בתשובה לערן בילינסקי, 23/07/01 20:43
או"ם שמו"ם? 29421
ראיתי פעם בטלוויזיה שחזור פלשתיני (פתתי) של טקס כנעני קדום.
המשתתפים לבשו סדינים לבנים, צעקו "בעל" וכדומה, וכל העסק היה די מצחיק.
אם אני חושב שהם לא באמת חושבים שהם צאצאי הכנענים, אלא עושים זאת כדי להוכיח כביכול שהם ותיקים מאתנו כאן, זה אומר משהו לגבי הטעם האישי שלי, או שהחשיבה שלי היא פשוט אמת ?
או"ם שמו"ם? 29439
פתטי או לא פתטי, כך בונים מיתוס לאומי, גם בקרב היהודים הייתה תנועה כנענית שהוביל המשורר המנוח יהונתן רטוש, האם היא פחות פתטית? לא יודע, וזה לא משנה. בודאי שזה לא נגזר מהמציאות. עצם המעשה נועד כדי לעצב מציאות. מבחינתם, הם עובדים בשיטת "מצליח" -אם יצליח אז יצליח, ואם צריך אז גם ישלפו פרשנות מתאימה ורשימת מקורות כיוון שאנו עוסקים בניסיון להשפיע על אנשים.

אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, אין קשר בין הניתוח שלך לניתוח שלי. הנחת היסוד שלי בניתוח פוליטי היא שכל מעשה הוא מוכוון מטרה והיא העיקר, כלומר, כשמישהו בהנהגה הפלשתינית חושב שצריך ליצור מיתוס לאומי שיצדיק את זכות הפלשתינים אז ההצגה שהבאת היא אמצעי למען מטרה זו. האם יש כאן עניין של יושר או אי-יושר? לא רלוונטי, כל פוליטיקאי (מבחינתי) משקר כשצריך אומר את האמת כשנוח. מדוע? כיוון שהמטרה מקדשת את האמצעים. לכן, כשאתה (במבחר תגובות) מחליט שמישהו ישר בעוד מישהו אחר שקרן פתולוגי אתה מערבב מין בשאינו מינו. הרי לך למשל ציטוט של יצחק שמיר: "באיזו תורה כתוב שצריך לקיים הסכמים?" או, כאשר נלחץ על ידי עיתונאי "מה שטוב - צריך לקיים". האם מר שמיר הוא אדם ישר בעיניך? יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אבל מה שבטוח שכדי להשיג את מטרותיו הפוליטיות הוא עשוי שלא לומר את האמת. ייתכן ואת האמת שלא כדאי לומר (כי היא לא פופולרית אולי) אפשר להגיד ב"תוכניות מחתרתיות" כמו התוכנית של אמנון זכרוני "הטור השבועי" ביום שישי בין השעות 18:00 ל-‏20:00 בערוץ 33 או תוכניתם של אורן שחור ועו"ד חיים משגב באותו ערוץ, או אפילו "מהיום למחר" עם עימנואל הלפרין ההזוי-מה (אני אישית מת עליו, במיוחד הדמות של פקיד מס-ההכנסה ההזוי ב:"יוד שוורץ ומלחמתו בחיים"). לכן, אתה כנראה צודק בחשיבה שלך שבדוגמא שהבאת יש ניסיון לעצב מיתוס לאומי יש מאין. אבל פתטי או לא פתטי? שאלה ערכית שאינה מהעניין ושהקטגוריות "אמת" או "שקר" לא חלות עליה.
או"ם שמו"ם? 29476
אינך מפחיד אותי עם השם המפורש ''יצחק שמיר'', ברור שהאמירה שציטטת מפיו אינה ראויה, כי הסכמים יש לכבד.
כמובן אי אפשר לשפוט פוליטיקאי רק על סמך אמירה אחת, וצריך לראות את המכלול.
למשל, נתניהו היה ''ידוע בציבור'' כשקרן. זו הייתה סתם תוית שמישהו הדביק לו. לו היו אוספים את שקריו ומשווים למספר השקרים של פוליטקאים אחרים, לא היו מגלים הבדלים גדולים, וייתכן שהיו מופתעים לטובה.
או"ם שמו"ם? 29614
שוב, מה עניין "ראויה" לפוליטיקה? הבה נשאל שאלה היפוטתית. אם למשל יתגלה בהוכחה מדעית כי התנ"ך הוא זיוף, ועם ישראל הוא המצאה ובעצם מדובר בשבטים שונים ולא-קשורים, ודוקא הפלשתינים הם "עם ישראל" האמיתי, האם היית מוותר ונוסע לאירופה כיוון שזה מה ש"ראוי"? הרשה לי לנחש – לא. האמת אינה מטרה פוליטית-מעשית אלא כלי (שלעיתים כדאי להשתמש בו ולעיתים לא), ואדם שידבוק באמת בכל מחיר לא ישיג את מטרותיו הפוליטיות. לכן, מבחינתי, לא יתוייג כ"פוליטיקאי" כיוון שאינו אדם מעשי – הוא לא נוקט באמצעים המתאימים כדי להשיג את מטרותיו (והאמצעי המעשי המתאים יהיה במקרה זה לשקר). מצד שני, הציבור אוהב להרגיש שמספרים לו את האמת ולכן לטעון כנגד יריבך שהוא שקרן (כפי שנעשה לבנימין נתניהו), ואם אפשר, גם למצוא דוגמא או שתיים, זו טקטיקה יעילה.
או"ם שמו"ם? 29622
פתאום נזכרתי שהדוגמה ההפוכה היא הרבה יותר רלוונטית. ישנה טענה שרוב הפלשתינים הם בעצם צאצאים של ערבים שהיגרו לא"י בתחילת המאה העשרים עקב נסיבות כלכליות (העלייה היהודית הביאה עימה פרנסה רבה). נניח שטענה זו תוכח כנכונה. האם אתה מצפה שערפאת יצהיר:"אה, טוב, סליחה, טעינו. הולכים כל אחד למקומו. ביי."?
או"ם שמו"ם? 29694
מה הקשר ?
גם רובנו הגענו לאחרונה, אין אנו מכחישים זאת ואין לנו כוונה לעזוב בגלל זה. לא הגענו כדי לעזוב.
אבל אנחנו מדברים גם על הקשר העתיק שלנו לארץ, והדברים האלה כנראה בעלי משקל. לולא זה הפלשתינים לא היו מנסים לעשות חכמות כאלה.
או"ם שמו"ם? 29695
כבר הופרכה על ידי יהושוע פורת במאמר בניו יורק בוק ריביו
או"ם שמו"ם? 29490
דוגמא אפילו יותר מובהקת היא ציטוט אחר של שמיר: "בשביל ארץ ישראל מותר לשקר".
אוקיי, עכשיו אני מבין... 29503
...הרבה דברים שכתבת, לאור הנחת היסוד שלך (שבטח ציינת בעבר במקום שלא ראיתי) שכל מעשה של פוליטיקאי הוא מוכוון מטרה.

מה שאני לא מבין, איך אתה יכול לתת ניתוח פוליטי על סמך הנחת יסוד שבעצם לא משאירה מקום לטעויות. הרי גם פולטיקאים הם בני אדם, ויכולים להזיק למטרה שלהם, על ידי פליטות פה למשל.

בעצם הנחת היסוד שלך נותנת פתח לכל מיני תאוריות קונספירציה שונות ומשונות, שמייחסות כוונה לכל מיני ארועים נסתרים.

אם הסברת זאת בעבר - התנצלותי, אשמח לקישור.
אם לא - אז סתם הסבר יהיה נחמד.
אוקיי, עכשיו אני מבין... 29617
אהם... אני צריך לאסוף באמת כמה לינקים. נסה ב"נסיגת האיוולת" של יובל רבינוביץ (המקורי, לא 2), "אנרכיה משולחת בעולם" של יוסי גורביץ, "הצביעו ניידר-לאדוק" של גלעד דנבום ובטח במקומות נוספים.
בכל מקרה, הסבר קצר. הטעות, במובן של "פלוני הבין מה צריך לעשות אך בחר בדרך אחרת שברור שתגרום לו נזק" היא בדיוק ההיפך מההנחה שפוליטקאים הם אנשים מעשיים. ברברה טוכמן המנוחה קראה לזה איוולת. אלא מאי? מהכרת המציאות לא נובע מה יש לעשות (חפש את משל "התקרה העומדת ליפול" של ליבוביץ שהבאתי באייל פעם או פעמיים). הפעולות המעשיות הן מוכוונות מטרה. אין לנו דרך לדעת מה מטרותיו של אדם לכן השיטה שאני מציע היא הסקת המטרות מתוך המעשים. זו קיצוניות מתודית שהיא חיונית למחקר כיוון שאחרת אני נשאר עם אותו קלף-ג'וקר: הטעות. אין לי שום מדד אובייקטיבי שיכריע מתי מעשה מסויים הוא נכון או שגוי ואם החלטתי כי מעשה מסויים הוא שגוי אזי בעצם השלכתי את ערכי ומטרותי (שהם אינם בהכרח ערכיו ומטרותיו של סובייקט המחקר) על סובייקט המחקר. לכן, סילקתי את הטעות (במובן שפרטתי) מארסנל ההסברים העומדים לרשותי. האם זו המציאות? לא, זה מודל, וכמו כל מודל הוא אינו המציאות אלא ויתור על חלק מדרגות החופש של המציאות כדי שניתן יהיה להכליל אותה. טענתי היא שמודל זה עקבי יותר ומבוסס יותר מהמודל הקיים בו היסטוריונים ופרשנים משליכים את ערכיהם, לעיתים בצורה אנכרוניסטית, על הפוליטיקאים.

ואגב, בוא נהרוג את המילה "קונספירציה" מוקדם. המילה קונספירציה היא שם תואר *ערכי* ולא תיאורי. לכן, אם באמת קרו העניינים בדרך שנראית בעיניך קונספירטיבית אתה תדחה אותם מסיבה שאינה מן העניין, כלומר תעדיף את השקטת ערכיך על המציאות.
לעניין יצירת המיתוס 29516
התנועה הכנענית הייתה אכן פתטית. בכלל, כל ניסיון ליצור מיתוס ''כאן ועכשיו'' הוא פתטי. המיתוסים שמצליחים להשתרש נוצרים ללא הכוונה ותכנון מוקדמים, ובמשך הרבה זמן.
אבל ההבדל בין התנועה הכנענית של רטוש ובין הניסיון להפוך את הפלשתינים לכנענים הוא מהותי מבחינת המטרה.
אצל רטוש היה אולי איזה ניסיון תרבותי, צורה מסוימת ליצור משהו לעצמנו.
הדוגמה הפלשתינית היא פשוט יצירת שקר, כלפי חוץ. הכוונות ממש לא ניתנות להסתרה.
וכאן שוב אנו חוזרים לנושא השקר שעליו דברנו.
לעניין יצירת המיתוס 29627
הוא ששאלתי, אז מה? אתה חושב שזה חשוב לפלשתינים? אם אתה רוצה, תקיע אותם ואת הרמיה שלהם בראש חוצות. אם תעשה מספיק רעש אולי גם תשפיע בצורה כלשהי. הקביעה שלך כי רטוש עשה "ניסיון תרבותי" היא שוב, נובעת מערכיך. אם תשאל פלשתיני (אולי תספר לו קודם מי זה רטוש ומה הוא עשה) הוא יגיד לך שרטוש הוא השקרן והוא מנכס לעצמו את המסורת הפלשתינית ותריבו עד מחר. כלומר, הקביעה שמשהו הוא "ניסיון כנה" ומשהו אחר הוא "יצירת שקר" הוא שוב הכרעה ערכית ואינה נובעת מהמציאות אלא מעולם הערכים שלך.
לעניין יצירת המיתוס 29630
הטקס הפלשתיני שאותו הזכרתי לא היה אז יצירה בודדת מפתיעה. היו אז סידרה של התבטאויות בפי אישים פלשתינים שונים שהם צאצאי הכנענים, ובפרוש נאמר שמבחינה היסטורית הם הקדימו אותנו כאן. זו הייתה אז תופעה.
רטוש לא ניסה לטעון שאנו צאצאי הכנענים אלא בפרוש ניסה ליצור משהו חדש.
בשבילך זה אותו דבר. בסדר. לא מפריע לך השקר. איש איש וערכיו. . .

אגב, יש לכך אגב בעייה עם מכחישי השואה ?
זה מה שיש... 29638
שוב, הבעיה היא שאצלך אין הבחנה בין "מצוי" ל"ראוי". העולם המדעי מתעסק בשאלת ה"מצוי". מבחינה מדעית אפשר לחקור את תופעת מכחישי השואה אבל אין משמעות מחקרית לשאלה האם הכחשת השואה היא "טובה" או "רעה", כמו שלא תשאל האם העובדה שאבן נמשכת על ידי כוח המשיכה היא "טובה" או "רעה". ההבדל הוא שקשה לך להזדהות עם האבן – אינך אבן בעצמך. לעומת זאת, החוויה שלך כאדם גורמת לך לחשוב שעליך לבדוק את הפוליטיקה במונחי "טוב" ו"רע", וזה ידידי, מחוץ לספקטרום המדעי. לכן, מבחינה מחקרית פוליטית (כשהבנת הפוליטיקה היא ענייננו) אין משמעות לשאלה האם הפלשתינים הם באמת צאצאי הכנענים או לא, כלומר האם הם משקרים/מעוותים או לא, כיוון שמה שמעניין אותי (ואולי גם אותך) הוא האמצעים בהם הם משתמשת הרשות הפלשתינית (או, לייתר דיוק, גורמים מסויימים ברשות הפלשתינית) כדי להצדיק את זכותם (שוב, לא מבחינה מוסרית אלא כשכנוע רטורי) על א"י. ייתכן ואם נבדוק את רטוש תחת הפריזמה שאני מציע (שוב, זו רק ספקולציה) נגלה דברים מאד מעניינים. מישהו יכול להרחיב על פעילות פוליטית של רטוש או עם מי היה קשור בעולם הפוליטי הישראלי?
זה מה שיש... 29696
לפני זמן קצר דנתי כאן בגישות הדתית של ישעיהו ליבוביץ. הוא "האמין" באלוהים למרות שבעצם לא האמין בו במובן הפיזי הרגיל. המורה לפיזיקה שלי בתיכון (קליין. מורה אדיר.), שהיה אדם דתי אמר פעם: "אני מאמין שהעולם נברא בשישה ימים למרות שאני יודע שזה לא היה כך." יש כאן הפרדה גמורה בין העולם הרוחני מוסרי לעולם מדעי.
וכשם שעולם הדת ועולם המדע הם עולמות שונים, כך גם עולם הערכים ועולם המדע אין שום קשר ביניהם.
כשאני עוסק בערכים וגם בפוליטיקה אני שוכח את המדע. "טוב" ו "רע" אינם מושגים מדעיים, ובכל זאת מושגים מקובלים שממלאים את עולמנו הרוחני, ואי אפשר להתעלם מהם.
לכן הכחשת השואה בעיני היא "רע" (למרות שמבחינתי זו לא דוגמה כל כך טובה, כי עניין ספציפי זה לא כל כך מטריד אותי אישית, ואני לא חושב שעלינו ללכת ולהתחנן שיאמינו לנו. שיכחישו.), משום שלשקר זה רע.
אני שאלתי אותך מה יחסך למכחישי השואה ולא ענית לי ישירות. האם אין לך שום יחס רגשי לעניין הזה ? הכל אצלך "מדעי" ?
ומה יחסך לאלה שיזמו ובצעו את השואה ? גם עליהם אי אפשר להגיד אף מילה רעה, משום שמבחינה מדעית אין דבר כזה "רע" בפוליטיקה ?
ומעשהו של יגאל אמיר לא צריך להתייחס עליו כרע משום שזה עניין פוליטי ?
כשבישרתי לחבר שעשיתי רשיון טייס הוא הגיב כך: "אצלך זאת ירידה. מאסטרונאוט לטייס." למרות דבריו, אני חושב שאני עוד, יחסית, בסדר. . .
זה מה שיש... 29705
ערכים כן, פוליטיקה, תלוי.

אם אתה רוצה *להבין* את הפוליטיקה, הרי שאין משמעות למונחים "טוב" ו"רע" כמו שאין משמעות למונחים אלו כאשר אתה מנסה להבין כל תחום אחר. אם אתה רוצה *להשפיע* על הפוליטיקה אזי ודאי שיש משמעות ל"טוב" ו"רע" , בדרך כלל הצד שלך יהיה ה"טוב" והצד השני יהיה ה"רע", אבל אין בכך שום דבר עם *הבנת* המציאות אלא ניסיון לכפות את ערכיך על המציאות. במציאות (בלי ערכים) אי אפשר להכריע האם עדיף לחיות או למות או "מכבי" או "הפועל". רק תוספת ערכית תוביל להכרעה שכזו. אבל אפשר לנסות להבין ולתאר את המציאות (וזה מה שאני מתיימר לעשות) אם יש כאן מישהו שלומד מדעי החברה (סוציולוגיה? אנתרופולוגיה? אסף שרעבי?) אולי יוכל להרחיב בנושא המחקר בתחומים אלו. כלומר, יש שתי הסתכלויות על הפוליטיקה. ההסתכלות המוסרית, שבה אין מלכתחילה סיכוי להגיע להסכמה על העובדות כיוון שהיא תלויית ערכים, והסתכלות מדעית (בסדר ירדן, קוואזי-מדעית...) שבה דווקא יש סיכוי להגיע לקונצנזוס על העובדות כיוון שברגע שקיבלת את הנחות היסוד למחקר, לא מעורבות יותר שאלות ערכיות. במשך 23 שנים התעסקתי (לא ממש...) בהסתכלות הראשונה, וכעת אני מתעסק בהסתכלות השנייה. לטעמי האישי? ההסתכלות השנייה הרבה יותר מעניינת.

לכן, יתכן ויש לי דעה מוסרית, למען האמת - יש לי. אבל אני "מדחיק" אותה בבואי להבין דברים *כדי* שלא תפריע לי להבין את המציאות. לכן, אפשר להגיד דברים לגבי מכחישי שואה ומבצעי השואה (זה די אסון מוסרי, אם תשאל אותי לדעתי), וגם אפשר להגיד דברים לגבי יגאל עמיר (כל רצח לטעמי הוא מעשה לא מוסרי, פרט להגנה עצמית, רצח פוליטי גם הוא אינו מוצדק מוסרית כיוון שיש כאן כל-כך הרבה עקרונות שמופרים...) או כל דוגמא אחרת. אבל אפשר *גם* להבין את המניעים של מכחישי השואה והמטרות שהם משרתים ואת השואה עצמה בקונטקסט של מלחמת העולם השנייה (למרות שזה כבר באמת נחשב לטאבו מחקרי, שפוגע לטעמי עד היום במחקר ההיסטורי ובהבנה של אותה מלחמה). יגאל עמיר זה כבר קצת farfetched כיוון שמדובר באדם שאינו פוליטיקאי לטעמי.

ולא, אני לא חושב שאתה אסטרונאוט (אני מקווה שגם אני לא), אתה די רגיל (טוב, בסדר, כל אחד מיוחד), אבל מה שמטריד אותי הוא העובדה שאני מציע לך מודל שפותר את השאלות שאתה מעלה בתסכולך (אני תמיד נזכר ב"ואז הם יבינו", מצטער) ואתה דוחה אותו בעקביות. למה בעצם? אילו חלקים מהמודל הנ"ל מפריעים לך?
זה מה שיש... 29728
אנו מסתובבים כחתול אחר זנבו. ומסיבוב לסיבוב אני מבין אותך פחות ופחות. המושגים שאתה משתמש בהם אינם ברורים לי. איני יודע מה זה ''להבין את הפוליטיקה'', איני זוכר שהעליתי שאלות ''בתסכולי'' שלא מצאתי להם תשובות משלי, ולא ברור לי מה התשובות שלך. לא יודע מה אתה רוצה מ ''אז הם יבינו'', למרות שנדמה לי שכבר דברנו על כך. בקיצור אם יש בי תסכול הוא מאי יכולתי להבין מה אתה רוצה.
אבל אולי הבעיה היא אצלי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים