על מוסדות ששוכחים 295834
Mary Douglas, (How Institutions Think, Syracuse University (Press, Syracuse, New York, 1986
מקדישה פרק שלם בספרה לנושא ולהלן התמצית:

מוסדות זוכרים ושוכחים

חידוש ספרי היסטוריה נעשה מדי שנה. הוא שיקוף הזיכרון הקצר של הציבור. הזיכרון הציבורי הינו ראי של הסדר החברתי. מהי משמעות "נכונות" הקטגוריות? מה יש להגיד על אותן קטגוריות שלא הובאו בחשבון? בסוציולוגיה, Merton שאל מדוע מדענים נוהגים לשכוח דברים מובנים מאליהם והם מופתעים כאשר מישהו מראה להם אותם? לאנתרופולוגים השאלה המרכזית היא שאלת הזיכרון ולא השכחה. חוקרים התפעלו מעדויות לפעולות טכניות של שבטים פרימיטיביים שלא יכלו לספור מעבר ל- 3. עיקר המחקר נעשה בכלי מלחמה. אחת ההנחות היא שהאינטליגנציה מתפתחת טוב יותר אם היא משוחררת מכבלי המוסכמות הממסדיות.

מסתבר שיש תגליות שנשתכחו לעתים קרובות. Evans Pritchard במחקר על ה Nuer גילה שהם זוכרים 10 דורות אחורה. מחקר מעמיק יותר הראה שהם שוכחים יותר מאשר הם זוכרים. מספר הדורות נשאר תמיד אותו מספר – 10. הם זכרו רק מה שתמך בממסד החברתי.

Merton חקר מדוע עובדה מסוימת במדע נשארה חסויה במשך דורות עד התגלותה מחדש. הוא צרף רגשות הכרה ומבנה חברתי לתוך המערכת. במדע, הפרס הגדול מוענק לחידוש, לגילוי. ב- 1957 הוא שייך את אי ההכרה בתגלית שהתגלתה ע"י הרבה אנשים לאינטגרציה גרועה של המוסדות. לבסוף סיכם שקיים צורך לשכוח דברים מסוימים כדי לאפשר למערכת הקוגניטיבית לתפקד. תגליות נשכחות אם אין להן קשר ישיר לצרכים המיידיים של הקהילה.

התיאוריה של Kenneth Arrow ושל Black מ-‏1948 לפיה אין בהצבעה של רוב או בצבירת התייחסויות כדי להגדיר סדר. זוהי תיאוריה אותה פיתח קונדורסה ב- 1781, עם אותו אלגוריתם אך לתיאוריה זו לא היה שימוש במאה ה- 18. רק לאחר שעבודתם התפרסמה (Arrow זכה על מחקריו בנובל בכלכלה) גילה מחדש את קונדורסה בתחילת שנות החמישים והסתבר לו שאינו הראשון והוא פרסם מאמר על כך.

הממסד שוכח! גיבור של תקופתו אינו אלא רמקול של הדעות שרווחו באותו זמן. המוסדות מתעלים בצורה שיטתית את הפרט את זכרו והתבוננותו לתחומים להם לממסד יש שליטה עליהם.

זוהי זווית סוציו-אנתרופולוגית המיטיבה להאיר את הנקודה דרך עיני המוסדות החברתיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים