאלה נוחה. השאלה היא איזה מודל מסביר את המציאות: יש מכרז לעשר שנים (ולא "יש מכרז").
ברור לי שיש פוליטיקאים שחושבים בעיקר על הכח האישי שהם יכולים לצבור בתפקיד, אבל גם שיש אחרים, שחשוב להם להשפיע בכיוון שנראה להם נכון וראוי. אם "כח" היה המניע היחיד במערכת, הייתי מצפה למכרז לתקופה קצרה בהרבה.
פשע נגד השכל הישר 293452
אני לא מבין איך אתה יכול לייצר תחזיות כמותיות מהעקרונות. בהתאם לאיך שאתה מסתכל על זה, 10 שנים זה גם הרבה זמן וזה גם מעט זמן ולא ברור לי איך זה עוזר לנו להבין יותר טוב את המציאות. אם זה היה 8.5 שנים היית חושב אחרת?

כאשר נקבעה התקופה (ואני לא ממש בקיא בפרטים) אני מניח שהיו עוד פרמטרים בשיקול, אם המכרז היה לשנה אחת, אף אחד לא היה ניגש אליו תחת הדרישות הנוכחיות משום שזה לא מספיק זמן כדי להצליח לייצר רווחים. האם זה האינטרס הציבורי? לא ממש. זה סתם שיקולים של היתכנות.

"ברור לי שיש פוליטיקאים שחושבים בעיקר על הכח האישי שהם יכולים לצבור בתפקיד, אבל גם שיש אחרים, שחשוב להם להשפיע בכיוון שנראה להם נכון וראוי"

אני לא רואה את ההבדל הגדול.
מנקודת מבטו של האזרח הפשוט. מה ההבדל, נגיד, בין פוליטיקאי "אופורטיוניסטי" כמו אולמרט שרוצה להיות זה שקובע מבלי להתחייב באופן יותר מידי ברור לאיזו אידאולוגיה ופוליטיקאי "אידאולוגי" כמו שאול יהלום שרוצה להיות זה שקובע תוך כדי התחייבות לאיזו אידאולוגיה?
בסופו של דבר שניהם מונעים על ידי הרצון להיות אלו שקובעים. ההבדלים הם, אם בכלל, רק באדרת ה"אידאולוגית" שהם לובשים.
פשע נגד השכל הישר 293568
10 שנים הן שתיים וחצי קדנציות - הרבה יותר מתוחלת החיים הפרלמנטריים של חלק גדול מחברי הכנסת (באופן כללי, כשליש מחברי הכנסת בכל כנסת הם חדשים). היית מצפה שאם המטרה היא כוח, חברי הכנסת היו דואגים שבכל קדנציה (או לכל היותר אחת לשתי קדנציות), תהיה להם השפעה כלשהי.

(הדגמה: כשהכנסת העבירה את חוק הבחירה הישירה, רבים מחברי הכנסת חששו מהפגיעה האישית שיפגעו בעקבות שינוי החוק. הפתרון שנמצא: יישום החוק יתבצע לא במערכת הבחירות הקרובה (1992), אלא בזאת שלאחריה (1996)).
פשע נגד השכל הישר 293639
בוודאי שאורך המכרז משפיע על ההתייחסות שלנו. אם המכרז היה לחמשים שנה, גם אז היית חושב שהמטרה שלו היא השגת כח?

מנקודת מבטו של האזרח הפשוט, פוליטיקאי אופורטוניסט הוא אדם מושחת שהגיע בטעות לעמדה של כח, ופוליטיקאי אידאולוגי הוא הנציג שלו בוועדה; לו היה לי זמן, הייתי הולך לייצג את עצמי בכל הועדות האלה, אבל אין לי, אז אני שולח פוליטיקאי לעשות את זה במקומי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים