בתשובה לאורי פז, 24/04/05 22:26
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 295588
לא, אין זה חאראם כלל ועיקר.

אותה "נשמה" שמתגלגלת או לא, ומתוקנת או לא, מעניינת אותי כספחת. אני לא ביקשתי אותה, אני לא מכיר אותה, אני לא קשור אליה בשום צורה ואם מישהו גלגל אותה עלי היא אינה יותר מאשר פרזיט חבוי שאין לי איתו דבר וחצי דבר. מאחר ואני לא חש בקיומה היא אינה שונה בעיני מכל אחד ממילארדי החיידקים בקיבה שלי. מצידי, שתתגלגל לה הלאה לאן שתבחר או לדיראון עולם. למה, מה היא עשתה בשביל מדינה? מה יוצא לי מזה שאיזו "נשמה" שאני לא מכיר תזכה לחיי נצח? מצידי, שתלך לכל הרוחות ותיצלה באש הגיהנום לנצח נצחים או שתתרום את זכויותיה (הה) לאדונים מסויימים שמוצאים נחמה בשטויות האלה, בין אם הם האדון פז או אייל אלמוני.

אשר ל"גופו האישי עם פנים-דיוקנו הייחודי", אני לא יודע בקשר אליך, אבל במקרה שלי פנים דיוקני האישי הוא לא משהו שכדאי במיוחד לנצור עבור ימות המשיח, ומכל מקום לא משהו שבשבילו אוותר אפילו על סעודת שחיתות אחת.
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 295794
תגובה 295482 מילים מס' 6-7 מהתחלה.

כרגיל אצלך, מתעלם מהמציאות וצובע אותה בגוון אישי-סרקסטי נדוש ועייף. שהרי באותו הרגע שנשמתך תפרח (חלילה) לאן שלא תשלח אותה – תחדל לחיות ופשוט תמות לך (להנאת גופך הכה-נכספת?). וכבר הזהירה אותך אימא ש"עם חיים ומוות לא משחקים, אידיוט!" (-:
מהי מציאות 295798
אכן, אין ספק שהמציאות האמיתית נמצאת בעולם של נשמות וגלגולים שאיננו יכולים לראות ולבדוק ובסיפורי מתח עתיקים וחדשים של כל מיני ''חכמי ישראל'', בעלי דמיון מאוד מאוד מפותח.

ולעומת זאת המציאות הנראית לעין, זו הנמצאת בעולם שסביבנו ושאפשר לבדוק אותה הן בעזרת השכל הישר והן בכלים מדעיים - היא סתם אשליה מצערת. צריך פשוט לעשות לה ''פווווו'' ולהעיף אותה מכאן כמו יתוש, שלא תפריע למציאות הנכונה - זו של העולם הבא, הנשמות והגלגולים ושאר מטעמים.

הגיון מבריק יש לך.
מהי מציאות? המציאות הדואלית 295819
האדם הוא הישות היחידה בעולם בעלת גוף ונפש ייחודית. לאורך כל ההיסטוריה של הפילוסופיה והפסיכולוגיה דנו בבעיית הגוף והנפש ויחסי הגומלין ביניהם. סוגיה זו מכונה "הבעיה הפסיכופיזית". מאז אריסטו ואפלטון דנים בה, ונאמרו סביבה רעיונות שונים שהמכנה המשותף ביניהם הוא שיש לאדם נפש וקשה, אם בכלל אפשר, להבין כיצד היא קשורה לגוף, בהיותה מהות רוחנית בעוד הגוף הוא גשמי...
נראה שהבעיה הפסיכופיזית תמשיך להדהד בהיכלי האקדמיה והרוח במאות השנים הבאות. את תמציתם של הרעיונות שנאמרו באלפי שנות הגות בנושא, סיכם סר צ'ארלס שרינגטון שעסק בפסיכו-ביולוגיה והקדיש חלק חשוב מחייו לנושא זה. בנאום שנשא בבּי.בּי.סי. סיכם את עבודתו בנושא, במילים: "לפני למעלה מאלפיים שנה שאל אריסטו כיצד הנפש קשורה לגוף, אנו עדיין שואלים את אותה שאלה...".
הפסיכולוג האנגלי ארתור מייס אמר: "הבעיה הפסיכו-פיזית לא תוכל לבוא אל פתרונה, לא נוכל להבין כיצד הנפש קשורה לגוף כיוון שיש כאן משבר בכלי החשיבה". בדבריו אלה כיוון מייס לדברי הרב משה איסרליש ז"ל (הרמ"א), בספר הפסקים "שולחן ערוך" סימן ו'.
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 295935
אני מבין שאדוני אינו עומד למות. אני שמח בשבילו.
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 295992
האם המקבריות הזאת איננה מוגזמת? הפנה פניך אל החיים! חזק ואמץ! יש לך עוד למעלה מעשרים שנה להתכונן לריצה לראשות הממשלה!
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 296008
אל דאגה, פני אל החיים‏1 ואני חזק ואמיץ כפיטבול בן שנתיים. מה גורם לך לחשוב אחרת?
_____________
1- טרם החלטתי אם גם אל הכאוס.
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 296014
אוף אתה והמציאות שלך. יש רגעים בהם גבר צריך לדעת איך להתכחש לעובדות.

שיעור קטן שיעזור לך להבין טוב יותר את אורי פז:

זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 296506
היה זה הפילוסוף היווני דיוגנס שאמר לתלמידיו: "כאשר אמות, השליכו את גופתי בשדה".
-- "אבל, המורה" – התפלאו התלמידים – "הלא יבואו ציפורים וינקרו בך! יבואו החיות ויאכלו את הגופה שלך!"
-- "אם כן, שימו מקל בידי", אמר דיוגנס.
-- "אבל היאך תוכל לגרש את הציפורים? הרי תהיה כבר מת!"
-- "אם כן", ענה דיוגנס, "מה איכפת לי אשר יתרחש בגופה שלי כשאמות?"
מנקודת מבטו של המטריאליסט, היה הפילוסוף היווני צודק בהחלט. אם הגוף המת אינו נבדל בשום דבר מאבן או מפיסת עץ, כי אז יכולים להתנהג עמו בהתאם. לזרוק כפי שזורקים חפץ חסר ערך. ואולי להשליך בגל האשפה, כפי ש"קוברים" חתול שהתפגר. מאוד הגיוני? אם כך – מדוע אין אפילו עם אחד, הנוהג להשליך את מתיו בשדה, מאכל לחיות בר? אפילו המטריאליסטים הקיצוניים ביותר אינם משליכים את מתיהם לגל האשפה. אולם, אף לא אחד מהם אינו קם להסביר, מה הטעם להקים בתי קברות, לשמור על ניקיונם, לגדל פרחים, להעמיד שלט עם שמו של הקבור, לפקוד את הקבר – אם אי-שם, מעבר לגבול המוות – ריקנות חלל ריק? הטעם וההיגיון מופיעים רק כאשר אנחנו מודים, שמעבר לגבול הזה יש עוד משהו. כאמור, אנחנו קוראים לזה 'נשמה' ויש הקוראים 'נפש'.
היהדות אינה רואה במוות את התחנה הסופית, אלא את כיליונו של הגוף בלבד. ה"אני" של האדם – נשמתו, אשר אינו עשוי מרכיבים מתכלים: "נר ה' נשמת אדם", ממשיך להתקיים.
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 296507
אם הגוף מתכלה ואילו הנשמה ממשיכה הלאה למקום אחר, מה אכפת לנשמה ממה שקורה לגוף אחרי המוות? מצטער, התירוץ שלך אינו מתקבל. בתי קברות מוקמים למען החיים, לא למען המתים הקבורים בהם.
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 296512
השגת אותי. קבל ח''י זוזים.
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 520067
העיקר השלוש עשרה ביהדות - הוא תחית המתים, כך שאין כליון לגוף והוא ממשיך למסלול הנצח.

ולכן זה עיקר ויסוד ביהדות - שהשם יתברך בורא העולם ומנהיגו, רוצה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" "נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים"

ולכן עבודת היהודי עם העולם ועם גופו הם תכלית הבריאה והם נצחיים!
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 520078
שלושה עשר עיקרים.
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 296510
"אף לא אחד מהם אינו קם להסביר..."

מטריאליסטים מעדיפים לשבת בנינוחות, בזמן מתן הסברים.

"מה הטעם להקים בתי קברות, לשמור על ניקיונם, לגדל פרחים, להעמיד שלט עם שמו של הקבור"

במילה אחת: זיכרון.

את הנשמות, הנפשות ורוחות הרפאים למינהן‏1 (גם אם נניח את קיומן לרגע קט), לא מעניין דברים ארציים כמו נקיון, גידול פרחים ושלטים עם שמות. הקבר איננו למען המת, כמו שהוא למען החיים.

______________
1 <הכניסו את לחישת "I see dead people" כאן>
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 296632
בנוסף על מה שדובי ואביב השיבו לך, אתה לא צריך להסביר לי שלאנשים יש צורך פסיכולוגי להאמין בכל מיני דברים. אני בן מזל כרוב, וכידוע בני המזל הזה הם בעלי רגישות רבה לצרכים פסיכולוגיים של אחרים.
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 296646
"כידוע"? באמת? דע לך שדווקא לרוב בני מזל כרוב אין כל נטייה כזאת. אם היא קיימת אצלך, אתה כנראה שייך ספציפית למזל כרוב ניצנים, שיש לו אפיונים שונים מאוד מאלה של הכרוב הרגיל.
זיכוך דיוקן הגוף עם הנשמה הנצחית 520069
''עובדי האש'' הזראטוסתריאנים מניחים את גופות מתיהם על מגדלים גבוהים תחת כיפת השמים, למאכל לציפורים.
ההינדואים שורפים את מתיהם ומפזרים את עפרם בנהר הקדוש, הגנגס.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים