בתשובה לאח של אייל, 27/04/05 1:16
זיכרון קיבוצי והמציאות 296381
אח של אייל
כאשר לומדים על פרשת סדום, מבליטים את הויכוח של אברהם עם אלוהים, ובקשתו של אברהם לחוס על חיי התושבים, בטענה של הענשה של צדיק עם רשע, נכון יש פה שני מסרים, אבל הם אינם סותרים זה את זה, כי אין דיון בענישה קולקטיבית.

במהלך ההתמקחות, על כמה צדיקים יש בסדום. ועל יכולתו של אברהם להתעמת עם אלוהים. מקבל התלמיד כמובן מאליו, ובלי דיון, היתר לחיסול של עיר שלמה על תושביה כולל תינוקות וסתם עמך. החשוב הוא המסר הסמוי החודר לתודעה, זהו היתר והבנה לענישה קולקטיבית, שום מעגל לא נסגר וזה מסר של הדתות עד היום, זה גם המסר של מכת בכורות.
זיכרון קיבוצי והמציאות 296459
קודם כל אני מוחה בתוקף! דווקא כן נסגר מעגל - בתוך התגובה שלי. יצאתי מנקודה אחת (מלחה"ע השניה) והגעתי לאותה נקודה בפרספקטיבה אחרת. אם זה לא נקרא לסגור מעגל.. אני אשמח אם תאירו את עיניי..

שנית, יוסי, לדעתי ההתייחסות שלך לסיפורים האלה היא מאד חד צדדית. אי אפשר להתעלם מהמסר השני. למיטב הבנתי:

1. הענישה הקולקטיבית איננה מובנת מאליה בתנ"ך.. אחרת למה התנ"ך כולל קריאות מהדהדות כגון "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?"
2. דווקא כן יש דיון נרחב בנושא - בתנ"ך ובמקורות היהודים שאחריו.
3. ומכאן שאי אפשר להגיד ש"זהו המסר של הדתות עד היום".

הנה לינק שמרחיב בנושא - והפעם, כולל מראי מקומות מפורטים, בפרט של הפסוקים שאני חייב לכם. לחיים.

נ.ב. רק שיהיה ברור, מכת בכורות היא בעיני ענישה קולקטיבית מהסוג הברברי ביותר האפשרי. אני לא בא לכסת"ח את אלוהים.
זיכרון קיבוצי והמציאות 296493
אתה יכול להביא דוגמאות גם מהנביאים על שחרור העבד לאחר שבע שנים, ישנה נבואה על אחרית הימים וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. כל אלה הם בגדר הכרזות יפות ללא כיסוי.
המציאות המתוארת במקרא היא קשה, המבול ומכת בכורות, העונשים המוטלים על עם ישראל ויהודה, חרבן וגלות, שאול מודח מהמלכות כי חנן את מלך העמלק, אלה הם המסרים הכבדים והחשובים.
זיכרון קיבוצי והמציאות 297012
דווקא המקרה של סדום הוא (סיפור על) שנישה קולקטיבית של עיר שלמה של רשעים. לפי נוסח אותו סיפור הרי לא נמצא אפילו צדיק אחד בסדום.

בכל מקרה, מי שמחפש עקביות מוחלטת בתפיסת הצדק והגמול בתנ"ך, לא ימצא. תילי־תילים של פרשנות נכתבו כדי לנסות למזג את הגישות השונות. אבל יש למה שאפשר לעשות בפרשנות יצירתית.
זיכרון קיבוצי והמציאות 297040
המונותואיזם יכול לראות עיר שלמה של רשעים, השאלה היא האם אתה רואה עיר בה נמצאים תינוקות בני יומם כרשעים, הרי הם לא הספיקו לעשות דבר בחייהם.
אכן תפיסת הצדק והגמול בתנ"ך, היא בעייתית בעיני האדם הנאור, לתורה, לאלוהים, אין שום בעייה כזאת, בסיפור המבול מטביעים באופן קיבוצי, את בכורות מצריים כולל תינוקות הורג אלוהים במו ידיו, במעמד הר סיני נשחטים 3000 בני אדם על אמונה שונה, על ישראל ויהודה מוטלים עונשים של חורבן וגלות.
תילי תילים של פרשנויות נכתבו על ידי מאמינים כדי למזג את הבלתי ניתן למיזוג.
האדם החופשי מאמונות תפלות, אינו צריך פרשנויות, הרי לא מדובר בצד ההיסטורי של סיפורי התורה, הכוונה בסיפורים ברורה לכל אדם קורא עברית, הריגתם של בני אדם מותרת אם אמונתם שונה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים